איגוד רופאי הפנימית האמריקאי (ACP) ממליץ על טיפול הורמונלי כקו ראשון לגלי חום והזעות לילה, ומדרג את החלופות למי שלא יכולה או לא רוצה. מה כל אפשרות נותנת, ומה עוד לא ידוע.
איגוד רופאי הפנימית האמריקאי (ACP) ממליץ על טיפול הורמונלי כקו ראשון לגלי חום והזעות לילה, ומדרג את החלופות למי שלא יכולה או לא רוצה. מה כל אפשרות נותנת, ומה עוד לא ידוע.
גל חום שמגיע באמצע ישיבה, הזעת לילה שמעירה בשלוש לפנות בוקר, ותחושה שהגוף פתאום פועל לפי חוקים אחרים. רוב הנשים בגיל המעבר מכירות את זה, ורבות מהן נשארות מבולבלות מול שפע של עצות סותרות: הורמונים כן או לא, ומה עם כל החלופות. באוקטובר 2026 פרסם איגוד רופאי הפנימית האמריקאי (ACP) הנחיה קלינית חדשה, שנשענת על סקירה שיטתית של 90 ניסויים מבוקרים, ומנסה לעשות סדר בדיוק בשאלה הזאת.
לפי ההנחיה, הטיפול הראשון שמומלץ לנשים שסובלות מגלי חום והזעות לילה ורוצות טיפול תרופתי הוא אסטרוגן. לאישה שיש לה רחם, האסטרוגן ניתן יחד עם פרוגסטרון, שתפקידו להגן על רירית הרחם. לאישה שעברה כריתת רחם, אסטרוגן לבד. לפי ה-ACP, לטיפול זה היה היחס הטוב ביותר בין תועלת לנזק.
הסקירה שעליה ההנחיה מבוססת מצאה שאסטרוגן, עם או בלי פרוגסטרון, הפחית גם את תדירות גלי החום וגם את עוצמתם, ושיפר את איכות החיים. היעילות השתנתה לפי המינון, אבל לא לפי דרך המתן: כדור, מדבקה או ג'ל. בנוסף, החוקרים העריכו שהטיפול ההורמונלי הוא בעל ערך כלכלי גבוה, כלומר תועלת רבה ביחס לעלותו.
לא כל אישה יכולה או רוצה לקחת אסטרוגן. ההנחיה מציעה סולם ברור:
בקו השני, תרופות ממשפחת SNRI, כמו ונלפקסין או דסוונלפקסין. אלה תרופות שמוכרות בעיקר כטיפול בדיכאון ובחרדה, אבל בניסויים מבוקרים הן הפחיתו גם את תדירות גלי החום. השימוש בהן לצורך זה אינו אומר שיש דיכאון.
בקו השלישי, תרופות ממשפחת SSRI (אסציטלופרם או פרוקסטין), גבפנטין, או התרופות החדשות שחוסמות את קולטן NK3 במוח, פזולינטנט ואלינזנטנט. התרופות האלה פועלות ישירות על מרכז ויסות החום בהיפותלמוס, בלי הורמונים.
כאן יש ניואנס חשוב: לפי הסקירה, כל החלופות שאינן הורמונליות הפחיתו את מספר גלי החום, אבל לא הראו הפחתה בעוצמה שלהם. רובן שיפרו גם את איכות החיים ואת איכות השינה.
ניתוח נפרד שפורסם באותו חודש בכתב העת Menopause ריכז את הניסויים המבוקרים של שתי התרופות החדשות. אחרי ניכוי אפקט הפלצבו, פזולינטנט במינון 45 מ"ג הפחיתה את תדירות גלי החום בכ-20.6%, ואלינזנטנט במינון 120 מ"ג בכ-19.6%. בהשוואה עקיפה, זה יותר מפרוקסטין (14.8%), ובערך מחצית מהאפקט של אסטרוגן אחרי 12 שבועות. החוקרים מציינים שאפקט הפלצבו בניסויים האלה היה גבוה במיוחד, ושהתוצאות מבוססות על השוואות עקיפות.
לא כל אישה רוצה טיפול תרופתי, וזה לגיטימי. סקירה שיטתית שפורסמה בספטמבר 2026 בכתב העת Maturitas בדקה 18 ניסויים מבוקרים של התערבויות דיגיטליות, כמו אפליקציות, תוכניות מקוונות וליווי מרחוק, שנועדו לעזור לנשים לנהל בעצמן את התסמינים ואת אורח החיים. ההתערבויות האלה הפחיתו מעט את תדירות גלי החום, שיפרו את איכות השינה וצמצמו את היקף המותניים. האפקט צנוע, אבל הסיכון נמוך והן נגישות.