התסמינים של סרטן ריאה אינם ייחודיים, ואת האבחנה קובעת דגימת רקמה ולא CT לבדו. כך נראה מסלול הבירור, אילו טיפולים קיימים ומה עוזר לחיות עם האבחנה, כולל מידע ותמיכה בישראל.
התסמינים של סרטן ריאה אינם ייחודיים, ואת האבחנה קובעת דגימת רקמה ולא CT לבדו. כך נראה מסלול הבירור, אילו טיפולים קיימים ומה עוזר לחיות עם האבחנה, כולל מידע ותמיכה בישראל.
מור לוי · 3.11.2026 · 14 דקות קריאה
נבדק רפואית על ידי: ד״ר ג׳והאד ח׳ורי, מומחה ברפואת ריאות ורפואת שינההשיעול לא עובר כבר כמה שבועות, ומישהו במשפחה אומר את המילה שכולם חוששים ממנה. או שבדיקת CT שנעשתה מסיבה אחרת הראתה "ממצא", "גוש בריאה" או "קשרית". בשני המצבים עולות אותן שאלות: האם זה סרטן ריאות, איך יודעים, ומה קורה אם כן. סרטן ריאות הוא גידול ממאיר שמתחיל בתאי הריאה או בדרכי האוויר, ויש לו שני סוגים עיקריים: סרטן ריאה מתאים לא קטנים וסרטן ריאה מתאים קטנים, שמתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה (האגודה למלחמה בסרטן, 2026).
ברוב המקרים שיעול ממושך או ממצא בהדמיה אינם סרטן. אבל כשיש חשד, חשוב להבין איך נראה הבירור, למה הוא כולל כמה שלבים, איך מחליטים על טיפול, ומה עוזר לעבור את התקופה הזו, גם רגשית ומעשית. זה עוזר להגיע לפגישה עם הרופא עם השאלות הנכונות.
סרטן ריאה בשלב מוקדם לא תמיד גורם לתסמינים. כשהם מופיעים, אלה הסימנים העיקריים:
לפעמים התסמין הראשון בכלל לא מגיע מהריאה, אלא מהתפשטות של המחלה: כאבי עצמות, כאב ראש או שינוי נוירולוגי, או נפיחות בפנים ובצוואר.
כל הסימנים האלה יכולים להופיע גם בזיהומים, באסתמה, ב-COPD ובמצבים שכיחים אחרים. לכן אין "סימנים מוקדמים לסרטן ריאות" שמאפשרים לדעת לבד. מה שכן אפשר לעשות: לא להתעלם משיעול שלא עובר או משינוי חדש, ולפנות לבירור. לתמונה הרחבה ראו שיעול שלא עובר: סיבות, בירור ומתי לפנות לרופא. כשהתסמין העיקרי הוא קושי בנשימה, ראו קוצר נשימה: סיבות אפשריות ואיך מבררים אותן
עישון הוא גורם הסיכון המרכזי לסרטן הריאות. עישון פעיל או סביל אחראי לכ-80% מהמקרים הקטלניים (האגודה למלחמה בסרטן, 2026). הסיכון עולה ככל שמעשנים יותר וככל שמתחילים בגיל צעיר יותר, ויורד בהדרגה עם השנים אחרי ההפסקה. גם מקטרת, סיגרים ונרגילה חושפים את הריאות לעשן ולחומרים מסרטנים.
שני מוצרים שמעוררים הרבה שאלות:
כדי לתאר לרופא את היסטוריית העישון במספר אחד, משתמשים בשנות קופסה: איך מחשבים את היסטוריית העישון?
