משאף הוא שילוב של תרופה, מכשיר ותפקיד, ולכל סוג טכניקה משלו. המדריך מסביר איך משתמשים נכון במשאף ובספייסר ואיך נמנעים מטעויות נפוצות.
משאף הוא שילוב של תרופה, מכשיר ותפקיד, ולכל סוג טכניקה משלו. המדריך מסביר איך משתמשים נכון במשאף ובספייסר ואיך נמנעים מטעויות נפוצות.
חלק מהמדריך: COPD: אבחון, טיפול וחיים עם מחלת ריאות חסימתית
בכתבה זו
קיבלתם משאף חדש, קראתם את העלון במהירות, ואתם לא בטוחים אם אתם עושים את זה נכון. אולי יש לכם שני סוגי משאפים, בצבעים שונים, ואתם כבר לא זוכרים איזה מהם לקחת כל יום ואיזה רק כשקשה לנשום. זה מצב שכיח מאוד, וזו לא שאלה של מה בכך: אם התרופה לא מגיעה לריאות, היא לא עובדת. משאף הוא מכשיר שמכניס תרופה ישירות לדרכי הנשימה בזמן שאיפה, כך שהיא פועלת בריאות ופחות ממנה מגיעה לשאר הגוף (מכבי).
המידע כאן לא מחליף את העלון של התכשיר שלכם ואת ההדרכה של הרופא, האחות או הרוקח, כי הצעדים משתנים ממכשיר למכשיר.
כשאומרים "משאף", מתכוונים בעצם לשלושה דברים:
לכל משאף יש תפקיד אחר, וכדאי לדעת מה התפקיד של כל אחד מהמשאפים שלכם (מכבי):
| תפקיד | מה הוא עושה | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| משאף מקל | מרחיב את הסימפונות בזמן תסמינים או התקף. למשל סלבוטמול | מתחיל לפעול תוך כ-5 דקות, והשפעתו נמשכת 3 עד 6 שעות |
| משאף מונע | מפחית את הדלקת בדרכי האוויר. בדרך כלל מכיל סטרואיד | משתמשים בו כל יום, גם כשמרגישים טוב |
| משאף משולב | סטרואיד יחד עם מרחיב סימפונות ארוך טווח, כמו פורמוטרול או סלמטרול | מרחיב סימפונות ארוך טווח ניתן באסתמה רק יחד עם סטרואיד, ולא לבדו |
במשאפים לאסתמה יש היום, בחלק מתוכניות הטיפול, משאף אחד שמשמש גם למניעה וגם להקלה, או משאף הקלה שמכיל גם מרכיב נוגד דלקת. במקרים אלה לא נותנים משאף הקלה כחול לבדו (NICE/BTS/SIGN, 2024). מחקר גדול שפורסם ב-NEJM ב-2025 מצא שמשאף הקלה שמשלב סטרואיד הפחית בכמחצית את ההתקפים הקשים בהשוואה למשאף הקלה רגיל (NEJM, 2025). איזו תוכנית מתאימה לכם, הרופא קובע.
מאחורי השמות המסחריים יש כמה קבוצות תרופות בלבד. כדאי לדעת לאיזו קבוצה שייך כל משאף שלכם (כללית, 2023):
| קבוצה | מה היא עושה | דוגמאות לשמות בישראל |
|---|---|---|
| מרחיבי סימפונות קצרי טווח מסוג בטא-אגוניסט | הקלה מהירה בזמן תסמינים | ונטולין, בריקלין |
| מרחיבי סימפונות אנטי-כולינרגיים קצרי טווח | הרחבת סימפונות והפחתת ליחה. פועלים לאט יותר, ולכן לא לבד בהתקף חריף | אירובנט |
| מרחיבי סימפונות ארוכי טווח מסוג בטא-אגוניסט | שמירה על סימפונות פתוחים לאורך כ-12 שעות או יותר. באסתמה רק יחד עם סטרואיד | סרבנט, אוקסיס |
| מרחיבי סימפונות אנטי-כולינרגיים ארוכי טווח | שמירה על סימפונות פתוחים לאורך היום. משמשים בעיקר ב-COPD | לפי מרשם הרופא |
| סטרואידים בשאיפה | הפחתת הדלקת בדרכי האוויר ומניעת התקפים. פועלים רק בשימוש קבוע | בודיקורט, פליקסוטייד |
| משאפים משולבים | סטרואיד ומרחיב ארוך טווח במכשיר אחד, ובחלקם שלושה חומרים (טיפול משולש) | סימביקורט, סרטייד |
השמות הם דוגמאות בלבד, ויש תכשירים נוספים. הרופא בוחר את התכשיר, והרוקח יכול להסביר לאיזו קבוצה שייך כל משאף.
