חזרה למוח ונפש
אנדארטרקטומיה של הקרוטיד: מה הניתוח כולל ומה קורה אחריו

ניתוח לניקוי עורק הצוואר מפלאק, שמפחית את הסיכון לשבץ. מה עושים לפני, מה קורה בניתוח ובאשפוז, ואיך מחלימים בבית.

מערכת קוד הבריאות7.11.20269 דקות קריאה
מטופלת מבוגרת עם חבישה קטנה בצד הצוואר נחה במיטת אשפוז ואח מודד לה לחץ דם אחרי הניתוח
קוד הבריאות · המחשת AI

אנדארטרקטומיה של הקרוטיד: מה הניתוח כולל ומה קורה אחריו

ניתוח לניקוי עורק הצוואר מפלאק, שמפחית את הסיכון לשבץ. מה עושים לפני, מה קורה בניתוח ובאשפוז, ואיך מחלימים בבית.

חלק מהמדריך: היצרות עורקי הצוואר (קרוטיד): מה המשמעות ומה הקשר לשבץ

נכתב ונערך ע״י צוות התוכן של קוד הבריאות · עריכה: מור לוי איך אנחנו בודקים תוכן רפואי · פורסם: 7.11.2026 · עודכן לאחרונה: 7.11.2026 · 9 דקות קריאה
מטופלת מבוגרת עם חבישה קטנה בצד הצוואר נחה במיטת אשפוז ואח מודד לה לחץ דם אחרי הניתוח
קוד הבריאות · המחשת AI

בכתבה זו

הבהרה רפואית: המידע באתר זה נועד למטרות חינוכיות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה רפואית, פנו לרופא המשפחה שלכם.

הרופא אמר שצריך לנתח את עורק הצוואר, ומיד עלו שאלות: מה בדיוק עושים, האם מרדימים, כמה זמן נשארים בבית החולים, ומה מרגישים אחר כך. אנדארטרקטומיה של הקרוטיד היא ניתוח ותיק ומוכר שבו מסירים פלאק מעורק הצוואר כדי להפחית את הסיכון לשבץ מוחי, ורוב המטופלים חוזרים הביתה תוך יום או יומיים. כדאי לדעת מראש מה מצפה לכם, כדי להתכונן ולזהות בזמן אם משהו לא תקין.

המדריך מיועד למי שכבר הוחלט אצלו על ניתוח. אם אתם עדיין בשלב ההתלבטות, על ההיצרות עצמה ראו היצרות עורקי הצוואר (קרוטיד): מה המשמעות ומה הקשר לשבץ.

מהי אנדארטרקטומיה של הקרוטיד (carotid endarterectomy)?

אנדארטרקטומיה (carotid endarterectomy) היא ניתוח לניקוי עורק הקרוטיד מפלאק. בעברית קוראים לה גם ניתוח קרוטיד או ניתוח עורק הצוואר.

עורקי הקרוטיד הם שני העורקים הגדולים בצוואר, אחד בכל צד, והם מובילים דם למוח. עם השנים מצטברים בדופן שלהם משקעי שומן וכולסטרול (פלאק), והעורק נעשה צר יותר. זו טרשת עורקים. חלק מהפלאק או קריש דם שנוצר עליו עלולים להינתק ולהגיע למוח, ואז נגרם שבץ או TIA (אירוע מוחי חולף). על שבץ, סימניו ואיך מפחיתים את הסיכון, ראו שבץ מוחי: איך מזהים את הסימנים, למה כל דקה חשובה ואיך מפחיתים את הסיכון.

בניתוח מסירים את הפלאק מהמקום המסוכן. הניתוח לא מרפא את טרשת העורקים בשאר הגוף, ולכן גם אחריו ממשיכים בתרופות ובשינויים באורח החיים.

למי עשוי להתאים ניתוח אנדארטרקטומיה?

אנדארטרקטומיה מתאימה בעיקר למי שעבר לאחרונה TIA או שבץ קל, ויש לו היצרות משמעותית בעורק הצוואר שמתאימה לצד של התסמינים. ההחלטה נעשית עם כירורג כלי דם או נוירולוג. השוואה מלאה בין שתי הגישות בסטנט או ניתוח קרוטיד: איך בוחרים.

שני דברים קובעים: מידת ההיצרות, והאם כבר היו תסמינים. מה אומר האחוז שכתוב בתשובת הבדיקה, ראו 50%, 70% או 90% היצרות בקרוטיד: מה באמת אומר האחוז.

