יחס מותניים לגובה מוסיף לשקילה מידע על הצטברות שומן באזור הבטן. הכלל "פחות מחצי מהגובה" נכנס גם להנחיות רפואיות, אבל הוא כלי להערכת סיכון, לא אבחנה ולא ציון למראה הגוף.
יחס מותניים לגובה מוסיף לשקילה מידע על הצטברות שומן באזור הבטן. הכלל "פחות מחצי מהגובה" נכנס גם להנחיות רפואיות, אבל הוא כלי להערכת סיכון, לא אבחנה ולא ציון למראה הגוף.
צילום: Gustavo Fring / Pexels
שני אנשים באותו גובה יכולים לשקול בדיוק אותו דבר, ובכל זאת לקבל תמונה בריאותית שונה. המשקל אינו מספר כמה ממנו הוא שריר, כמה שומן ואיפה השומן מצטבר. גם מדד מסת הגוף, BMI, שמחבר בין משקל לגובה, אינו עונה לבדו על השאלות האלה.
לכן לפעמים כדאי להוסיף לשקילה פעולה פשוטה: למדוד את היקף המותניים ולחלק אותו בגובה. התוצאה נקראת יחס מותניים לגובה. היא מוסיפה למשקל הקשר חשוב — כמה מההצטברות מתבטאת דווקא באזור הבטן.
השאלה היא מה המדידה הזאת יכולה לגלות, איך מבצעים אותה נכון ובאילו מצבים היא באמת מוסיפה להערכת הבריאות.
הצטברות שומן באזור הבטן קשורה לסיכון מטבולי ולבבי. חלק מהעניין הוא בשומן העמוק שסביב האיברים, שנקרא שומן ויסרלי. היקף המותניים משמש אומדן מעשי להשמנה מרכזית, אך כולל גם את מה שנמצא מתחת לעור: סרט המדידה אינו מפריד בין סוגי השומן ואינו מודד ישירות כמה שומן ויסרלי יש בגוף.
לגובה יש כאן תפקיד. היקף מותניים מסוים אינו מתאר את אותה פרופורציה אצל אדם נמוך ואצל אדם גבוה. היחס מכניס את הנתון הזה לחישוב, במקום להסתפק בהיקף לבדו.
BMI נשאר כלי שימושי להערכת משקל ביחס לגובה. יחס המותניים מוסיף מידע על פיזור השומן, ולכן ההנחיות הבריטיות ממליצות להשתמש בשניהם יחד באוכלוסייה המתאימה. כל אחד תורם חלק אחר להערכה.
המכון הבריטי למצוינות בבריאות ובטיפול, NICE, ממליץ להשתמש ביחס לצד BMI אצל מבוגרים עם BMI נמוך מ-35. המסר שקל לזכור הוא לשאוף להיקף מותניים קטן ממחצית הגובה. הוא מתייחס להשמנה מרכזית ולסיכון הקשור אליה, לא לכל היבטי הבריאות.
לדוגמה, בגובה 170 סנטימטרים ובהיקף מותניים של 85 סנטימטרים, היחס הוא 0.5: מחלקים 85 ב-170. זו בדיוק הנקודה שבה היקף המותניים שווה למחצית הגובה.
בהנחיה, יחס של 0.5 עד פחות מ-0.6 מצביע על השמנה מרכזית מוגברת, ומ-0.6 ומעלה על רמה גבוהה יותר. הגבולות עוזרים להחליט מתי להרחיב את הבדיקה. הגוף עצמו אינו משתנה בבת אחת כשהמדידה עוברת במילימטר מצד אחד של הסף לצד האחר.
מידת המכנסיים אינה המדידה שבה משתמשים בחישוב. כדי לקבל תוצאה שימושית, מאתרים את החלק התחתון של הצלעות ואת החלק העליון של עצמות האגן, ומודדים באמצע הדרך ביניהם. משאירים את הסרט מאוזן סביב הגוף, בלי ללחוץ לתוך העור.
