הבהרה רפואית: המידע באתר זה נועד למטרות חינוכיות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה רפואית, פנו לרופא המשפחה שלכם.
אתה בן 45. עייף יותר מפעם, החשק ירד, הבטן לא יורדת למרות ההליכות. ואז מופיעה בפיד מודעה: "בדיקה פשוטה, טיפול עד הבית, תרגיש שוב בן 30". זה נשמע הגיוני. אולי זה באמת הטסטוסטרון?
אולי. אבל טסטוסטרון הוא תרופה לכל דבר, עם יתרונות, סיכונים ומחיר שלא תמיד מופיע במודעה. בכתב העת BMJ התפרסם החודש מאמר מערכת שעוסק בדיוק בתופעה הזו: מרשמים מסחריים לטסטוסטרון והשלכותיהם על מערכת הבריאות הציבורית בבריטניה. לפני שאתה ממלא טופס, הנה חמש שאלות לשאול את מי שרוצה לרשום לך.
1. "בדקתם אותי פעמיים, בבוקר, וזה מתאים למה שאני מרגיש?"
רמת הטסטוסטרון משתנה במהלך היום. היא גבוהה בבוקר ויורדת אחר כך, ויכולה לרדת זמנית גם בזמן מחלה. לכן בדיקה אחת אחר הצהריים לא מספיקה כדי לקבוע שיש בעיה.
ההנחיה הרשמית של האגודה האנדוקרינולוגית (Endocrine Society) ברורה: אבחנה רק כשיש גם תסמינים מתאימים וגם רמה נמוכה באופן עקבי. הבדיקה הראשונה בבוקר ובצום, ואם היא נמוכה, חוזרים עליה. בניסוי גדול בשם TRAVERSE, הגברים נדרשו לשתי בדיקות בוקר בצום, בהפרש של 48 שעות לפחות, עם תוצאה מתחת ל-300 ננוגרם לדציליטר (10.4 ננומול לליטר) בשתיהן.
השאלה לשאול: "מה היו שתי התוצאות שלי, באיזו שעה נלקחו, ומה גורם לרמה הנמוכה?" ההנחיה ממליצה גם לברר את הסיבה, לא רק לטפל במספר.
2. "מה זה עושה לפוריות שלי?"
זו השאלה שגברים בני 40 פלוס שוכחים לשאול, במיוחד בזוגיות שנייה או כשעוד חושבים על ילד. טסטוסטרון מבחוץ אומר לגוף "יש מספיק", והגוף מפסיק לייצר בעצמו, כולל זרע.
ההנחיה הרשמית ממליצה לא להתחיל טסטוסטרון אצל גבר שמתכנן ילד בטווח הקרוב.
כדי להבין עד כמה האפקט הזה חזק, יש נתון ישן אחד. במחקר של ארגון הבריאות העולמי שפורסם ב-1990, גברים בריאים קיבלו זריקות טסטוסטרון שבועיות במינון גבוה, כניסיון לפתח אמצעי מניעה לגברים. אצל 65% מהם לא נמצא זרע בכלל תוך חצי שנה. אחרי הפסקת הזריקות הזרע חזר לטווח התקין, בחציון אחרי כ-3.7 חודשים. זה רקע בלבד: מדובר בזריקות במינון גבוה ובגברים בריאים, לא במטופלים בג'ל, ואי אפשר לגזור ממנו מה יקרה דווקא לך. אבל הוא ממחיש למה השאלה הזו חשובה.
השאלה לשאול: "אם אני רוצה עוד ילד בשנים הקרובות, האם הטיפול הזה מתאים לי בכלל?"
3. "איך תעקבו אחרי הלב והדם?"
כאן החדשות מעורבות. החדשות הטובות: ב-TRAVERSE, שכלל 5,246 גברים בני 45 עד 80 עם סיכון לבבי מוגבר, טסטוסטרון לא העלה את שיעור התקפי הלב, השבץ והמוות מסיבה לבבית לעומת פלצבו (7.0% מול 7.3%).