  • אחרי TIA או שבץ קל, עם היצרות קשה: ההנחיות ממליצות על ניתוח, ומוקדם ככל האפשר אחרי האירוע, כי בתקופה הזו הסיכון לשבץ נוסף הוא הגבוה ביותר (AHA/ASA, 2021).
  • אחרי אירוע, עם היצרות בינונית: ההחלטה אישית, לפי הגיל, המין ומחלות הרקע.
  • היצרות קלה: הניתוח לא מומלץ, וממשיכים בטיפול תרופתי ובמעקב.
  • היצרות בלי תסמינים: קודם כול טיפול תרופתי. ניתוח נשקל רק כשיש סימנים לסיכון מוגבר לשבץ למרות התרופות (ESO, 2021). מחקר גדול שפורסם ב-NEJM ב-2025 השווה, אצל אנשים עם היצרות חמורה בלי תסמינים, ניתוח בתוספת טיפול תרופתי מוקפד לטיפול התרופתי בלבד, ולא מצא יתרון מובהק לניתוח בתוך ארבע שנים (NEJM, 2025). גם הזיכרון והחשיבה לא השתפרו אחרי הניתוח בהשוואה לטיפול התרופתי (JAMA, 2026). אחרי TIA או שבץ באותו צד התמונה שונה, והניתוח מועיל במטופלים מתאימים.

לפעמים מתאים יותר צנתור עם סטנט במקום ניתוח, למשל כשהצוואר עבר הקרנות או ניתוח קודם. לפני הניתוח נהוג לאשר את מידת ההיצרות בבדיקה נוספת, כמו CT או MRI של כלי הדם או דופלר חוזר. על הבדיקה ראו דופלר עורקי צוואר (דופלקס קרוטיד): איך הבדיקה עובדת ומה היא בודקת.

אנדארטרקטומיה במבט אחד:

היבטמה חשוב לדעת
מה הניתוח עושהפותח את עורק הצוואר, מסיר את הפלאק וסוגר את העורק, לעיתים עם טלאי
למה מבצעיםכדי להפחית את הסיכון לשבץ כשיש היצרות משמעותית, בעיקר אחרי TIA או שבץ קל
הכנההערכה לפני הניתוח, בדיקות דם ואק"ג, צום, התאמת תרופות והפסקת עישון
מגבלותחתך וצלקת בצוואר, סיכון קטן לשבץ ולפגיעה בעצבים, ולא מחליף טיפול תרופתי
מה קורה אחר כךהשגחה, שחרור בדרך כלל אחרי יום או יומיים, חזרה הדרגתית לשגרה ומעקב בדופלר

איך מתבצע ניתוח אנדארטרקטומיה של הקרוטיד?

בקצרה: מתכוננים כמה ימים מראש, הניתוח עצמו נמשך בדרך כלל שעה עד שעתיים (NHS), ואחריו נשארים כמה שעות בהתאוששות.

הכנה לניתוח

לפני הניתוח מוזמנים להערכה, שבה בודקים את ההיסטוריה הרפואית ואת התרופות, ועושים בדיקות דם, מדידת לחץ דם ואק"ג. רופא מרדים מסביר על ההרדמה.

  • תרופות: ספרו לצוות על כל התרופות. מי שנוטל נוגדי קרישה עשוי להתבקש להפסיק אותם זמנית. נוגדי טסיות בדרך כלל ממשיכים (NHS). אל תפסיקו שום תרופה בלי הוראה מפורשת.
  • עישון: עישון מעלה את הסיכון לזיהום בחזה ומאט את ההחלמה. הפסיקו לעשן לפני הניתוח.
  • צום: לא אוכלים ולא שותים לפני הניתוח, לפי הוראות הצוות.
  • רגישויות: ספרו על רגישות לתרופות או לחומרים.

להסדיר לפני האשפוז:

  • הסעה הביתה. אחרי הניתוח לא נוהגים.
  • מישהו שיהיה אתכם בימים הראשונים בבית.
  • מסמכים רפואיים: מכתב ההפניה, תשובות הדופלר או ה-CT של כלי הדם, ורשימת תרופות מעודכנת.
  • תיאום חופשה עם מקום העבודה.

