הציעו לך לפרוסקופיה? למה בוחרים בגישה הזו, מתי היא מתאימה לפי הממצא, מה כדאי לשאול לפני הניתוח, למה כואבות הכתפיים אחריו ומתי פונים.
הציעו לך לפרוסקופיה? למה בוחרים בגישה הזו, מתי היא מתאימה לפי הממצא, מה כדאי לשאול לפני הניתוח, למה כואבות הכתפיים אחריו ומתי פונים.
הציעו לך לפרוסקופיה? למה בוחרים בגישה הזו, מתי היא מתאימה לפי הממצא, מה כדאי לשאול לפני הניתוח, למה כואבות הכתפיים אחריו ומתי פונים.
חלק מהמדריך: כריתת רחם: סוגי הניתוח, החלמה ומה משתנה בגוף
בכתבה זו
בסוף הבדיקה הרופאה כתבה על ההפניה "לפרוסקופיה", בגלל ציסטה בשחלה או כאבי מחזור שלא נרגעים למרות טיפול. לפרוסקופיה גינקולוגית נשמעת מאיימת פחות מ"ניתוח בטן", אבל היא עדיין ניתוח בהרדמה, עם הכנה, הסכמה והחלמה.
לפרוסקופיה (Laparoscopy) היא שיטת ניתוח זעיר-פולשנית שבה כלי הניתוח ומצלמה זעירה מוחדרים דרך כמה חתכים קטנים בדופן הבטן, בלי פתיחה מלאה של חלל הבטן והאגן (מכבי שירותי בריאות, 2022). באנגלית היא נקראת גם keyhole surgery, "ניתוח חור המנעול" (NHS, ללא תאריך).
כי ההחלמה וההתאוששות אחרי לפרוסקופיה קצרות יותר מאשר אחרי ניתוח פתוח, הכאב בדרך כלל קל יותר והצלקות ברוב המקרים קטנות מאוד (IMA, 2001). אותה גישה משמשת גם לאבחון וגם לטיפול, כולל הסרה של שחלה, חצוצרה או רחם (IMA, 2001).
מכשיר אופטי מוחדר ליד הטבור, וכלי ניתוח נוספים נכנסים דרך חתכים קטנים בדופן הבטן. לחלל הבטן מוזרם גז פחמן דו-חמצני (CO2), והניתוח נעשה בדרך כלל בהרדמה כללית, כך מתואר בטופס ההסכמה של ההסתדרות הרפואית והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה (IMA, 2001).
הגז מרים את דופן הבטן מעל האיברים הפנימיים, כדי שהמנתחת תוכל לראות ולעבוד (מכבי שירותי בריאות, 2022). בסוף הניתוח מוציאים את הגז וסוגרים את החתכים (NHS, ללא תאריך).
לפרוסקופיה שונה מהיסטרוסקופיה. בהיסטרוסקופיה מסתכלים לתוך חלל הרחם בסיב אופטי דק (מכבי שירותי בריאות, 2022), שעובר דרך הנרתיק וצוואר הרחם בלי חתכים. בלפרוסקופיה רואים את חלל הבטן והאגן מבחוץ: הרחם, השחלות והחצוצרות.
הראיות הטובות ביותר מגיעות מהסרת רחם. כשהסרה דרך הנרתיק אינה אפשרית, לגישה הלפרוסקופית יש יתרונות על פני ניתוח פתוח: חזרה מהירה יותר לפעילות, אשפוז קצר יותר, ופחות זיהומי פצע, חום ועירויי דם. מנגד יש בה יותר פגיעות בשופכן (הצינור שמוביל שתן מהכליה לשלפוחית) וזמן ניתוח ארוך יותר. כך עולה מסקירת Cochrane של 63 ניסויים, וודאות הראיות נמוכה עד בינונית (Cochrane, 2023).
