ניסוי אוסטרלי ב-123 מבוגרים בני 72 בממוצע: גם אימון בינוני וגם אינטרוולים הורידו שומן, אבל רק באינטרוולים הרקמה הרזה נשמרה. ההבדל קטן, ומה שבאמת קובע הוא קביעות ואימוני כוח.
ניסוי אוסטרלי ב-123 מבוגרים בני 72 בממוצע: גם אימון בינוני וגם אינטרוולים הורידו שומן, אבל רק באינטרוולים הרקמה הרזה נשמרה. ההבדל קטן, ומה שבאמת קובע הוא קביעות ואימוני כוח.
אחרי גיל 60 הגוף משחק משחק כפול ולא הוגן: שומן נוטה להצטבר, בעיקר סביב הבטן, ומסת השריר נשחקת בשקט משנה לשנה. ניסוי אוסטרלי שעקב אחרי 123 מבוגרים בריאים, בני 72 בממוצע, במשך חצי שנה, בדק שאלה שנשמעת פשוטה: האם עוצמת האימון משנה את התמונה? התשובה מעניינת דווקא בגלל הניואנס שלה.
חוקרים מאוניברסיטת סאנשיין קוסט ומאוניברסיטת קווינסלנד חילקו את המשתתפים באקראי לשלוש קבוצות. כולם התאמנו שלוש פעמים בשבוע, 45 דקות בכל פעם, על הליכון ובפיקוח צמוד. קבוצה אחת התאמנה בעצימות בינונית ורציפה. קבוצה שנייה עשתה אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT): פרצים קצרים של מאמץ חזק מאוד לסירוגין עם התאוששות קלה. הקבוצה השלישית התאמנה בעצימות נמוכה ושימשה קבוצת ביקורת. העצימות הותאמה לכל משתתף לפי הדופק שלו.
את הרכב הגוף מדדו בתחילת הדרך, אחרי שלושה חודשים ואחרי שישה, בסריקת DXA, שיטה שמבחינה בין רקמת שומן, רקמה רזה ועצם.
השאלה הזאת רלוונטית במיוחד כי ההמלצה הנפוצה למבוגרים היא לרוב "תלכו בנחת". אימון עצים נתפס כמשהו לצעירים, ורבים חוששים ממנו. ניסוי שבו אנשים בני 70 ומעלה מתאמנים באינטרוולים במשך חצי שנה, בפיקוח, נותן הצצה נדירה למה שקורה כשמעלים הילוך.
גם האימון הבינוני וגם אימון האינטרוולים הובילו לירידה במסת השומן, גדולה יותר מזו שנמדדה בקבוצת הביקורת. שתיהן גם שיפרו במידה דומה את השומן הקרבי, השומן העמוק שעוטף את איברי הבטן ונקשר לסיכון גבוה יותר למחלות לב ולסוכרת.
ההבדל הופיע במקום אחר. בקבוצת העצימות הבינונית נמדדה ירידה ברקמה הרזה, זו שכוללת את השרירים, כבר בשלושת החודשים הראשונים. במילים אחרות, חלק ממה שירד לא היה שומן. בקבוצת האינטרוולים זה לא קרה: המשתתפים איבדו שומן ושמרו על הרקמה הרזה, וזו הייתה הקבוצה היחידה שבה אחוז השומן בגוף השתפר באופן מובהק בסוף התקופה.
אחרי גיל 60 אובדן שריר אינו עניין של מראה. מסת שריר ותפקוד שריר קשורים ליציבות, למניעת נפילות, לעצמאות בחיי היום-יום ולוויסות הסוכר בדם. ירידה במשקל שבאה גם על חשבון רקמה רזה עלולה להחליש בדיוק את המערכת שהכי חשוב לשמר.
המחקר מרמז שהעצימות עשויה לשמש מעין אות שאומר לגוף לשמור על הרקמה הרזה גם כשהוא שורף שומן. אבל כאן נכנס הסייג החשוב.
החוקרים עצמם כותבים שהשינויים היו קטנים, ושבהתחשב בטעות המדידה של הסריקה הם לא בהכרח משמעותיים קלינית לעומת אימון בעצימות נמוכה יותר. בנוסף, DXA מודדת רקמה רזה ולא כוח שריר, ורקמה רזה כוללת גם מים ורקמות שאינן שריר.
התמונה הרחבה מחזקת את הזהירות. סקירה שיטתית שפורסמה באוגוסט 2026, וכללה 25 מחקרים עם כ-2,800 משתתפים מבוגרים, מצאה שהתועלת העקבית ביותר של אימוני אינטרוולים היא שיפור הכושר האירובי. יתרון כללי על פני אימון בינוני רציף לא הוכח, בעיקר בגלל השונות הגדולה בין המחקרים.