כ-10% עד 20% מהחולים בסרטן ריאה לא עישנו מעולם, ויש מגמת עלייה בקרב נשים שלא עישנו (האגודה למלחמה בסרטן, 2026). גורמי סיכון נוספים:
| גורם סיכון | מה חשוב לדעת |
|---|---|
| גז ראדון | גז טבעי חסר ריח וצבע שנפלט מהקרקע ויכול להצטבר במבנים סגורים, במיוחד בקומות קרקע ובמרתפים. נחשב לגורם סיכון מרכזי אצל מי שלא עישן. |
| אסבסט וחומרים תעשייתיים | חשיפה בעבודה, למשל לאסבסט, לאורניום, לכרום או לניקל. אסבסט קשור גם למזותליומה. |
| זיהום אוויר ופליטת דיזל | חשיפה סביבתית ממושכת. |
| הקרנה קודמת לחזה | למשל בטיפול בסרטן אחר. |
| גיל | כ-80% מהחולים בני 60 ומעלה (האגודה למלחמה בסרטן, 2026). |
| היסטוריה משפחתית | קרוב משפחה שחלה בסרטן ריאה. |
| מחלת ריאה קודמת | מחלות כמו COPD קשורות לסיכון גבוה יותר. ראו COPD: אבחון, טיפול וחיים עם מחלת ריאות חסימתית |
אצל לא מעשנים הסוג השכיח הוא אדנוקרצינומה, ובבדיקות על הגידול נמצאות אצלם לעיתים קרובות יותר מוטציות שיש להן טיפול ממוקד. המסקנה המעשית: גם מי שלא עישן מעולם צריך לפנות לרופא כשיש תסמינים. ומי שעבד שנים בחשיפה לאבק, לחומרים כימיים או לאסבסט, כדאי שיספר על כך לרופא.
הבירור מתקדם בשלבים. כל שלב עונה על שאלה אחרת:
| שלב | מה עושים | על מה זה עונה |
|---|---|---|
| 1. הדמיה | צילום חזה, ואחריו CT, שרגיש יותר | האם יש ממצא, איפה ובאיזה גודל |
| 2. דגימת רקמה | ברונכוסקופיה, ביופסיה במחט דרך העור, EBUS או ניתוח זעיר | האם זה סרטן, ומאיזה סוג |
| 3. בדיקות על הרקמה | בדיקות מולקולריות ו-PD-L1 | האם יש טיפול ממוקד או אימונותרפיה מתאימה |
| 4. בירור התפשטות | PET-CT, ולפי הצורך MRI של המוח | באיזה שלב המחלה |
| 5. החלטת טיפול | צוות רב-תחומי, אחרי בדיקות תפקודי ריאות כשמתכננים ניתוח או הקרנות | איזה טיפול מתאים לסוג, לשלב ולמטופל |
כמה דברים שכדאי לדעת לפני הבדיקות:
הבחירה תלויה בעיקר במיקום הממצא ובמה שצריך לברר:
אם יש נוזל סביב הריאה (תפליט צדר), לעיתים שואבים ממנו דגימה. זה גם מקל על הנשימה וגם עוזר לאבחנה.
לא. CT מראה שיש ממצא ואת התפשטותו, אבל את האבחנה קובעת בדיקת הרקמה במעבדה. לא כל ממצא מחייב ביופסיה: בקשריות קטנות, ביופסיה עלולה לגרום יותר נזק מתועלת, ולכן פעמים רבות עוקבים אחריהן ב-CT חוזר (ATS, 2024). אל תסיקו שיש סרטן מדוח CT בלבד, ושאלו את הרופא מה המשמעות של הממצא אצלכם.
ימי ההמתנה בין הבדיקות לתשובות הם מהקשים ביותר. הבדיקות המולקולריות על הרקמה לוקחות לעיתים זמן נוסף, כי הן נשלחות למעבדה ייעודית. ההמתנה הזו לא מתבזבזת: התוצאה עשויה לשנות את הטיפול המומלץ.
מה עוזר בתקופה הזו:
הסוג נקבע בבדיקת הרקמה, והוא משפיע ישירות על הטיפול:
| סוג | שכיחות | מאפיינים |
|---|---|---|
| תאים לא קטנים (NSCLC) | כ-80% עד 85% (האגודה למלחמה בסרטן, 2026) | כולל אדנוקרצינומה (הסוג השכיח), קשקשית ותאים גדולים |
| תאים קטנים (SCLC) | כ-10% עד 15% | לרוב כבר התפשט בעת האבחון |
| סוגים נדירים | מיעוט | כמו קרצינואיד ריאתי ומזותליומה |
ב-NSCLC השלב נקבע לפי שיטת TNM: גודל הגידול (T), מעורבות בלוטות לימפה (N) וגרורות רחוקות (M). השילוב ביניהם נותן שלב 1 עד 4. ב-SCLC מדברים בדרך כלל על שני שלבים: מוגבל (בתוך הריאה) ונרחב (מחוץ לריאה).
