Bathhouse גייסה 35 מיליון דולר ופתחה מתחם של 36 אלף רגל מרובע בפילדלפיה, Othership מתרחבת בניו יורק ו-Sauna House גדלה בזכיינות. הביקוש קיים, אבל ההשקעה בכל מתחם כבדה.
Bathhouse גייסה 35 מיליון דולר ופתחה מתחם של 36 אלף רגל מרובע בפילדלפיה, Othership מתרחבת בניו יורק ו-Sauna House גדלה בזכיינות. הביקוש קיים, אבל ההשקעה בכל מתחם כבדה.
Bathhouse גייסה 35 מיליון דולר ופתחה מתחם של 36 אלף רגל מרובע בפילדלפיה, Othership מתרחבת בניו יורק ו-Sauna House גדלה בזכיינות. הביקוש קיים, אבל ההשקעה בכל מתחם כבדה.
בכתבה זו
עד לפני כמה שנים סאונה הייתה חדר צדדי במועדון כושר או במלון. היום יש בערים הגדולות בארה"ב מתחמים שלמים שבנויים סביבה. מבקרים מגיעים בזוגות או בקבוצות, עוברים בין סאונה חמה לבריכה קרה, ונשארים לשבת בטרקלין. רבים מהם מתארים את זה כחלופה לערב בבר.
הטרנד הזה כבר לא נשען רק על משפיענים. הוא מגייס הון מקרנות סיכון ומתרחב לפי תוכנית.
Bathhouse, שהחלה בברוקלין, גייסה 35 מיליון דולר בסבב בהובלת Imaginary Ventures, קרן שהשקיעה בעבר במותגי צריכה כמו Glossier ו-Skims. לפי Beauty Independent, השתתפו בסבב 28 משקיעים. החברה מציגה יעד של עשרה מתחמים בארה"ב.
המתחם הראשון מחוץ לניו יורק נפתח בפילדלפיה ב-25 בספטמבר 2026, בבניין ההיסטורי The Bellevue, בשטח של כ-36 אלף רגל מרובע (כ-3,300 מ"ר) על פני כמה קומות. בין הערים הבאות שהחברה קושרת לתוכנית נמצאות לוס אנג'לס, שיקגו ונאשוויל.
הגודל הוא חלק מהמודל. מתחם כזה כולל כמה סאונות, בריכות בטמפרטורות שונות, חדרי טיפולים ואזורי ישיבה ואוכל. הוא קרוב יותר לספא עירוני גדול מאשר לסטודיו.
Othership, שהחלה בטורונטו, גייסה ב-2025 סכום של 8.5 מיליון דולר במבנה SAFE, כלומר זכות להמרה עתידית למניות. לפי Beauty Independent, היא גייסה עד היום כ-20 מיליון דולר בסך הכול. אחרי פלאטיירון וויליאמסבורג, היא חתמה על חוזה שכירות ל-10 שנים לשטח של כ-14 אלף רגל מרובע באפר איסט סייד, שאמור להיפתח ב-2027.
ההבדל של Othership הוא בתוכן. היא מפעילה "סשנים" מונחים עם מוזיקה ומנחה, ומוכרת אותם כחוויה קבוצתית ולא רק ככניסה למתקן. זה מאפשר לה לתמחר כל שעה בנפרד ולמלא את החדר בזמנים קבועים.
Sauna House, שנוסדה ב-2019 באשוויל שבצפון קרוליינה, בחרה בזכיינות. לפי אתר הזכיינות שלה, ההשקעה הראשונית המוערכת של זכיין נעה בין כ-1.55 מיליון לכ-3.83 מיליון דולר למתחם. בזכיינות, הזכיין נושא בעלות הנכס, והרשת מוכרת לו את המותג, את שיטת ההפעלה ואת התמיכה.
לפי דוח Global Wellness Economy Monitor של GWI, שוק המעיינות התרמיים והמינרליים שווה 71.7 מיליארד דולר. זה מגזר קטן יחסית בכלכלת הוולנס, אבל הוא נמנה בדוח עם המגזרים שהמכון צופה להם צמיחה מהירה.
יש שלוש סיבות עיקריות לעניין. הראשונה היא חברתית: המותגים ממצבים את המתחם כמקום מפגש של ערב, חלופה לבר או למסעדה, ולא כטיפול. השנייה היא חזרתיות: מי שמתחבר לסאונה חוזר כל שבוע, וזה מתאים למודל של מנוי. השלישית היא הנכס: מתחם גדול במרכז העיר הוא נכס קשה להעתקה, ולכן מתחרה חדש לא יכול לפתוח לידו בקלות.
המספרים של הגיוסים נראים גדולים, אבל גם העלויות גדולות. מתחם מים דורש מערכות סינון וחימום, ניקוז, אוורור ובידוד, ובמקרים רבים גם היתרים מיוחדים. האנרגיה היא הוצאה קבועה וכבדה: לחמם סאונות ובריכות חמות ולקרר בריכות קרות לאורך כל שעות הפעילות.
לכן הזמן מהחתימה על חוזה השכירות ועד הפתיחה ארוך, וההון שנדרש לכל מתחם גבוה. טווח ההשקעה שמפרסמת Sauna House, יותר ממיליון וחצי דולר גם במתחם הקטן, ממחיש את זה. בזכיינות, רוב ההשקעה הזו עוברת לזכיינים.
התחילו מהנכס. במתחם סאונה, מיקום, תקרה, ניקוז וחיבור לחשמל קובעים אם העסק אפשרי. בדקו אותם לפני העיצוב והמיתוג.
תמחרו חוויה ולא כניסה. Othership מראה שסשן מונחה בשעה קבועה ממלא חדרים טוב יותר מכרטיס כניסה פתוח.
מנוי הוא הבסיס. החזרתיות של לקוחות סאונה מאפשרת מודל של מנוי חודשי. הוא נותן הכנסה צפויה שמכסה את העלויות הקבועות הגבוהות.
שלבו עם עסק קיים. מלון, מועדון כושר או מתחם נופש יכולים להוסיף מתחם סאונה חברתי קטן, וכך לנצל נכס ותשתית שכבר קיימים.