לחיות בריא

דיכאון בתקופת משבר? כך תחלואה נלווית מחברת חרדה, טראומה ושימושים מזיקים

דיכאון לעיתים רחוקות מגיע לבד. כאשר חברה שלמה חיה תקופה ממושכת של מתח לאומי - כפי שקורה בישראל מאז אוקטובר 2023 - דיכאון נוטה "לגרור" איתו הפרעות נלוות: חרדה, תסמיני טראומה, ולעיתים קרובות במיוחד גם שימוש מוגבר בחומרים ממכרים. תופעה זו, המכונה בעגה המקצועית "תחלואה נלווית" (Comorbidity), משמעותית להבנה - הן עבור מי שמזהה בעצמו יותר מ"בעיה אחת", והן עבור מערכת הבריאות שצריכה להיערך למענה הוליסטי ולא ממוקד-הפרעה-בודדת.

מאת מערכת קוד הבריאות · 7.9.2026 · 7 דקות קריאה

תמונת המחשה בנושא דיכאון בתקופת משבר? כך תחלואה נלווית מחברת חרדה, טראומה ושימושים מזיקים צילום: קוד הבריאות

הבהרה רפואית: המידע באתר זה נועד למטרות חינוכיות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה רפואית, פנו לרופא המשפחה שלכם.

הבהרה חשובה: המידע במאמר זה הוא כללי ואינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה אבחון או ייעוץ רפואי אישי. תחלואה נלווית היא נושא קליני מורכב שדורש הערכה מקצועית פרטנית.

1. מהי בכלל "תחלואה נלווית", ולמה היא כה שכיחה בתקופת משבר לאומי?

תחלואה נלווית מתארת מצב שבו שתי הפרעות או יותר מופיעות בו-זמנית אצל אותו אדם. מומחה ישראלי בתחום ההתמכרויות מספק הסבר ישיר לכך שהתופעה כה שכיחה:ניכרת עלייה בשלוש תופעות בולטות - דיכאון, חרדה והתמכרויות, תופעות שצועדות להן יחד. הוא מוסיף הקשר חברתי רחב יותר:בעשורים האחרונים כולנו חיים באינטנסיביות גבוהה, וכחברה מחפשים כל העת דרכים להירגע, לברוח ולמתן - נטייה שמתעצמת עוד יותר בתקופת מלחמה ואי-ודאות מתמשכת.

2. תחלואה נלווית עם התמכרויות - הנתונים העדכניים מישראל

זהו כנראה ההיבט הפחות מדובר, אך המשמעותי ביותר בתקופה הנוכחית. משרד הבריאות מפרסם נתונים ברורים וישירים בנושא:מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" חלה עלייה בשימוש מזיק באלכוהול, סמים, גיימינג ומין, בעיקר בקרב מי שנמצאים בסיכון להתמכרות. באופן ספציפי,סקר אפידמיולוגי מצא כי רבים שינו לרעה את הרגלי הצריכה שלהם, כולל 42% מהנמצאים בסיכון להתמכרות לאלכוהול, ו-56% מהנמצאים בסיכון להתמכרות לגיימינג.

ההסבר הפסיכולוגי למגמה ברור למדי:הטראומה והמתח המתמשך מובילים רבים לנסות להקהות רגשות באמצעות חומרים או התנהגויות ממכרות, אבל אלו מספקים הקלה רגעית בלבד ועלולים להחמיר את המצב הנפשי - כלומר, מדובר במעגל מזיק: הדיכאון או החרדה מובילים לשימוש בחומר כדי "לברוח" מהתחושות הקשות, אך השימוש עצמו, בטווח הבינוני, מחמיר את התמונה הנפשית הכוללת.

מחקר עומק: מה בדיוק גדל?

מחקר שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה, המרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ואוניברסיטת קולומביה, ובחן את ההשפעה הנפשית של אירועי ה-7 באוקטובר בקרב 420 ישראלים בגירים, מצאעלייה בשימוש בכדורי שינה, קנאביס, אלכוהול ותרופות מרשם עם פוטנציאל ממכר כדרך התמודדות עם ההשפעה הנפשית של האירועים.

