גם נקודות דם בליחה הן סיבה לפנות לרופא עוד היום. מה יכול לגרום לדם בשיעול, אילו סימנים מחייבים חירום, איזה בירור צפוי, ולמה אי אפשר לדעת לפי הצבע או הכמות.
גם נקודות דם בליחה הן סיבה לפנות לרופא עוד היום. מה יכול לגרום לדם בשיעול, אילו סימנים מחייבים חירום, איזה בירור צפוי, ולמה אי אפשר לדעת לפי הצבע או הכמות.
גם נקודות דם בליחה הן סיבה לפנות לרופא עוד היום. מה יכול לגרום לדם בשיעול, אילו סימנים מחייבים חירום, איזה בירור צפוי, ולמה אי אפשר לדעת לפי הצבע או הכמות.
חלק מהמדריך: שיעול שלא עובר: סיבות, בירור ומתי לפנות לרופא
השתעלתם בבוקר, הסתכלתם במטפחת, ויש שם פס אדום. או שהליחה נראית ורודה. הלב מתחיל לדפוק, ובראש רצה מחשבה אחת: מה זה, וכמה זה מסוכן? דם בשיעול (המופטיזיס) הוא דם שמקורו בדרכי הנשימה התחתונות, ולא באף, בפה או בקיבה (JAAPA, 2025).
דם בליחה מפחיד, אבל ברוב המקרים הסיבה אינה חמורה והדימום קל וחולף (JAAPA, 2025). עם זאת, אי אפשר לדעת את הסיבה בלי בדיקה, ולא את דרגת הסכנה לפי המראה. המדריך עוזר להבין מה נחשב דם בשיעול, מה יכול לגרום לו, מה לספר לרופא, ובעיקר: מתי לפנות ובאיזו דחיפות.
דם בשיעול הוא דם, או ליחה עם דם, שעולים בשיעול או ביריקה, מהריאות או מהגרון. הוא בדרך כלל:
הקאת דם היא מצב אחר. הדם מגיע ממערכת העיכול העליונה, לרוב בכמות גדולה, והוא יכול להיות אדום בהיר או כהה וקרוש, כמו שאריות קפה. הקאת דם מחייבת פנייה מיידית לטיפול רפואי.
דימום מהאף, מהשקדים או מהשיניים יכול להגיע לגרון ולהיראות כמו דם בשיעול. דם שנבלע מדימום באף או בפה יכול גם להופיע בהקאה.
אין דרך ודאית להבדיל בבית. אם אתם לא בטוחים מאיפה הדם מגיע, פנו לרופא.
לדם בשיעול יכולות להיות סיבות רבות. השכיחות ביותר הן זיהומים, ואחריהן גידולים, ברונכיאקטזיות ו-COPD (JAAPA, 2025; NHS, 2024). הטבלה מרכזת את הסיבות האפשריות, אבל היא לא מאפשרת לדעת מה הסיבה אצלכם:
| קבוצה | דוגמאות |
|---|---|
| שיעול ממושך או חזק | שיעול שנמשך זמן רב, או התקפי שיעול חזקים |
| זיהומים בריאות ובדרכי האוויר | זיהום בחזה, דלקת ריאות, ברונכיטיס, שחפת |
| מחלות ריאה כרוניות | ברונכיאקטזיות (הרחבה של דרכי האוויר עם עודף ליחה), COPD, סיסטיק פיברוזיס |
| קריש דם בריאה (תסחיף ריאתי) | סיבה חמורה. מגיע לרוב עם קושי פתאומי בנשימה וכאב בחזה שמחמיר בנשימה (ESC, 2019) |
| סרטן ריאות | סיבה חמורה אפשרית, במיוחד מגיל 40 ומעלה ואצל מעשנים (NICE, 2015) |
| לב וכלי דם | אי ספיקת לב, מחלות מסתמים (למשל היצרות של המסתם המיטרלי), מומים בכלי הדם של הריאה |
| תרופות והפרעות קרישה | נוגדי קרישה ונוגדי טסיות ("מדללי דם"), הפרעות קרישה, שימוש בקוקאין |
| מורסה בריאה | מוגלה מוגבלת בתוך הריאה, לרוב עם חום וליחה מסריחה |
| חבלה | מכה או פציעה בבית החזה |
| מחלות דלקתיות מערכתיות | דלקת כלי דם (וסקוליטיס), לופוס ומחלות אוטואימוניות נוספות, לעיתים עם דם בשתן או פגיעה בכליות |
| מצבים נדירים יותר | גוף זר בדרכי האוויר (שכיח יותר בילדים), גירוי אחרי ביופסיה בברונכוסקופיה |
| דימום מחוץ לריאות | מהאף, מהשקדים או מהשיניים |
כשהשיעול עצמו נמשך שבועות, ראו גם שיעול שלא עובר: סיבות, בירור ומתי לפנות לרופא. על הסימנים והאבחון של סרטן ריאה ראו סרטן ריאה: סימנים, תהליך האבחון ואפשרויות הטיפול
לא בהכרח. שיעול חזק או ממושך הוא סיבה אפשרית, אבל לא אבחנה. גם זיהומים, קריש דם וסרטן ריאות נמצאים ברשימת הסיבות, ולכן אל תניחו שהשיעול הוא ההסבר בלי בדיקה.
