כאבי מחזור חזקים מהרגיל הם לא גזירת גורל. מה הם התסמינים של אנדומטריוזיס, איך מאבחנים אותה היום גם בלי ניתוח, ואילו טיפולים ואפשרויות פוריות קיימים.
כאבי מחזור חזקים מהרגיל הם לא גזירת גורל. מה הם התסמינים של אנדומטריוזיס, איך מאבחנים אותה היום גם בלי ניתוח, ואילו טיפולים ואפשרויות פוריות קיימים.
כאבי מחזור חזקים מהרגיל הם לא גזירת גורל. מה הם התסמינים של אנדומטריוזיס, איך מאבחנים אותה היום גם בלי ניתוח, ואילו טיפולים ואפשרויות פוריות קיימים.
חלק מהמדריך: הרחם, צוואר הרחם והשחלות: מבנה ותפקיד
בכתבה זו
כל חודש אותו סיפור: יום או יומיים שבהם את בקושי יוצאת מהמיטה, משככי הכאבים כמעט לא עוזרים, ומסביב אומרים לך שזה נורמלי. אף אחד עוד לא אמר לך את המילה אנדומטריוזיס.
אנדומטריוזיס (Endometriosis) היא מחלה שבה רקמה הדומה לרירית הרחם גדלה מחוץ לרחם וגורמת לדלקת ולרקמת צלקת (WHO, 2025). לרוב הרקמה נמצאת באגן ובחלל הבטן (מכבי שירותי בריאות, 2026).
ההערכה היא שכ-10% מהנשים בגיל הפוריות בעולם חיות עם אנדומטריוזיס. אין לה כיום ריפוי, והטיפול נועד לשלוט בתסמינים ולהגביל את ההשפעות ארוכות הטווח (WHO, 2025). בישראל מדובר ביותר מ-200,000 נשים עם אנדומטריוזיס (משרד הבריאות, 2024).
מבחינים בשלושה סוגים: אנדומטריוזיס שטחית על הצפק (פריטונאלית), אנדומטריוזיס בשחלה, ואנדומטריוזיס עמוקה, שחודרת לעומק הרקמות, למשל לרצועות הרחם, לשלפוחית השתן או למעי. אפשר לסבול מסוג אחד או משילוב של כמה סוגים (משרד הבריאות, 2024; כללית, 2022). הציסטות שנוצרות בשחלה נקראות אנדומטריומה (endometrioma) (ESHRE, 2022), ובעברית גם "ציסטות שוקולד", כי הן מכילות נוזל דמי ישן (משרד הבריאות, 2024).
התסמינים העיקריים הם כאב מחזור שפוגע בפעילות היומיומית, כאב אגן כרוני, כאב עמוק בזמן או אחרי יחסי מין, ותסמיני עיכול או שתן שחוזרים עם המחזור (NICE, 2024).
גם דימום וסתי כבד, נפיחות בבטן ובחילות יכולים להופיע, ודימום כבד כזה יכול לתרום למחסור בברזל ולעייפות (WHO, 2025).
תסמינים נוספים שכדאי להכיר (משרד הבריאות, 2024; כללית, 2022):
יש נשים עם כאב חזק ומחלה שטחית, ויש נשים עם מחלה נרחבת בלי כאב כלל (מכבי שירותי בריאות, 2026; לאומית, ללא תאריך). אם לאמא או לאחות שלך יש אנדומטריוזיס, הסבירות שגם לך תהיה המחלה עולה (NICE, 2024).
הסימנים העיקריים, ומה לשאול על כל אחד (NICE, 2024; WHO, 2025; משרד הבריאות, 2024; כללית, 2022).
| תסמין | מה מעלה חשד | שאלה לבירור עם הרופאה |
|---|---|---|
| כאב מחזור | כאב שמשבש עבודה, לימודים ואיכות חיים | האם הכאב שלי מצדיק אולטרסאונד נרתיקי? |
| כאב אגן כרוני | כאב שלא חולף כשהמחזור נגמר | אילו סיבות נוספות יכולות לגרום לכאב כזה? |
| כאב ביחסי מין | כאב עמוק בזמן היחסים או אחריהם | האם הכאב קשור למחלה עמוקה באגן? |
| תסמיני מעי | כאב ביציאות שחוזר עם המחזור | האם צריך גם בירור של מערכת העיכול? |
| תסמיני שתן | כאב במתן שתן או דם בשתן בזמן המחזור | האם צריך לבדוק מעורבות של שלפוחית השתן? |
| קושי להרות | יחד עם אחד מהתסמינים האחרים | האם להתחיל במקביל בירור פוריות? |
כאבי מחזור קיצוניים, שפוגעים בפעילות היומיומית ובאיכות החיים, הם אחד הסימנים שבגללם ההנחיות ממליצות לחשוד באנדומטריוזיס (NICE, 2024).
