לוסי דייוויס חשפה שאובחנה בשלב סופי של סרטן השד אחרי שמצאה נקודה קשה זעירה. הכתבה מדגישה לבדוק כל שינוי בשד, גם אם נראה זניח.
לוסי דייוויס חשפה שאובחנה בשלב סופי של סרטן השד אחרי שמצאה נקודה קשה זעירה. הכתבה מדגישה לבדוק כל שינוי בשד, גם אם נראה זניח.
לפי דיווח בעיתון הבריטי Daily Mail, השחקנית לוסי דייוויס, הידועה מתפקידה בסדרת "The Office" הבריטית, חשפה כי אובחנה עם סרטן שד סופני לפני למעלה משנה. בפרסום שלה ברשתות החברתיות, דייוויס בת ה-53 תיארה כי הסימן הראשוני שגילתה לא היה גוש קלאסי, אלא "נקודה קשה" זעירה בשד, שכמעט התעלמה ממנה.
על פי הדיווח, המחלה התפשטה לעצמותיה, כולל עמוד השדרה, הירך הימנית והצלעות, והיא כבר לא יכולה לעבור כימותרפיה. דייוויס הדגישה בפרסומה את החשיבות של בדיקת כל שינוי חריג, גם אם הוא נראה זניח.
הכתבה מציינת כי בעוד גושים הם הסימפטום המוכר ביותר לסרטן שד, לטענת הדיווח קיימים סימנים נוספים שנשים עלולות להתעלם מהם. בין היתר מוזכרים שינויים בצורה או בגודל של השד, במיוחד כאשר מדובר בשינויים פתאומיים ולא קשורים למחזור החודשי או לשינויים הורמונליים.
סרטן שד הוא גידול ממאיר הנוצר ברקמת השד, ובמרבית המקרים מתחיל בצינורות היונקים או בלבבים הקטנים המייצרים חלב. ישנם תת-סוגים שונים של סרטן שד, עם מאפיינים ביולוגיים שונים המשפיעים על המהלך הטיפולי והפרוגנוזה. בחלק מהמקרים ניתן לאתר את המחלה בשלבים מוקדמים, אך יש מקרים שבהם היא מאובחנת בשלב מתקדם או לאחר שהתפשטה לאיברים אחרים.
הדיווח מציין כי המחלה של דייוויס התפשטה לעצמותיה, כולל עמוד השדרה, הירך הימנית והצלעות. התפשטות זו (מטסטזות) היא תופעה מוכרת בסרטן שד; העצמות מהוות אתר שכיח למטסטזות, ולפעמים המחלה מתגלת רק לאחר הופעת תסמינים הקשורים לעצמות. מטסטזות בעצמות עלולות לגרום לכאב מקומי, לשברים פתאומיים, לדחיסה של מבנים עצביים בעמוד השדרה ולתסמינים נוירולוגיים במידה ויש מעורבות של עמוד השדרה.
לפי הכתבה, גוש אינו הסימן היחיד לסרטן שד. סימנים נוספים שמומלץ לא להתעלם מהם כוללים שינויים בצורה או בגודל של השד, במיוחד אם הם פתאומיים ואינם קשורים למחזור החודשי או לשינויים הורמונליים. סימנים נוספים מקובלים ברפואה כוללים עור שטוח או שקוע על פני השד, שינוי במראה העור כמו אדמומיות או חום, שקע או שקיעת העור דמויית הקליפת תפוז, הפרשה מהפטמה שאינה חלבית או דמית, שקיעת פטמה או שינוי בכיוון הפטמה, וכאבים ממושכים באזור השד או בית השחי שלא נעלמים.
כאשר יש מעורבות עצם מטסטטית, סימפטומים אופייניים הם כאב בעצמות, חולשת עצם המגבירה סיכון לשברים פתאומיים, ושינויים בתפקוד העצבי אם יש דחיסה של עמוד שדרה.
בין גורמי הסיכון המקובלים לסרטן השד נכללים גיל מתקדם, היסטוריה משפחתית של סרטן שד או שחלות, גורמים גנטיים מסוימים, חשיפה לאסטרוגן לאורך זמן, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית ועישון. עם זאת, יש נשים עם סרטן שד גם ללא גורמי סיכון ברורים.
מניעה כוללת אימוץ אורח חיים בריא - תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון ושמירה על משקל תקין. בנוסף, יש חשיבות לבדיקות סקר מותאמות גיל כמו ממוגרפיה לפי ההמלצות המקומיות, ובדיקות קליניות אצל רופא בעת חשד לשינוי.
אבחון סרטן שד מתבסס על בדיקה קלינית, הדמיה (ממוגרפיה, אולטרסונוגרפיה של השד, ולעיתים MRI), וביופסיה לאישור פתולוגי. כאשר קיים חשד למטסטזות, נדרשת בדיקה להערכת התפשטות המחלה, הכוללת לעיתים הדמיות של השלד ובדיקות דם מתאימות. אבחון של מטסטזות משמש לקביעת שלב המחלה ולהכוונת הטיפול.
הכתבה מציינת כי דייוויס כבר לא יכולה לעבור כימותרפיה. במצבים של סרטן שד מתקדם טיפולים מבוססים על עקרון מערכתי - תרופות שמיועדות לשלוט במחלה ולהקל על תסמינים. אלה כוללות כימותרפיה, טיפול הורמונלי במקרה של גידולים תלויי הורמונים, וטיפולים ממוקדים בהתאם לפרופיל הביולוגי של הגידול. כאשר יש מעורבות בעצמות, קיימים טיפולים שמטרתם להגן על העצם ולהפחית את הסיכון לשברים ולהקל על הכאב, וכן טיפולים מקומיים כגון רדיותרפיה להקלה על תסמינים ממוקדים. טיפולים בשלב סופי מדגישים לעיתים קרובות גם טיפול תומך ותסמיני (palliative care) לשיפור איכות החיים.
ככלל, מומלץ לפנות לרופא או למרכז רפואי לבדיקה כאשר מתגלה כל שינוי חדש בשד או בבית השחי שאינו חלף בתוך מספר שבועות, במיוחד אם מדובר בכאב ממושך, גוש, שינוי במרקם או בגודל, הפרשה מהפטמה או שינויים בעור. בדיקות מוקדמות יכולות לאפשר גילוי וטיפול בהקדם האפשרי.
לסיום, הדגשתה של לוסי דייוויס לגבי חשיבות בדיקת כל שינוי חריג, גם אם נראה זניח, תואמת את המסר הרפואי הכללי: ערנות אישית ושימוש בשירותי סקר ואבחון יכולים לסייע בזיהוי מוקדם של מחלות השד או בגילוי סימנים שמחייבים בירור.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.