ניתוח רובוטי הוא לפרוסקופיה שבה המנתחת מפעילה את הכלים דרך מערכת רובוטית. בהסרת רחם לא נמצאה באותה סקירה עדות לתועלת למטופלת מניתוח רובוטי, או מניתוח דרך הנרתיק בגישת vNOTES, לעומת לפרוסקופיה רגילה (Cochrane, 2023). מה נמצא מאז:
אלה ממצאים ולא המלצה. אם מציעים לך ניתוח רובוטי, שאלי מה היתרון הצפוי דווקא במקרה שלך.
ההתאמה תלויה בממצא. בציסטה שפירה בשחלה ובניתוח לאנדומטריוזיס לפרוסקופיה היא הגישה המועדפת. בהסרת רחם הגישה דרך הנרתיק קודמת לה, ובחשד לגידול סרטני בשחלה עשוי להיות מומלץ ניתוח פתוח.
הבחירה בגישה תלויה גם בגודל הרחם ובצורתו, בהיקף המחלה, בצורך בפעולות נוספות, בהכשרה ובניסיון של המנתחת, בציוד הזמין ובהעדפה שלך (ACOG, 2017). הסיכון לסיבוכים גבוה יותר אצל נשים עם השמנה, עם ממצא משמעותי, אחרי ניתוחים קודמים או עם מחלות רקע (RCOG, 2008).
מה מקובל לפי סוג הממצא (ACOG, 2016; RCOG, 2011; מכבי שירותי בריאות, 2022; ESHRE, 2022; NICE, 2024; ACOG, 2017; RCOG, 2008; BSGE, 2022):
| ממצא | האם לפרוסקופיה היא הגישה הרגילה? | החלופה |
|---|---|---|
| ציסטה שפירה בשחלה שצריך להסיר | כן, זו הגישה המועדפת, ושימור הפוריות הוא עדיפות | בגוש גדול עם רכיב מוצק, ניתוח פתוח. שאיבה (דרך הנרתיק או בלפרוסקופיה) פחות יעילה ונוטה לחזור, ומתאימה רק במקרים נבחרים מאוד |
| חשד שהציסטה סרטנית | לא בהכרח | ניתוח פתיחת בטן |
| חשד לאנדומטריוזיס, לצורך אבחון | לפי ההנחיה האירופית, שוקלים אותה כשהדימות תקין או כשטיפול תרופתי לא עזר | אולטרסאונד או MRI, וטיפול תרופתי לפני ניתוח |
| ניתוח לאנדומטריוזיס | כן, אלא אם יש סיבה שלא לנתח כך | טיפול תרופתי |
| הסרת רחם מסיבה שפירה | כשהסרה דרך הנרתיק אינה מתאימה | ניתוח דרך הנרתיק, או ניתוח פתוח כשאין גישה זעיר-פולשנית |
| כאב באגן בלי ממצא בדימות | אפשרות לבירור, אבל ייתכן שלא תימצא סיבה ברורה | מעקב או טיפול תרופתי (משככי כאב או טיפול הורמונלי), שיחה על מה שהדימות שכבר נעשה הראה, או החלטה לא לבצע בירור ניתוחי |
לפרוסקופיה משמשת גם לטיפול בהריון מחוץ לרחם ולהסרת שרירנים (NHS, ללא תאריך). במצבים האלה ההחלטה על הגישה תלויה במצב הקליני, ושווה לשאול מה החלופה.
את ההכנה המדויקת קובע בית החולים. ייתכן שיבקשו ממך לצום לפני הניתוח, להפסיק תרופות מסוימות כמו נוגדי קרישה ולהפסיק לעשן, ומאחר שלא נוהגים אחרי הניתוח, צריך לארגן הסעה הביתה (NHS, ללא תאריך).
ההוראות משתנות בין בתי החולים, ולכן בררי בבית החולים שבו תנותחי מה ההוראות אצלך. אל תפסיקי תרופה בלי הנחיה של הצוות.
