ממה מגן חיסון הפפילומה, למי הוא מומלץ, כמה מנות צריך לפי משרד הבריאות ומה ידוע על הבטיחות, כולל חיסון אחרי קוניזציה ובהריון.
ממה מגן חיסון הפפילומה, למי הוא מומלץ, כמה מנות צריך לפי משרד הבריאות ומה ידוע על הבטיחות, כולל חיסון אחרי קוניזציה ובהריון.
חלק מהמדריך: בדיקת פאפ – מה בודקים ומה עושים כשיש תוצאה חריגה
בכתבה זו
בתיק של הבת מחכה טופס הסכמה לחיסון פפילומה, ובית הספר מבקש להחזיר אותו חתום עד סוף השבוע. ואולי את בת 20 ומשהו, לא התחסנת בכיתה ח', ורק עכשיו שמעת שאפשר להשלים את החיסון גם בגיל שלך.
חיסון פפילומה הוא חיסון שמכיל חלקיקים דמויי נגיף בלי חומר גנטי של הנגיף, ולכן הוא לא יכול לגרום להדבקה או למחלה (משרד הבריאות, 2024). החיסון שניתן היום בישראל הוא Gardasil-9, והוא מגן מפני זנים 6, 11, 16, 18, 31, 33, 45, 52 ו-58 (משרד הבריאות, 2024).
החיסון מונע הדבקה בזנים של נגיף הפפילומה שגורמים לסרטן צוואר הרחם, פי הטבעת, הפה והלוע ואברי המין, וגם ליבלות באברי המין (משרד הבריאות, 2024). הוא מונע הדבקה חדשה, ולא מטפל בהדבקה שכבר קיימת.
הנגיף אחראי לחלק גדול מאוד מהסרטנים האלה. הוא גורם לכ-99% ממקרי סרטן צוואר הרחם, לכ-90% ממקרי סרטן פי הטבעת ולכ-70% ממקרי סרטן הפה והלוע, בנשים ובגברים (משרד הבריאות, 2025).
הזנים בחיסון נבחרו בהתאם. זנים 16 ו-18 אחראים ל-66% מסרטני צוואר הרחם, וחמשת הזנים הנוספים בחיסון התשיעוני ל-15% נוספים. זנים 6 ו-11 גורמים ליותר מ-90% מהיבלות באברי המין, שנקראות גם קונדילומה (CDC, 2021).
בקרב מי שחוסנו עד גיל 16, שיעור סרטן צוואר הרחם נמוך בכ-80%. אלה נתונים ממחקרי תצפית, לא מניסויים אקראיים (Cochrane, 2025). גם בנגעים טרום-סרטניים בצוואר הרחם (CIN2+) נמצאה ירידה, והפעם בניסויים אקראיים (Cochrane, 2025). בדנמרק נרשמה אחרי תחילת החיסונים ירידה חדה ביבלות באברי המין, אצל נשים וגם אצל גברים (Prev Med, 2024).
החיסון הכי יעיל כשמקבלים אותו לפני תחילת הפעילות המינית, ולכן בישראל הוא ניתן בשגרה בבית הספר, בכיתות ז'–ח', לבנות ולבנים (משרד הבריאות, 2024). הוא רשום בישראל לגילאי 9 עד 45 (משרד הבריאות, 2024).
בנים מקבלים את החיסון כדי להגן על עצמם מסרטנים של פי הטבעת, הפה והלוע והפין, וגם כדי לצמצם את העברת הנגיף. בקרב בנים וגברים צעירים שחוסנו נמצא סיכון נמוך יותר לסרטנים הקשורים ל-HPV, במחקר תצפית גדול מארצות הברית (JAMA Oncol, 2026).
בגילאי 18 עד 26 משרד הבריאות ממליץ על החיסון לכלל האוכלוסייה (משרד הבריאות, 2024). אפשר להתחסן גם אם כבר התחלת לקיים יחסי מין (כללית, 2024).
בגילאי 27 עד 45 אין המלצה לחסן את כולן. החיסון בטוח, אבל נחשב פחות יעיל בגיל הזה, כי רוב האנשים כבר נחשפו לנגיף. ההחלטה מתקבלת בשיחה משותפת עם הרופאה, והחיסון רצוי בעיקר כשיש סיכון מוגבר להדבקה (משרד הבריאות, 2024). ההגנה מסרטן צוואר הרחם הייתה החזקה ביותר אצל מי שחוסנו לפני גיל 17, לפי מחקר שוודי (BMJ, 2026).
מספר המנות תלוי במועד המנה הראשונה. מי שמתחילה בכיתה ז' או ח' מקבלת שתי מנות, ומי שמתחילה מכיתה ט' ואילך או אחרי גיל 15 מקבלת שלוש מנות (משרד הבריאות, 2024).
