המחקר מראה ש-150 דקות בשבוע מספקות הגנה צנועה, בעוד שהגנה משמעותית קשורה לכ-560-610 דקות שבועיות (כשעה וחצי ביום). חשוב: מדובר בקשר תצפיתי, לא הוכחת סיבתיות.
המחקר מראה ש-150 דקות בשבוע מספקות הגנה צנועה, בעוד שהגנה משמעותית קשורה לכ-560-610 דקות שבועיות (כשעה וחצי ביום). חשוב: מדובר בקשר תצפיתי, לא הוכחת סיבתיות.
אם אתם מקפידים על 150 דקות פעילות גופנית בינונית עד עזה בשבוע, ההמלצה הרשמית של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ורשויות בריאות נוספות ברחבי העולם, אתם עשויים לקבל הגנה צנועה בלבד מפני מחלות לב וכלי דם. מחקר חדש שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine מצא שהסכום הזה קשור להפחתה של 8 עד 9 אחוזים בלבד בסיכון למחלות לב וכלי דם, על פי הדיווח. הגנה משמעותית יותר נמצאה קשורה לכמות גדולה בהרבה: בין 560 ל-610 דקות פעילות בשבוע, כמעט 9 עד 10 שעות של הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים או פעילות דומה. אבל יש בעיה: המחקר תיעד קשר, לא סיבתיות, ולא בדק האם הפעילות עצמה היא שמגנה או שמא אנשים בריאים יותר פשוט מסוגלים להתאמן יותר.
המחקר, שנערך באוניברסיטה פוליטכנית במקאו שבסין, בחן 17,088 משתתפים מבנק הביו-בנק הבריטי בין השנים 2013 ל-2015, כפי שדווח. הגיל הממוצע היה 57, 56% נשים ו-96% לבני עור לבן, על פי הדיווח. כל משתתף ענד מכשיר מדידה על פרק היד במשך שבעה ימים רצופים כדי לתעד את הפעילות הגופנית היומיומית, ובנוסף עבר מבחן רכיבה על אופניים שאיפשר להעריך את ה-VO₂max, המדד המרכזי לכושר הלב-נשימתי. המדד משקף את היעילות שבה הלב, הריאות והשרירים עובדים יחד כדי לספק ולנצל חמצן.
הממצא המרכזי: אנשים עם רמת כושר נמוכה יותר צריכים מעט יותר פעילות גופנית מאנשים בעלי כושר גבוה כדי לקבל הגנה קרדיווסקולרית דומה. לפי החוקרים, הגישה הנוכחית של "מידה אחת מתאימה לכולם" בהמלצות הפעילות הגופנית אינה אופטימלית. במקום זאת, הם מציעים שהמלצות עתידיות יכללו יעדי פעילות מותאמים אישית על בסיס רמת הכושר של כל אדם.
לאורך תקופת מעקב של מספר שנים תועדו יותר מ-1,200 אירועים קרדיווסקולריים בקרב המשתתפים, על פי המחקר. החוקרים השתמשו במודל סטטיסטי מתקדם שבחן את הקשר המשותף בין כמות הפעילות הגופנית לבין רמת הכושר הקרדיו-נשימתי, תוך התחשבות במשתנים נוספים כמו עישון, צריכת אלכוהול, תזונה, מדד מסת גוף, קצב לב במנוחה ולחץ דם.
התוצאה הייתה ברורה: הקשר בין פעילות גופנית לבין הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם אינו לינארי. ההגנה הצנועה שמספקים 150 דקות בשבוע גדלה באופן משמעותי רק כאשר הכמות מגיעה לרמה של 560-610 דקות, פי 3.7 עד 4 מההמלצה הנוכחית, כפי שדווח. מדובר בכמעט שעה וחצי פעילות מדי יום.
הכושר הקרדיו-נשימתי משתנה מאוד בין אנשים ונחשב למדד חזק לבריאות הלב וכלי הדם. המחקר הנוכחי מצביע על כך שאנשים עם רמת כושר נמוכה יכולים "לפצות" על כך באמצעות פעילות גופנית מוגברת, אך הם צריכים מעט יותר דקות בשבוע מאנשים שכושרם גבוה יותר כדי להגיע לאותה רמת הגנה.
חשוב לציין שמדובר במחקר תצפיתי, שמתעד קשר בין פעילות גופנית לבין הפחתת סיכון אך אינו מוכיח סיבתיות ישירה. כמו כן, רוב המשתתפים היו לבני עור לבן ממוצא בריטי, ולכן יש לבחון האם הממצאים תקפים גם באוכלוסיות אחרות. בנוסף, המחקר השתמש בהערכה של VO₂max ולא במדידה ישירה, מה שעלול להשפיע על הדיוק.
התוצאות אינן מציעות לוותר על 150 דקות הפעילות הנוכחיות, גם הן מספקות הגנה מסוימת והן עדיפות על חוסר פעילות. אך עבור מי שמחפש הגנה משמעותית יותר, המחקר מצביע על כך שיש לשאוף לכמות גדולה בהרבה. מומלץ להתייעץ עם רופא או איש מקצוע בתחום הספורט והבריאות לפני כל שינוי משמעותי בשגרת הפעילות הגופנית, במיוחד עבור אנשים עם מצבים רפואיים קיימים או בגיל מבוגר.
השאלה שעולה כעת היא האם רשויות הבריאות יעדכנו את ההמלצות הרשמיות, ואם כן, האם הן יאמצו גישה מותאמת אישית או יישארו עם מספר אחיד. בינתיים, המחקר מספק תובנה חשובה: הדרך להגנה אמיתית על הלב עשויה להיות ארוכה יותר ממה שחשבנו.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.