אין מספר אחד של סיכויי החלמה או תוחלת חיים שמתאים לכל סוג ושלב. הכלל הכללי ברור: ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, הסיכוי לטיפול שמטרתו ריפוי גבוה יותר. הנתון האישי תלוי בסוג, בשלב, בממצאים המולקולריים ובמצב הבריאות הכללי, ואת זה יכול להסביר רק הצוות המטפל. גם בשלבים מתקדמים, הטיפולים התרופתיים החדשים האריכו מאוד את החיים אצל חלק מהחולים.
כי התוצאה משנה את הטיפול. על רקמת הגידול בודקים שינויים בגנים כמו EGFR, ALK, ROS1, BRAF, RET, HER2, KRAS, MET ו-TRK, וגם את רמת החלבון PD-L1. מוטציות שאפשר לטפל בהן נמצאות בכ-75% מהחולים שלא עישנו מעולם, ובכ-15% מהמעשנים (האגודה למלחמה בסרטן, 2026). כשנמצאת מוטציה כזו, ייתכן שיש תרופה ממוקדת שפועלת נגדה. PD-L1 עוזר להחליט על אימונותרפיה.
אלה שינויים בתאי הגידול עצמו, לא מוטציה תורשתית שעוברת במשפחה. כשאין מספיק רקמה, לעיתים אפשר לבדוק חלק מהשינויים בבדיקת דם (ביופסיה נוזלית).
הטבלה מציגה עקרונות כלליים בלבד. התוכנית בפועל נקבעת אישית:
| מצב | עקרון הטיפול |
|---|---|
| NSCLC שלבים 1 עד 2 | בדרך כלל ניתוח, לעיתים בתוספת כימותרפיה, אימונותרפיה או טיפול ממוקד. לעיתים נותנים אימונותרפיה עם כימותרפיה כבר לפני הניתוח: במחקר גדול, שילוב כזה לפני הניתוח האריך חיים בהשוואה לכימותרפיה בלבד (NEJM, 2025). מי שלא יכול לעבור ניתוח מקבל לעיתים הקרנה ממוקדת |
| NSCLC שלב 3 | תלוי בגודל ובמיקום. כשאפשר לנתח, לעיתים ניתוח עם טיפול תרופתי לפניו או אחריו. כשאי אפשר, לעיתים קרובות כימותרפיה והקרנות, ולאחר מכן לעיתים אימונותרפיה (האגודה למלחמה בסרטן, 2026). אצל מי שיש לו מוטציה ב-EGFR, לעיתים טיפול ממוקד בכדורים אחרי הכימותרפיה וההקרנות, שבמחקר גדול דחה מאוד את התקדמות המחלה (NEJM, 2024) |
| NSCLC שלב 4 | בעיקר טיפול תרופתי (כימותרפיה, טיפול ממוקד או אימונותרפיה) וטיפול תומך |
| SCLC מוגבל | כימותרפיה עם הקרנות לחזה, ולאחר מכן לעיתים אימונותרפיה, שבמחקר גדול האריכה חיים (NEJM, 2024) |
| SCLC נרחב | כימותרפיה עם אימונותרפיה |
גם בסרטן ריאה מתאים קטנים שחזר אחרי הטיפול הראשון יש סוג חדש של תרופות, שמחבר בין תאי מערכת החיסון לתאי הגידול. מחקר גדול שפורסם ב-NEJM ב-2025 מצא שאחת מהן האריכה חיים בהשוואה לכימותרפיה, עם פחות תופעות לוואי קשות (NEJM, 2025). שאלו את האונקולוג אם טיפול כזה רלוונטי לכם.
