ממוגרפיה מגיל 50 אחת לשנתיים, דם סמוי בצואה מדי שנה, צפיפות עצם מגיל 65 או מוקדם יותר כשיש סיכון, ומה לשאול על טיפול הורמונלי. בלי המלצה אישית.
ממוגרפיה מגיל 50 אחת לשנתיים, דם סמוי בצואה מדי שנה, צפיפות עצם מגיל 65 או מוקדם יותר כשיש סיכון, ומה לשאול על טיפול הורמונלי. בלי המלצה אישית.
ממוגרפיה מגיל 50 אחת לשנתיים, דם סמוי בצואה מדי שנה, צפיפות עצם מגיל 65 או מוקדם יותר כשיש סיכון, ומה לשאול על טיפול הורמונלי. בלי המלצה אישית.
היא בת 51, הווסת כבר לא סדירה, ובתיק יש הפניה לממוגרפיה שרופאת המשפחה נתנה לה "כי הגיע הזמן". בחדר ההמתנה של הקופה היא תוהה מה עוד היא אמורה לבדוק, ומה היא בכלל אמורה לשאול. גיל המעבר הוא לא מחלה, אבל הוא נקודת זמן שבה כמה סיכונים מתחילים לעלות, ושבה בדיקות פשוטות יכולות לזהות בעיות מוקדם. הנה מה שההנחיות הרשמיות אומרות, ומה כדאי להביא איתך לפגישה.
לפי משרד הבריאות, ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד מומלצת אחת לשנתיים מגיל 50, והיא כלולה בסל הבריאות לנשים בנות 50 עד 74. במכבי, למשל, הבדיקה ניתנת במכונים מסוימים ללא השתתפות עצמית. לנשים עם קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה, מכבי מציעה בדיקה שנתית כבר מגיל 40, או עשר שנים לפני הגיל שבו התגלתה המחלה אצל הקרובה.
בדיקת דם סמוי בצואה, לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, מומלצת לפי משרד הבריאות אחת לשנה מגיל 50 ועד 75. במכבי היא ללא עלות. תוצאה חיובית לא אומרת שיש סרטן, אבל היא מחייבת פנייה לרופא להמשך בירור. מי שיש לה היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן המעי או פוליפים צריכה לדבר עם רופא המשפחה לפני הבדיקה, כי ייתכן שמתאים לה מסלול אחר.
בדיקת צוואר הרחם ממשיכה גם בגיל המעבר. במכבי מבצעים כיום בדיקת HPV: עד גיל 54 אחת לשלוש שנים, ומגיל 55 עד 65 אחת לחמש שנים.
משרד הבריאות ממליץ על בדיקת צפיפות עצם (DEXA) אחת לחמש שנים מגיל 65, בהשתתפות עצמית. כוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת (USPSTF) ממליץ על אותו גיל, ומוסיף שגם נשים אחרי גיל המעבר שעוד לא הגיעו ל-65 צריכות להיבדק אם הערכת הסיכון שלהן מראה סיכון מוגבר לשבר. גורמי הסיכון שהוא מונה: משקל גוף נמוך, אב או אם ששברו ירך, עישון ושתייה מרובה של אלכוהול.
גם כאן הקופות לא זהות. במכבי, לדוגמה, בדיקת סקר שגרתית ניתנת אחת לחמש שנים מגיל 60, ומגיל 50 במצבים מוגדרים, כמו שבר קודם מאוסטאופורוזיס, קרובת משפחה מדרגה ראשונה עם שבר כזה, או BMI נמוך מ-19. כדאי לבדוק מה הזכאות בקופה שלך.
איגוד הלב האמריקאי מגדיר את המעבר לגיל המעבר כתקופה שבה סיכון המחלות הלבביות מאיץ. בתקופה הזו יש שינויים לרעה בהרכב הגוף, ברמות השומנים בדם ובבריאות כלי הדם, ולכן האיגוד ממליץ לעקוב בתשומת לב בגיל העמידה.
ה-USPSTF ממליץ על מדידת לחץ דם פעם בשנה מגיל 40, ועל אישור של ערך גבוה במדידות מחוץ למרפאה, למשל בבית. לנשים בנות 35 עד 70 עם עודף משקל או השמנה, הוא ממליץ על בדיקת סוכר בצום או המוגלובין מסוכרר (HbA1c), ובערכים תקינים בדיקה חוזרת פעם בשלוש שנים היא גישה סבירה. פרופיל שומנים בדם מופיע ברשימת הבדיקות התקופתיות של משרד הבריאות לגיל המבוגר, פעם בשנה. לפני כן, התדירות נקבעת עם רופאת המשפחה לפי הסיכון האישי.
אגודת גיל המעבר האמריקאית (The Menopause Society, שנקראה אז NAMS) קבעה בנייר העמדה שלה מ-2022 שטיפול הורמונלי הוא הטיפול היעיל ביותר לגלי חום ולתסמינים בנרתיק ובדרכי השתן, ושהוא מונע אובדן עצם ושברים. הסיכונים שלו תלויים בסוג, במינון, במשך הטיפול, בדרך המתן (כדור, מדבקה או ג'ל), בעיתוי ההתחלה ובשאלה אם יש בו פרוגסטרון.
לנשים מתחת לגיל 60, או בתוך עשר שנים מתחילת גיל המעבר, וללא התוויות נגד, יחס התועלת לסיכון חיובי לטיפול בגלי חום מטרידים ולמניעת אובדן עצם. מי שמתחילה טיפול אחרי גיל 60, או יותר מעשר שנים מתחילת גיל המעבר, נמצאת ביחס פחות טוב, בגלל סיכון מוחלט גבוה יותר למחלת לב, שבץ, קרישי דם ודמנציה. לתסמינים בנרתיק שלא חלפו עם תכשירים ללא מרשם, אצל מי שאינה צריכה טיפול כללי, ההמלצה היא אסטרוגן נרתיקי במינון נמוך או חלופות אחרות. ההחלטה היא אישית, ונעשית עם רופאה.
השאלות שכדאי להביא לפגישה: