הבהרה רפואית: המידע באתר זה נועד למטרות חינוכיות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה רפואית, פנו לרופא המשפחה שלכם.
פתחתם את תוצאות בדיקת הדם השנתית. כולסטרול, LDL, טריגליצרידים, הכול בטווח. נשמתם לרווחה. אבל יש ערך אחד שכנראה לא נבדק בכלל, והוא יכול לספר משהו שהמספרים האחרים לא מספרים.
הוא נקרא ליפופרוטאין (a), ובקיצור Lp(a). בערך אחד מכל חמישה אנשים יש רמה גבוהה שלו. רובם לא יודעים, כי מעט מאוד אנשים נבדקים.
Lp(a) הוא קרוב משפחה של ה-LDL
כולסטרול לא שוחה בדם לבד. הוא נוסע בתוך חלקיקים, וה-LDL הוא המוכר שבהם. Lp(a) הוא חלקיק דומה מאוד ל-LDL, עם "זנב" של חלבון נוסף שנדבק אליו. הזנב הזה הופך אותו לבעייתי יותר: הוא תורם להצטברות שומן בדופן העורקים ולדלקת.
ההנחיות המקצועיות רואות ברמה גבוהה של Lp(a) גורם סיכון עצמאי למחלות לב וכלי דם, ולהיצרות של מסתם אבי העורקים. "עצמאי" פירושו שהסיכון קיים גם כשה-LDL נמוך.
אם שמעתם על בדיקת ApoB, הנה הקשר: גם חלקיק ה-Lp(a) נושא ApoB. בדיקת ApoB סופרת את כל החלקיקים המזיקים יחד. בדיקת Lp(a) אומרת כמה מהם שייכים לסוג התורשתי הזה.
הגנים קבעו, ולכן לרוב מספיקה בדיקה אחת
רוב ערכי הדם זזים. LDL עולה ויורד עם תזונה, משקל ותרופות. Lp(a) כמעט לא. הרמה שלו נקבעת בעיקר בגנים, והאיגוד הספרדי לטרשת עורקים מעריך שיותר מ-80% ממנה תורשתי. תזונה, ספורט וירידה במשקל כמעט לא משנים אותה.
בגלל זה ההנחיות העדכניות ממליצות למדוד אותו לפחות פעם אחת בבגרות:
ההנחיה האמריקאית לטיפול בשומני הדם (ACC/AHA, מרץ 2026): למדוד לפחות פעם אחת, כדי לזהות מי בסיכון גבוה יותר.
ההנחיה של משרד ענייני הוותיקים ומשרד ההגנה האמריקאים (VA/DoD, דצמבר 2025): בדיקה חד-פעמית כדי לזהות סיכון מוגבר.
האיגוד האמריקאי לליפידים (NLA, 2024): למדוד לפחות פעם אחת אצל כל מבוגר.
האיגוד האירופי לטרשת עורקים (EAS, 2022): לפחות פעם אחת אצל מבוגרים.
איך לקרוא את התוצאה: בדקו את היחידות
כאן הרבה אנשים מתבלבלים. מעבדות מדווחות על Lp(a) בשתי יחידות שונות:
nmol/L סופר כמה חלקיקים יש בדם.
mg/dL שוקל את המסה של החלקיקים.
אין נוסחת המרה מדויקת ביניהן, כי גודל החלקיק משתנה מאדם לאדם, והתוצאה תלויה גם בשיטת הבדיקה של המעבדה. לכן אל תמירו לבד. בדקו באיזו יחידה התוצאה שלכם, והשוו לסף באותה יחידה.