הניתוח מסיר את הגידול יחד עם רקמה בריאה סביבו ובלוטות לימפה סמוכות, שנבדקות כדי לדייק את השלב. יש כמה היקפים:
רוב הניתוחים נעשים היום בגישה זעירה (תורקוסקופית, לעיתים בסיוע רובוט), דרך כמה חתכים קטנים, ולעיתים בגישה פתוחה. האשפוז נמשך לרוב 3 עד 7 ימים (האגודה למלחמה בסרטן, 2026). אחרי הניתוח יש כאב באזור החתכים, עייפות וקוצר נשימה במאמץ, שמשתפרים בהדרגה. תרגילי נשימה, הליכה מוקדמת ופיזיותרפיה נשימתית עוזרים להחלמה. לפני הניתוח בודקים את תפקודי הריאה, כדי לוודא שהריאה שתישאר תספיק לנשימה. על הבדיקה הזו ראו פענוח ספירומטריה: FEV1, FVC והיחס ביניהם
הקרנות משתמשות בקרינה מכוונת כדי להרוס תאי סרטן. יש כמה שימושים:
תופעות הלוואי תלויות באזור המוקרן: עייפות, גירוי בעור, כאב בבליעה כשהוושט באזור הקרינה, ולעיתים דלקת בריאה שגורמת לשיעול ולקוצר נשימה, גם שבועות אחרי סוף הטיפול. כדאי לדווח לצוות על כל החמרה בנשימה.
שלושת סוגי הטיפול התרופתי העיקריים פועלים בדרכים שונות:
| סוג טיפול | מה הוא עושה | תופעות לוואי שכיחות (כלליות) |
|---|---|---|
| כימותרפיה | פוגעת בתאים שמתחלקים מהר, בדרך כלל במחזורים עם הפסקות | עייפות, בחילה, ירידה בספירת הדם וסיכון לזיהומים, נשירת שיער בחלק מהתרופות, תחושת נימול בידיים וברגליים |
| טיפול ממוקד | תרופות שפועלות נגד מוטציה מסוימת, למשל ב-EGFR או ב-ALK. חלקן כדורים | פריחה ויובש בעור, שלשולים, נפיחות, ותופעות שונות לפי התרופה |
| אימונותרפיה | תרופות שמשחררות "בלמים" במערכת החיסון כדי שתתקוף את הגידול | עייפות, ולעיתים דלקת באיבר כלשהו: עור, מעי, בלוטת התריס, כבד או ריאה. יכולה להופיע גם חודשים אחרי תחילת הטיפול |
בכל טיפול תרופתי מקבלים מהצוות הנחיות למה לשים לב ומתי להתקשר. חום בזמן כימותרפיה, שלשול חזק, או קוצר נשימה חדש בזמן אימונותרפיה דורשים פנייה מיידית לצוות.
טיפול תומך (פליאטיבי) מקל על תסמינים ומשפר את איכות החיים. הוא מתאים בכל שלב, לצד הטיפול בגידול, ולא רק בסוף.
מחקר קליני בודק טיפול חדש, או שילוב חדש של טיפולים קיימים. בישראל מתנהלים מחקרים בסרטן ריאה במכונים האונקולוגיים. ההשתתפות היא מרצון, אחרי הסבר מלא וחתימה על הסכמה, ואפשר לפרוש בכל שלב. לא כל מטופל מתאים לכל מחקר. אם זה מעניין אתכם, שאלו את האונקולוג אם יש מחקר פתוח שמתאים לסוג ולשלב שלכם.
אבחנה של סרטן ריאות משנה את החיים של כל המשפחה. פחד, כעס, עצב, ולעיתים גם אשמה, במיוחד אצל מי שעישן, הם תגובות טבעיות. אשמה לא עוזרת לטיפול, ואף אחד לא "מגיע לו" סרטן.
את ההחלטה על הטיפול מקבל צוות רב-תחומי: רופא ריאות, כירורג חזה, אונקולוג, רדיותרפיסט, רדיולוג ופתולוג. לעיתים קרובות יש גם אחות מתאמת שמלווה את המטופל לאורך הדרך. רק הצוות המטפל יכול לייעץ מה מתאים לכם.
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.
כן. כ-10% עד 20% מהחולים בסרטן ריאה לא עישנו מעולם, ויש מגמת עלייה בקרב נשים שלא עישנו. גורמי סיכון נוספים הם גז ראדון, אסבסט, זיהום אוויר ופליטת דיזל, הקרנה קודמת לחזה והיסטוריה משפחתית. לכן גם מי שלא עישן מעולם צריך לפנות לרופא כשיש תסמינים.
לא. CT מראה שיש ממצא, איפה ובאיזה גודל, אבל את האבחנה קובעת בדיקת רקמה במעבדה. לא כל ממצא מחייב ביופסיה: בקשריות קטנות ביופסיה עלולה לגרום יותר נזק מתועלת, ולכן פעמים רבות עוקבים אחריהן ב-CT חוזר. אל תסיקו שיש סרטן מדוח CT בלבד.
