קיבלת תשובה "HPV חיובי"? מה ההבדל בין הזנים, למה ברוב המקרים הנגיף נעלם, ומה קורה אחר כך: בדיקה חוזרת או קולפוסקופיה.
קיבלת תשובה "HPV חיובי"? מה ההבדל בין הזנים, למה ברוב המקרים הנגיף נעלם, ומה קורה אחר כך: בדיקה חוזרת או קולפוסקופיה.
חלק מהמדריך: בדיקת פאפ – מה בודקים ומה עושים כשיש תוצאה חריגה
בכתבה זו
הגיעה הודעה מהקופה, ועוד לפני שקראת עד הסוף את כבר מקלידה בגוגל "פפילומה בדיקה חיובית". בתשובת בדיקת הסקר כתוב "HPV חיובי", אולי גם "זן 16" או "זנים אחרים בסיכון גבוה", ואולי הפאפ תקין.
נגיף הפפילומה האנושי (Human Papillomavirus, HPV) הוא קבוצה של נגיפים שמונה יותר מ-100 זנים, וחלק מהם הם הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם (משרד הבריאות, 2025). כמעט כל מי שפעילים מינית נדבקים בו בשלב כלשהו בחיים, לרוב בלי תסמינים (WHO, 2024).
פפילומה, HPV, וירוס הפפילומה ונגיף הפפילומה הם שמות שונים לאותו נגיף. קונדילומה היא משהו אחר: יבלות באברי המין שחלק מזני הנגיף גורמים להן.
הזנים מתחלקים לשתי קבוצות. זנים בסיכון גבוה, כמו 16 ו-18, גורמים לרוב מקרי הסרטן והשינויים הטרום-סרטניים שקשורים ל-HPV. זנים אחרים, כמו 6 ו-11, גורמים ליבלות באברי המין (CDC, 2021).
יבלות באברי המין (קונדילומה) הן גידולים קטנים ובשרניים על אברי המין או סביבם. לרוב הן לא כואבות ולא מסוכנות, אבל הן עלולות להציק ולגרום למצוקה (מכבי, 2022). לכן "פפילומה" בתשובת בדיקת הסקר ו"קונדילומה" בבדיקה אצל הרופאה הם שני דברים שונים, גם אם מקורם באותה משפחת נגיפים.
הזן קובע את רמת הסיכון ואת הצעד הבא. HPV 16 הוא הזן המסוכן ביותר, 18 ו-45 אחריו, ושאר הזנים בסיכון נמוך יותר.
בדיקת הסקר בישראל בודקת 14 זנים בסיכון גבוה. יש שתי שיטות מעבדה: אחת מדווחת בנפרד על 16 ו-18, ואת שאר 12 הזנים כקבוצה אחת. השנייה, שנקראת Extended Genotyping, מדווחת על הזנים בנפרד או בקבוצות קטנות (ההסתדרות הרפואית, 2026).
כשהתשובה היא "12 זנים אחרים", אי אפשר לדעת איזה מהם נמצא (כללית, 2026).
בישראל הזנים מחולקים לפי הסיכון להתקדמות לסרטן, בעקבות הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) (ההסתדרות הרפואית, 2026):
כשנמצאים כמה זנים יחד, פועלים לפי הזן המסוכן מביניהם (ההסתדרות הרפואית, 2026). גם זנים מלבד 16 ו-18, כמו 31, 33 ו-58, נקשרו לסיכון ממשי לשינויים טרום-סרטניים, במחקר סיני שעקב אחרי 534 נשים עם HPV חיובי. זה מחקר באוכלוסייה אחת, ולכן הוא ממחיש ולא קובע (Int J Cancer, 2026).
גם HPV 16 חיובי הוא לא אבחנה של סרטן. תוצאה חיובית אומרת שיש נגיף, לא שיש מחלה (CDC, 2021).
בדיקת HPV בודקת אם יש נגיף בתאים מצוואר הרחם. בדיקת פאפ (ציטולוגיה) בודקת אם התאים עצמם השתנו. כשבדיקת ה-HPV חיובית, המעבדה עושה פאפ על אותה דגימה, בלי בדיקה נוספת (מכבי, 2025).
