ראש אחורה וטישו באף: מה שלמדנו בילדות על דימום מהאף

הטיפה הראשונה נוחתת על הכרית באמצע הלילה, או על דף העבודה של הילד בגן. ומיד מגיעים הרפלקסים שלמדנו מההורים: ראש אחורה, טישו מגולגל לתוך הנחיר, ואולי לשכב רגע.

רוב הדימומים מהאף לא מסוכנים. לפי ההנחיה של האקדמיה האמריקאית לרפואת אף-אוזן-גרון, לפחות 60% מהאנשים יחוו דימום כזה בשלב כלשהו בחייהם, ורק כ-6% מהם יגיעו לטיפול רפואי. אבל דווקא בגלל שזה כל כך שכיח, כדאי לדעת לעצור אותו נכון.

הראש אחורה הוא הרגל שכדאי לשכוח

כשמטים את הראש אחורה או שוכבים, הדם לא נעצר. הוא פשוט זורם לגרון. כך קשה לדעת אם הדימום עדיין פעיל, ובולעים דם. לפי שירות הבריאות האירי (HSE), מי שבולע הרבה דם ומקיא בגללו צריך לפנות לחדר מיון.

ההמלצה של HSE פשוטה: לא לשכב, לרכון קדימה, לנשום דרך הפה, ולצבוט את החלק הרך של האף, ממש מעל הנחיריים. לא את הגשר הקשה שבין העיניים.

כמה זמן ללחוץ: יותר ממה שנדמה

ההנחיה האמריקאית ממליצה לרופאים לטפל בדימום פעיל בלחץ חזק ורצוף על השליש התחתון של האף, במשך 5 דקות לפחות. השירות האירי ממליץ לציבור על 10 עד 15 דקות.

המילה החשובה היא "רצוף". מי שמשחרר כל דקה כדי לבדוק אם הדם נעצר, מתחיל את הספירה מחדש. כדאי להסתכל על השעון, ללחוץ, ולא להציץ. קרח עטוף במגבת או שקית ירקות קפואים יכולים לעזור.

אחרי שהדימום נעצר, 24 שעות של זהירות

כשהדם נעצר, נוצר קריש קטן ושביר. HSE ממליץ להימנע במשך 24 שעות מקינוח האף ומחיטוט בו, מהסרת גלדים, משתייה חמה ומאלכוהול, ומהרמת משקל ומאימון מאומץ.

כאן נכנסת גם העונה. בסתיו הישראלי, עם ימי שרב ואוויר יבש, ובחורף עם מזגן ותנור חימום, רירית האף מתייבשת. ההנחיה האמריקאית ממליצה לרופאים לטפל במקור הדימום, בין השאר, בחומרים שמעניקים לחות ושימון לרירית, ולהדריך מטופלים על דרכי מניעה.

מה זה אומר עליך

• עצירה נכונה: לשבת, לרכון קדימה, לנשום דרך הפה ולצבוט את החלק הרך של האף 10 עד 15 דקות לפי השעון, בלי לשחרר.
• לא לעשות: לא להטות את הראש אחורה ולא לשכב.
• 24 השעות שאחרי: בלי קינוח ובלי חיטוט באף, בלי משקה חם או אלכוהול, ובלי מאמץ גופני.
• מניעה בעונה היבשה: כדאי לשאול את הרופא או הרוקח על תכשיר לחות לאף.
• נוטלים מדללי דם? לא להפסיק את התרופה לבד. ההנחיה ממליצה להתחיל בטיפול מקומי לפני שמשנים את התרופה, כשהדימום לא מסכן חיים. כדאי לפנות לרופא המשפחה.
• לרופא המשפחה: כשהדימומים חוזרים, אצל ילד מתחת לגיל שנתיים, אצל מי שנוטל מדללי דם או סובל מבעיית קרישה, או כשיש סימני אנמיה כמו קוצר נשימה, דפיקות לב או חיוורון.
• לחדר מיון: כשהדימום לא נעצר אחרי 10 עד 15 דקות של לחץ, כשהוא חזק, אחרי מכה בראש, או כשמופיעים חולשה, סחרחורת או קושי לנשום.