כי התוצאה משנה את הטיפול. על רקמת הגידול בודקים שינויים בגנים כמו EGFR ו-ALK, וגם את רמת החלבון PD-L1. כשנמצאת מוטציה שאפשר לטפל בה, ייתכן שיש תרופה ממוקדת שפועלת נגדה, ו-PD-L1 עוזר להחליט על אימונותרפיה. מוטציות כאלה נמצאות בכ-75% מהחולים שלא עישנו מעולם ובכ-15% מהמעשנים.
הסימנים העיקריים הם שיעול שנמשך 3 שבועות או יותר או שינוי בשיעול ותיק, כיח עם דם, כאב בחזה שלא משתפר, קוצר נשימה, צרידות, ירידה במשקל או בתיאבון בלי סיבה ודלקת ריאות שלא מגיבה לטיפול. הסימנים האלה אינם ייחודיים, וברוב המקרים הם נגרמים ממצבים אחרים. בשלב מוקדם לפעמים אין תסמינים בכלל.
הטיפול נקבע לפי סוג הגידול, השלב והבדיקות המולקולריות על הרקמה, וגם לפי מצב הבריאות הכללי. בשלבים מוקדמים הטיפול הוא בדרך כלל ניתוח, ולעיתים קרובות מוסיפים לו טיפול תרופתי, כמו אימונותרפיה עם כימותרפיה, לפני הניתוח או אחריו. בשלבים מתקדמים הטיפול הוא בעיקר תרופתי: כימותרפיה, טיפול ממוקד או אימונותרפיה. את התוכנית בונה צוות רב-תחומי.
הצטברות נוזל בין הריאה לדופן החזה (תפליט צדר) גורמת לקוצר נשימה. מנקזים את הנוזל במחט, וזה גם מקל על הנשימה וגם עוזר לאבחנה. כשהנוזל חוזר, אפשר להדביק את קרום הריאה כדי למנוע הצטברות, או להשאיר צנתר דק לניקוז בבית. קוצר נשימה שמחמיר מהר מחייב פנייה מיידית.
בצוות המטפל: במכונים האונקולוגיים יש עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, ואם מופיעים חרדה או דיכאון שלא חולפים, כדאי לספר עליהם. האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את "טלמידע", 1-800-599-995, למידע על המחלה והטיפולים, ואת קו התמיכה הנפשית "טלתמיכה", 1-800-200-444, לחולים ולקרובים במצוקה רגשית.
בדיקת CT במינון נמוך לאיתור מוקדם של סרטן ריאות כלולה בסל מספטמבר 2025, והורחבה ב-2026 לבני 60 עד 74 עם 20 שנות קופסה ומעלה. מי זכאי, איך פונים בקופה, ומה עושים כשנמצא ממצא.
שנות קופסה, או שנות חפיסה, הן חבילות ביום כפול שנות עישון. כך מחשבים אותן גם כשהכמות השתנתה, מה עושים עם נרגילה וטבק מחומם, ומה המספר אומר לגבי הזכאות לסקר סרטן ריאות.
גם נקודות דם בליחה הן סיבה לפנות לרופא עוד היום. מה יכול לגרום לדם בשיעול, אילו סימנים מחייבים חירום, איזה בירור צפוי, ולמה אי אפשר לדעת לפי הצבע או הכמות.
בדיקת CT במינון נמוך לאיתור מוקדם של סרטן ריאות כלולה בסל מספטמבר 2025, והורחבה ב-2026 לבני 60 עד 74 עם 20 שנות קופסה ומעלה. מי זכאי, איך פונים בקופה, ומה עושים כשנמצא ממצא.
שנות קופסה, או שנות חפיסה, הן חבילות ביום כפול שנות עישון. כך מחשבים אותן גם כשהכמות השתנתה, מה עושים עם נרגילה וטבק מחומם, ומה המספר אומר לגבי הזכאות לסקר סרטן ריאות.
COPD פוגעת בריאות ובדרכי האוויר וגורמת לקוצר נשימה ולשיעול עם ליחה. המדריך מסביר איך מאבחנים אותה, מה כולל הטיפול ומתי החמרה מחייבת פנייה.