השילוב בין שתי התשובות קובע מה הלאה. המונחים שיכולים להופיע בתשובה, ומה בדרך כלל קורה אחריהם לפי נייר העמדה הישראלי (ההסתדרות הרפואית, 2026):
| מה כתוב בתשובה | מה זה אומר | המשך אפשרי |
|---|---|---|
| HPV שלילי | לא נמצאו זנים בסיכון גבוה | חוזרים לבדיקות הסקר השגרתיות |
| HPV 16, 18 או 45 חיובי | זן בסיכון גבוה או גבוה מאוד | קולפוסקופיה, גם כשהפאפ תקין |
| NILM | פאפ תקין, אין תאים חריגים | בזנים שאינם 16, 18 או 45: בדיקה חוזרת אחרי שנה |
| ASC-US | תאים לא טיפוסיים במשמעות לא ברורה | לרוב קולפוסקופיה. בזן בסיכון נמוך, כשהבדיקה מזהה כל זן: בדיקה חוזרת אחרי שנה |
| LSIL | שינוי בדרגה נמוכה בתאים | כמו ASC-US, לפי הזן |
| HSIL או ASC-H | שינוי בדרגה גבוהה, או שאי אפשר לשלול אותו | קולפוסקופיה, בכל זן |
| AGC או AIS | שינוי בתאים הבלוטיים של צוואר הרחם | קולפוסקופיה, בכל זן |
ב-HPV 16 או 18 מפנים לקולפוסקופיה גם כשהפאפ תקין, וכך גם בהנחיות האמריקאיות. את הפאפ המשלים עושים בכל זאת, כי התשובה שלו עוזרת לתכנן מה עושים בקולפוסקופיה עצמה (ASCCP, 2020).
כן, וזה מה שקורה ברוב המקרים: הנגיף נעלם מהגוף תוך שלוש שנים (ההסתדרות הרפואית, 2026). לרוב מערכת החיסון מנקה אותו כבר תוך שנה או שנתיים (WHO, 2024).
יש שלושה מצבים אפשריים (ההסתדרות הרפואית, 2026):
המשמעות המעשית: תוצאה חיובית אחרי שנים של תוצאות שליליות לא בהכרח אומרת שנדבקת עכשיו. ייתכן שהנגיף היה שם מזמן (CDC, 2021).
הזן עצמו, עישון וליקוי במערכת החיסון מגבירים את הסיכון לשינויים בצוואר הרחם (כללית, 2026). הימנעות מעישון או הפסקת עישון מפחיתות את הסיכוי להדבקה מתמשכת (WHO, 2024). אין תרופה יעילה נגד הנגיף עצמו (לאומית, ללא תאריך), ולכן המעקב הוא הכלי המרכזי.
גם כשהנגיף נשאר, התהליך איטי. בדרך כלל עוברות 15 עד 20 שנה עד שתאים לא תקינים הופכים לסרטן, ואצל נשים עם מערכת חיסון מוחלשת התהליך יכול להיות מהיר יותר (WHO, 2026).
כשהזן אינו 16, 18 או 45 והפאפ תקין, ההמלצה היא בדרך כלל בדיקה חוזרת אחרי שנה (ההסתדרות הרפואית, 2026). השנה הזו נותנת לגוף זמן לנקות את הנגיף.
ההמתנה יכולה להיות מלחיצה. אבל היא מכוונת: ההנחיות נועדו לאזן בין מניעת סרטן לבין הנזק שבבדיקות, אבחון יתר וטיפולים מיותרים, כי HPV שכיח ולרוב נעלם (ההסתדרות הרפואית, 2026).
מה קורה בבדיקה החוזרת (ההסתדרות הרפואית, 2026):
אחרי HPV 16, 18 או 45 חוזרים לבדיקות השגרתיות רק אחרי לפחות שתי בדיקות HPV שליליות, בהפרש של חצי שנה לפחות, ולפי החלטת המרפאה לצוואר הרחם (ההסתדרות הרפואית, 2026).
