הבהרה רפואית: המידע באתר זה נועד למטרות חינוכיות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה רפואית, פנו לרופא המשפחה שלכם.
ארוחת ערב רגילה, כוס יין אדום ליד הצלחת. אולי שתיים, כי זה סוף שבוע. ואז, בלילה או למחרת בבוקר, הלב מתחיל לדפוק בקצב משונה: מהר, לא סדיר, כאילו דילג על פעימה. הרבה אנשים מכירים את הרגע הזה ומבטלים אותו. לפעמים זה באמת כלום. לפעמים זה פרפור פרוזדורים, אחת מהפרעות הקצב הנפוצות, ואלכוהול הוא אחד הגורמים המוכרים שיכולים להצית אותה.
הלב הוא גם מערכת חשמל
כל פעימה מתחילה באות חשמלי שעובר בחדרים העליונים של הלב, הפרוזדורים, ומשם יורד לחדרים התחתונים. בפרפור פרוזדורים האות מתפזר בצורה כאוטית. הפרוזדורים "רועדים" במקום להתכווץ בסדר, והדופק נעשה לא סדיר ולעיתים מהיר.
מה אלכוהול עושה למערכת הזו? התמונה המלאה עוד לא ידועה, אבל יש רמז ישיר. בבית חולים בסן פרנסיסקו, מטופלים שהגיעו לצריבה (פעולה לתיקון הפרעת הקצב) קיבלו בעירוי אלכוהול עד 0.08% בדם, או עירוי דמה, בלי שהם או הצוות ידעו מה קיבלו. אחרי האלכוהול, תאי השריר בפרוזדור השמאלי, ליד הכניסה של הוורידים מהריאות, נעשו מוכנים "לירות" שוב מהר יותר מבעבר. זה כמו פתיל קצר יותר: קל יותר להצית אותו. אבל כשהרופאים ניסו לעורר פרפור בכוונה, לא היה הבדל ברור בין הקבוצות. כלומר, זה הסבר סביר, לא כל הסיפור.
בקליבלנד קליניק מוסיפים עוד שני מסלולים עקיפים: שתייה קבועה מעלה עם הזמן את לחץ הדם, ואלכוהול פוגע באיכות השינה. שניהם קשורים לסיכון גבוה יותר להפרעות קצב.
"לב של חגים": כשערב אחד מספיק
לתופעה יש שם: holiday heart, "לב של חגים". אדם בלי בעיית לב ידועה שותה הרבה בבת אחת, בחתונה, בחג או במסיבת סוף שנה, ומגיע למיון עם דופק לא סדיר. קליבלנד קליניק מגדירים שתיית בולמוס כ-4 עד 5 משקאות בתוך שעתיים, ומציינים שבדרך כלל זו הפרעה זמנית, והקצב עשוי לחזור לעצמו תוך יום-יומיים. הבעיה מתחילה כשזה חוזר על עצמו: שתייה כבדה לאורך זמן עלולה לפגוע בלב ולהוביל להתקפים חוזרים.
גם בלי בולמוס, הקשר מורגש בזמן אמת. 100 אנשים עם פרפור התקפי ענדו במשך ארבעה שבועות מוניטור לב וחיישן אלכוהול בקרסול. לפני התקף, הסיכוי שהם שתו משקה אחד בארבע השעות הקודמות היה כפול בערך, ושני משקאות ומעלה – יותר מפי שלושה. זה מחקר תצפיתי: הוא מראה קשר, לא סיבה, ולא בטוח שהוא נכון למי שאין לו פרפור. אבל הוא תואם את מה שמטופלים מספרים כבר שנים.
מה קרה כשאנשים עם פרפור הפסיקו לשתות
כאן נמצאת הראיה החזקה ביותר. באוסטרליה גייסו 140 אנשים עם פרפור פרוזדורים שהיו רגילים לשתות לפחות 10 משקאות בשבוע. חצי התבקשו להפסיק לשתות לחצי שנה, וחצי המשיכו כרגיל. בפועל, קבוצת ההפסקה ירדה מכ-17 משקאות בשבוע לכ-2.
התוצאה: הפרפור חזר אצל 53% ממי שהפסיקו, לעומת 73% ממי שהמשיכו לשתות. מי שהפסיקו גם בילו פחות זמן בפרפור, וההתקף הראשון הגיע אצלם מאוחר יותר. כלומר, לא כולם "נרפאו", אבל הלב היה שקט יותר.