בחדר הניתוח

ההרדמה יכולה להיות כללית, ואז ישנים, או מקומית, ואז הצוואר מורדם ואתם ערים. בהרדמה מקומית הצוות יכול לבדוק לאורך הניתוח איך המוח מגיב. הבחירה תלויה במצב הבריאותי ובמרכז המנתח (NHS). אלה השלבים העיקריים:

  1. המנתח עושה חתך בצד הצוואר, מעל העורק.
  2. הוא פותח את עורק הקרוטיד ומסיר את הפלאק.
  3. הוא סוגר את העורק בתפרים, ולעיתים תופר טלאי שמרחיב אותו ומפחית היצרות חוזרת.
  4. הוא סוגר את הפצע בתפרים או בסיכות, ולעיתים משאיר נקז קטן להוצאת דם עודף.

האיור מראה את העורק לפני הניתוח, במהלכו ואחריו.

המחשה: העורק לפני הניתוח, אחרי פתיחתו והסרת הפלאק, ואחרי סגירתו.

ההחלמה אחרי ניתוח קרוטיד בבית החולים ובבית

בקצרה: אחרי כמה שעות בהתאוששות עוברים למחלקה. בדרך כלל אפשר לקום ולאכול כבר באותו יום, ומשתחררים אחרי יום או יומיים (המרכז הרפואי כרמל).

בבית החולים

בשעות הראשונות הצוות בודק לעיתים קרובות את לחץ הדם, הדופק, הדיבור והתנועה בפנים, בידיים וברגליים. לחץ דם מאוזן חשוב במיוחד בימים הראשונים. הנקז, אם הונח, מוסר בדרך כלל למחרת. אי נוחות בצוואר מטופלת במשככי כאבים.

בשחרור מקבלים מכתב לרופא המשפחה, מרשמים ומועד לביקורת במרפאת כלי הדם. בביקורת בודקים את הפצע ומוציאים תפרים או סיכות, אם יש.

הציר מראה את שלבי ההחלמה הטיפוסיים.

ציר ההתאוששות אחרי הניתוח.

בבית

  • מנוחה וחזרה הדרגתית: נחו בימים הראשונים, וחזרו לפעילות בהדרגה. הליכה עדינה מומלצת. אל תרימו משאות כבדים בשבועות הראשונים.
  • הצוואר: מותר ורצוי להניע את הצוואר. נפיחות וחבורות משתפרות בדרך כלל תוך כשבוע, והצלקת דוהה עם הזמן.
  • רחצה: אפשר להתקלח לפי הוראות המחלקה, בזהירות ובמים לא חמים מדי.
  • נימול: נימול סביב הצלקת, ולעיתים באוזן או בלסת באותו צד, שכיח וחולף בדרך כלל בהדרגה (NHS).
  • כאב ראש קל: יכול להופיע בימים הראשונים. כאב ראש חזק הוא סימן אזהרה.
  • נהיגה: לא לנהוג עד שהרופא מאשר.
  • עבודה: חוזרים אחרי כמה שבועות, לפי סוג העבודה וקצב ההחלמה.

הצד הרגשי והמשפחה. ניתוח בעורק שמוביל דם למוח מעורר חשש, במיוחד אחרי TIA או שבץ. זה טבעי להרגיש עייפות או דאגה בשבועות הראשונים. אם מצב הרוח לא משתפר, ספרו לרופא המשפחה. בני המשפחה יכולים לעזור בהסעות, בתרופות ובשמירה על לוח הביקורות, וכדאי שיכירו גם את סימני השבץ.

ציר זמן החלמה אחרי אנדארטרקטומיה

ציר ההחלמה הטיפוסי, לפי מידע למטופלים של שירות הבריאות הבריטי:

שלבמה צפויסימנים שמחייבים פנייה
יום הניתוחהשגחה בהתאוששות ואחר כך במחלקה. אפשר לקום ולזוז כבר כמה שעות אחרי הניתוח (NHS)חולשה, נימול, קושי בדיבור או בראייה: מיד לצוות, ואחרי השחרור מיד ל-101
היום שאחריהנקז מוסר בדרך כלל, ורוב המטופלים משתחררים (NHS)נפיחות שמתגברת בצוואר, או קושי לנשום או לבלוע: מיד לצוות, ואחרי השחרור מיד ל-101
השבוע הראשוןהחבורות והנפיחות בצוואר משתפרות בדרך כלל אחרי כשבוע (NHS). תפרים נספגים לרוב אינם דורשים הוצאה (Guy's and St Thomas', NHS)חום, אודם או הפרשה מהפצע: פונים עוד היום למחלקה או לרופא
השבועות הראשוניםלפי NHS לא מרימים משאות כבדים לפחות שישה שבועות, ונמנעים ממאמץ עז, כמו ספורט מגע, כשישה שבועות. לעבודה חוזרים אחרי כמה שבועות, לפי סוג העבודה (NHS)צרידות או קושי בבליעה שלא משתפרים: מספרים למנתח
חודשים אחר כךהצלקת דוהה בדרך כלל אחרי כמה חודשים (NHS). ביקורת אצל המנתח ובדיקות דופלר לפי מה שנקבע בשחרורתסמינים חדשים של שבץ: מיד ל-101