לפרוסקופיה אבחנתית נועדה לברר את סיבת התסמינים, ולכן לא צפוי שהיא לבדה תשנה אותם. ייתכן גם שלא תימצא סיבה ברורה. לפני ההחלטה כדאי לדבר על הדימות שכבר נעשה ועל האפשרות לא לבצע בירור כלל (RCOG, 2008). מגיע לך לשמוע גם על החלופות: מעקב בלי ניתוח, או טיפול בתרופות כמו משככי כאב או טיפול הורמונלי (BSGE, 2022).
יש סיכונים שכיחים, ויש סיכונים חמורים שאינם שכיחים (RCOG, 2008):
פגיעה משמעותית מתוקנת בדרך כלל מיד, ולרוב דרך חתך גדול יותר בבטן (ניתוח פתוח). פגיעה שלא זוהתה בזמן הניתוח עלולה לגרום לתסמינים בימים שאחריו, ואולי לניתוח נוסף (BSGE, 2022). גם הטופס הישראלי מציין את האפשרות הזו (IMA, 2001). סיבוכים נדירים נוספים הם תגובה אלרגית להרדמה וקרישי דם (NHS, ללא תאריך).
פגיעה חמורה בכלי דם בלפרוסקופיה גינקולוגית שפירה נדירה מאוד, ורוב המקרים קורים בשלב הכניסה לבטן (Obstet Gynecol, 2021). אין ראיות מספיקות לכך ששיטת כניסה אחת בטוחה מאחרת (Cochrane, 2019), ולכן הבחירה בשיטה היא החלטה של המנתחת.
משך ההחלמה תלוי בסוג הניתוח ובעבודה שלך. אחרי לפרוסקופיה אבחנתית בדרך כלל חוזרים הביתה באותו יום, ואחרי ניתוח טיפולי ייתכן לילה בבית החולים (RCOG, 2015). עבודה פיזית או עבודה בעמידה כל היום עשויות לדרוש זמן ארוך יותר עד החזרה (RCOG, 2015).
לא נוהגים עד שהרופאה מאשרת. את מועד החזרה לעבודה ולפעילות קובעים לפי ההרגשה שלך ולפי סוג הניתוח, ואין חובה לחכות לאישור רפואי כדי לחזור לעבודה (RCOG, 2015).
התסמינים אמורים להשתפר בהדרגה. אם אין שיפור, פני לייעוץ רפואי (RCOG, 2015).
כאב בכתף הוא תופעת לוואי שכיחה של הניתוח (RCOG, 2015). הוא נגרם מגירוי של הסרעפת על ידי הגז שהוחדר לבטן, ובדרך כלל שוכך, כמו הכאב באזור החתכים (IMA, 2001).
בגלל הגז שכיחים גם כאבי גזים, וכאב קל בבטן, ברגל או בכתף הוא תקין. רגל כואבת, אדומה, נפוחה וחמה היא כבר סיבה לפנות באותו יום (UHS, 2021). את משככי הכאבים מקבלים לפי הנחיית הצוות בשחרור.
בשתי מטא-אנליזות שבדקו דרכים להפחית את כאב הכתף כבר בזמן הניתוח, ללחץ גז נמוך יותר בבטן לא נמצא יתרון עקבי (JMIG, 2026). החדרת נוזל לבטן בסוף הניתוח הפחיתה כאב כתף, אבל לא במחקרים שבהם נשים קיבלו ממילא משככי כאבים נוגדי דלקת (JMIG, 2026). אלה החלטות טכניות של המנתחת, לא משהו שעלייך לבקש.
אחרי הניתוח יהיו לך בדרך כלל בין צלקת אחת לארבע בבטן. החתכים נסגרים בתפרים נמסים או בתפרים שצריך להוציא (UHS, 2021). שאלי בשחרור איזה סוג תפרים יש לך, ואם צריך להוציא אותם, איפה ומתי.
בהסרת רחם בגישה זעיר-פולשנית, תוכנית החלמה מואצת (ERAS) קשורה לאשפוז קצר יותר, לפחות בחילות והקאות ולפחות כאב, בלי עלייה באשפוזים חוזרים, לפי מטא-אנליזה (JMIG, 2025).
