סקירת קוקרן מצאה ראיות בינוניות עד נמוכות לטובת מינוקסידיל למריחה, בלי הבדל בין 2% ל-5%, ופינסטריד לא עקף דמה. קודם כדאי לברר מה גורם לנשירה, והטיפול עובד רק כל עוד משתמשים בו.
סקירת קוקרן מצאה ראיות בינוניות עד נמוכות לטובת מינוקסידיל למריחה, בלי הבדל בין 2% ל-5%, ופינסטריד לא עקף דמה. קודם כדאי לברר מה גורם לנשירה, והטיפול עובד רק כל עוד משתמשים בו.
נערכה ונבדקה ע״י מור לוי · 4.11.2026 · 5 דקות קריאהזה מתחיל בדרך כלל בקטן: השביל באמצע הראש נראה פתאום רחב יותר, הקוקו דק יותר ביד, ובתמונה מלמעלה רואים יותר קרקפת ממה שזכרתן. את המדפים כבר מכירים: שמפו "נגד נשירה", אמפולות, ויטמינים לשיער וקסדות לייזר. השאלה היא מה מכל זה באמת נבדק מול טיפול דמה, ומה נשען בעיקר על שיווק.
לפני שקונים משהו, כדאי לזכור עובדה מרגיעה: לפי שירות הבריאות הבריטי (NHS), אנחנו מאבדים כל יום 50 עד 100 שערות, לרוב בלי לשים לב. נשירה מוגברת לא תמיד מעידה על בעיה קבועה.
ה-NHS מבחין בין שני מצבים שונים מאוד. הראשון הוא נשירה בדפוס נשי, התדללות הדרגתית שנוטה לעבור במשפחה ונחשבת קבועה. השני הוא נשירה זמנית, שיכולה להופיע בעקבות מחלה, לחץ נפשי, ירידה במשקל, טיפול בסרטן או חוסר ברזל. כשהגורם חולף או מטופל, השיער בדרך כלל מפסיק לנשור או צומח מחדש.
ההבחנה הזו חשובה כי הטיפולים שנבדקו בניסויים, ושעליהם הכתבה הזו, מיועדים לנשירה בדפוס נשי. אם הנשירה נובעת מחוסר ברזל, צריך לטפל בגורם עצמו, ותכשיר למריחה כנראה לא יספיק. לכן ההמלצה של ה-NHS היא לפנות לרופא כבר כשהנשירה מדאיגה אתכן, ולעשות זאת לפני שפונים למרפאת שיער מסחרית.
ב-2016 פרסמה קוקרן, הגוף הבינלאומי שמסכם ראיות רפואיות, סקירה של 47 ניסויים אקראיים בנשים עם נשירה בדפוס נשי, עם 5,290 משתתפות. 17 מהניסויים בדקו מינוקסידיל, תכשיר שמורחים על הקרקפת.
בשישה ניסויים שבהם הנשים דירגו בעצמן את התוצאה, 157 מתוך 593 שטופלו במינוקסידיל (ברוב הניסויים בריכוז 2%) דיווחו על צמיחה מחודשת בינונית עד ניכרת, לעומת 77 מתוך 555 שקיבלו תכשיר דמה. כלומר, בערך אחת מכל ארבע לעומת אחת מכל שבע. כשהחוקרים עצמם העריכו את התוצאה, בשבעה ניסויים, התמונה הייתה דומה. בשמונה ניסויים נספרו גם השערות: במינוקסידיל היו בממוצע כ-13 שערות יותר בכל סנטימטר רבוע של קרקפת מאשר בדמה, אם כי איכות הראיות לממצא הזה דורגה נמוכה.
שני פרטים מעשיים עולים מהסקירה. הראשון: לא נמצא הבדל בתועלת בין ריכוז של 2% לריכוז של 5%, וגם לא בתופעות הלוואי. השני: מספר תופעות הלוואי בקבוצת המינוקסידיל 2% לא היה גבוה באופן מובהק מזה שבקבוצת הדמה.
פינסטריד במינון 1 מ"ג, כדור שמשמש לטיפול בהתקרחות אצל גברים, לא עבד אצל נשים טוב יותר מדמה בשלושה ניסויים (ראיות באיכות נמוכה): 30 מתוך 67 נשים דיווחו על שיפור, לעומת 33 מתוך 70 בקבוצת הדמה. ה-NHS אף מציין במפורש שנשים לא צריכות להשתמש בפינסטריד.
מסרקות לייזר נבדקו בשני ניסויים מול מכשיר דמה. הנשים עצמן לא דיווחו על שיפור גדול יותר, אף שבספירת השערות נמצא יתרון למכשיר. קוקרן הגדירה את התוצאות כלא עקביות.
ומה עם הוויטמינים לשיער? סקירה מ-2026 של 14 מחקרים על תוספי תזונה מסחריים לשיער מצאה שיפור בחלק מהמדדים, אבל לא הבדל מובהק בספירת השערות הכוללת. היא כללה גם ניסויים פתוחים, שבהם המשתתפים ידעו מה הם מקבלים, כל התוספים שנבדקו היו מוצרי מותג מסחריים, והיא לא עסקה דווקא בנשים עם נשירה בדפוס נשי. החוקרים עצמם כתבו שהתוצאות ראשוניות ושנדרש מחקר עצמאי וקפדני יותר.