קולפוסקופיה היא בדיקה שבה מסתכלים על צוואר הרחם במכשיר מגדיל, כדי לזהות אזורים חשודים (כללית, 2026). היא לא טיפול, אלא בירור.
מפנים לקולפוסקופיה במצבים האלה (ההסתדרות הרפואית, 2026):
בקולפוסקופיה לוקחים דגימות (ביופסיות) מכל אזור שנראה חשוד (ההסתדרות הרפואית, 2026). כשמתגלים שינויים טרום-סרטניים, אפשר לטפל בהם בצריבה או בהסרה של האזור, וכך למנוע מהם להפוך לסרטן (כללית, 2026). על מהלך הבדיקה עצמה יש פירוט בכתבה על קולפוסקופיה.
הנתונים בישראל ממחישים את זה. ב-2022 דווחו 1,857 מקרים של שינויים טרום-סרטניים בדרגה 3 (CIN-3), בגיל ממוצע של כ-38 (משרד הבריאות, 2026). באותה שנה אובחנו 265 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם (משרד הבריאות, 2026). גילוי מוקדם של שינוי טרום-סרטני מאפשר לטפל בו לפני שהוא מתקדם.
הנגיף עובר במגע עור בעור באזור אברי המין, כולל מין אוראלי, מין אנאלי ומין בלי חדירה (מכבי, 2022). ההדבקה מתרחשת לרוב בלי סימנים, ומי שנושאים את הנגיף לא יודעים שהם יכולים להעביר אותו (משרד הבריאות, 2025).
בני זוג נוטים לחלוק את הנגיף, ולרוב אי אפשר לדעת מאיפה הגיע. בדיקה יכולה להיות חיובית שנים אחרי החשיפה, כי נגיף חבוי יכול לחזור ולהיות מזוהה אצל נשים ואצל גברים (CDC, 2021). לכן תוצאה חיובית לא אומרת שמישהו בגד.
אין צורך לבדוק את בן או בת הזוג ל-HPV, כי סביר שהנגיף כבר משותף, לפי ההנחיות האמריקאיות (CDC, 2021). לגברים אין עדיין בדיקות סקר ל-HPV (כללית, 2024). גם אצל גברים הנגיף נעלם עם הזמן, וגיל מעל 30 ועישון נקשרו אצלם להדבקה מתמשכת, לפי מטא-אנליזה (Rev Med Virol, 2026).
קונדום מפחית את הסיכון, אבל לא מונע הדבקה לגמרי. הוא לא מכסה את כל אזור אברי המין, ולרוב מולבש אחרי שהמגע כבר התחיל (משרד הבריאות, 2025).
אין עדות שהנגיף עובר מישיבה על אסלה או ממגבת (כללית, 2024; מכבי, 2022). HPV נמצא אמנם על ציוד רפואי ומשטחים, אבל לא ברור אם זו דרך הדבקה של ממש, לפי סקירה (Public Health, 2026).
לרוב אין תסמינים בכלל (WHO, 2024). גם שינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם בדרך כלל לא כואבים ולא גורמים לשום תלונה (כללית, 2026), ולכן רק בדיקת הסקר מגלה אותם.
כשהזנים שגורמים ליבלות פעילים, מופיעות בליטות קטנות באזור אברי המין. הן יכולות להיות שטוחות או בולטות, ולפעמים בצורת כרובית, ובדרך כלל מאבחנים אותן לפי המראה (לאומית, ללא תאריך).
את היבלות אפשר לטפל במשחה לפי הנחיית רופא, או להסיר בהקפאה, בצריבה או בלייזר (כללית, 2024). הן עלולות לחזור (לאומית, ללא תאריך).
כשיש סרטן שכבר גדל, הסימן הראשון לרוב הוא הפרשה דמית, במיוחד אחרי יחסי מין, ובהמשך דימום בין וסתות. אלה תסמינים שכיחים, והם לא בהכרח מעידים על מחלה מסוכנת (כללית, 2026).
