מחקר ענק: ככל ששתיתם יותר קפה, כך הסיכון למחלות כבד ירד - עד 42% פחות סיכוי למוות מכבד חולה
ניתוח של UK Biobank על יותר מ‑354,000 אנשים מצא שקפה רב נקשר לירידה משמעותית בסיכון לשחמת, לסרטן הכבד ולמוות כבדי - אך המחקר תצפיתי ולא מוכיח סיבה.
מחקר רחב היקף מצא קשר בין צריכת קפה מוגברת לבריאות כבד טובה יותר, אך עדיין לא ברור אם הקפה עצמו מונע מחלות כבד או שהקשר נובע מגורמים נוספים
כשמדובר במאות אלפי אנשים שנבדקו לאורך יותר מעשור, מצאו החוקרים קשר מתמשך בין צריכת קפה מוגברת לבריאות כבד טובה יותר. המחקר הראה כי שתיית חמש כוסות קפה ומעלה ביום נקשרה לירידה של כמעט 50% בסיכון לסרטן הכבד, לצד ירידה של 32% בסיכון לשחמת הכבד וירידה של 42% בסיכון למוות הקשור למחלת כבד.
מחקרים קודמים כבר הצביעו על יתרונות בריאותיים אפשריים של שתיית קפה, כולל שיפור בריאות הלב, הפחתת דלקת וסיכון נמוך יותר לדיכאון. כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology מוסיף ראיות לכך שלקפה עשוי להיות קשר מגן גם כלפי הכבד.
החוקרים ניתחו נתונים של יותר מ-354,000 מבוגרים מבנק המידע הבריטי UK Biobank, שלא סבלו משחמת כבד או מסרטן הכבד בתחילת המחקר. המשתתפים מוּלאו במשך תקופה ממוצעת של 13 שנים, ונשאלו על הרגלי שתיית הקפה שלהם באמצעות שאלון.
התוצאות הראו קשר מובהק: משתתפים ששתו חמש כוסות קפה או יותר ביום הפגינו סיכון נמוך ב-32% לפתח שחמת כבד, סיכון נמוך בכמעט 50% לסרטן הכבד וסיכון נמוך ב-42% למוות הקשור למחלת כבד, לעומת אלה שלא שתו קפה כלל. על פי המחקר, התגלה קשר של מינון-תגובה: ככל שצריכת הקפה הייתה גבוהה יותר, כך הסיכון למחלות כבד היה נמוך יותר.
"הקפה הוא אחד המשקאות הנצרכים ביותר בעולם, ובכל זאת איננו מבינים עדיין באופן מלא כיצד הוא משפיע על הבריאות לטווח ארוך", אמר ד"ר היונסאוק קים, רופא-חוקר והפטולוג השתלות במרכז הרפואי סידרס-סיני בקליפורניה, שהוא המחבר הראשי של המחקר. "אפילו השפעות בריאותיות צנועות עשויות להיות בעלות השפעה משמעותית על בריאות הציבור, מכיוון שמיליוני אנשים שותים קפה מדי יום."
קים הסביר שמחקרים קודמים התבססו בעיקר על תצפיות אפידמיולוגיות, אך המחקר הנוכחי ביקש להבין טוב יותר לא רק אם קפה קשור לתוצאות כבד טובות יותר, אלא גם אם ניתן לזהות שינויים באמצעות הדמיה ובדיקות דם.
אכן, על פי המחקר, נמצא כי צריכת קפה נקשרה לרמות נמוכות יותר של שומן בכבד, לדלקת נמוכה יותר ולסמנים ביולוגיים נמוכים יותר הקשורים לפיברוזיס (היווצרות רקמת צלקת בכבד), כפי שנצפה בבדיקות MRI ובניתוחים פרוטאומיים של דם. ממצאים דומים תועדו גם בסקירה מקיפה שפורסמה בכתב העת Cureus ב-2025.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי המחקר אינו מוכיח שקפה מונע ישירות מחלות כבד. מדובר במחקר תצפיתי שמראה קשר, לא בהכרח קשר סיבתי. ייתכן שאנשים ששותים קפה רב יותר מובילים גם אורח חיים בריא יותר באופן כללי, או שקיימים גורמים גנטיים ומטבוליים שמשפיעים גם על צריכת הקפה וגם על בריאות הכבד.
מגבלות נוספות כוללות את העובדה שנתוני צריכת הקפה נאספו באמצעות שאלונים, שעלולים להיות לא מדויקים, וכן שהמחקר התמקד באוכלוסייה בריטית, כך שהתוצאות עשויות שלא להיות ישימות באופן מלא לאוכלוסיות אחרות. המחקר לא בדק את ההבדלים בין סוגי קפה שונים (קפה עם קפאין מול קפה נטול קפאין), תוספות כמו סוכר או ממתיקים, או את ההשפעה של אופן ההכנה.
"בעוד שהמחקר שלנו אינו יכול להוכיח שקפה מונע ישירות מחלת כבד, העקביות של הקשרים הללו על פני תוצאות מרובות מחזקת את הראיות", אמר קים. החוקר הוסיף כי מחקרי המשך נדרשים כדי להבחין בין השפעות בריאותיות אמיתיות לבין גורמי אורח חיים, ולזהות אילו אוכלוסיות עשויות להפיק את התועלת הרבה ביותר. פרטי המימון וניגודי העניינים של המחקר לא פורסמו במקורות הזמינים.
העמקה מדעית לחוקרים, רופאים ואנשי מקצוע
המחקר, שפורסם ב-Clinical Gastroenterology and Hepatology ב-2026, כלל 354,957 משתתפים מבנק המידע הבריטי UK Biobank ללא שחמת כבד או קרצינומה הפטוצלולרית (HCC) בבסיס. צריכת הקפה, סוגו (קפאין או נטול קפאין) ותוספות (סוכר או ממתיקים) הוערכו באמצעות שאלון. תוצאות כללו שחמת כבד, קרצינומה הפטוצלולרית ותמותה הקשורה לכבד, שאובחנו דרך רישומים מקושרים.
המחקר שילב סמנים ביולוגיים מהדמיה (MRI) ופרוטאומיקה של דם, ומצא כי צריכת קפה נקשרה לרמות נמוכות יותר של שומן כבדי, דלקת וסמנים קשורים לפיברוזיס. הממצאים מצביעים על קשר של מינון-תגובה, כאשר צריכה גבוהה יותר קשורה לסיכון מופחת יותר. המחקר לא הוכיח סיבתיות ישירה, והשאלה אם הקפה עצמו מפעיל השפעה מגנה או שמדובר בגורמי סיכון מתערבים נותרה פתוחה.
---
מקורות מאומתים
- Kim HS et al., Clinical gastroenterology and hepatology : the official clinical practice journal of the American Gastroenterological Association (2026), PMID 42385787, DOI 10.1016/j.cgh.2026.04.035
- Kwapien E et al., Cureus (2025), PMID 41531586, DOI 10.7759/cureus.99094