בניסוי אקראי באנגליה עם 142 אלף משתתפים, בדיקת Galleri זיהתה סרטן אצל 937 איש, אבל לא נמצאה ירידה באבחנות בשלב מתקדם. רק כמחצית מהחיוביים היו סרטן. היצרנית מימנה, ובדיקות הסקר המקובלות נשארות הבסיס.
בניסוי אקראי באנגליה עם 142 אלף משתתפים, בדיקת Galleri זיהתה סרטן אצל 937 איש, אבל לא נמצאה ירידה באבחנות בשלב מתקדם. רק כמחצית מהחיוביים היו סרטן. היצרנית מימנה, ובדיקות הסקר המקובלות נשארות הבסיס.
בדיקת דם אחת, כמה מבחנות, ותשובה שמבטיחה לחפש סימנים לסרטן עוד לפני שיש תסמינים. לרבים בשנות ה-50 לחייהם זה נשמע כמו הדבר הכי הגיוני לעשות. גם פיטר עטיה, מהקולות הבולטים בעולם הלונגוויטי, הקדיש לנושא חלק מפרק השאלות והתשובות שלו מאוקטובר 2026. לפי תקציר הפרק, הוא דן בניסוי NHS-Galleri, הסביר למה מה שחשוב באמת הוא גילוי בשלב מוקדם ולא בשלב מתקדם, ותיאר את הטכנולוגיה כ"מעורפלת". עכשיו יש לשאלה הזאת תשובה ראשונה מניסוי גדול באמת, והיא מסובכת יותר מההבטחה.
ניסוי NHS-Galleri נערך באנגליה וכלל 142,250 איש בני 50 עד 77. מכולם נלקח דם בעד שלושה ביקורים שנתיים. אחרי הדגימה הראשונה הם חולקו באקראי לשתי קבוצות: אצל 71,122 הדם נבדק בבדיקת Galleri, ואצל 71,128 הוא רק נשמר במקפיא. בתחילת הדרך המשתתפים וצוות הניסוי לא ידעו מי בכל קבוצה.
היעד המרכזי היה ברור: האם בקבוצה שנבדקה יאובחנו פחות סרטנים בשלב III או IV, מתוך 12 סוגי סרטן שנקבעו מראש. התשובה הייתה לא. שיעור הסרטן המתקדם היה כמעט זהה בשתי הקבוצות, עם יחס של 1.03. בסרטן בשלב IV בלבד נמדד יחס של 0.86, ממצא גבולי שהחוקרים עצמם אומרים שצריך לעקוב אחריו לאורך זמן. פחות מ-1% מהמשתתפים חוו תופעות לוואי שקשורות לניסוי, ואף אחת מהן לא הייתה חמורה. את הניסוי מימנה חברת Grail, יצרנית הבדיקה.
כאן נמצא לב העניין. בדיקה שמוצאת הרבה גידולים נשמעת כמו הצלחה, אבל זה לא מספיק. היא עלולה למצוא סרטנים שהיו מתגלים בכל מקרה בזמן, או גידולים איטיים שלא היו מזיקים לעולם. היא גם עלולה רק להקדים את מועד האבחנה בלי לשנות את מהלך המחלה, כך שנדמה שאנשים "חיים יותר עם סרטן" רק כי השעון התחיל לתקתק מוקדם יותר.
לכן ניסויי סקר שואלים שאלה אחרת: האם הבדיקה מקטינה את מספר האנשים שמגיעים לאבחנה כשהמחלה כבר מתקדמת. זו "הזזת שלב", והיא סימן מקדים טוב יותר לירידה בתמותה. סקירה שיטתית מ-2025 של 57 ניסויי סקר מצאה מתאם של 0.69 בין ירידה בסרטן מתקדם לבין ירידה בתמותה מסרטן. סקירה חדשה מאוקטובר 2026 בדקה את הכיוון ההפוך, ומצאה שעלייה בגילוי סרטן בשלב מוקדם לא הראתה מתאם אמין עם תמותה. במילים פשוטות: למצוא יותר זה לא מדד להצלחה. להפחית את המקרים המתקדמים זה כן, ושם Galleri עוד לא הוכיחה את עצמה.
מאמר נלווה ב-Nature Medicine פירט איך הבדיקה תפקדה בפועל. בכל סבב קיבלו כ-1% מהנבדקים תוצאה חיובית. מבין אלה, 58% בסבב הראשון וכ-46% עד 50% בסבבים הבאים אכן אובחנו בסרטן. זה ערך הניבוי החיובי: אם קיבלתם תוצאה חיובית, הסיכוי שיש לכם סרטן היה בערך חצי. החצי השני עבר בירורים בלי שנמצא סרטן.
הרגישות מספרת את הצד השני: מתוך כל מי שחלה, כמה הבדיקה זיהתה. התשובה הייתה 27% עד 37% מכלל הסרטנים, ו-48% עד 63% מ-12 הסוגים שנבחרו מראש. כלומר, רוב הסרטנים שאובחנו בתקופה לא סומנו בבדיקה. מצד שני, אצל מי שאין לו סרטן היא כמעט תמיד יוצאת שלילית (ספציפיות של 99.5% עד 99.6%), וכשהיא מתריעה היא מצביעה נכון על מקור הגידול ב-91% עד 94% מהמקרים. בסך הכול, 937 משתתפים אובחנו בסרטן שהבדיקה זיהתה.
לפי דיווח ב-BMJ, יום אחרי פרסום התוצאות המליצה ועדה מייעצת של ה-FDA על הבדיקה, אבל היא הייתה חלוקה בשאלת היעילות: שישה בעד וארבעה נגד. אחד המתנגדים, חוקר בכיר ב-NIH, אמר על תוצאות למטופלים: "אין לנו את הנתונים האלה". במאמר דעה ב-BMJ נטען שה-NHS לא צריך ללכת בעקבות ה-FDA. בישראל, לפי אתר המרפאה הפרטית של איכילוב (דצמבר 2025), הבדיקה מוצעת בתשלום ומיועדת לאנשים בסיכון מוגבר, בהם בני 50 ומעלה.
ועדיין, אין כאן סיבה לוותר על גילוי מוקדם. הרעיון נכון, הממצא בשלב IV עוד פתוח, והמעקב נמשך. השאלה היא רק אם הבדיקה הזאת, בגרסתה הנוכחית, כבר משיגה אותו.