בציסטה שפירה בשחלה, לפרוסקופיה היא כיום הדרך המועדפת להסרה. באנדומטריוזיס היא משמשת לאבחון ולטיפול, אבל ההנחיות הבינלאומיות כבר לא רואות בה את שלב האבחון הראשון.
לפרוסקופיה מועדפת בהסרת ציסטה כי ההתאוששות קלה יותר והיא מאפשרת לשמר את הפוריות. בניתוח מזרימים גז, מחדירים את הלפרוסקופ, מסירים את הציסטה בכלים זעירים ותופרים את החתכים (מכבי שירותי בריאות, 2022). גם בגוש שנראה שפיר הגישה הלפרוסקופית נחשבת מתאימה ורצויה, עם דגש על שימור פוריות אצל נשים שעוד לא השלימו את תכנון המשפחה (ACOG, 2016).
בדף של משרד הבריאות כתוב שאבחון חד-משמעי של אנדומטריוזיס נעשה בלפרוסקופיה עם ביופסיה, ושהניתוח נועד גם להסיר נגעים, ציסטות והידבקויות (משרד הבריאות, 2024). גם בדפי הקופות כתוב שהאבחנה הוודאית או הסופית נעשית בלפרוסקופיה: מכבי (מכבי שירותי בריאות, 2026), כללית (כללית, 2022), מאוחדת (מאוחדת, ללא תאריך) ולאומית (לאומית, ללא תאריך).
מחוץ לישראל, ההנחיות העדכניות מנסחות זאת אחרת:
כשמחליטים על ניתוח באנדומטריוזיס, מבצעים אותו בלפרוסקופיה אם אין סיבה שלא (NICE, 2024). על האבחון והטיפול באנדומטריוזיס בהרחבה, ראי את המדריך לאנדומטריוזיס.
רוב הנשים מחלימות היטב, אבל כמו בכל ניתוח ייתכנו סיבוכים (RCOG, 2015). כך תדעי לאן לפנות:
השאלות האלה עוזרות להחליט אם לנתח ואיך:
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרי ל-101.
הגז שמוחדר לבטן בזמן הניתוח מגרה את הסרעפת, והכאב מורגש בכתף (IMA, 2001). זו תופעת לוואי שכיחה, והיא בדרך כלל שוככת (RCOG, 2015). כאב בחזה או קוצר נשימה אינם כאב כתף רגיל. בכאב בחזה או בקושי חמור לנשום התקשרי ל-101.
זה תלוי בסוג הניתוח ובעבודה שלך. אחרי לפרוסקופיה אבחנתית בדרך כלל חוזרים הביתה באותו יום, ועבודה פיזית דורשת זמן החלמה ארוך יותר (RCOG, 2015). לא נוהגים עד שהרופאה מאשרת, ואת החזרה לעבודה ולפעילות מתאימים להרגשה שלך ולסוג הניתוח (RCOG, 2015).
בלפרוסקופיה עובדים דרך כמה חתכים קטנים עם מצלמה, ובניתוח פתוח פותחים את הבטן. ההחלמה אחרי לפרוסקופיה קצרה יותר, הכאב בדרך כלל קל יותר והצלקות קטנות (IMA, 2001). לפעמים צריך לעבור במהלך הניתוח לניתוח פתוח (RCOG, 2010).
בהיסטרוסקופיה מסתכלים לתוך חלל הרחם בסיב אופטי דק (מכבי שירותי בריאות, 2022), שעובר דרך הנרתיק בלי חתכים. בלפרוסקופיה נכנסים לחלל הבטן דרך חתכים קטנים ורואים את הרחם, השחלות והחצוצרות מבחוץ.
תלוי בסוג התפרים: יש תפרים נמסים, ויש תפרים שצריך להוציא (UHS, 2021). שאלי בשחרור מה יש לך ומי מוציא אותם.
בדרך כלל בהרדמה כללית. לעיתים אפשר לבצע אותה בהרדמה מקומית עם תרופות הרגעה (IMA, 2001).