קיבלת תשובה לבדיקת פאפ ואת לא בטוחה מה היא אומרת? ההבדל בין פאפ ל-HPV, מילון המונחים בתשובה ומה קורה בהמשך הבירור.
קיבלת תשובה לבדיקת פאפ ואת לא בטוחה מה היא אומרת? ההבדל בין פאפ ל-HPV, מילון המונחים בתשובה ומה קורה בהמשך הבירור.
קיבלת תשובה לבדיקת פאפ ואת לא בטוחה מה היא אומרת? ההבדל בין פאפ ל-HPV, מילון המונחים בתשובה ומה קורה בהמשך הבירור.
חלק מהמדריך: הרחם, צוואר הרחם והשחלות: מבנה ותפקיד
בכתבה זו
הגיעה תזכורת לבדיקת פאפ, או שהתשובה כבר מחכה באפליקציה ובה מילים כמו "HPV חיובי" או "ASC-US". השם שכולן מכירות נשאר, אבל מה שנבדק השתנה, ורוב התשובות האלה אינן אבחנה של מחלה.
בדיקת פאפ (Pap test, נקראת גם משטח צוואר הרחם או בדיקה ציטולוגית) היא בדיקה של תאים מצוואר הרחם, שנועדה לגלות תאים שאינם תקינים (כללית, 2026).
הבדיקה מחפשת שינויים בצוואר הרחם שעלולים להפוך לסרטן, כדי לטפל בהם מוקדם. שינויים טרום-סרטניים בדרך כלל לא כואבים ולא גורמים לשום תלונה, ולכן בודקים גם כשמרגישים טוב (כללית, 2026).
הרוב המכריע של מקרי סרטן צוואר הרחם נגרם מזנים מסרטנים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV). כשמגלים מוקדם נגעים טרום-סרטניים, הטיפול בהם מפחית את הסיכון לסרטן (הר״י, 2026).
בשנת 2022 אובחנו בישראל 265 מקרים חדשים של סרטן חודרני של צוואר הרחם, ודווחו 1,857 נגעים טרום-סרטניים בדרגה 3 (CIN3). הגיל הממוצע באבחנה של נגע כזה היה כ-38 (משרד הבריאות, 2026). בקרב נשים בגיל היעד, השימוש בבדיקות הסקר עלה מ-48% ב-2015 ל-61% ב-2022, וזה אחד ההסברים לכך שיותר נגעים מתגלים בשלב הטרום-סרטני (משרד הבריאות, 2026).
אוכלוסיית היעד לבדיקת הסקר בישראל היא נשים בנות 25 עד 64 (משרד הבריאות, 2026). על התדירות אחרי בדיקה תקינה יש בישראל כמה גרסאות.
מה כתוב בכל מקור (משרד הבריאות, 2026; הר״י, 2026; כללית, 2026; מכבי, 2026):
| מקור | גיל | כל כמה זמן, כשהתשובה תקינה |
|---|---|---|
| משרד הבריאות, דו"ח 2026 | 25–64 | הדו"ח לא מציין תדירות |
| האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, נייר עמדה 113 | 25–65 | כל 3–5 שנים; אצל מחוסנת, אחרי 5 שנים; אחרי בדיקה עצמית שלילית, אחרי 3 שנים |
| כללית | 25–64 | פעם בחמש שנים |
| מכבי | 25–54, ואחר כך 55–65 | אחת ל-3 שנים, ואחר כך אחת ל-5 שנים |
אם את לא בטוחה מתי הבדיקה הבאה שלך, בררי בקופה שלך או שאלי את רופאת הנשים.
מתחת לגיל 25, וגם אצל מי שלא קיימה מגע מיני מעולם, ככלל אין התוויה לבדיקת סקר (הר״י, 2026). הסקר של משרד הבריאות מיועד לנשים עד גיל 64 (משרד הבריאות, 2026), ונייר העמדה של האיגוד הישראלי ממשיך בבדיקות HPV עד גיל 65. אחרי 65 אפשר להפסיק רק אם יש תיעוד של שתי בדיקות HPV שליליות רצופות, או של שלוש בדיקות פאפ תקינות בעשר השנים האחרונות. אחרת עושים עוד בדיקת HPV. נשים שהיה להן בעבר נגע טרום-סרטני בדרגה CIN2 ומעלה, או שיש להן דיכוי חיסוני, ממשיכות במעקב גם אחרי גיל 65 (הר״י, 2026).
הרופאה מכניסה מפשק (ספקולום) לנרתיק ולוקחת דגימה קטנה של תאים מצוואר הרחם במברשת רכה. אם לא נוח לך, אפשר לבקש מפשק קטן יותר, ואפשר לבקש לעצור בכל רגע. אחרי הבדיקה ייתכן דימום קל או כתמים, שאמורים לחלוף תוך כמה שעות (NHS, 2025).
הבדיקה לא אמורה לכאוב, אבל תיתכן אי-נוחות קלה (מכבי, 2026). אפשר לעשות אותה גם בהריון, וגם אחרי כריתת רחם אם צוואר הרחם לא הוסר (מכבי, 2026).
