האם התזונה בהיריון יכולה להגן על התינוק מאלרגיה למזון?

ניסוי אוסטרלי ב-2,137 נשים הרות ממשפחות אלרגיות: תפריט עשיר בביצים ובוטנים בהיריון ובהנקה לא הפחית אלרגיה אצל התינוקות בגיל שנה, וגם לא נמצא נזק. מה שכן הוכח: היכרות מוקדמת של התינוק עצמו עם בוטנים.

שבוע 20 להיריון, ובמטבח כבר מצטברות עצות. חברה אחת ממליצה לאכול כמה שיותר בוטנים "כדי שהתינוק יתרגל". דודה מזהירה להתרחק מהם לגמרי, "ליתר ביטחון". וכשיש במשפחה אסטמה, אקזמה או אלרגיה למזון, השאלה מפסיקה להיות תיאורטית. ניסוי גדול שפורסם בספטמבר בכתב העת New England Journal of Medicine בדק אותה ישירות, והתשובה שלו פשוטה מהצפוי: כמות הביצים והבוטנים שאכלה האם בהיריון ובהנקה לא שינתה באופן מובהק את הסיכון של התינוק לאלרגיה לביצים או לבוטנים בגיל שנה.

2,137 הרות ממשפחות בסיכון, שני תפריטים באקראי

הניסוי, שנקרא PrEggNut, נערך בכמה מרכזים באוסטרליה. השתתפו בו 2,137 נשים הרות שלעובר שלהן היו לפחות שני קרובי משפחה ביולוגיים עם מחלה אלרגית שאובחנה בידי רופא. כלומר, משפחות שבהן הסיכון לאלרגיה גבוה מהממוצע.

הנשים חולקו באקראי לשתי קבוצות. בקבוצה אחת התבקשו לאכול לפחות שש ביצים ו-60 בוטנים בשבוע. בקבוצה השנייה התבקשו לא לעבור שלוש ביצים ו-30 בוטנים בשבוע. התפריט נשמר מלפני שבוע 23 להיריון ועד שהתינוק היה בן ארבעה חודשים, בזמן ההנקה.

הרעיון מאחורי הניסוי הגיוני: מערכת החיסון של התינוק מתחילה להתעצב מוקדם, אולי עוד לפני שהוא טועם את הביס הראשון. חלבוני מזון יכולים להגיע אליו דרך השליה ודרך חלב האם. אם החשיפה המוקדמת הזאת "מלמדת" את הגוף לסבול את המזון, אולי אפשר למנוע אלרגיה עוד בבטן.

אלרגיה ב-7.8% מול 8.4%, וגם בלי נזק

בגיל שנה נבדקו התינוקות לאלרגיה אמיתית לביצים או לבוטנים, מהסוג שמערב נוגדני IgE, זה שעלול לגרום לתגובה מהירה ולעיתים חמורה. בקבוצת התפריט העשיר אובחנו 7.8% מהתינוקות. בקבוצת התפריט הרגיל, 8.4%. ההבדל קטן ואינו מובהק סטטיסטית, כלומר הוא יכול בהחלט לנבוע ממקרה.

החוקרים סיכמו שאכילה מרובה של ביצים ובוטנים בהיריון ובהנקה לא הובילה לסיכון נמוך יותר לאלרגיה בגיל שנה. הצד השני של המטבע חשוב לא פחות: מדדי הבטיחות היו דומים בשתי הקבוצות. גם אכילה של שש ביצים ו-60 בוטנים בשבוע ומעלה לא נמצאה מזיקה במדדי הבטיחות שנבדקו.

בוטנים מגינים כשהתינוק אוכל אותם, לא האם

כאן קל להתבלבל. בשנים האחרונות אולי שמעתם שחשיפה מוקדמת לבוטנים מגינה מפני אלרגיה. זה נכון, אבל מדובר בחשיפה של התינוק עצמו, לא של אמו.

ב-2015 פורסם ניסוי בשם LEAP, שבו 640 תינוקות בסיכון גבוה, עם אקזמה קשה, אלרגיה לביצים או שתיהן, חולקו באקראי לאכול בוטנים או להימנע מהם עד גיל חמש. בקרב רוב התינוקות, אלה שבדיקת העור הראשונית שלהם הייתה שלילית, שיעור האלרגיה לבוטנים בגיל חמש היה 13.7% בקבוצת ההימנעות לעומת 1.9% בקבוצה שאכלה. מעקב שפורסם ב-2024 הראה שההגנה נשמרה עד גיל 12: אלרגיה לבוטנים אצל 15.4% מקבוצת ההימנעות לעומת 4.4% מקבוצת האכילה.

ולמחקר הזה יש שורשים ישראליים. סקר מ-2008 מצא שבקרב ילדים יהודים בבריטניה שיעור האלרגיה לבוטנים היה 1.85%, ובישראל 0.17%. תינוקות ישראלים אכלו בוטנים מוקדם יותר ובכמויות גדולות יותר. זה היה מחקר תצפיתי, שלא יכול להוכיח סיבה ותוצאה, אבל הוא סלל את הדרך לניסוי שהוכיח.

מה זה אומר עליך

• אין צורך להעמיס. אם את בהיריון או מניקה, אין סיבה לאכול כמויות גדולות של ביצים או בוטנים כדי להגן על התינוק מאלרגיה. בניסוי זה לא עבד.
• אין גם סיבה להימנע. אם את לא אלרגית בעצמך, ביצים ובוטנים יכולים להישאר בתפריט כרגיל, כחלק מתזונה מגוונת. הניסוי לא מצא בעיית בטיחות בכמויות גבוהות.
• אם את עצמך אלרגית לביצים, לבוטנים או לכל מזון אחר, ההימנעות שלך נשארת בתוקף. הניסוי לא נוגע בזה.
• הרגע החשוב הוא הצלחת של התינוק. את ההיכרות עם מזונות אלרגניים אצל התינוק עצמו כדאי לתכנן יחד עם רופא הילדים או האחות בטיפת חלב, במיוחד כשיש אקזמה קשה או אלרגיה ידועה. בוטנים שלמים אינם מתאימים לתינוקות בגלל סכנת חנק, ולכן שאלו באיזו צורה להגיש אותם.
• אל תנסו לבד במקרה של סיכון גבוה. אצל תינוק עם אקזמה קשה או אלרגיה לביצים, ייתכן שיומלץ על בירור אצל אלרגולוג לפני החשיפה הראשונה לבוטנים. התייעצו עם הרופא.