מחקר מאשר שהתופעה שכיחה יותר מעל גיל 60 ובקרב נשים, אך עדיין לא ברור אם הקרקורים קשורים לאנמיה מזיקה או למצב אחר
מחקר מאשר שהתופעה שכיחה יותר מעל גיל 60 ובקרב נשים, אך עדיין לא ברור אם הקרקורים קשורים לאנמיה מזיקה או למצב אחר
אישה פנתה לעיתון Daily Mail בשאלה שמטרידה רבים: "הבטן שלי מקרקרת ומבעבעת ללא הרף, ואני נוטלת תרופות נגד צרבת כבר שנים. האם משהו לא בסדר איתי?", כך עולה מהדיווח ב-Daily Mail. השאלה, שהועברה לד"ר מרטין סקר, רופא בכיר ועמית המכללה המלכותית לרופאים בבריטניה, חושפת דאגה שכיחה, אך גם מורכבת במיוחד כשמדובר באדם עם אנמיה מזיקה, מצב שמעלה שאלות לגבי סיכון לסרטן קיבה. השואלת בת ה-83, על פי הדיווח ב-Daily Mail.
קרקורים ובועות בבטן הם תופעה שכיחה, כפי שמסביר ד"ר סקר בתשובתו, על פי הדיווח. המערכת העיכולית מזיזה גזים ונוזלים לאורך המעי, ותהליך זה יוצר את הקולות המוכרים. אבל כשהתופעה מתמשכת ומלווה במצבים רפואיים נוספים, חשוב להבין את המקור.
במקרה של השואלת, נקודת המוצא היא אנמיה מזיקה (pernicious anaemia), מצב שבו מערכת החיסון פוגעת ברירית הקיבה ומשמידה תאים חיוניים, על פי הדיווח. התאים הפגועים הם אלה שמייצרים חומצת קיבה, הדרושה לפירוק מזון ולספיגת חומרים מזינים, וכן תאים שמייצרים גורם פנימי (intrinsic factor), חלבון הכרחי לספיגת ויטמין B12 במעי. התוצאה: מחסור בתאי דם אדומים, נזק עצבי ועייפות כרונית.
מחקר של Parker ועמיתיו (1997) שפורסם בכתב העת Journal of Epidemiology and Community Health מאשר שאנמיה מזיקה שכיחה יותר בגיל מבוגר, מעל גיל 60, ובקרב נשים. אבל האם זה מסביר את הקרקורים?
השואלת הביעה דאגה מפני סרטן קיבה, בעקבות קריאה על הקשר בין אנמיה מזיקה לסיכון מוגבר למחלה זו, על פי הדיווח. לדברי ד"ר סקר, על פי הדיווח, אכן קיים סיכון מוגבר במעט, אך הוא מדגיש: המצב מעלה בעיקר את הסיכון לגידול נוירואנדוקריני בקיבה, סוג סרטן פחות אגרסיבי.
גידול מסוג זה עשוי להסביר את הקולות המטרידים, על פי הדיווח. הגידול מפריש הורמונים שמעוררים יתר על המידה את השריר החלק בדפנות המעי, מה שעלול ליצור את הבעבוע והקרקור. אבל כאן מתגלה פרט מעניין: השואלת דיווחה שהתרופות שהיא נוטלת, גביסקון ואסומפרזול, מקלות על הסימפטומים, כך עולה מהדיווח. זה לא מתיישב עם גידול נוירואנדוקריני, כי אנמיה מזיקה פירושה שהקיבה מייצרת מעט חומצה או לא כלל, ולכן תרופות נגד צרבת לא אמורות לעזור במקרה של גידול כזה, על פי הדיווח.
ד"ר סקר מעלה אפשרויות חלופיות שעשויות להסביר את התסמינים טוב יותר, על פי הדיווח: תסמונת המעי הרגיז (IBS), מחלת צליאק, או גידול חיידקי יתר במעי הדק (SIBO), מצב שבו מצטברים יותר מדי חיידקים במעי הדק. גם התזונה עצמה יכולה לגרום לקרקורים, במיוחד אם האוכל מייצר גזים במעי.
למרות שהשואלת שאלה האם כדאי לעבור סריקת MRI או CT, ד"ר סקר ממליץ על בדיקה אחרת לחלוטין, על פי הדיווח: אנדוסקופיה. זוהי בדיקה שבה מכניסים צינור דק עם מצלמה דרך הפה, כדי לבחון ישירות את הקיבה והמעי הדק. במהלך הבדיקה ניתן גם לקחת דגימת רקמה (ביופסיה) לבדיקה מיקרוסקופית.
"עדיף לבחון את הרקמה ישירות", מדגיש ד"ר סקר, על פי הדיווח. אנדוסקופיה מאפשרת לראות בדיוק מה קורה בקיבה ובמעי, לזהות דלקות, גידולים או שינויים ברקמה, ולא להסתמך על הנחות או על תמונות סריקה שעשויות להחמיץ ממצאים חשובים.
קרקורים בבטן הם תופעה שכיחה ולרוב שפירה. אבל כשהם מתמשכים, מלווים בכאב, שינויים בהרגלי העשייה, ירידה במשקל לא מוסברת, או כשקיימת היסטוריה משפחתית של מחלות מעי או סרטן, מומלץ להתייעץ עם רופא, על פי הדיווח.
במקרה של אנמיה מזיקה, המעקב הרפואי חשוב כפליים, על פי הדיווח: הסיכון המוגבר לגידולים נוירואנדוקריניים מחייב בדיקות תקופתיות, ובמיוחד אנדוסקופיה, כדי לוודא שאין שינויים מדאיגים ברקמת הקיבה.
לסיכום, קרקורים בבטן יכולים לנבוע ממגוון רחב של סיבות, מתזונה ועד מחלות מעי כרוניות. באנשים עם אנמיה מזיקה, חשוב לשלול גידולים נוירואנדוקריניים באמצעות אנדוסקופיה, גם אם הסימפטומים נראים שפירים, כך עולה מהדיווח. האבחנה המדויקת היא המפתח לטיפול נכון ולשקט נפשי.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.