במדינות רבות, גם רוב אנשי המקצוע לא מודעים לכך שכאב אגן כרוני מאנדומטריוזיס אינו נורמלי, והנרמול הזה פוגע בבריאות הנפשית ובאיכות החיים (WHO, 2025). גם האבחון מתעכב: הזמן הממוצע עד אבחנה נע בין 4 ל-12 שנים (WHO, 2025).
אצל נערות, כדאי לחשוב על אנדומטריוזיס כשיש היעדרויות חוזרות מבית הספר בזמן המחזור, או כשנערה נוטלת גלולות כדי להתמודד עם כאבי המחזור (ESHRE, 2022).
יומן כאב ותסמינים יכול לעזור בשיחה עם הרופאה (NICE, 2024). מה כדאי לרשום במשך כמה מחזורים:
הבירור מתחיל בתשאול ובבדיקה אצל רופאת המשפחה או רופאת הנשים, וממשיך בבדיקות דימות (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2024).
בתשאול שואלים על סוג הכאב ותדירותו, על המחזור, הריונות ואמצעי מניעה, וגם על היסטוריה משפחתית של אנדומטריוזיס או של סרטן גינקולוגי (משרד הבריאות, 2024). הבדיקה הגופנית, כולל בדיקה נרתיקית כשמתאים, נועדה לאתר ציסטות או גושים באגן, אבל הדיוק שלה נמוך (ESHRE, 2022).
את הבירור המלא עושה רופאה מומחית לאנדומטריוזיס, וכדאי לפנות אליה גם כשהדימות תקין אבל התסמינים נמשכים ומפריעים לשגרה (משרד הבריאות, 2024). בחלק מהקופות פועלים מרכזים ייעודיים, ואפשר לבקש הפניה מרופאת המשפחה או מרופאת הנשים (מכבי שירותי בריאות, 2026). בררי בקופה שלך מה המסלול.
כשיש חשד שהמחלה מערבת איברים שכנים, כמו המעי או דרכי השתן, נעזרים לפעמים גם ב-MRI, ב-CT, באולטרסאונד רקטלי או של דרכי השתן, או בקולונוסקופיה (משרד הבריאות, 2024).
אולטרסאונד נרתיקי מומלץ לכל אישה עם חשד לאנדומטריוזיס, גם כשהבדיקה הגופנית תקינה (NICE, 2024). כשיש חשד למחלה עמוקה, שוקלים אולטרסאונד נרתיקי ממוקד שמבצע מומחה, או MRI של האגן, כדי לאבחן ולהעריך את היקף המחלה (NICE, 2024).
כשיש חשד לאנדומטריוזיס עמוקה, אולטרסאונד נרתיקי מתוקנן מזהה היטב מעורבות של הרקמות שליד צוואר הרחם (פרמטריום). כשהסריקה מראה מעורבות, ברוב המקרים היא אכן נמצאת בניתוח, אבל הסריקה מפספסת חלק לא מבוטל מהמקרים. כך עולה ממטא-אנליזה מ-2026, שהמחקרים החדשים בה נעשו כולם במדינה אחת ובצוותים מומחים, ולכן לא ברור שהתוצאות יהיו זהות בכל מקום (Ultrasound Obstet Gynecol, 2026).
דימות תקין לא שולל אנדומטריוזיס, בעיקר כשמדובר במחלה שטחית בצפק (ESHRE, 2022; משרד הבריאות, 2024).
בשאלה אם חייבים ניתוח לאבחון, המקורות חלוקים. משרד הבריאות וארבע הקופות כותבים שאבחנה חד-משמעית נעשית בלפרוסקופיה (משרד הבריאות, 2024; מכבי שירותי בריאות, 2026; כללית, 2022; מאוחדת, ללא תאריך; לאומית, ללא תאריך). לצד זה, רופאה מומחית יכולה לקבוע בסבירות גבוהה שיש אנדומטריוזיס לפי הרקע הרפואי, התסמינים והבדיקה (משרד הבריאות, 2024; כללית, 2022).
