לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, שעון החורף מתואם יותר עם השעון הביולוגי, וכדאי לצמצם אור עד שעת הקימה הרצויה. זו עמדת מומחים שנשענת בעיקר על נתונים תצפיתיים, לא על ניסויים.
לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, שעון החורף מתואם יותר עם השעון הביולוגי, וכדאי לצמצם אור עד שעת הקימה הרצויה. זו עמדת מומחים שנשענת בעיקר על נתונים תצפיתיים, לא על ניסויים.
לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, שעון החורף מתואם יותר עם השעון הביולוגי, וכדאי לצמצם אור עד שעת הקימה הרצויה. זו עמדת מומחים שנשענת בעיקר על נתונים תצפיתיים, לא על ניסויים.
בשתיים לפנות בוקר של יום ראשון, 25 באוקטובר, השעון בישראל חזר לאחת. רובנו פגשנו את השינוי רק בבוקר, כשהטלפון כבר עשה את העבודה. הגוף, לעומת זאת, לא מתעדכן אוטומטית. השעון הפנימי, זה שמחליט מתי נרדמים, מתי רעבים ומתי ערניים, צריך כמה ימים כדי להתיישר.
החדשות הטובות: לפי רופאי השינה האמריקאים, הפעם הוא מתיישר לכיוון הנכון.
האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, הארגון המקצועי של רופאי השינה בארצות הברית, פרסמה נייר עמדה ב-2020, ונייר מעודכן שפורסם בדפוס בינואר 2024. העמדה שלה ברורה: לבטל את המעברים העונתיים ולהישאר כל השנה בשעון הרגיל, כלומר במה שאנחנו מכנים שעון חורף. לפי האקדמיה, לעמדה העדכנית הצטרפו 20 ארגונים.
ההיגיון ביולוגי. השעון הפנימי מכוון בעיקר על ידי אור וחושך. "אור וחושך הם אותות התזמון החזקים ביותר לערנות ולישנוניות בגוף האדם", כותבת האקדמיה באתר ההסברה שלה. בשעון חורף, השעה שעל הקיר, הזריחה והשקיעה והשעון הפנימי מתואמים יותר. בשעון קיץ נוצר ביניהם פער מתמשך, שהאקדמיה מכנה "ג'ט לג חברתי". בניגוד לג'ט לג אחרי טיסה, הפער הזה לא נעלם אחרי כמה ימים, כי השמש לא זזה איתנו.
חשוב לדייק: שעון חורף לא מוסיף אור. כמות האור והחושך ביממה זהה בשני השעונים. משתנה רק התזמון שלהם ביחס לשעון.
מי שזוכר כותרות על התקפי לב ותאונות דרכים סביב שינוי השעון צודק רק בחלקו. לפי נייר העמדה של 2020, המעבר החד לשעון קיץ, באביב, כרוך בסיכונים לבריאות הציבור ולבטיחות: יותר אירועי לב, הפרעות במצב הרוח ותאונות דרכים. האקדמיה מציינת שנתוני הבריאות האלה נוגעים לשינוי של האביב.
זה לא אומר שהמעבר בסתיו חף מהשפעה. בנייר המעודכן האקדמיה מזכירה נזקים אפשריים של המעברים בשני הכיוונים. ובכל זאת, מבחינת השעון הביולוגי, המעבר של השבוע מחזיר אותנו למצב הטבעי יותר.
ההמלצה של האקדמיה ללילה עצמו פשוטה: לכוון את השעונים ממש לפני השינה, ללכת לישון בשעה הרגילה ולהתעורר עם שעה נוספת. מי שחי עם חוסר שינה כרוני ירוויח, לפי האקדמיה, דווקא מניצול השעה הזו לשינה. היעד: לפחות שבע שעות בלילה למבוגרים ושמונה לבני נוער.
שעה אחת לא מחזירה חוב שינה שהצטבר במשך חודשים. אבל לפי האקדמיה, היא יכולה להיות הזדמנות לבדוק כמה טוב מרגישים אחרי לילה ארוך יותר, ולקבע שעת שינה מוקדמת יותר בהמשך.
בימים הראשונים רבים מתעוררים לפני השעון ומרגישים עייפים מוקדם יותר בערב. כמה כללים מתוך ההמלצות של האקדמיה:
גם לילדים: האקדמיה ממליצה, באופן כללי, להזיז את שעת השינה ב-15 עד 20 דקות בכל ערב, כמה ימים לפני המעבר. מי שלא הספיק יכול לנסות את אותו עיקרון של צעדים קטנים גם בימים שאחרי. זו לא המלצה רשמית לשלב הזה, אבל ההיגיון זהה: לתת לשעון הפנימי לזוז בהדרגה.
אם בימים הראשונים אתם מרגישים קצת "לא מסונכרנים", זה צפוי: הגוף צריך כמה ימים כדי להתיישר. שעת קימה קבועה ואור בשעת הקימה שתכננתם עוזרים לו. מי שעייף גם אחרי לילה מלא, שבוע אחרי שבוע, לא צריך להאשים את השעון: לפי האקדמיה, עייפות כזו יכולה להעיד על דום נשימה בשינה או על הפרעת שינה אחרת, וכדאי לבדוק אותה עם רופא.