הצהרה מדעית חדשה של ה-ACC מדגישה שהתועלת הגדולה ביותר מגיעה כשמי שלא זז מתחיל לזוז. מי שיש לו תסמינים, מחלת לב לא יציבה או אבחנה לבבית צריך מרשם מותאם, ולעיתים הערכת מומחה.
הצהרה מדעית חדשה של ה-ACC מדגישה שהתועלת הגדולה ביותר מגיעה כשמי שלא זז מתחיל לזוז. מי שיש לו תסמינים, מחלת לב לא יציבה או אבחנה לבבית צריך מרשם מותאם, ולעיתים הערכת מומחה.
הצהרה מדעית חדשה של ה-ACC מדגישה שהתועלת הגדולה ביותר מגיעה כשמי שלא זז מתחיל לזוז. מי שיש לו תסמינים, מחלת לב לא יציבה או אבחנה לבבית צריך מרשם מותאם, ולעיתים הערכת מומחה.
"קודם אעשה בדיקת מאמץ, ואז אתחיל." המשפט הזה מוכר לרבים. ההצהרה החדשה של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) מורידה את המחסום הזה: לרוב האנשים בלי תסמינים, היא קובעת, בדיקת מאמץ שגרתית לפני התחלת פעילות אינה נדרשת.
והחדשות הטובות באמת: לא צריך להפוך לספורטאים כדי שהלב ירוויח.
ההצהרה, שפורסמה ב-15 באוקטובר בכתב העת של ה-ACC, JACC, מדגישה שהתועלת המוחלטת הגדולה ביותר מושגת כשאנשים לא פעילים מתחילים לזוז. תועלת נוספת מצטברת עם יותר נפח ועצימות, בגבולות המתאימים לכל אחד.
"קצת פעילות עדיפה על כלום", אמר יו"ר ועדת הכתיבה, ג'ונתן מאיירס. "מטופלים לא צריכים להפוך לספורטאים כדי לשפר את בריאות הלב שלהם. עלייה קטנה בפעילות יכולה להביא תועלת משמעותית, במיוחד אצל מי שכרגע לא פעיל."
לפי סיכום ההצהרה, היעד למבוגרים הוא לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית בעצימות בינונית, או 75 דקות בעצימות גבוהה. התועלת ממשיכה לעלות עד בערך 300 ו-150 דקות בהתאמה. ליד זה, אימון התנגדות לפחות פעמיים בשבוע, שתומך בשמירה על מסת שריר, ברגישות לאינסולין ובלחץ דם נמוך יותר. הראיות שאימון כוח לבדו מפחית אירועי לב חלשות יותר, ולכן הוא בא בנוסף לאירובי ולא במקומו. למי שיש מחלת לב, היעד נקבע באופן אישי.
גם צעדים נכנסים לתמונה. לפי ההודעה לעיתונות של ה-ACC, תועלת משמעותית ללב אפשרית גם בפחות מ-10,000 צעדים, וכ-5,000 עד 7,000 צעדים ביום קשורים לשיפור בעל משמעות קלינית.
איך יודעים שזו "עצימות בינונית"? לפי המרכזים לבקרת מחלות בארה"ב (CDC), בעצימות בינונית אפשר לדבר אבל לא לשיר. בעצימות גבוהה כבר אי אפשר לומר יותר מכמה מילים בלי לעצור לנשימה.
ההצהרה ממליצה לבנות את המרשם לפי ארבעה רכיבים, תדירות, עצימות, משך וסוג, ולהתקדם בהדרגה. היא לא מציעה תוכנית אחת לכולם. התוכנית שלהלן היא דוגמה שבנינו לפי העקרונות האלה, למבוגר בריא שלא מתאמן כרגע:
אם שבוע מסוים היה קשה מדי, חוזרים עליו לפני שמתקדמים. וגם 10 דקות ביום עמוס עדיפות על כלום. מבוגרים ותשושים: לפי ההצהרה, כדאי להתחיל דווקא בתרגילי כוח, שיווי משקל וגמישות, ורק אחר כך להאריך את ההליכות.
נקודה אחת בהצהרה כדאי לזכור במיוחד לעובדי משרד: לפי סיכום ההצהרה, הפעילות השבועית לא מבטלת לגמרי את הסיכונים של ישיבה ממושכת. כלומר, גם מי שהשלים 150 דקות ירוויח מקימה מהכיסא במהלך היום.
ולמי שאוהב גאדג'טים: לפי ההצהרה, שעונים ואפליקציות יכולים לעזור במעקב עצמי ובהצבת יעדים, אבל ההשפעה שלהם משתנה מאדם לאדם.
ההקלה בעניין בדיקת המאמץ נוגעת לאנשים בלי תסמינים או במצב קליני יציב. לפי ההצהרה, מי שיש לו מחלת לב לא יציבה או סוגים מסוימים של מחלות שריר הלב עשוי להזדקק להערכה של מומחה או להגבלה זמנית. מי שאובחן במחלת לב צריך מרשם פעילות מותאם אישית, ולרבים מהם שיקום לב הוא טיפול הקו הראשון.
וגם בלי אבחנה: כאב בחזה, קוצר נשימה חריג או סחרחורת בזמן מאמץ הם סיבה לעצור ולפנות לבדיקה.
אם אתם לא זזים כרגע, אין לכם תסמינים ואתם במצב יציב, אפשר להתחיל השבוע, בלי לחכות לתור לבדיקה. היעד הוא 150 דקות בשבוע ושני אימוני כוח, אבל הצעד החשוב ביותר הוא הראשון: עשר דקות של הליכה, היום.