משאפים משמשים גם ב-COPD, ושם הטיפול בנוי אחרת: מתחילים לרוב ממרחיבי סימפונות ארוכי טווח, ומוסיפים סטרואיד בעיקר כשיש החמרות חוזרות. ראו COPD: אבחון, טיפול וחיים עם מחלת ריאות חסימתית
כל סוג מכשיר דורש אופן שאיפה אחר (מכבי):
| סוג המכשיר | איך הוא עובד | איך שואפים | ספייסר |
|---|---|---|---|
| משאף מדוד בלחץ (pMDI) | משחרר ריסוס כשלוחצים על המיכל | לאט ויציב, בתיאום עם הלחיצה | מומלץ |
| משאף אבקה (DPI) | התרופה יוצאת כאבקה יבשה | מהר ועמוק | לא צריך |
| משאף ערפל רך (SMI) | הופך תרופה נוזלית לערפל איטי, ופחות תרופה נשארת בגרון | לאט ויציב | לפי הוראות היצרן |
| מכשיר אינהלציה | נותן תרופה בתמיסה דרך מכשיר | לפי הדרכת הצוות | לא רלוונטי |
אותה תרופה יכולה להגיע בכמה מכשירים, והבחירה תלויה גם בכם:
אם קשה לכם עם המכשיר, אמרו זאת לרופא. לעיתים אפשר להחליף מכשיר בלי לשנות את התרופה.
מכשיר אינהלציה (נבולייזר) הופך תרופה נוזלית לאדים שנושמים במסכה או בפומית, בנשימה רגילה, בלי צורך בתיאום. אצל רוב המבוגרים והילדים, משאף מדוד עם ספייסר יעיל באותה מידה, מהיר יותר ונייד. אינהלציה מתאימה בעיקר למי שלא מסוגל להשתמש במשאף ולמצבים מסוימים. ההחלטה על סוג המכשיר היא של הרופא, ואין להחליף מכשיר על דעת עצמכם.
שימוש נכון במשאף מתחיל בהבנה שלכל מכשיר יש טכניקה משלו.
ההבדל המרכזי הוא אופן השאיפה. מי שמשתמש גם במשאף אבקה וגם במשאף מדוד עלול לשאוף לאט מדי מהראשון או מהר מדי מהשני, ואז פחות תרופה מגיעה לריאות. לכן כדאי לבקש הדגמה נפרדת לכל מכשיר.
בהתקף אסתמה פועלים לפי תוכנית הפעולה האישית שקיבלתם מהרופא. היא קובעת כמה מנות לקחת ובאיזה מרווח, ומתי פונים לעזרה. אם יש לכם ספייסר, השתמשו בו. אם עדיין אין לכם תוכנית כתובה, בקשו אחת בביקור הבא.
ספייסר הוא תא מפלסטיק או ממתכת שמתחבר בקצה אחד למשאף המדוד ובקצה השני לפה. הוא עוזר לכמות גדולה יותר של תרופה להגיע לריאות, ומפחית את מה שנשאר בפה ובגרון (מכבי). לכן הוא מתאים במיוחד למי שמתקשה לתאם בין הלחיצה לשאיפה, ומפחית תופעות לוואי כמו צרידות.
לא כל משאף מתאים לספייסר. הספייסר מיועד למשאף מדוד. משאף אבקה לא צריך ספייסר.
תינוקות וילדים קטנים משתמשים במשאף מדוד עם ספייסר ומסכה: מצמידים את המסכה היטב על האף והפה, לוחצים פעם אחת, ונותנים לילד לנשום כמה נשימות רגילות. בכי מפחית את כמות התרופה שמגיעה לריאות, ולכן עדיף לתת כשהילד רגוע. כשהילד גדל מספיק, עוברים לספייסר עם פומית.
אלה השלבים הכלליים. פעלו לפי העלון של המשאף והספייסר שלכם:
טיפ: אם הספייסר שורק, אתם שואפים מהר מדי.