הדגימה נשלחת למעבדה. במכבי, למשל, התוצאות מגיעות לרופאה עד 21 ימי עבודה, ועיכוב בתשובה לא אומר שהתוצאה לא תקינה (מכבי, 2025).
בדיקת HPV מחפשת את הנגיף עצמו, ובדיקת פאפ מחפשת תאים שכבר השתנו. היום הבדיקה הראשונה היא בדיקת HPV. אם היא חיובית, המעבדה עושה בדיקת פאפ על אותה דגימה, בלי שתצטרכי להגיע שוב (כללית, 2026; מכבי, 2026).
בדיקת תאים לבד אינה שיטת הסקר המומלצת, והיא נחותה לעומת בדיקת HPV (הר״י, 2026). אחרי בדיקת HPV שלילית הסיכון לנגע טרום-סרטני נמוך, ונמוך יותר מאשר אחרי בדיקת פאפ תקינה לבד. כך עלה במחקר קנדי מ-2026 עם מעקב של עד עשר שנים (JAMA Netw Open, 2026). גם בנשים מגיל 50 ומעלה, בדיקת פאפ חוזרת פספסה יותר נגעים מבדיקת HPV, בניתוח של ניסוי אקראי בקנדה (Int J Cancer, 2026).
HPV הוא נגיף נפוץ, וברוב המקרים הוא נעלם מהגוף תוך שלוש שנים (הר״י, 2026). בדיקה חיובית מסמנת מי צריכה מעקב, ולא מי חולה.
יש שתי שיטות מעבדה. השכיחה מזהה בנפרד את זנים 16 ו-18, ואת 12 הזנים האחרים כקבוצה אחת. השיטה השנייה מזהה כל אחד מ-14 הזנים בנפרד, ולפי כללית היא מיושמת היום בישראל רק אצלה (כללית, 2026). לכל אחת מהשיטות יש מסלול בירור משלה בנייר העמדה הישראלי (הר״י, 2026). לכן ייתכן שבתשובה שלך יופיע מספר זן, וייתכן שרק "זנים אחרים".
בחלק מהקופות אפשר לקחת את הדגימה בעצמך. במכבי, למשל, מקבלים ערכה במעבדה ומבצעים את הבדיקה במרכז הרפואי (מכבי, 2026). בדיקה עצמית שלילית חוזרת אחרי שלוש שנים. בדיקה עצמית חיובית מחייבת בדיקה אצל רופאה, כי במעבדה אי אפשר לעשות פאפ מדגימה כזו (הר״י, 2026; ACS, 2026).
דגימה עצמית רגישה פחות מדגימה שלוקחת רופאה, אבל רגישה יותר מבדיקת פאפ לבד, ויש בה יותר תוצאות חיוביות שגויות מאשר בפאפ. זה ממצא של מטא-אנליזה מ-2026 של 31 מחקרים, רובם ממדינות עם משאבים מוגבלים (Gynecol Oncol, 2026). אצל נשים שהופנו לקולפוסקופיה בתוכנית הלאומית באוסטרליה, זיהוי נגעים בדרגה גבוהה היה דומה בשתי הדרכים (Lancet Public Health, 2026).
המונחים בתשובה מתארים איך נראו התאים בדגימה, והם לקוחים משיטת הסיווג בתזדה (Bethesda) (הר״י, 2026). רוב הנשים עם תוצאה לא תקינה בבדיקת הסקר אינן חולות בסרטן (NCI, ללא תאריך).
המילון ומה קורה בדרך כלל אחרי כל תשובה (NCI, ללא תאריך; הר״י, 2026):
| מונח בתשובה | מה זה אומר | מה קורה בדרך כלל אחר כך |
|---|---|---|
| HPV שלילי | לא נמצאו זנים מסוכנים של הנגיף | סקר שגרתי, לפי התדירות בקופה |
| HPV 16 או 18 חיובי (בשיטה המורחבת גם 45) | הזנים בסיכון הגבוה ביותר | קולפוסקופיה, גם כשהפאפ תקין |
| HPV חיובי לזנים אחרים | נמצא אחד או יותר מ-12 הזנים האחרים | פאפ על אותה דגימה; אם הוא תקין, בדיקה חוזרת אחרי שנה |
| NILM | פאפ תקין: אין נגע ואין ממאירות | ההמשך לפי זן ה-HPV |
| ASC-US | תאים שלא נראים תקינים לגמרי, ולא ברור אם בגלל HPV. הממצא החריג השכיח ביותר | קולפוסקופיה או בדיקה חוזרת אחרי שנה, לפי הזן ושיטת המעבדה |
| LSIL | שינוי בדרגה נמוכה, לרוב בגלל HPV | כמו ב-ASC-US |
| ASC-H | תאים לא תקינים, ואי אפשר לשלול שינוי בדרגה גבוהה | קולפוסקופיה |
| HSIL | שינוי בינוני או חמור, שעלול להפוך לסרטן אם לא מטפלים בו | קולפוסקופיה |
| AGC | תאים בלוטיים לא תקינים, לפעמים סימן לבעיה בתוך הרחם | קולפוסקופיה |
תאים שנראים לא תקינים יכולים לנבוע גם מגירוי, מזיהום כמו פטרייה, מפוליפ או משינויים הורמונליים בהריון ובגיל המעבר (NCI, ללא תאריך).