מתי פונים לעזרה

חירום: התקשרו ל-101 (מד"א) מיד אם:

  • יש חולשה או נימול בצד אחד של הגוף או בפנים.
  • יש טשטוש או אובדן ראייה.
  • יש קושי לדבר או להבין, בלבול, או כאב ראש חזק ופתאומי.
  • הצוואר מתנפח מהר, או שקשה לנשום או לבלוע.

גם אם הסימנים חלפו, מתקשרים ל-101. לא נוהגים לבד לבית החולים.

פנו למחלקה המנתחת, לרופא או למוקד עוד היום אם:

  • יש חום, צמרמורת, אודם או מוגלה מהפצע.
  • יש דימום מהפצע, או כאב שהולך ומחמיר.

צפוי, ומדווחים בביקורת:

  • חבורה ונפיחות קלות בצוואר.
  • נימול סביב הצלקת.

תרופות ומעקב להפחתת סיכון שבץ אחרי אנדארטרקטומיה

הניתוח מנקה עורק אחד, ולכן המעקב והטיפול התרופתי חשובים לא פחות ממנו.

  • נוגדי טסיות: מפחיתים היווצרות קרישים. כמעט כל מי שעבר את הניתוח נוטל אותם לאורך זמן. הם מגבירים מעט את הנטייה לדמם.
  • סטטינים: מורידים כולסטרול ומאטים את טרשת העורקים. אם מופיעים כאבי שרירים, מספרים לרופא ולא מפסיקים לבד.
  • תרופות ללחץ דם: לחץ דם מאוזן מפחית את הסיכון לשבץ. היעד נקבע אישית.
  • אורח חיים: הפסקת עישון, פעילות גופנית, תזונה דלה במלח ובשומן רווי ואיזון סוכרת. קופות החולים מציעות תוכניות לגמילה מעישון (משרד הבריאות, 2026).

בדיקות דופלר חוזרות בודקות שהעורק נשאר פתוח ומאתרות היצרות חוזרת. אין לוח זמנים אחד, ולכן שאלו בשחרור מתי הבדיקה הראשונה. על קריאת התשובה ראו פענוח דופלר עורקי צוואר: איך להבין את התוצאה. אצל מיעוט מהמטופלים ההיצרות חוזרת, ולפעמים צריך טיפול נוסף (PLOS ONE, 2020).

על מה חשוב להקפיד בחודשים הראשונים אחרי TIA או שבץ, ראו מניעת שבץ חוזר: מה חשוב בשלושת החודשים הראשונים אחרי TIA או שבץ.

סיכוני ניתוח אנדארטרקטומיה ושאלות לכירורג כלי הדם

סיבוכים משמעותיים אינם שכיחים, אבל חשוב להכיר אותם:

  • שבץ: סיכון קטן, בזמן הניתוח או אחריו.
  • התקף לב: בעיקר אצל מי שיש לו מחלת לב.
  • דימום או נפיחות מתחת לפצע: נדיר, ולפעמים מצריך ניתוח חוזר.
  • זיהום בפצע: נדיר, ומטופל בדרך כלל באנטיביוטיקה.
  • פגיעה בעצבים בצוואר: עלולה לגרום לנימול או לחולשה בפנים (NHS), לצרידות, ולקושי בתנועת הלשון ובבליעה. בדרך כלל זה זמני, ופגיעה קבועה נדירה מאוד (Guy's and St Thomas', NHS).

התרשים מציג את נתוני קבוצת הניתוח בניסוי CREST.

נתוני קבוצת הניתוח בניסוי CREST, בתקופת הניתוח ובמעקב ארוך (NEJM, 2016).

רוב הפגיעות בעצבים חולפות תוך שבועות עד חודשים, ופגיעה קבועה נדירה (NHS). בניסויים השתתפו מנתחים מנוסים, ובפועל התוצאות משתנות בין מרכזים. לכן כדאי לשאול את המרכז על התוצאות שלו.