אחרי משאף שמכיל סטרואיד, שטפו את הפה במים, סובבו אותם בפה ופלטו, בלי לבלוע. זה מפחית את הסיכון לזיהום פטרייתי בפה ולצרידות. ספייסר עוזר גם הוא (מכבי). שאלו את הרופא או הרוקח אם התכשיר שלכם דורש שטיפה.
אלה הטעויות שחוזרות הכי הרבה, ומה עושים כדי לתקן אותן:
| טעות | למה זה בעיה | מה עושים |
|---|---|---|
| שאיפה לא מתאימה למכשיר | התרופה לא מגיעה לריאות | אבקה: מהר ועמוק. משאף מדוד וערפל רך: לאט ויציב |
| שאיפה מהירה מדי מספייסר | פחות תרופה מגיעה לריאות | שאיפה איטית. אם יש שריקה, האטו |
| שימוש במשאף ריק | לא מקבלים תרופה | בודקים את המונה ומזמינים חדש בזמן |
| דילוג על מילוי ראשוני | המשאף לא מוכן לשימוש | בודקים בעלון מתי צריך |
| משאף מונע רק כשיש תסמינים | הדלקת לא נשלטת | משתמשים כל יום, גם כשמרגישים טוב |
| אין שטיפת פה אחרי סטרואיד | זיהום פטרייתי וצרידות | שוטפים את הפה במים ופולטים |
משאפי מניעה נחשבים בטוחים ונסבלים היטב במינונים המקובלים (מכבי). תופעות הלוואי תלויות בקבוצה:
| קבוצה | תופעות לוואי אפשריות | מה עושים |
|---|---|---|
| סטרואידים בשאיפה | פטרת בפה, צרידות. בשימוש ממושך במינון גבוה עלולה להיות השפעה על צפיפות העצם | שטיפת פה אחרי כל שימוש, ספייסר, ובדיקת הצורך במינון הגבוה עם הרופא |
| מרחיבים מסוג בטא-אגוניסט | רעד בידיים, דופק מהיר או דפיקות לב, כאב ראש, התכווצויות שרירים, בעיקר במינונים גבוהים | אם זה קורה הרבה, אולי אתם משתמשים במשאף ההקלה יותר מדי. ספרו לרופא |
| מרחיבים אנטי-כולינרגיים | יובש בפה, טעם מר, לעיתים קושי במתן שתן, בעיקר אצל גברים עם הגדלת ערמונית | ספרו לרופא על בעיות בדרכי השתן או על גלאוקומה, והקפידו שהתרסיס לא יגיע לעיניים |
אם יש לכם תופעות לוואי, דברו עם הרופא או הרוקח. אל תפסיקו את הטיפול לבד.
אם אתם צריכים את משאף ההקלה 3 פעמים בשבוע או יותר, מתעוררים בלילה בגלל תסמינים, או מסיימים משאפי הקלה מהר, האסתמה כנראה לא מאוזנת (NICE/BTS/SIGN, 2024). הפתרון הוא לא עוד שאיפות, אלא בדיקה של הטיפול המונע ושל הטכניקה עם הרופא.
לפני פעילות גופנית: כשהאסתמה מאוזנת ועדיין יש תסמינים במאמץ, הרופא עשוי להמליץ על משאף הקלה זמן קצר לפני האימון (מכבי).
בהריון ובהנקה: משאפי האסתמה המקובלים נחשבים בטוחים, ואסתמה לא מאוזנת מסוכנת יותר מהתרופות. אל תפסיקו משאף בגלל הריון, ודברו עם הרופא (NICE/BTS/SIGN, 2024).
כל משאף עובד קצת אחרת, וגם מי שמשתמש במשאף שנים יכול לפתח הרגלים שגויים. הביאו את המשאף לביקורת, והדגימו לרופא, לאחות או לרוקח איך אתם משתמשים בו. כדאי לעשות זאת בכל ביקורת, ולפחות פעם בשנה, יחד עם עדכון תוכנית הפעולה (NICE/BTS/SIGN, 2024).
אם אתם מעשנים, עישון מפחית את היעילות של חלק מהמשאפים. ליווי לגמילה מעישון ניתן בקופות החולים ללא עלות (משרד הבריאות, 2026). שאלו את הצוות המטפל גם על קבוצות תמיכה ועמותות של חולי ריאה ואסתמה.
אל תנהגו בעצמכם לבית החולים.
