הבהרה רפואית: המידע באתר זה נועד למטרות חינוכיות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה רפואית, פנו לרופא המשפחה שלכם.
הגעת לארבעים. חבר מהעבודה עשה "צ'ק-אפ מנהלים" עם מבחן מאמץ ואולטרסאונד, ובאינסטגרם מציעים לך MRI לכל הגוף. השאלה האמיתית פשוטה יותר: מה באמת שווה לבדוק עכשיו, ומה רק נשמע רציני.
כדי לענות בלי ניחושים, הלכנו להמלצות של USPSTF, כוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת. זה הגוף שמדרג כל בדיקת סקר לפי השאלה אם היא מועילה לאנשים בלי תסמינים. אבל אתה לא גר בארה"ב, אז בדקנו גם מה קופות החולים כאן מציעות. איפה שישראל שונה, היא באה ראשונה. ואיפה שמדובר בהמלצה אמריקאית בלבד, נגיד את זה.
חמש בדיקות שכדאי לסמן כבר השנה
אלה ההמלצות האמריקאיות. על אף אחת מהן אין מחלוקת גדולה, אבל לא בדקנו אם כל אחת מהן היא חלק משגרת הקופה. את זה שווה לשאול את רופא המשפחה.
לחץ דם, פעם בשנה. ההמלצה היא לבדוק את כל המבוגרים, ומגיל 40 USPSTF מציעה בדיקה שנתית. מדידה גבוהה אחת במרפאה עוד לא אבחנה: ההנחיה ממליצה לאשר אותה במדידות מחוץ למרפאה, בבית או בהולטר, לפני שמתחילים טיפול.
שומנים בדם וחישוב סיכון לב. הבדיקה היא בדיקת דם רגילה. מה שחשוב זה החישוב שאחריה. USPSTF ממליצה על סטטין בגיל 40–75 למי שיש לו לפחות גורם סיכון אחד (שומנים לא תקינים, סוכרת, לחץ דם גבוה או עישון) וסיכון מחושב של 10% ומעלה לאירוע לב או שבץ בעשר השנים הקרובות. בין 7.5% ל-10% זו החלטה אישית יותר, כי התועלת קטנה. על ApoB ועל Lp(a), שתי בדיקות שמוסיפות לתמונה, יש לנו כתבות נפרדות.
סוכר: גלוקוז בצום או המוגלובין A1c. ההמלצה היא לבדוק את בני 35–70 שיש להם עודף משקל, כלומר BMI של 25 ומעלה. A1c בין 5.7% ל-6.4% מוגדר טרום-סוכרת. 6.5% ומעלה הוא סוכרת, אחרי בדיקה חוזרת. אם הכול תקין, בדיקה כל שלוש שנים היא גישה סבירה לפי ההנחיה.
הפטיטיס C, פעם אחת. בדיקת נוגדנים פשוטה, מומלצת לכל בני 18–79. לרוב האנשים מספיקה בדיקה אחת בחיים. מי שבסיכון מתמשך נבדק שוב.
HIV. ההמלצה האמריקאית כוללת את כל בני 15–65, לא רק "קבוצות סיכון". אם מעולם לא נבדקת, אפשר להוסיף את זה לאותה הפניה לדם.
גם הראש הוא חלק מהבדיקה
USPSTF ממליצה לשאול מבוגרים על דיכאון, וגם על חרדה עד גיל 64. בנוסף, לשאול על שתיית אלכוהול ועל עישון. בפועל זה כמה שאלות קצרות בתור. אם רופא המשפחה שואל איך אתה ישן, מה מצב הרוח ובכמה כוסות נגמר ערב רגיל, זו לא חטטנות. זו בדיקה עם המלצה רשמית, בדיוק כמו לחץ הדם.
מעי גס: בישראל מתחילים בגיל 50
מכבי, למשל, מציעה לחבריה בגיל 50–74 בדיקת דם סמוי בצואה פעם בשנה, בלי עלות. האפשרות השנייה היא קולונוסקופיה פעם בעשר שנים, באותם גילים. כלומר, גבר ישראלי בן 45 בלי סיפור משפחתי עוד לא נמצא בתוכנית השגרתית.