שאלות שכדאי לשאול את הרופא

  • מהי מידת ההיצרות שלי, והאם התסמינים שלי נחשבים עדכניים?
  • למה ניתוח ולא סטנט, במקרה שלי?
  • איזו הרדמה מתאימה לי, כללית או מקומית?
  • אילו תרופות להמשיך ואילו להפסיק לפני הניתוח?
  • מה שיעור הסיבוכים במרכז הזה?
  • כמה זמן אהיה מאושפז, ומתי אחזור לעבודה ולנהיגה?
  • מתי תהיה בדיקת הדופלר הראשונה?

הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.

שאלות נפוצות

מהי אנדארטרקטומיה?

אנדארטרקטומיה של הקרוטיד היא ניתוח שבו פותחים את עורק הצוואר דרך חתך קטן, מסירים את הפלאק וסוגרים את העורק. המטרה היא להפחית את הסיכון לשבץ. הניתוח לא מחליף תרופות.

כמה זמן נמשך הניתוח?

בדרך כלל שעה עד שעתיים. ההכנה וההתאוששות מוסיפות כמה שעות. משך הניתוח תלוי במבנה העורק ובמורכבות.

איזו הרדמה משתמשים?

כללית או מקומית. בהרדמה מקומית הצוואר מורדם ואתם ערים, ולעיתים עוברים להרדמה כללית במהלך הניתוח. הבחירה נעשית עם רופא ההרדמה.

כמה זמן מאושפזים?

בדרך כלל יום או יומיים. אם יש סיבוך או מחלות רקע, האשפוז יכול להיות ארוך יותר. כדאי לארגן מראש עזרה בבית.

האם הניתוח כואב?

אי נוחות בצוואר שכיחה בימים הראשונים, ומטופלת במשככי כאבים. כאב שמחמיר, חום או מוגלה מהפצע הם סיבה לפנות לרופא עוד באותו יום.

מתי חוזרים לנהוג ולעבוד?

לא נוהגים עד שהרופא מאשר. לעבודה חוזרים אחרי כמה שבועות, לפי סוג העבודה.

האם ההיצרות יכולה לחזור?

כן, אצל מיעוט מהמטופלים. לכן עושים בדיקות דופלר חוזרות, שמאתרות היצרות חוזרת בזמן. לפעמים צריך טיפול נוסף.

האם הניתוח עלול לפגוע בעצבים?

כן, אצל חלק מהמטופלים, ובדרך כלל באופן זמני. הפגיעה מתבטאת בנימול או בחולשה בפנים, בצרידות, או בקושי בתנועת הלשון ובבליעה. דווחו למנתח אם הסימנים לא חולפים.

מקורות מידע

  1. NHS: Preparing for a carotid endarterectomy
  2. NHS: How a carotid endarterectomy is done
  3. NHS: Recovering from a carotid endarterectomy
  4. NHS: Complications of a carotid endarterectomy
  5. University Hospital Southampton: Carotid endarterectomy, patient information
  6. Guy's and St Thomas': Carotid endarterectomy
  7. המרכז הרפואי כרמל, מחלקת כלי דם: עלון מידע, ניתוח קרוטיד או צנתור בעורק התרדמה
  8. AHA/ASA: 2021 Guideline for the Prevention of Stroke in Patients With Stroke and Transient Ischemic Attack, Stroke 2021
  9. ESO: Guideline on endarterectomy and stenting for carotid artery stenosis
  10. CREST: Long-Term Results of Stenting versus Endarterectomy, NEJM 2016
  11. PLOS ONE: Carotid restenosis after carotid endarterectomy, 2020
  12. CREST-2: Medical Management and Revascularization for Asymptomatic Carotid Stenosis, NEJM 2025
  13. CREST-2, קוגניציה: Revascularization of Asymptomatic Carotid Artery Stenosis: Cognitive Results, JAMA 2026
  14. משרד הבריאות: תוכניות גמילה מעישון במסגרת סל הבריאות, 2026
עוד במתחם המוח ושבץ
קולאז': היצרות בעורק הצווארהיצרות עורקי הצוואר (קרוטיד): מה המשמעות ומה הקשר לשבץמנתח כלי דם מסביר את משמעות האחוז50%, 70% או 90% היצרות בקרוטיד: מה באמת אומר האחוזמנתח כלי דם מצביע על צילום עורקי הצוואר במסך, ומטופל מבוגר ובנו מקשיבים לו בחדר ייעוץסטנט או ניתוח קרוטיד: איך בוחרים בין האפשרויותרופאה בחדר צנתורים מול מסכי שיקוף שמראים עורק צוואר, ומכשיר רנטגן קשתי מעל מיטת הטיפולסטנט בעורק הצוואר: איך מתבצע ומה חשוב לדעת