המונח CIN (Cervical Intraepithelial Neoplasia) מתאר שינוי ברקמה, ובדרך כלל מופיע בתשובת ביופסיה. LSIL בפאפ מתאים בדרך כלל ל-CIN1, ו-HSIL יכול להיות CIN2 או CIN3 (NCI, ללא תאריך). CIN1 הוא שינוי קל, שברוב המקרים חולף מעצמו ולרוב מסתפקים במעקב. CIN2 דורש מעקב צמוד ולעיתים טיפול, ו-CIN3 מצריך בירור וטיפול (מכבי, 2026).
תוצאה לא תקינה היא סיבה להמשך בירור, לא אבחנה. ההמשך נקבע לפי זן ה-HPV שנמצא ולפי תוצאת הפאפ (הר״י, 2026).
המסלול צעד אחר צעד (הר״י, 2026; כללית, 2026):
אחרי HPV 16 או 18, חוזרים לבדיקות השגרתיות רק אחרי לפחות שתי בדיקות HPV שליליות בהפרש של חצי שנה או יותר, ולפי החלטת מרפאת צוואר הרחם (הר״י, 2026). אחרי זיהום שחוזר, ואחרי גיל המעבר, המעקב ארוך יותר.
אם התשובה מדאיגה אותך, זה טבעי. כדאי לזכור שבזיהום HPV יש סיכוי של כ-85% שהוא יחלוף מעצמו בלי שתתפתח מחלה (כללית, 2026), ושהמעקב נועד לתפוס את המקרים המעטים שבהם זה לא קורה.
מפנים לקולפוסקופיה כשנמצא HPV 16 או 18, ברוב המקרים כשיש HPV חיובי לזנים אחרים עם פאפ לא תקין, או כשבדיקה חוזרת אחרי שנה עדיין לא תקינה (הר״י, 2026). תשובה של ASC-H, HSIL או AGC מובילה לרוב לקולפוסקופיה (NCI, ללא תאריך; הר״י, 2026).
יש גם מצבים שבהם מפנים לקולפוסקופיה למרות שבדיקת הסקר תקינה: כשצוואר הרחם נראה לא תקין בבדיקה, או כשיש דימום ביחסי מין (הר״י, 2026).
בקולפוסקופיה מתבוננים בצוואר הרחם במכשיר שמגדיל את התמונה, כדי לזהות נגעים (כללית, 2026). בהריון מנהלים תוצאה לא תקינה לפי אותם ספי סיכון כמו מחוץ להריון, ולא מטפלים בלי ביופסיה (ASCCP, 2020).
דימום חריג הוא סיבה לפנות גם כשבדיקת הסקר האחרונה תקינה. לאן פונים, לפי חומרת המצב:
שאלות שיעזרו לך להבין את התשובה ולהחליט על ההמשך:
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרי ל-101.
ברוב המקרים לא. הדגימה נלקחת במברשת עדינה (כללית, 2026), ותיתכן אי-נוחות קלה (מכבי, 2026). אם לא נוח לך, אפשר לבקש מפשק קטן יותר ולבקש לעצור בכל רגע (NHS, 2025).
כן. אפשר לעשות את הבדיקה גם בהריון (מכבי, 2026). אם התוצאה לא תקינה, מבררים לפי אותם כללים כמו מחוץ להריון, ולא מטפלים בלי ביופסיה (ASCCP, 2020).
ככלל אין התוויה לבדיקת סקר אצל אישה שלא קיימה מגע מיני מעולם, וגם לא מתחת לגיל 25 (הר״י, 2026). אם יש לך שאלה על המצב שלך, שאלי את רופאת הנשים.
אוכלוסיית היעד של הסקר בישראל היא נשים בגילי 25 עד 64 (משרד הבריאות, 2026). נייר העמדה של האיגוד הישראלי ממליץ להמשיך את בדיקות ה-HPV עד גיל 65 (הר״י, 2026). אחרי 65 אפשר להפסיק רק אם בדיקות קודמות מתועדות היו תקינות. אם לא, עושים עוד בדיקה. מי שהיה לה בעבר נגע טרום-סרטני בדרגה CIN2 ומעלה, או שיש לה דיכוי חיסוני, ממשיכה במעקב גם אחרי 65 (הר״י, 2026).
היא פחות רגישה מדגימה שלוקחת רופאה, אבל רגישה יותר מבדיקת פאפ לבד, לפי מטא-אנליזה מ-2026 (Gynecol Oncol, 2026). בדיקה עצמית חיובית מחייבת בדיקה אצל רופאה, ובדיקה שלילית חוזרת אחרי שלוש שנים (הר״י, 2026).
במכבי, למשל, התוצאות מגיעות לרופאה עד 21 ימי עבודה (מכבי, 2025). עיכוב בתשובה לא אומר שהתוצאה לא תקינה. בקופות אחרות בררי את זמן ההמתנה.