הרופא ישאל כמה דם יש, כמה פעמים, וכמה זמן. רישום קצר לפני הפגישה עוזר לו להחליט מהר יותר אילו בדיקות צריך:
| מה לרשום | דוגמה |
|---|---|
| כמות | נקודות, פסים, כמות גדולה יותר. צילום של המטפחת יכול לעזור |
| תדירות ומשך | פעם אחת או שוב ושוב, ממתי, כמה ימים |
| איך זה נראה | מעורב בליחה, קצפי, ורוד, אדום, חלוד |
| תסמינים נלווים | חום, כאב בחזה, הזעות לילה, קוצר נשימה, ירידה במשקל, סחרחורת, דם בשתן או בצואה |
| סימנים לקריש דם | כאב ונפיחות ברגל אחת (בעיקר בשוק), נסיעה ארוכה בישיבה לאחרונה, כאב בחזה או בגב העליון, דופק מהיר |
| רקע ותרופות | עישון, שימוש בסמים, מחלות ריאה או לב, תרופות לדילול דם |
אי אפשר לקבוע בבית כמות דם "בטוחה". לכן כל דם בשיעול מצדיק פנייה לרופא, והשאלה היא רק באיזו דחיפות (NHS, 2024):
כן. גם נקודות או פסים קטנים הם סיבה לפנות לרופא עוד באותו יום. ברוב המקרים הסיבה אינה חמורה, אבל את זה קובעת הבדיקה, לא המראה.
תרופות נוגדות קרישה ונוגדות טסיות מפחיתות את הסיכון לקרישי דם ולשבץ, אבל הן גם מגבירות נטייה לדמם. אצל מי שנוטל אותן, דימום קטן יכול להיות בולט יותר, ודימום משמעותי יכול להיות קשה יותר לעצירה.
הבדיקות נבחרות לפי הסיפור, הבדיקה הגופנית והסיבה החשודה. לא כל אחד צריך את כולן:
| בדיקה | למה היא משמשת |
|---|---|
| צילום חזה או CT חזה | הערכה של הריאות וחיפוש סיבה. CT מראה פרטים שצילום רגיל לא מראה |
| בדיקות דם | ספירת דם (אנמיה, זיהום), תפקודי קרישה, תפקודי כליה, ולפי החשד בדיקות למחלות דלקתיות |
| בדיקות ליחה (כיח) | תרבית לחיפוש זיהום, חיפוש חיידק השחפת, ובדיקת תאים (ציטולוגיה) לחיפוש תאים חריגים |
| בדיקת אף-אוזן-גרון | כשיש ספק אם הדם מגיע בכלל מהריאות, ולא מהאף, מהגרון או מהפה |
| ברונכוסקופיה | הסתכלות על דרכי האוויר ואיתור מקור הדימום |
| אק"ג ואקו לב | כשיש חשד למחלת לב או מסתמים |
| בדיקות נוספות | בדיקות שתן או CT של כלי הדם בריאות (כשיש חשד לקריש דם), לפי החשד |
ברונכוסקופיה היא בדיקה שבה מעבירים צינור דק עם מצלמה לדרכי האוויר, לרוב בהרדמה קלה, ובדרך כלל עושים CT לפניה, חוץ ממצב חירום. אחרי הבדיקה שיעול, כאב גרון וצרידות קלים שכיחים וחולפים בדרך כלל תוך זמן קצר. פנו לרופא אם אחרי הבדיקה יש כאב בחזה, קושי בנשימה, חום מתמשך או שיעול דם מתמשך.
כשיש חשד לקריש דם בריאה, הרופא יפנה לבית חולים לבדיקות ולטיפול, ולעיתים ייתן תרופה נוגדת קרישה עוד לפני התוצאות (ESC, 2019).
הטיפול תלוי בסיבה: טיפול אנטיביוטי בזיהום או במורסה, טיפול ייעודי וממושך בשחפת, טיפול במחלת הלב או במחלה הדלקתית, וטיפול אונקולוגי כשנמצא גידול. ברוב המקרים, כשהסיבה מטופלת, הדם חולף.
דימום משמעותי מהריאות מטופל בבית החולים. קודם מייצבים את הנשימה ואת לחץ הדם, ואז מאתרים את מקור הדימום. אפשרויות הטיפול כוללות ברונכוסקופיה, שבה אפשר לעיתים גם לעצור את הדימום, וצנתור שבו חוסמים את העורק המדמם (תסחוף של עורק הסימפון). ניתוח נדרש רק לעיתים רחוקות (CHEST, 2019).