כשיש גם צפצופים, ראו צפצופים בנשימה: האם זו בהכרח אסתמה?
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי, ואינו מחליף אבחנה, ייעוץ רפואי אישי או את העלון וההדרכה של התכשיר שלכם. במצב חירום התקשרו ל-101.
לא בהכרח. כל טיפול כזה הוא שילוב של תרופה, מכשיר ותפקיד, ומכשיר אינהלציה הוא דרך אחרת להכניס תרופה לריאות, כשהתרופה ניתנת בתמיסה. אצל תינוקות וילדים משתמשים לעיתים באינהלציה או במשאף עם ספייסר. הרופא קובע איזה מכשיר מתאים לכם, ואין להחליף מכשיר על דעת עצמכם.
לא. הספייסר מיועד למשאף מדוד בלחץ, שמשחרר ריסוס כשלוחצים על המיכל. משאף אבקה לא צריך ספייסר, ובמשאף ערפל רך פועלים לפי הוראות היצרן. אם אתם לא בטוחים, שאלו את הרופא או הרוקח איזה ספייסר מתאים למשאף שלכם.
כי כל משאף עובד קצת אחרת, וגם מי שמשתמש במשאף שנים יכול לפתח הרגלים שגויים, כמו שאיפה מהירה מדי, דילוג על מילוי ראשוני או שימוש במשאף ריק. כשאתם מדגימים לרופא, לאחות או לרוקח, אפשר לתקן את הטעויות במקום. כדאי לעשות זאת לפחות פעם בשנה, יחד עם עדכון תוכנית הפעולה.
משאף מקל מרחיב את הסימפונות בזמן תסמינים או התקף, ומתחיל לפעול תוך כ-5 דקות. משאף מונע מפחית את הדלקת בדרכי האוויר, בדרך כלל מכיל סטרואיד, ומשתמשים בו כל יום, גם כשמרגישים טוב. בחלק מתוכניות הטיפול באסתמה יש משאף אחד שמשמש לשני התפקידים, והרופא קובע איזו תוכנית מתאימה לכם.
שטיפת הפה במים ופליטתם, בלי לבלוע, מפחיתה את הסיכון לזיהום פטרייתי בפה ולצרידות. גם ספייסר עוזר להפחית את מה שנשאר בפה ובגרון. שאלו את הרופא או הרוקח אם התכשיר שלכם דורש שטיפה.
במשאף אבקה שואפים מהר ועמוק, ובמשאף מדוד ובמשאף ערפל רך שואפים לאט ויציב. מי שמשתמש בשני סוגים עלול להתבלבל, ואז פחות תרופה מגיעה לריאות. אחרי השאיפה עוצרים את הנשימה עד 10 שניות, אם אפשר. אם הספייסר שורק, אתם שואפים מהר מדי.
תופעות הלוואי השכיחות הן פטרת בפה וצרידות, ואפשר להפחית אותן בשטיפת פה במים ופליטה אחרי כל שימוש ובשימוש בספייסר. בשימוש ממושך במינון גבוה עלולה להיות השפעה על צפיפות העצם, ולכן הרופא מחפש את המינון הנמוך שמספיק. אל תפסיקו את המשאף לבד, אלא דברו עם הרופא.
שימוש במשאף ההקלה 3 פעמים בשבוע או יותר, התעוררות בלילה בגלל תסמינים או סיום מהיר של משאפי הקלה הם סימן שהאסתמה כנראה לא מאוזנת. הפתרון אינו להוסיף שאיפות, אלא לבדוק עם הרופא את הטיפול המונע ואת טכניקת השימוש. אם המשאף לא עוזר בהתקף, פעלו לפי תוכנית הפעולה, ובמצוקה נשימתית התקשרו ל-101.
COPD פוגעת בריאות ובדרכי האוויר וגורמת לקוצר נשימה ולשיעול עם ליחה. המדריך מסביר איך מאבחנים אותה, מה כולל הטיפול ומתי החמרה מחייבת פנייה.
שריקה בנשימה היא סימן לדרכי אוויר צרות, לא אבחנה. הסיבות האפשריות מעבר לאסתמה, איך מבררים, ומתי צפצוף מחייב פנייה מיידית.
מדריך לקריאת דוח תפקודי ריאות: FEV1, FVC והיחס ביניהם, ערכים צפויים, תגובה למרחיב סימפונות, ולמה חשד להגבלה צריך בדיקת נפחי ריאות.