מגמה שהחלה עוד לפני המלחמה, והמלחמה החריפה אותה

חשוב להבין הקשר רחב יותר: מייסד ומנהל אקדמי של המרכז הישראלי להתמכרויות מציין כיעוד לפני הקורונה הייתה עלייה של 25% בשכיחות ההתמכרויות במדינת ישראל, עםעלייה של 15% בהתמכרות לחומרים כמו אלכוהול, סמים ותרופות מרשם, ועלייה של 35% בחלק מההתמכרויות ההתנהגותיות עוד באותה תקופה. כלומר, מדובר במגמה ארוכת טווח שהמלחמה הנוכחית מוסיפה עליה שכבה נוספת של החרפה, ולא בתופעה שנוצרה יש מאין.

ילדים ובני נוער - עלייה חדה בזמן קצר

תחלואה נלווית בהתמכרויות אינה מוגבלת למבוגרים בלבד. נתונים ממחישים עלייה חדה במיוחד בקרב בני נוער:אם בסיום שנת הלימודים הקודמת 18% מבני הנוער דיווחו שהם שותים אלכוהול באופן קבוע, כיום עומד הנתון על 28% - עלייה של יותר משליש בתוך שנה, בקרב אוכלוסייה שכבר נמצאת תחת עומס נפשי משמעותי בעקבות המלחמה.

3. תחלואה נלווית עם חרדה - הקשר המעגלי

כפי שנסקר במאמר קודם באתר זה, דיכאון וחרדה מתקיימים בקשר מעגלי הדוק - כל אחת מההפרעות מעלה את הסיכון להתפתחות השנייה, וקיימת חפיפה משמעותית בתסמינים, במיוחד סביב הפרעות שינה, עייפות, קשיי ריכוז ודפוסי הימנעות. חשוב לזכור עיקרון זה גם בהקשר הרחב יותר של תחלואה נלווית: דיכאון לעיתים נדירות "מגיע לבד" גם כשמתמקדים רק בזווית הרגשית, ללא הרכיב ההתנהגותי-ממכר.

4. תחלואה נלווית עם פוסט-טראומה - כשהאבחנות מתערבבות

הרכיב השלישי, שגם הוא נסקר בהרחבה במאמר קודם, נוגע לחפיפה עם תסמיני פוסט-טראומה. סיכום קצר לצורך הקשר: הספרות המקצועית הבינלאומית (ICD-11) מכירה בקטגוריה של "PTSD מורכב" כאשר תסמונת הפוסט-טראומה מלווה בהופעה משותפת של אבחנות נוספות כמו דיכאון, פסיכוזה או OCD. בהקשר הישראלי הנוכחי, מומחים מציינים כי לעיתים אדם אינו עונה באופן מלא על כל הקריטריונים לא של PTSD ולא של דיכאון בנפרד, אך התמונה הקלינית המעורבת עדיין מצדיקה גישה טיפולית משולבת.

5. טבלה מסכמת: שלושת סוגי התחלואה הנלווית העיקריים

סוג תחלואה נלווית	ממצא מרכזי	מקור
התמכרויות (אלכוהול, סמים, גיימינג)	42% מהנמצאים בסיכון להתמכרות לאלכוהול, ו-56% לגיימינג, שינו לרעה את הרגלי הצריכה מאז המלחמה	משרד הבריאות
חרדה	קשר מעגלי - כל הפרעה מעלה משמעותית את הסיכון להתפתחות השנייה	סקירת מאמר קודם באתר
פוסט-טראומה	הכרה רשמית ב-ICD-11 בקטגוריית "PTSD מורכב" בעת הופעה משותפת עם דיכאון	ICD-11, ספרות מקצועית
בני נוער - אלכוהול באופן ספציפי	עלייה מ-18% ל-28% בדיווח על שתייה קבועה בתוך שנה אחת	מחקר משותף לאוניברסיטת רייכמן והמרכז הישראלי להתמכרויות

6. סימנים לזיהוי - מתי לחשוד בתחלואה נלווית

לא תמיד קל לזהות בעצמנו שיש יותר מ"בעיה אחת" מתרחשת במקביל. סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

שינוי בהרגלי צריכה - שתייה, עישון, שימוש בתרופות הרגעה או שינה בתדירות או כמות גבוהה יותר מבעבר, גם אם באופן "מתון" יחסית
שילוב של תחושות - לא רק עצב, אלא גם דריכות, פחד או דאגה מתמדת המופיעים יחד
שימוש בחומרים כ"בריחה" - תחושה שהצריכה נועדה במפורש להקהות רגשות קשים, ולא רק להנאה חברתית
הפרעות שינה מורכבות - שילוב של קושי להירדם (אופייני לחרדה) עם שינה מוגזמת בשעות היום (אופייני לדיכאון)
סבילות עולה - צורך בכמות גדלה והולכת של חומר או פעילות כדי להשיג את אותה הקלה