דם בליחה הוא תסמין, ולכן הוא מבורר בבירור רפואי מלא, ולא בבדיקת סקר. אבל אם אתם מעשנים או עישנתם בעבר, אחרי הבירור כדאי לשאול את הרופא גם על סקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה ב-CT במינון נמוך. ראו סקר סרטן ריאות בישראל: מי זכאי ל־LDCT ואיך פונים? ולחישוב היסטוריית העישון שנות קופסה: איך מחשבים את היסטוריית העישון?
בשיעול עם דם, הצבע של הדם, ורוד, אדום או חלוד, לא מעיד על סיבה מסוימת. גם הכמות לא אומרת הכול: כמות גדולה היא סימן לחירום, אבל כמות קטנה לא מבטיחה שהסיבה קלה.
| מה כן אפשר לומר | מה אי אפשר להסיק |
|---|---|
| כמות גדולה או תסמינים נלווים מחייבים פעולה דחופה | שכמות קטנה פירושה סיבה לא חמורה |
| רוב הסיבות אינן חמורות | שהדם "בטח מהשיעול החזק", בלי בדיקה |
| דם בשיעול קשור לעיתים קרובות לזיהום | שבלי חום אין זיהום, או שהכול בסדר |
| ורוד, אדום או חלוד הם צבעים אופייניים לדם בשיעול | שצבע מסוים מעיד על מחלה מסוימת |
על המשמעות של צבע הליחה כשאין בה דם ראו שיעול עם ליחה: מה המשמעות של הצבע, הכמות והמשך?
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.
כן. גם כמה נקודות, פירורים או פסים קטנים של דם בליחה או במטפחת הם סיבה לפנות לרופא המשפחה או למוקד של קופת החולים עוד היום. ברוב המקרים הסיבה אינה חמורה, אבל את זה קובעת הבדיקה ולא המראה. אם הדם חוזר או לא נפסק, גם בכמות קטנה, חזרו לרופא.
לא בהכרח. שיעול חזק או ממושך הוא סיבה אפשרית לדם בליחה, אבל לא אבחנה. גם זיהומים, קריש דם בריאה וסרטן ריאות נמצאים ברשימת הסיבות, ולכן אל תניחו שהשיעול הוא ההסבר בלי בדיקה.
דם בשיעול מגיע מהריאות או מדרכי האוויר, הוא בדרך כלל בכמות קטנה, מעורב בליחה וברוק, לפעמים קצפי, ובצבע ורוד, אדום או חלוד. הקאת דם מגיעה ממערכת העיכול העליונה, לרוב בכמות גדולה, והדם יכול להיות אדום בהיר או כהה כמו שאריות קפה. דם שנבלע מדימום באף או בפה יכול להופיע בשניהם. הקאת דם מחייבת פנייה מיידית, וכשלא ברור מאיפה הדם מגיע, פנו לרופא.
התקשרו ל-101 או הגיעו לחדר מיון אם אתם משתעלים יותר מכמה כתמים או פסים של דם, או אם יש דם בשיעול יחד עם קושי בנשימה, דופק מהיר מאוד או כאב בחזה או בגב העליון. אלה יכולים להיות סימנים לקריש דם בריאה. אל תנהגו בעצמכם, בקשו שמישהו יסיע אתכם או הזמינו אמבולנס.
לא. ורוד, אדום או חלוד הם צבעים אופייניים לדם בשיעול, אבל צבע מסוים לא מעיד על מחלה מסוימת. כמות גדולה היא סימן לחירום, אבל כמות קטנה לא מבטיחה שהסיבה קלה.
הבדיקות נבחרות לפי הסיפור, הבדיקה הגופנית והסיבה החשודה, ולא כל אחד צריך את כולן. האפשרויות כוללות צילום חזה או CT, בדיקות דם, תרבית ליחה וברונכוסקופיה, שבה מעבירים צינור דק עם מצלמה לדרכי האוויר כדי לאתר את מקור הדימום. כשיש חשד לקריש דם בריאה, הרופא יפנה לבית חולים.
אל תפסיקו את התרופה על דעת עצמכם, כי הפסקה פתאומית יכולה להעלות את הסיכון לקריש דם או לשבץ. פנו עוד היום לרופא המשפחה, למוקד הקופה או לרופא שנתן את התרופה, וספרו איזו תרופה אתם נוטלים. גם אצל מי שנוטל מדלל דם מחפשים את מקור הדימום, וכמות גדולה או קושי בנשימה הם סיבה להתקשר ל-101.
מטפלים בסיבה: אנטיביוטיקה בזיהום, טיפול ייעודי בשחפת, טיפול במחלת לב או במחלה דלקתית, וטיפול אונקולוגי כשנמצא גידול. דימום משמעותי מטופל בבית החולים, לפעמים בברונכוסקופיה או בצנתור שחוסם את העורק המדמם. ברוב המקרים, כשהסיבה מטופלת, הדם חולף.