באירופה כבר מערערים על מעמד הלפרוסקופיה כ"תקן הזהב" לאבחון (ESHRE, 2022). בארצות הברית נוספו המלצות על אבחנה משוערת לפי ממצאים קליניים ודימות (ACOG, 2026), כי ההסתמכות על ניתוח מעכבת את האבחון (הודעת ACOG, 2026). שאלי את הרופאה אם במקרה שלך הבדיקה והדימות מספיקים, או שיש סיבה ללפרוסקופיה.
לפרוסקופיה היא ניתוח בהרדמה מלאה, שבו מוחדרת מצלמה קטנה לחלל הבטן דרך חתך זעיר (מכבי שירותי בריאות, 2026). שוקלים אותה כשהדימות תקין אבל החשד נשאר, או כשטיפול תרופתי לא הצליח או לא מתאים (ESHRE, 2022). אם לפרוסקופיה יסודית ומתועדת תקינה, סביר שאין אנדומטריוזיס, ומחפשים דרך אחרת לטפל בתסמינים (NICE, 2024).
לא מחכים לסוף הבירור כדי להתחיל טיפול: הבדיקות וההפניה מומלצות במקביל לטיפול תרופתי ראשוני (NICE, 2024). אבחנה קלינית לפי התשאול, התסמינים והבדיקה מאפשרת להציע טיפול תרופתי בזמן שהבירור בדימות נמשך (הודעת ACOG, 2026).
לא. שאלונים ואפליקציות נמצאים בפיתוח, אבל עדיין יש פערים משמעותיים בתיקוף שלהם (J Womens Health, 2026).
בדיקת הדם CA125 לא משמשת לאבחון אנדומטריוזיס (NICE, 2024). הסמנים CA-125 ו-CA19-9 עלולים להיות גבוהים אצל נשים עם המחלה, אבל אינם כלי אמין לאבחון (משרד הבריאות, 2024).
בדיקת רוק שמזהה מולקולות microRNA היא חדשה. משרד הבריאות מציין שבדיקה כזו נכנסה לשוק בישראל במחצית השנייה של 2023, ומתאר דיוק גבוה במחקרים (משרד הבריאות, 2024). גם מחקר מ-2025 דיווח על דיוק גבוה, אבל הוא מומן על ידי יצרנית הבדיקה, ובכשלוש מכל ארבע משתתפות אובחנה בסוף אנדומטריוזיס (NEJM Evidence, 2025).
בהערכה עצמאית קטנה, בנשים שכבר הופנו לניתוח, הבדיקה זיהתה היטב חולות, אבל רוב הנשים שלא היו חולות קיבלו בה תוצאה חיובית. לכן לדעת החוקרים היא אינה מספיקה לבדה (EJOGRB, 2026). הבדיקה גם לא נבדקה מחוץ למדינה שבה פותחה, והמחקרים עליה קטנים (EBCOG narrative review, 2026). כרגע היא אינה חלק מהאבחון המקובל.
הטיפול מותאם לתסמינים, להעדפות ולסדרי העדיפויות שלך, ולא לשלב המחלה (NICE, 2024).
הצעד הראשון הוא לרוב ניסיון קצר של פרצטמול או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs), לבד או בשילוב (NICE, 2024).
טיפול הורמונלי, כמו גלולה משולבת או פרוגסטוגן, מוצע גם כשיש רק חשד למחלה, גם כשהיא מאושרת וגם כשהיא חוזרת (NICE, 2024). הוא יכול להפחית כאב, ואין לו השפעה שלילית קבועה על הפוריות אחרי הפסקתו (NICE, 2024). הטיפול מדכא את הנגעים ולא מעלים אותם, ולכן הוא יעיל כל עוד ממשיכים בו, ובדרך כלל התסמינים חוזרים כשמפסיקים (כללית, 2022).