החדשות הפחות טובות: באותו ניסוי נרשמו בקבוצת הטסטוסטרון יותר מקרים של פרפור פרוזדורים (הפרעת קצב), פגיעה חדה בכליות וקרישי דם בריאות. ניתוח משנה מצא גם יותר שברים: 3.5% מול 2.5%. ניתוח מסכם שפורסם החודש, שאסף 31 ניסויים, הגיע לתמונה דומה: שומני הדם השתפרו מעט, אבל הופיע אות של יותר הפרעות קצב, שמשמעותו עדיין לא ברורה.
ויש את ההמטוקריט, אחוז תאי הדם האדומים בדם. טסטוסטרון מעלה אותו, ודם סמיך מדי הוא בעיה. ההנחיה ממליצה לא להתחיל טיפול כשההמטוקריט כבר גבוה, ולבדוק אותו במעקב.
השאלה לשאול: "באילו בדיקות נתחיל, ומתי בודקים שוב המטוקריט, טסטוסטרון וסיכון לסרטן הערמונית (PSA)?" ההנחיה מדברת על תוכנית מעקב מסודרת בשנה הראשונה. קליניקה שלא מציעה כזו מראש, זה סימן.
4. "מה גורם לזה אצלי, ומה חוץ מהזריקה?"
אצל גברים עם עודף משקל, רמת טסטוסטרון נמוכה היא לעיתים קרובות מצב "תפקודי": קשורה למשקל ולמטבוליזם, ולא למחלה של האשכים. סקירה שפורסמה השנה מתארת אותו כמצב שעשוי להיות הפיך.
אבל כאן צריך להיות כנים: אותה סקירה, שאספה 23 ניסויים בגברים עם השמנה, לא הראתה ששינוי אורח חיים לבדו מעלה את רמת הטסטוסטרון. העלייה הגדולה ביותר נמדדה בשילוב של טסטוסטרון עם תוכנית מובנית של תזונה ופעילות. גם טיפולים שמעודדים את הגוף לייצר טסטוסטרון בעצמו העלו את הרמה. השילוב הזה גם שיפר מעט את התפקוד המיני. טסטוסטרון לבדו הקטין היקף מותניים והוסיף מסת שריר, אבל גם העלה המטוקריט. רמת הביטחון בהרבה מההשוואות הייתה נמוכה.
המסקנה המעשית: אל תצפה שירידה במשקל ופעילות לבדן יחזירו את המספר בבדיקה. הן לא תחליף לטיפול כשיש צורך בו, אבל הן חלק ממנו, ובסקירה השילוב הוא שנתן את התוצאה הטובה ביותר. מי שמציע רק זריקה, בלי לברר את הסיבה ובלי לדבר על משקל ואורח חיים, מטפל בחצי מהתמונה.
השאלה לשאול: "מה הסיבה לרמה הנמוכה אצלי, והאם יש טיפול שעוזר לגוף לייצר בעצמו?"
5. "לכמה זמן זה, ומה קורה כשמפסיקים?"
טסטוסטרון הוא לא קורס של חודש. ב-TRAVERSE, למשל, משך הטיפול הממוצע היה קרוב לשנתיים. כל עוד מקבלים אותו מבחוץ, הגוף מקבל אות להוריד את הייצור העצמי. במחקר הזרע שהוזכר קודם, ההתאוששות אחרי הפסקה לקחה חודשים. מה יקרה לתסמינים ולרמות שלך אחרי הפסקה, תלוי בסיבה המקורית, וזה בדיוק מה שהרופא צריך להסביר לך מראש.
השאלה לשאול: "האם זה טיפול לכל החיים? ואם ארצה להפסיק, מה התוכנית ומי מלווה אותי?"
מה עושים עם המודעה
לא צריך להתעלם ממנה. עייפות, ירידה בחשק ועלייה בבטן הם סיבה טובה לבדיקה. אבל את הבדיקה כדאי להתחיל אצל רופא המשפחה, עם שתי בדיקות בוקר, ואם יש צורך, עם הפניה לאנדוקרינולוג או לאורולוג. אם בכל זאת פונים לקליניקה פרטית, מגיעים עם חמש השאלות. תשובות מעורפלות הן תשובה.