בארה"ב הקדימו: ההמלצה שם היא להתחיל בגיל 45. בגיל 45–49 הדירוג הוא B, ובגיל 50–75 הוא A, הגבוה ביותר. אם בכל זאת אתה רוצה להיבדק לפני 50, זו שיחה עם רופא המשפחה, לא משהו שקורה אוטומטית.
שני דברים כן חלים עליך כבר עכשיו. אם יש לך קרוב מדרגה ראשונה (הורה, אח) עם סרטן המעי הגס, או שהיו לך פוליפים או מחלת מעי דלקתית, מתחילים מוקדם יותר ונבדקים לעיתים קרובות יותר. מתי בדיוק, קובע רופא המשפחה. ואם תוצאה בבדיקת צואה חיובית, צריך קולונוסקופיה. בלי השלב הזה, לבדיקה אין ערך.
PSA: לא בגיל 40, וגם אחר כך זו החלטה
ההמלצה האמריקאית לבדיקת PSA מתחילה בגיל 55. בגיל 55–69 היא מגדירה את הבדיקה כ"החלטה אישית", אחרי שיחה על היתרונות ועל הנזקים, כמו ביופסיות מיותרות וטיפול בגידולים שלא היו מזיקים. מגיל 70 ההמלצה היא לא לבדוק. ההמלצה פורסמה ב-2018 ונמצאת כרגע בעדכון. אם יש לך אב או אח עם סרטן ערמונית, זו שאלה לרופא, לא לגוגל.
מה אפשר להוריד מהרשימה
כאן נחסך הכי הרבה זמן וכסף. כל הפריטים הבאים הם בדיקות בלי תסמינים. כאב בחזה, גוש או דימום הם סיפור אחר לגמרי.
א.ק.ג. במנוחה או במבחן מאמץ, בסיכון נמוך: USPSTF ממליצה נגד. למי שבסיכון בינוני או גבוה, לדבריה, אין מספיק ראיות לכאן או לכאן.
ויטמין D "רק לבדוק": אין מספיק ראיות שבדיקה שגרתית למי שמרגיש טוב עוזרת למשהו. זה לא אסור, אבל זה גם לא הוכח.
אולטרסאונד לבלוטת התריס לגילוי סרטן: ההמלצה היא נגד, למי שאין לו תסמינים.
בדיקת סקר לסרטן האשכים: גם כאן ההמלצה היא נגד בדיקה שגרתית. אם הרגשת גוש, הולכים לרופא.
MRI לכל הגוף: ל-USPSTF אין המלצה בנושא. הקולג' האמריקאי לרדיולוגיה כתב ב-2023 שאין מספיק ראיות כדי להמליץ על הסריקה למי שאין לו תסמינים, סיפור משפחתי או גורמי סיכון, ושאין עדות שהיא מאריכה חיים. הסיכון המעשי: "ממצא מקרי" שמוביל לעוד בדיקות ולחרדה.
שני מספרים שכדאי להכיר בבית
היקף מותניים. סרט מדידה רגיל, בבוקר, בלי לשאוף את הבטן. לפי המכון האמריקאי ללב, ריאות ודם (NHLBI), היקף של יותר מ-40 אינץ' (כ-102 ס"מ) אצל גבר מעלה את הסיכון למחלות. זה מספר שמשתנה הרבה לפני שמשהו משתנה בבדיקות הדם.
לחץ דם בבית. מכשיר עם שרוול לזרוע, כמה מדידות בימים שונים, ורשימה שמביאים לרופא. זה בדיוק מה שההנחיה מבקשת כדי לאשר אבחנה, וזה גם מונע טיפול במי שלחץ הדם שלו קופץ רק מול החלוק הלבן.
שש שאלות להביא לתור הבא
מה הסיכון המחושב שלי לאירוע לב בעשר השנים הקרובות, ומה הכי משפיע עליו?
מתי בדקתי סוכר בפעם האחרונה, ומתי הבדיקה הבאה?
נבדקתי פעם להפטיטיס C ול-HIV?
יש לי קרוב מדרגה ראשונה עם סרטן מעי או ערמונית. להקדים בדיקות?
אם התוצאה היא טרום-סוכרת, יש בקופה תוכנית או ליווי שמתאים לי?
אילו בדיקות ב"צ'ק-אפ" שהציעו לי לא מומלצות למי שאין לו תסמינים?