סוגי הטיפול התרופתי שבהנחיות (ESHRE, 2022; NICE, 2024; כללית, 2022).
| סוג הטיפול | מה הוא עושה | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| NSAIDs ומשככי כאבים | מפחיתים כאב | קו ראשון, לבד או עם טיפול אחר |
| הורמונים משולבים (גלולה, טבעת או מדבקה) | מפחיתים כאב מחזור, כאב ביחסי מין וכאב שאינו מחזורי | גם אמצעי מניעה |
| פרוגסטוגנים | מפחיתים כאב | לכל תכשיר פרופיל תופעות לוואי משלו |
| התקן תוך-רחמי הורמונלי או שתל מתחת לעור | מפחיתים כאב | אפשרות בלי נטילה יומית |
| אגוניסטים או אנטגוניסטים ל-GnRH | מדכאים את הפעילות ההורמונלית | קו שני, בגלל תופעות הלוואי |
אגוניסטים ואנטגוניסטים ל-GnRH נחשבים קו שני, כשגלולות או פרוגסטוגנים לא עזרו, בגלל תופעות הלוואי שלהם (ESHRE, 2022). הם גורמים לדיכוי הורמונלי חזק, ולכן יכולים לגרום לגלי חום, להפרעות שינה, לשינויים במצב הרוח ולירידה בחשק המיני (כללית, 2022). לצד אגוניסט שוקלים לתת תוספת הורמונלית (add-back) כדי למנוע אובדן עצם ותסמינים של חוסר אסטרוגן (ESHRE, 2022).
טיפולים הורמונליים לאנדומטריוזיס שנבדקו קשורים לירידה בצפיפות העצם, לפי מטא-אנליזה של 37 מחקרים. הממצא כולל אגוניסטים עם add-back, אחד הפרוגסטוגנים ואנטגוניסטים ל-GnRH (ברוב המחקרים בלי add-back). המשמעות הקלינית לא ברורה, המחקרים היו שונים מאוד זה מזה, וחסרה הסכמה של מומחים על מעקב אחר בריאות העצם בטיפול ממושך (Obstet Gynecol, 2026). אם הטיפול שלך ממושך, אפשר לשאול את הרופאה איך שומרים על בריאות העצם.
אנטגוניסטים ל-GnRH בכדור מפחיתים כאב מחזור וכאב אגן שאינו מחזורי בהשוואה לפלצבו, בטווח הקצר, לפי מטא-אנליזה של חמישה ניסויים גדולים (JMIG, 2026). באנגליה, הגוף שממליץ למערכת הבריאות הציבורית (NICE) קבע ב-2025 שאפשר לתת שם טיפול משולב מהקבוצה הזו לנשים בגיל הפוריות שכבר עברו טיפול תרופתי או ניתוחי (NICE, 2025). ההחלטה הזו לא מלמדת על זמינות בישראל, ולכן שאלי את רופאת הנשים אם טיפול מהקבוצה הזו זמין ומתאים לך.
אין כיום המלצה על תזונה, דיקור, רפואה סינית, פעילות גופנית או טיפול פסיכולוגי מסוים להפחתת כאב, כי התועלת והנזק לא ברורים (ESHRE, 2022). גם על תוספי תזונה כטיפול עצמאי אין מספיק ראיות כדי להמליץ, לפי סקירה שיטתית (Reprod Fertil, 2026).
שני כיוונים נבדקו בניסויים קטנים, והם ממצא ולא המלצה.
דיאטה דלת FODMAP שיפרה תסמיני עיכול ואיכות חיים לעומת דיאטת ביקורת, בנשים עם אנדומטריוזיס ותסמיני עיכול. המזון סופק למשתתפות, הדיאטה נבדקה לתסמיני עיכול ולא לכאב אגן, וצריך עוד לאשר את הממצא בחיים האמיתיים (Aliment Pharmacol Ther, 2025). לפני שינוי תזונה כזה כדאי להתייעץ עם דיאטנית.
אימון גופני מפוקח שכלל חיזוק רצפת האגן, בנוסף לסדנת ניהול כאב, שיפר את התפקוד המיני בטווח הקצר. הוא לא שיפר את הכאב ביחסי מין, וההשפעה לא נשמרה לאורך זמן. ייתכן שחלק מההבדל נבע מהבדלים בפעילות המינית בין הקבוצות (Acta Obstet Gynecol Scand, 2026).
מנגד, טיפול רב-תחומי בכאב, כולל פיזיותרפיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מוזכר כחלק מהטיפול (WHO, 2025). פיזיותרפיה של רצפת האגן מטפלת בעיקר בכיווץ יתר של השרירים, שיכול להוסיף לכאב (כללית, 2022).
כאב שחוזר כל חודש משפיע על מצב הרוח, על הזוגיות ועל העבודה, ואנדומטריוזיס קשורה גם לחרדה ולדיכאון (כללית, 2022). מומלץ לשקול מעקב ותמיכה פסיכולוגית, בעיקר במחלה עמוקה או שחלתית (ESHRE, 2022).