7. למה תחלואה נלווית דורשת גישה טיפולית שונה

מומחה בתחום ההתמכרויות מסביר עיקרון חשוב ורלוונטי מאוד:כל התמכרות היא התמכרות, ואין הבדל מבחינת התלות הפיזית והרגשית בין התמכרות לחומר אחד לחומר אחר - מי שיש לו נטייה להתמכרות עלול להחליף אותה בהתמכרות אחרת. כלומר, טיפול שמתמקד רק בהתמכרות עצמה, מבלי לטפל בדיכאון או בחרדה שמזינים אותה, עלול להוביל להחלפת התמכרות אחת באחרת, ולא לפתרון אמיתי של הבעיה הבסיסית.

לכן, כאשר מזהים סימנים של תחלואה נלווית - בין אם עם התמכרות, חרדה, או תסמיני טראומה - חשוב לחפש גישה טיפולית שמתייחסת לתמונה המלאה, ולא רק לתסמין הבולט ביותר.

8. כלים מעשיים

היו כנים לגבי כל ההיבטים - אם אתם פונים לעזרה עבור דיכאון, אך גם שמתם לב לעלייה בשתייה או בשימוש בכדורי שינה, ספרו על כך במפורש, גם אם זה מרגיש "לא קשור".
שימו לב לילדים ולבני הנוער בבית - לאור הנתונים על עלייה חדה בשתיית אלכוהול בקרב בני נוער, כדאי לשים לב לשינויים בהתנהגות, ולא להניח שזה "רק שלב".
חפשו מטפל/ת עם ניסיון בתחלואה נלווית - לא כל מטפל/ת מתמחה בטיפול משולב בהתמכרות ובריאות נפשית; שאלו במפורש על ניסיון בתחום זה.
אל תמתינו ל"התמכרות מלאה" - אם אתם מזהים שינוי בדפוסי הצריכה שלכם, גם אם עדיין לא הגעתם למה שהייתם מגדירים כ"בעיה", זה זמן טוב לפנות לייעוץ, ולא לחכות שהמצב יחמיר.
זכרו שהקלה מיידית אינה פתרון - חומרים או התנהגויות ממכרות עשויים להעניק הקלה רגעית, אך כפי שמדגיש משרד הבריאות, בטווח הבינוני הם עלולים להחמיר את המצב הנפשי הכולל.

9. מתי לפנות לעזרה מקצועית

מומלץ לפנות לעזרה מקצועית אם:

אתם מזהים עלייה משמעותית בצריכת אלכוהול, סמים, תרופות מרשם, גיימינג או פעילויות אחרות בעלות פוטנציאל ממכר
קיימת תערובת של תסמיני דיכאון, חרדה וטראומה שקשה להפריד ביניהם
ניסיונות עצמאיים להפחית שימוש בחומר או בהתנהגות מסוימת נכשלים חוזרים ונשנים
מופיעות מחשבות פוגעניות כלפי העצמי

בישראל ניתן לפנות למחלקה לטיפול בהתמכרויות של משרד הבריאות, לנט"ל בטלפון 1-800-363-363 עבור מצבים הקשורים לטראומה על רקע מלחמה, לקווי הסיוע הנפשי של קופות החולים, או לקו הסיוע הנפשי הארצי בטלפון 1201.

סיכום

דיכאון בתקופה של מתח לאומי ממושך נוטה שלא להופיע לבד - הוא מופיע לעיתים קרובות לצד עלייה בשימוש בחומרים ממכרים, תסמיני חרדה, ותסמיני פוסט-טראומה, בקשרים מעגליים ומחזקים זה את זה. נתוני משרד הבריאות מראים כי מאז פרוץ המלחמה, 42% מהישראלים הנמצאים בסיכון להתמכרות לאלכוהול ו-56% הנמצאים בסיכון להתמכרות לגיימינג שינו לרעה את הרגלי הצריכה שלהם, כאשר בקרב בני נוער נרשמה עלייה חדה במיוחד בשתיית אלכוהול קבועה. הבנת התופעה כתחלואה נלווית, ולא כבעיות נפרדות, קריטית לבחירת גישה טיפולית מתאימה - כזו שמטפלת בתמונה המלאה, ולא רק בתסמין הבולט ביותר.