יותר מ-480,000 משתתפים במעקב של 14 שנים הראו ירידה של 39% בתמותה מהתקפי לב ואירועי לב, אבל עדיין לא ברור אם המדרגות עצמן הן הגורם או שאנשים בריאים יותר פשוט בוחרים בהן, כך עולה מהדיווח. מדובר בקשר תצפיתי שאינו מוכיח סיבתיות.
יותר מ-480,000 משתתפים במעקב של 14 שנים הראו ירידה של 39% בתמותה מהתקפי לב ואירועי לב, אבל עדיין לא ברור אם המדרגות עצמן הן הגורם או שאנשים בריאים יותר פשוט בוחרים בהן, כך עולה מהדיווח. מדובר בקשר תצפיתי שאינו מוכיח סיבתיות.
יותר מ-480,000 משתתפים במעקב של 14 שנים הראו קשר חזק בין עליית מדרגות סדירה לבין סיכון נמוך משמעותית למות ממחלות לב, ירידה של 39% בהשוואה לאלה שנוטים להימנע מהמדרגות. הממצא, שפורסם בכתב העת American Journal of Cardiovascular Drugs, מעלה שאלה מעניינת: האם הרגל יומיומי פשוט כזה באמת יכול להאריך חיים, או שמא מי שעולה במדרגות פשוט בריא יותר מלכתחילה?
החוקרים מאוניברסיטת איסט אנגליה ומבית החולים האוניברסיטאי נורפולק ונוריץ' סקרו כמעט 1,900 מחקרים קודמים, ולבסוף ניתחו נתונים מתשעה מחקרים איכותיים שכללו יחד למעלה מ-480,000 משתתפים. המעקב אחרי המשתתפים נמשך בממוצע 14 שנים, והקבוצה כללה הן אנשים בריאים והן אנשים עם היסטוריה של בעיות לב. גילאי המשתתפים נעו בין 35 ל-84, וכ-53% מהם היו נשים.
הממצאים הראו כי אלה שטיפסו במדרגות באופן קבוע היו בסיכון נמוך ב-39% למות ממחלות לב וכלי דם, ובסיכון נמוך ב-24% למות מכל סיבה, בהשוואה למי שטיפסו במדרגות לעיתים רחוקות. מעבר לכך, עליית מדרגות נקשרה לסיכון מופחת לפתח מצבים קרדיווסקולריים חמורים, כולל התקף לב, שבץ מוחי ואי-ספיקת לב.
אבל גם כשהמספרים מרשימים, חשוב להבין את המגבלה המרכזית: הדיווח הראה קשר, לא סיבתיות. כלומר, אנשים שמטפסים במדרגות נמצאו בריאים יותר, אך עדיין לא ברור אם עליית המדרגות עצמה היא שגרמה לשיפור, או שמא אנשים בריאים ופעילים יותר הם אלה שבוחרים במדרגות מלכתחילה.
פרופסור ואסיליוס ואסיליו מבית הספר לרפואה של נוריץ' באוניברסיטת איסט אנגליה הסביר כי מחלות לב וכלי דם הן הגורם המוביל למוות בעולם, והמקרים כמעט הוכפלו בין 1990 ל-2019. אבל רוב המקרים ניתנים למניעה באמצעות אורח חיים בריא: פעילות גופנית סדירה, תזונה תומכת לב, הימנעות מעישון, שמירה על משקל תקין וניהול לחץ דם, כולסטרול וסוכרת.
"עליית מדרגות היא דרך מעשית ולעיתים קרובות מוזנחת לשלב פעילות גופנית בחיי היום-יום", אמר ואסיליו. "רצינו להבין טוב יותר כיצד פעילות יומיומית זו עשויה להיות בעלת פוטנציאל מציל חיים."
ד"ר סופי פדוק, גם היא מבית הספר לרפואה של נוריץ' ורופאה מתמחה בקרדיולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי נורפולק ונוריץ', הוסיפה: "לאחר איחוד תוצאות מלמעלה מ-450,000 משתתפים, מצאנו קשר עקבי בין עליית מדרגות לבין סיכון נמוך יותר הן למוות קרדיווסקולרי והן לתמותה כללית. בניגוד להליכה לחדר כושר או לאימון מתוכנן, טיפוס במדרגות הוא משהו שאפשר לשלב בקלות ביום שלך."
בישראל, משרד הבריאות ממליץ על פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית למשך לפחות 150 דקות בשבוע למבוגרים, או 75 דקות של פעילות מאומצת. עליית מדרגות נחשבת לפעילות אירובית בעצימות בינונית עד גבוהה, בהתאם לקצב ולמשך. הממצא החדש מצטרף למכלול הראיות התומכות בחשיבות השילוב של פעילות גופנית קצרה ומצטברת לאורך היום.
עם זאת, עדיין לא ברור אם יש "מינון" אופטימלי של מדרגות ליום. הדיווח לא בחן כמה קומות ביום נדרשות כדי להשיג את ההשפעה המיטיבה, וגם לא השווה בין עליית מדרגות לבין סוגים אחרים של פעילות גופנית.
בעוד שהקשר בין עליית מדרגות לבין בריאות הלב נראה חזק, יש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע סיבתיות ישירה. ניסויים קליניים אקראיים יכולים לספק ראיות חזקות יותר. בנוסף, יש צורך בהבנה טובה יותר של המינון האופטימלי: כמה קומות ביום, באיזו תדירות ובאיזו עצימות. מומלץ להתייעץ עם רופא לפני שינוי משמעותי ברמת הפעילות הגופנית, במיוחד עבור אנשים עם מצבים רפואיים קיימים או גורמי סיכון לביים.
בינתיים, הממצא מציע שגם שינוי קטן בהרגלי היום-יום, כמו בחירה במדרגות במקום במעלית, עשוי להיות קשור לתועלת בריאותית משמעותית.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.