נשים רבות חוששות גם מסרטן שחלה. אנדומטריוזיס קשורה לעלייה מתונה בסיכון לסוגים מסוימים של סרטן שחלה, אבל הסיכון המוחלט נשאר נמוך. לכן אין הצדקה למעקב אונקולוגי שגרתי רק בגלל האבחנה, לפי סקירה שיטתית מ-2026 (Gynecol Oncol, 2026).
אפשר להרות עם אנדומטריוזיס, אבל המחלה שכיחה אצל נשים שמתקשות להרות: עד 25%-50% מהנשים עם אי פוריות חולות בה (WHO, 2025). בדפי הקופות מופיע טווח דומה (מאוחדת, ללא תאריך; לאומית, ללא תאריך).
טיפול הורמונלי, לבד או אחרי ניתוח, לא משפר את הסיכוי להריון ספונטני, ולכן לא נותנים אותו לנשים שמנסות להרות (NICE, 2024). לעומת זאת, הסרה של מוקדי המחלה ושחרור הידבקויות, כשהמעי, שלפוחית השתן והשופכן אינם מעורבים, משפרים את הסיכוי להריון ספונטני (NICE, 2024). גם ניתוח של אנדומטריומה משפר את הסיכוי, אבל צריך לשקול את הפגיעה האפשרית במאגר הביציות בשחלה (NICE, 2024).
טיפולי פוריות אפשריים כוללים השראת ביוץ, הזרעה תוך-רחמית (IUI) והפריה חוץ-גופית (IVF) (WHO, 2025). במחלה בדרגה מוקדמת (I/II) מועדפת הזרעה עם גירוי שחלתי על פני המתנה, ולא מומלץ לנתח באופן שגרתי לפני טיפולי הפריה (ESHRE, 2022). אפשר לעשות הפריה חוץ-גופית גם במחלה עמוקה, כי היא לא נראית כמעלה בעצמה את הסיכון לחזרת המחלה (ESHRE, 2022).
אנדומטריומה בשחלה אחת, שלא נותחה, כמעט לא משפיעה על התגובה לגירוי השחלות, לפי מטא-אנליזה מ-2026. ההשפעה של ציסטות גדולות עדיין לא ברורה (Hum Reprod, 2026). גם ההמלצה היא שלא לנתח אנדומטריומה באופן שגרתי לפני הפריה חוץ-גופית, כי לא הוכחה תועלת לסיכוי ללידה והניתוח עלול לפגוע במאגר הביציות. ניתוח עדיין נשקל כשיש כאב או כשהציסטה מקשה על שאיבת הביציות (ESHRE, 2022).
בניסוי איטלקי קטן, הפריה חוץ-גופית הובילה ליותר לידות חיות בתוך שנה מאשר ניתוח ואחריו ניסיון טבעי. המשתתפות היו נשים עם אנדומטריוזיס עמוקה או בשחלה שאובחנה באולטרסאונד וקושי להרות, צעירות יחסית, בלי ניתוח קודם ועם ציסטות קטנות. חלק מהנשים בחרו מסלול בעצמן, והניסוי הופסק מוקדם (Am J Obstet Gynecol, 2026). זה ממצא יחיד.
באנדומטריוזיס של המעי, הבחירה בין ניתוח לטיפולי פוריות אינה "או-או", והיא תלויה במטרות ובתסמינים שלך, לפי מטא-אנליזה של מחקרי תצפית (J Minim Invasive Gynecol, 2026).
כשיש אנדומטריוזיס נרחבת בשחלות, מומלץ לשוחח על היתרונות והחסרונות של שימור פוריות, אף שהתועלת שלו במחלה זו עדיין לא ידועה (ESHRE, 2022).
כשהטיפול הראשוני לא עוזר או כשהתסמינים נמשכים, הצעד הבא הוא הפניה לרופאת נשים. כשיש אנדומטריומה או חשד למחלה עמוקה, ההפניה היא למרכז ייעודי, ושם נבחנת גם האפשרות של ניתוח (NICE, 2024).
