ברזל לווריד בהריון: 37% פחות עירויי דם בלידה לעומת כדורים

אנמיה מחוסר ברזל היא אחת התקלות הנפוצות בהריון. לפי המחברים, היא פוגעת בכ-37% מההריונות בעולם ובכמעט 20% מההריונות בארצות הברית, והיא נקשרה ללידה מוקדמת, לדימום אחרי לידה ולצורך בעירוי דם. הטיפול המקובל הוא כדורי ברזל. ההנחיות של איגוד המיילדים והגינקולוגים האמריקאי (ACOG) ושל בריטניה ממליצות עליהם כקו ראשון, ושומרות את הברזל לווריד למי שלא מגיבה לכדורים או לא סובלת אותם.

הבעיה מוכרת לכל מי שניסתה: כדורי ברזל גורמים לא פעם לבחילה, לעצירות ולצרבת, ותופעות כאלה עלולות לגרום לנשים לדלג על הכדורים. ועכשיו מטה-אנליזה חדשה, שפורסמה ב-JAMA Network Open, מציעה שאולי הגיע הזמן לבחון מחדש את הסדר.

פחות עירויי דם, בעיקר כשהאנמיה קשה

החוקרים, מאוניברסיטת בראון ומאוניברסיטת אורגון, עדכנו סקירה קודמת מ-2019. הם אספו רק ניסויים אקראיים שהשוו ברזל לווריד לברזל בכדורים אצל נשים הרות עם אנמיה מחוסר ברזל. בסך הכול נכללו 29 ניסויים: 5,877 נשים קיבלו ברזל לווריד ו-5,894 קיבלו כדורים.

בלידה, ההמוגלובין אצל מי שקיבלו ברזל לווריד היה גבוה בממוצע ב-0.59 גרם לדציליטר, ומאגרי הברזל בגוף, שנמדדים בבדיקת פריטין, היו גבוהים בממוצע בכ-51 ננוגרם למיליליטר. הממצא הבולט יותר נוגע לעירויי דם: ב-14 ניסויים שדיווחו על כך, הסיכון לקבל עירוי בזמן האשפוז ללידה היה נמוך ב-37%. בניסויים שבהם ההמוגלובין הממוצע לפני הטיפול היה 9 גרם לדציליטר או פחות, כלומר אנמיה קשה יותר, הסיכון היה נמוך ב-42%. בניסויים שבהם ההמוגלובין ההתחלתי היה גבוה יותר, לא נמצא הבדל מובהק בעירויי דם.

גם התינוקות נולדו עם מאגרי ברזל גדולים יותר: הפריטין שלהם היה גבוה בממוצע בכ-21 ננוגרם למיליליטר.

פחות תלונות בבטן, בלי תופעות לוואי חמורות

גם מבחינת הנוחות, הווריד יצא טוב יותר. בניסויים שדיווחו על תופעות לוואי קלות, הסיכון להן היה נמוך בכ-43% בקבוצת הווריד. ההבדל נבע בעיקר ממערכת העיכול: תלונות כאלה היו נדירות בהרבה אצל מי שקיבלו ברזל לווריד. תופעות קלות שאינן במערכת העיכול היו שכיחות יותר בקבוצת הווריד, אבל ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. ב-10 הניסויים שבדקו תופעות לוואי חמורות, כלומר תגובה אלרגית קשה או מוות, לא נמצא אף מקרה.

קיסריים, משך ההריון ומשקל הלידה לא השתנו

כאן צריך לעצור. ברזל לווריד לא שינה את שיעור הניתוחים הקיסריים, את משך ההריון, את משקל הלידה או את ההמוגלובין של התינוק. כלומר, המדדים במעבדה השתפרו ועירויי הדם פחתו, אבל בתוצאות האחרות של הלידה לא נמצא הבדל. רוב הניסויים גם לא דיווחו על תוצאות חשובות לתינוק, כמו אשפוז בפגייה.

ויש סיבה נוספת לזהירות: הניסויים היו שונים מאוד זה מזה, בסוג הברזל, במינון ובחומרת האנמיה שבה התחילו. 21 מתוך 29 הניסויים נערכו במדינות מתפתחות, 13 מכלל הניסויים הוגדרו באיכות נמוכה יותר, ובדיקה סטטיסטית העלתה חשד להטיית פרסום, כלומר שניסויים עם תוצאות פחות מרשימות אולי לא פורסמו.

מה זה אומר עליך

• אנמיה בהריון צריך לטפל בה. אם בבדיקת הדם נמצא המוגלובין נמוך או פריטין נמוך, זה לא משהו לחכות איתו עד אחרי הלידה.
• כדורים הם עדיין נקודת הפתיחה המקובלת. ההנחיות לא השתנו בעקבות המחקר, וזה מחקר אחד, גם אם גדול.
• אם הכדורים לא עובדים או שאת לא מצליחה לקחת אותם, זו סיבה טובה לחזור לרופא. בדיקת דם חוזרת יכולה להראות אם הטיפול עובד.
• שאלי על ברזל לווריד במיוחד אם האנמיה קשה. הירידה בעירויי הדם נמצאה בניסויים שבהם ההמוגלובין הממוצע היה 9 ומטה. בניסויים עם אנמיה קלה יותר לא נמצא הבדל מובהק.
• אל תגדילי מינון של כדורים על דעת עצמך. ההחלטה על מינון ועל דרך מתן צריכה להיות של הצוות המטפל.