רמה
nmol/L
mg/dL
סיכון נמוך
מתחת ל-75
מתחת ל-30
ביניים
75 עד 125
30 עד 50
סיכון גבוה
125 ומעלה
50 ומעלה
הטבלה לפי האיגוד האמריקאי לליפידים. ההנחיה האמריקאית מ-2026 רואה ב-125 nmol/L ומעלה "גורם מגביר סיכון", שקשור לסיכון גבוה בערך פי 1.4 למחלות לב וכלי דם. מ-250 nmol/L ומעלה הסיכון המוערך גבוה בערך פי 2. ההנחיה האירופית מ-2025 רואה ברמה מעל 50 mg/dL (105 nmol/L) סיבה לחדד את הערכת הסיכון. הספים לא זהים בין הגופים, אבל הכיוון אחד: ככל שהמספר גבוה יותר, הסיכון גבוה יותר.
מי צריך את הבדיקה הזאת יותר מכולם
ההנחיות ממליצות על בדיקה לכל מבוגר, אבל יש מי שכדאי שלא יחכה:
מי שבמשפחה הקרובה שלו היה התקף לב, שבץ או צנתור בגיל צעיר.
מי שיש לו LDL גבוה מאוד, או כולסטרול גבוה תורשתי שאובחן במשפחה.
מי שכבר עבר אירוע לבבי בגיל צעיר.
קרובי משפחה מדרגה ראשונה של מי שנמצא אצלו Lp(a) גבוה. ההורים, האחים והילדים שלו עשויים לשאת את אותה תורשה.
יצא גבוה? זה לא גזר דין
רמה גבוהה היא לא מחלה. היא מידע שמסביר שהלב שלכם צריך קצת יותר הגנה מהממוצע.
מה אי אפשר לעשות: להוריד את Lp(a) בעזרת דיאטה או אימונים. כרגע אין תרופה שאושרה במיוחד להורדתו.
מה כן אפשר לעשות: להוריד את כל שאר הסיכונים. לפי ההנחיה האמריקאית, Lp(a) גבוה הוא סיבה להוריד את ה-LDL בצורה אינטנסיבית יותר. בפועל זה אומר שיחה עם הרופא על יעד LDL או ApoB נמוך יותר, ולפעמים על תחילת טיפול תרופתי מוקדם יותר. וגם כל השאר: לחץ דם, עישון, סוכר, משקל ותנועה. הם לא משנים את ה-Lp(a), אבל הם מורידים את הסיכון הכולל.
ומה עם תרופות חדשות? כמה תרופות שמורידות Lp(a) נמצאות בניסויים. הן מורידות את הערך בדם בצורה חדה, אבל עדיין לא הוכח שהן מונעות התקפי לב. בספטמבר 2026 הודיעה חברת נוברטיס שהתרופה הראשונה שנבדקה בהיקף גדול, pelacarsen, הורידה את Lp(a) אצל חולי לב, אבל לא הראתה ירידה באירועים לבביים. זו הודעה של החברה, והנתונים המלאים עוד לא פורסמו. ניסויים בתרופות אחרות עדיין נמשכים. מה שעובד היום הוא מה שתואר למעלה.
איך מבקשים את הבדיקה בישראל
Lp(a) לא נכלל בפרופיל השומנים הרגיל. לפי דיווח במעריב מדצמבר 2025, חיל הרפואה של צה"ל החל להציע לאנשי הקבע את הבדיקה פעם בחיים מגיל 35, ובאותו דיווח נכתב שעדיין לא הוחלט על מימון ציבורי שלה. לא מצאנו מקור רשמי עדכני שמפרט אם קופות החולים מכסות אותה ובאילו תנאים. לכן כדאי לברר ישירות:
שאלו את רופא המשפחה: "אפשר להוסיף לבדיקת הדם הבאה בדיקת ליפופרוטאין (a)?"
שאלו את הקופה: האם הבדיקה מכוסה, צריך הפניה, ואם יש עלות, כמה.
כשהתוצאה מגיעה: בדקו את היחידה (nmol/L או mg/dL), ושמרו אותה. כנראה לא תצטרכו לבדוק שוב.
אם יצא גבוה: שאלו מה יעד ה-LDL או ה-ApoB החדש שלכם, והאם כדאי שגם בני המשפחה ייבדקו.