מסלולי ההפניה שבהנחיות, בהתאמה למבנה בישראל (NICE, 2024; מכבי שירותי בריאות, 2026).
| המצב | לאן ממשיכים בדרך כלל |
|---|---|
| טיפול ראשוני לא עוזר או לא נסבל, או תסמינים שנמשכים | רופאת נשים, ולפי הצורך מרפאה ייעודית |
| חשד לאנדומטריומה, או מחלה עמוקה במעי, בשלפוחית השתן או בשופכן | מרפאה או מרכז ייעודי לאנדומטריוזיס |
| נערה עם חשד למחלה | גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות או מרכז ייעודי |
בדף משרד הבריאות הלפרוסקופיה, שבה אפשר גם להסיר נגעים, ציסטות והידבקויות, מתוארת כאפשרות הטיפולית המומלצת ביותר כיום בקרב מומחים (משרד הבריאות, 2024). בהנחיות הבינלאומיות, לעומת זאת, טיפול תרופתי מוצע כבר בשלב החשד (NICE, 2024).
מרכז ייעודי כולל בדרך כלל צוות רב-תחומי, עם כירורג מעי, אורולוג ושירות כאב (NICE, 2024). כשנדרש ניתוח, עדיף שיבצע אותו מומחה לאנדומטריוזיס, במטרה להסתפק בניתוח אחד ככל האפשר (כללית, 2022).
ניתוח לאנדומטריוזיס מבוצע בלפרוסקופיה, אלא אם יש סיבה שלא לעשות זאת (NICE, 2024). הסרה של מחלה עמוקה עשויה להפחית כאב ולשפר את איכות החיים (ESHRE, 2022). באנדומטריומה, שיטת הניתוח נבחרת בין היתר לפי הרצון להרות ולפי מאגר הביציות (NICE, 2024).
לפני ניתוח כדאי לשוחח על מה הוא כולל, על התועלת והסיכונים, ועל האפשרות שיידרש ניתוח נוסף אם המחלה תחזור (NICE, 2024). אחרי הניתוח שוקלים טיפול הורמונלי כדי להאריך את התועלת (NICE, 2024).
אם את בוחרת שלא להיות מנותחת, אפשר להמשיך במעקב במרפאה (NICE, 2024).
כריתת רחם נשקלת רק במצבים מסוימים, למשל כשיש גם אדנומיוזיס או דימום כבד שלא הגיב לטיפולים אחרים. במקרה כזה מסירים באותו ניתוח גם את כל מוקדי האנדומטריוזיס הנראים (NICE, 2024).
ארבע רמות:
שאלות שיעזרו לך לבחור:
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרי ל-101.
אנדומטריוזיס היא מחלה שבה רקמה הדומה לרירית הרחם גדלה מחוץ לרחם וגורמת לדלקת ולרקמת צלקת (WHO, 2025). ארגון הבריאות העולמי מעריך שהיא פוגעת בכ-10% מהנשים בגיל הפוריות בעולם. בישראל מדובר ביותר מ-200,000 נשים (משרד הבריאות, 2024).
לא. שאלונים ואפליקציות נמצאים בפיתוח, אבל לכלים הקיימים עדיין חסר תיקוף מספק (J Womens Health, 2026).
כן. עוצמת הכאב לא משקפת בהכרח את היקף המחלה, ויש נשים עם מחלה נרחבת בלי כאב כלל (מכבי שירותי בריאות, 2026). יש גם נשים עם אנדומטריוזיס שאין להן תסמינים כלל (WHO, 2025).
עדיין לא כבדיקה מקובלת. משרד הבריאות מציין שבדיקה כזו נכנסה לשוק בישראל ב-2023 ומתאר דיוק גבוה במחקרים (משרד הבריאות, 2024). מחקר במימון היצרן דיווח על דיוק גבוה, אבל הערכה עצמאית קטנה מצאה שרוב הנשים שלא היו חולות קיבלו בה תוצאה חיובית (EJOGRB, 2026). הבדיקה גם עדיין לא נבדקה מחוץ למדינה שבה פותחה (EBCOG narrative review, 2026), ולכן האבחון נשען על תשאול, בדיקה ודימות.
אין כיום המלצה על תזונה מסוימת להפחתת כאב, כי התועלת והנזק לא ברורים (ESHRE, 2022). גם הראיות על תוספי תזונה לא מספיקות כדי להמליץ עליהם כטיפול עצמאי (Reprod Fertil, 2026).
כן, ויש כמה דרכים לשפר את הסיכוי, כולל ניתוח במקרים מתאימים וטיפולי פוריות (NICE, 2024). המחלה שכיחה אצל נשים שמתקשות להרות (WHO, 2025), וההנחיות ממליצות לשלב מומחה פוריות בטיפול כשמנסים להרות (NICE, 2024).