בניסויים אקראיים, יותר אומגה 6 משמני צמחים לא שינה את התמותה והוריד מעט את הכולסטרול. התועלת הברורה יותר הופיעה כשהשמן החליף שומן רווי, ורוב הראיות בוודאות נמוכה.
בניסויים אקראיים, יותר אומגה 6 משמני צמחים לא שינה את התמותה והוריד מעט את הכולסטרול. התועלת הברורה יותר הופיעה כשהשמן החליף שומן רווי, ורוב הראיות בוודאות נמוכה.
בניסויים אקראיים, יותר אומגה 6 משמני צמחים לא שינה את התמותה והוריד מעט את הכולסטרול. התועלת הברורה יותר הופיעה כשהשמן החליף שומן רווי, ורוב הראיות בוודאות נמוכה.
ברשתות החברתיות הם קיבלו כינוי משלהם: "שמני זרעים". קנולה, חמניות, סויה ותירס, השמנים הזולים שנמצאים כמעט בכל מטבח ישראלי, מוצגים בסרטונים כ"רעל" שגורם לדלקת, להשמנה ולמחלות לב. ב-28 באוקטובר הקדיש לנושא גם עיתון הגרדיאן כתבה שבדקה את הטענות.
השאלה המעשית פשוטה: במה לטגן ומה לשים בסלט. כדי לענות עליה לא מספיק להסביר מה השמן עשוי לעשות בגוף על הנייר. צריך לבדוק מה קרה לאנשים שבאמת אכלו ממנו יותר.
שמני הזרעים עשירים בחומצה לינולאית, שומן רב-בלתי-רווי ממשפחת אומגה 6. הטיעון ברשת הולך בערך כך: אומגה 6 מעודד דלקת, דלקת פוגעת בכלי הדם, ולכן השמנים האלה מזיקים ללב.
כל חוליה בשרשרת הזו נשמעת הגיונית, אבל שרשרת של הנחות היא לא הוכחה. המבחן האמיתי הוא ניסויים שבהם קבוצה אחת אוכלת יותר אומגה 6 וקבוצה אחרת לא, ובודקים מה קורה לאורך שנים.
סקירת קוקרן מ-2018 אספה בדיוק ניסויים כאלה: 19 ניסויים אקראיים עם 6,461 משתתפים, שנמשכו בין שנה לשמונה שנים. ב-12 מהם הגדילו את צריכת החומצה הלינולאית, בדרך כלל במקום שומן רווי או חד-בלתי-רווי.
התמונה שעלתה רחוקה מ"רעל". הגדלת אומגה 6 כנראה לא שינתה את התמותה מכל סיבה (סיכון יחסי 1.00, כלומר בדיוק אותו סיכון בשתי הקבוצות), וגם לא את מספר האירועים הלבביים. החוקרים דירגו את ודאות הראיות האלה כנמוכה.
הממצא החזק ביותר בסקירה היה דווקא לטובת השמנים: הכולסטרול הכולל ירד ב-0.33 ממול לליטר, בערך 13 מ"ג לדציליטר, והפעם בראיות באיכות גבוהה. במשקל ובמדד מסת הגוף כמעט לא נמצא הבדל. היה גם רמז לפחות התקפי לב, אבל הוא לא הגיע לוודאות סטטיסטית.
כאן נמצא החלק שהוויכוח ברשת מפספס. שמן לא נאכל בחלל ריק, הוא תמיד מחליף משהו אחר.
סקירת קוקרן נוספת, מ-2020, בדקה 15 ניסויים אקראיים עם כ-59 אלף משתתפים, שבהם הפחיתו שומן רווי לפחות לשנתיים. בקבוצות שהפחיתו היו 21% פחות אירועים לבביים משולבים, בראיות בוודאות בינונית. על התמותה הכוללת לא נמצאה השפעה. החלפת השומן הרווי בשומן רב-בלתי-רווי (השומן שבשמני הזרעים) או בפחמימות נראתה מועילה בשני המקרים.
איגוד הלב האמריקאי, בהצהרה רשמית מ-2017, היה חד יותר: ניסויים שבהם החליפו שומן רווי בשמן צמחי רב-בלתי-רווי הפחיתו מחלות לב בכ-30%. לעומת זאת, החלפה בפחמימות מזוקקות ובסוכר לא הפחיתה מחלות לב.