ההנחיות התזונתיות הראשונות לעצירות כרונית, של איגוד הדיאטנים הבריטי, ממליצות על שניים-שלושה קיווי ביום, תוסף פסיליום, מגנזיום אוקסיד ומים עשירים במינרלים. רוב ההמלצות נשענות על ראיות ברמת ודאות נמוכה או נמוכה מאוד.
ההנחיות התזונתיות הראשונות לעצירות כרונית, של איגוד הדיאטנים הבריטי, ממליצות על שניים-שלושה קיווי ביום, תוסף פסיליום, מגנזיום אוקסיד ומים עשירים במינרלים. רוב ההמלצות נשענות על ראיות ברמת ודאות נמוכה או נמוכה מאוד.
כמעט כל מי שסובל מעצירות שמע את אותה עצה: לאכול יותר סיבים ולשתות יותר מים. מתברר שהעצה הזאת נשענת על פחות ראיות ממה שנדמה.
כשאיגוד הדיאטנים הבריטי (BDA) ישב לכתוב את ההנחיות התזונתיות המקיפות הראשונות לטיפול בעצירות כרונית, הוא מצא ניסוי מבוקר אחד בלבד על תפריט עשיר בסיבים, ולא מצא מספיק ראיות על שתייה נוספת לבדה. מה שכן נמצא הוא כמה מזונות ספציפיים מאוד, ובראשם פרי שאפשר לקנות בכל שוק: קיווי.
ההנחיות פורסמו באוקטובר 2025 בכתב העת של האיגוד. הצוות ערך ארבע סקירות שיטתיות שכללו יחד 75 ניסויים אקראיים במבוגרים עם עצירות כרונית, ודירג את רמת הראיות בשיטת GRADE המקובלת. ועדת מומחים גיבשה בהסכמה 59 המלצות, והמלצה נוסחה רק לתוצא שנבדק בשני ניסויים לפחות.
חשוב לדעת זאת מראש: רוב הראיות חלשות. מתוך 59 ההמלצות, 39 נשענות על ראיות ברמה נמוכה, 12 על רמה נמוכה מאוד, ורק 8 על רמה בינונית.
הקיווי נבדק מול פסיליום, תוסף סיבים שיעילותו בעצירות מוכחת. בשלושה ניסויים עם 192 משתתפים, הקיווי הוסיף בממוצע 0.36 יציאות בשבוע יותר מהפסיליום, הבדל שכותבי ההנחיות מגדירים כקטן. במספר האנשים שהרגישו שיפור משמעותי לא נמצא הבדל בין השניים.
הניסוי הגדול בתחום, שפורסם ב-2023, כלל 184 משתתפים בניו זילנד, באיטליה וביפן, ומהם 121 עם עצירות. כל משתתף אכל שני קיווי ירוקים ביום במשך ארבעה שבועות, ובתקופה נפרדת נטל 7.5 גרם פסיליום ביום. אצל מי שסבלו מעצירות, הקיווי הוסיף כ-1.5 יציאות מלאות בשבוע לעומת תחילת הניסוי, לצד שיפור בנוחות הבטן. הניסוי מומן ברובו על ידי Zespri, משווקת קיווי גדולה.
ההנחיות ממליצות על שניים עד שלושה פירות קיווי ביום, לפחות ארבעה שבועות. לדבריהן, קיווי עשוי להיות עדיף על פסיליום אצל מי שסובלים מנפיחות, מגזים או מכאבי בטן. אפשר לאכול אותו בלי הקליפה; הקליפה מוסיפה סיבים, אבל השפעתה לא נבדקה.
לפי מאגר משרד החקלאות האמריקאי (USDA), קיווי ירוק בינוני, כ-69 גרם, מכיל כ-42 קלוריות, 2.1 גרם סיבים ו-64 מיליגרם ויטמין C. שני פירות נותנים כ-128 מיליגרם ויטמין C, יותר מהצורך היומי של מבוגר.
מבחינת סיבים, שני פירות בינוניים מספקים כ-4 גרם בלבד, ולכן כנראה לא רק הסיבים מסבירים את ההשפעה. ועוד נקודה: בניסוי הגדול ניתן הפסיליום במינון של 7.5 גרם ביום, פחות מ-10 הגרם שההנחיות מגדירות כמינון האופטימלי.
שזיפים מיובשים נבדקו מול פסיליום בשני ניסויים קטנים (86 ו-89 משתתפים בניתוחים), ולא נמצא הבדל ביניהם ברכות הצואה ובמאמץ, ברמת ראיות נמוכה מאוד. אבל כותבי ההנחיות מדגישים שהניסויים האלה לא תוכננו כמבחני שקילות, ולכן אי אפשר לקבוע שהשזיפים יעילים כמו פסיליום. כרגע יעילותם לא הוכחה.
לחם שיפון העלה את מספר היציאות ב-0.43 בשבוע לעומת לחם לבן, בשני ניסויים קטנים עם 48 משתתפים בסך הכול, אבל רק במינון של 6–8 פרוסות ביום במשך שלושה שבועות. הוא גם החמיר מעט את תסמיני העצירות הכלליים. ההנחיות עצמן מציינות שהמינון לא מציאותי לרבים.
מים עשירים במינרלים הגדילו ב-47% את הסיכוי להרגיש שיפור לעומת מים דלי מינרלים. זה נמצא בשלושה ניסויים עם 539 משתתפים, שבהם שתו חצי ליטר עד ליטר וחצי ביום, במשך שבועיים עד שישה שבועות. על מספר היציאות, על התסמינים הכלליים ועל כאב הבטן לא נמצאה השפעה.
הכוונה למים עתירי מינרלים במיוחד: במחקרים הם הכילו 105 עד 1,000 מיליגרם מגנזיום ו-1,530 עד 2,000 מיליגרם סולפט לליטר. מי ברז בבריטניה, לפי טבלת ההנחיות, מגיעים לכל היותר ל-32 מיליגרם מגנזיום ול-112 מיליגרם סולפט לליטר. לכן כדאי לבדוק את התווית, גם בגלל הנתרן: חלק מהמים שנבדקו הכילו עד 1,600 מיליגרם נתרן לליטר, וההנחיות מזהירות מכך את מי שמגבילים מלח.