החיסון לא מטפל בנגיף שכבר קיים, והוא פחות יעיל אצל מי שכבר נחשפה ל-HPV (Cochrane, 2025). ובכל זאת, משרד הבריאות ממליץ על החיסון גם לנשים שקיבלו תשובת HPV או פאפ לא תקינה, כי הוא עשוי להגן מזנים שעוד לא נחשפו אליהם. מגיל 27 ההחלטה על החיסון משותפת לך ולרופאה (משרד הבריאות, 2024).
החיסון לא מונע את כל המקרים, ולכן גם מי שחוסנה ממשיכה בבדיקות הסקר (כללית, 2024). את הפירוט על החיסון, הגילים והמנות תמצאי בכתבה נפרדת על חיסון פפילומה.
HPV חיובי לבדו הוא לא מצב דחוף. מגיעים לבדיקות במועד שנקבע, ופונים מוקדם יותר אם מופיעים תסמינים:
שאלות שיעזרו לך להבין את התשובה ולהחליט על ההמשך:
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרי ל-101.
לא. HPV הוא זיהום שכיח, ולרוב הגוף מתגבר עליו בלי טיפול. תוצאה חיובית לא אומרת שיש סרטן (CDC, 2021). גם כשהנגיף נשאר, בדרך כלל עוברות שנים רבות עד שמתפתח סרטן, ובזמן הזה המעקב מגלה ומטפל בשינויים מוקדמים (WHO, 2026).
לגברים אין עדיין בדיקות סקר ל-HPV (כללית, 2024). אצל גברים הנגיף קשור לרוב מקרי סרטן פי הטבעת ולרוב מקרי סרטן הפה והלוע, ולכמחצית ממקרי סרטן הפין, וגם ליבלות באברי המין (משרד הבריאות, 2025). גם אצל גברים הנגיף נעלם לרוב עם הזמן (Rev Med Virol, 2026).
הדרך העיקרית היא מגע מיני. אין עדות שהנגיף עובר מישיבה על אסלה או ממגבת (כללית, 2024; מכבי, 2022). סקירה מ-2026 מצאה HPV על ציוד ומשטחים, אבל לא ברור אם זו דרך הדבקה של ממש (Public Health, 2026).
קונדום מפחית את הסיכון אבל לא מגן לגמרי, כי הוא לא מכסה את כל אזור אברי המין (משרד הבריאות, 2025). לכן גם מי שמשתמשת בקונדום ממשיכה בבדיקות הסקר.
בהריון עושים את בדיקות הסקר באותם מרווחים כמו בלי הריון (CDC, 2021). העברה של הנגיף לתינוק בלידה אפשרית, אבל נדירה יחסית (מכבי, 2022). את החיסון לא נותנים בהריון, ומי שהתחילה את הסדרה לפני ההריון משלימה אותה אחריו (כללית, 2024).
קיבלת תשובה לבדיקת פאפ ואת לא בטוחה מה היא אומרת? ההבדל בין פאפ ל-HPV, מילון המונחים בתשובה ומה קורה בהמשך הבירור.
קיבלת תשובה של CIN2 או CIN3 והמלצה על קוניזציה? מה ההבדל בין LEEP, LLETZ וקוניזציה בסכין, מה צפוי בהחלמה, מה אומרים השוליים ומה ידוע על הריון אחרי ההליך.
קיבלת הפניה לקולפוסקופיה אחרי HPV חיובי או פאפ לא תקין? למה מפנים לפי זן ה-HPV, איך עוברת הבדיקה והביופסיה, ומה המשמעות של CIN1, CIN2 ו-CIN3.
דימום אחרי יחסים או תשובה חריגה בבדיקת הסקר? מה הם התסמינים של סרטן צוואר הרחם, איך מאבחנים וקובעים שלב, ואילו טיפולים ואפשרויות לשימור פוריות קיימים.
ממה מגן חיסון הפפילומה, למי הוא מומלץ, כמה מנות צריך לפי משרד הבריאות ומה ידוע על הבטיחות, כולל חיסון אחרי קוניזציה ובהריון.