ב-2026 פורסם ניסוי שבו מטופלים לפני צריבה ראשונה קיבלו ליווי של אחות לשינוי אורח חיים: הפחתת אלכוהול, ירידה במשקל, הפסקת עישון, טיפול בלחץ דם ובכולסטרול ובדיקת דום נשימה בשינה. בשנה שאחרי הצריבה היו להם בערך חצי מהצריבות החוזרות וההחזרות החשמליות לקצב, לעומת מי שקיבלו הסבר רגיל. אלכוהול היה רק רכיב אחד בתוכנית, אז אי אפשר לייחס לו לבד את ההצלחה, אבל הכיוון זהה.
גם ההנחיות האירופיות לטיפול בפרפור פרוזדורים (ESC 2024) הולכות בכיוון הזה. לפי סיכום ההנחיות של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC), הן ממליצות למי שמאובחן להוריד את השתייה לעד 3 משקאות סטנדרטיים בשבוע (עד 30 גרם אלכוהול), כחלק מטיפול כולל בגורמי הסיכון, כדי לצמצם התקפים חוזרים.
ומה עם מי שאין לו פרפור?
כאן צריך להיות כנים: על כוס אחת ביום אצל אדם בריא אין ניסוי. יש רק מחקרי תצפית, שמראים קשר ולא סיבה, והתמונה שם לא חד-משמעית. שתי סקירות כאלה מהשנה האחרונה מסכימות על דבר אחד: הסיכון לפתח פרפור עולה בבירור בשתייה כבדה, מעל כ-60 גרם אלכוהול ביום, כלומר 5 משקאות ויותר. בכמויות קטנות הן חלוקות: אחת לא מצאה עלייה בסיכון, והשנייה מצאה עלייה קטנה, בעיקר אצל גברים. כלומר, כוס יין בארוחה היא לא "תרופה" ללב, אבל גם אין הוכחה שהיא לבדה תגרום לפרפור.
כמה זה בעצם "משקה אחד"
הגדרה מקובלת בארצות הברית, שקליבלנד קליניק מביאים: כ-150 מ"ל יין, כ-350 מ"ל בירה רגילה, או 30 עד 45 מ"ל משקה חריף. בניסוי האוסטרלי משקה סטנדרטי הוגדר כ-12 גרם אלכוהול. בקבוק יין של 750 מ"ל הוא בערך חמישה משקאות, ולא שלוש "כוסות". שווה למדוד פעם אחת בכוס מדידה כמה אתם מוזגים בבית, ולגלות שהכוס הגדולה היא לפעמים שני משקאות.
ארבעה צעדים לפני הכוס הבאה
אם אובחנתם עם פרפור פרוזדורים: שאלו את הקרדיולוג מה היעד שלכם. ההנחיות האירופיות מדברות על עד 3 משקאות בשבוע. בניסוי האוסטרלי, מי שירדו כמעט לאפס הרוויחו הכי ברור. אם אתם לקראת צריבה, שאלו גם על לחץ דם, משקל ושינה.
אם אתם נוטלים מדלל דם: ספרו לרופא כמה אתם שותים בפועל. לפי קליבלנד קליניק, אלכוהול מוסיף לסיכון לדימום, ובמיוחד בשילוב עם מדלל דם או בשתייה כבדה.
אם הלב "משתגע" אחרי שתייה: רשמו במשך כמה שבועות, ועדיף כמה חודשים, מתי, מה וכמה שתיתם, ומתי הרגשתם דופק לא סדיר. רשימה כזו עוזרת לרופא יותר מ"נדמה לי".
בערב עצמו: משקה אחד ואחריו מים, או חלופה בלי אלכוהול. לא מגיעים לבולמוס של חג.
מתי ללכת לרופא, ומתי למיון
לפי שירות הבריאות הבריטי (NHS), כדאי לפנות לרופא המשפחה אם יש לכם דפיקות לב (דופק מהיר, מקפץ או "מרפרף") שחוזרות או מחמירות, או סימנים אחרים שעשויים להעיד על פרפור: דופק לא סדיר, עייפות חריגה, או קושי חדש במאמץ. פרפור התקפי יכול להופיע ולהיעלם מעצמו, ולכן אם אק"ג רגיל במרפאה יצא תקין, שאלו אם מתאים לכם הולטר, שמנטר את הלב לאורך יום או יותר.
אם הדופק מהיר או לא סדיר ויש גם כאב בחזה, קוצר נשימה, עילפון או סחרחורת, חולשה או נימול בצד אחד של הפנים או הגוף, טשטוש ראייה, או בלבול וקושי בדיבור, זה מצב חירום. בישראל מתקשרים למד"א ב-101, ולא נוהגים לבד למיון.