את הקריאה לוקחים אחרי נשיפה טבעית, בלי להכניס את הבטן ובלי למתוח את הסרט כדי להגיע למספר רצוי. אחר כך מחלקים את ההיקף בגובה, באותן יחידות. סנטימטרים בשתי המדידות הם דרך נוחה למנוע בלבול.
אם חוזרים על המדידה, עקביות חשובה יותר מדיוק מדומה. מדידה במקום אחר על הבטן או משיכה חזקה יותר של הסרט יכולות ליצור הבדל שאינו שינוי אמיתי בהרכב הגוף. כשלא בטוחים איך למדוד, אפשר לבקש הדגמה מאיש מקצוע במקום לנסות לפרש הבדלים קטנים.
השימוש יכול להיות מועיל גם כש-BMI אינו נראה חריג. ייתכן שהמשקל ביחס לגובה נמצא בטווח מקובל, אבל היקף המותניים מצביע על הצטברות שומן מרכזית שמצדיקה מבט נוסף. אצל אדם עם מסת שריר גבוהה, המדדים עשויים לעזור להבין מדוע BMI לבדו אינו מסכם את התמונה.
לעומת זאת, כשה-BMI הוא 35 ומעלה, ההנחיה אינה ממליצה על אותו שימוש ביחס לסיווג: התוספת שלו להערכת הסיכון מוגבלת יותר. אין פירוש הדבר שאין מה לבדוק, אלא שהכלי הזה אינו תמיד הבחירה המועילה ביותר.
מחשבון שירות הבריאות הבריטי, NHS, אינו מיועד לשימוש בהריון, במצבים שמשפיעים על הגובה או אצל מי שאובחנה אצלו הפרעת אכילה או חושד בה. במצבים כאלה נדרשת הערכה מותאמת. גם ההנחיות לילדים אינן זהות לדיון כאן על מבוגרים.
יחס מוגבר הוא סיבה לבחון גם לחץ דם, סוכר, שומנים בדם, כושר והיסטוריה רפואית. גם בכיוון ההפוך חשוב לשמור על התמונה המלאה: יחס שנמצא בטווח המקובל אינו שולל לחץ דם גבוה, סוכרת או גורמי סיכון אחרים.
מחקרי עוקבה, שסוכמו ב-International Journal of Obesity, מצאו קשר בין יחס גבוה יותר לבין תמותה ממחלות לב וכלי דם ותמותה מכל סיבה. אבל הם אינם מוכיחים שהורדת היחס לבדה, בלי לדעת כיצד הושגה, תייצר הפחתה קבועה בסיכון. המדד מסייע לזהות סיכון; הוא אינו הטיפול עצמו.
לשיחה הרפואית אפשר להגיע עם הגובה, ההיקף ואופן המדידה. שאלה מועילה היא האם התוצאה מצדיקה בדיקה של גורמי סיכון נוספים או שינוי בתוכנית המעקב. בדרך הזאת המדידה משמשת להחלטה מעשית, ולא נשארת מספר בלי הקשר.
היתרון של סרט המדידה הוא המידע שהוא מוסיף לשקילה. המשקל אומר כמה הגוף שוקל; היקף המותניים ביחס לגובה עוזר להבין את ההצטברות באזור הבטן. יחד עם הבדיקות וההיסטוריה הרפואית, זה בסיס טוב יותר לשיחה על הבריאות.
NICE. Overweight and obesity management, NG246. זיהוי והערכת השמנה והשמנה מרכזית.
NICE. NG246: נימוקי ההמלצות והשלכותיהן.
https://www.nice.org.uk/guidance/ng246/chapter/Rationale-and-impact
שירות הבריאות הבריטי (NHS). מחשבון יחס מותניים לגובה ומגבלות השימוש.
https://www.nhs.uk/health-assessment-tools/calculate-your-waist-to-height-ratio
Abdi Dezfouli R, et al. International Journal of Obesity. 2023. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה. DOI: 10.1038/s41366-023-01388-0. PMID: 37770574.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37770574/
Ross R, et al. Nature Reviews Endocrinology. 2020. מסמך הסכמה על היקף מותניים. DOI: 10.1038/s41574-019-0310-7.
https://www.nature.com/articles/s41574-019-0310-7