מי, מתי וכמה מנות, לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות (משרד הבריאות, 2024):
| מצב | מספר מנות | מרווחים |
|---|---|---|
| מתחילים בכיתה ז' או ח' (בבית הספר) | 2 | לפחות 6 חודשים בין המנות |
| מתחילים מכיתה ט' ואילך, או אחרי גיל 15 | 3 | שתי מנות בהפרש של חודש עד חודשיים, ושלישית 6 חודשים אחרי הראשונה |
| גילאי 18–26 שלא קיבלו אף מנה | 3 | כמו בשורה הקודמת |
| גילאי 27–45, אחרי החלטה משותפת עם הרופאה | 3 | כמו בשורה הקודמת |
| דיכוי חיסוני, כולל HIV, בכל גיל | 3 | המרווחים נקבעים עם הרופאה המטפלת |
אם הסדרה הופסקה, בכל גיל, לא מתחילים מחדש. ממשיכים בהקדם מהנקודה שבה נעצרה, תוך שמירה על המרווח המינימלי בין המנות. מי שקיבלה מנה אחת לפני גיל 15 משלימה במנה שנייה אחת בלבד, לפחות חצי שנה אחרי הראשונה. מי שקיבלה מנה אחת אחרי גיל 15 משלימה בשתי מנות נוספות (משרד הבריאות, 2024).
בעולם נבחנת האפשרות להסתפק במנה אחת. כרגע שתי הגרסאות עומדות זו לצד זו:
מנה אחת לא הייתה נחותה משתי מנות במניעת הדבקה בזנים 16 ו-18, בניסוי גדול בנערות בקוסטה ריקה (NEJM, 2025). מנגד, בסקוטלנד נמצאה הגנה חלשה יותר מפני נגעים טרום-סרטניים (CIN2+) אצל מי שקיבלה בגיל 14 מנה אחת בלבד, או שתי מנות בהפרש של חודש. הנתונים האלה הם מחיסון ישן יותר (דו-ערכי) (Int J Cancer, 2026). בישראל ההנחיה של משרד הבריאות היא עדיין שתי מנות או שלוש, לפי הגיל, וסדרה שהופסקה ממשיכים בהקדם (משרד הבריאות, 2024).
ההגנה ארוכת טווח: היא נמשכה 13 עד 15 שנים אחרי החיסון בלי סימן להיחלשות, במחקר שוודי גדול עם חיסון ישן יותר (ארבע-ערכי) (BMJ, 2026). המעקב עדיין נמשך.
נתוני אוכלוסייה ממדינות שהתחילו לחסן מוקדם מראים תמונה עקבית:
אלה מחקרי תצפית, ומספר המקרים בחלקם קטן, אבל הם מתאימים לממצאי הניסויים האקראיים.
החיסון נחשב בטוח ונסבל היטב, ותופעות הלוואי בדרך כלל קלות וקצרות (WHO, 2022). שיעור התופעות החמורות לא היה שונה בין החיסון לבין קבוצת ההשוואה בניסויים אקראיים (Cochrane, 2025).
התופעות שמשרד הבריאות מפרט (משרד הבריאות, 2024):
אין צורך לבדוק אם נדבקת לפני החיסון (WHO, 2022). גם אחרי פאפ או בדיקת HPV לא תקינים, יבלות באברי המין או נגע טרום-סרטני שטופל, החיסון מומלץ, כי הוא עשוי להגן מזנים שעוד לא נחשפת אליהם (משרד הבריאות, 2024). החיסון עובד פחות טוב אצל מי שכבר נחשפה לנגיף, ולכן התועלת הגדולה ביותר היא לפני החשיפה (Cochrane, 2025).
קוניזציה היא הסרה של חלק מצוואר הרחם כדי לטפל בנגע טרום-סרטני (CIN). אישה שאובחנה עם CIN יכולה להתחסן בלי לדחות, לפי קריטריוני הגיל. החיסון לא מרפא את הנגע, אבל לפי משרד הבריאות הוא מפחית את הסיכוי שיחזור (משרד הבריאות, 2024). התועלת הזו אפשרית, אבל הוודאות לגביה נמוכה (Cochrane, 2025), ולכן כדאי לשאול את הגינקולוגית אם ומתי להתחסן סביב ההליך.
בהריון לא מתחסנים. אין עדות לכך שהחיסון בהריון משפיע על ההריון או על בריאות התינוק, אבל בגלל מיעוט מידע דוחים אותו לאחרי הלידה. מי שנכנסה להריון באמצע הסדרה משלימה אותה אחרי הלידה. אם קיבלת חיסון בזמן הריון או לפניו, זו לא סיבה להפסקת הריון. בזמן הנקה אפשר להתחסן (משרד הבריאות, 2024).
כן, גם אחרי חיסון ממשיכים בבדיקות הסקר לסרטן צוואר הרחם. החיסון לא מייתר את בדיקת הסקר, לא מחליף אמצעי מניעה נגד HPV ולא מונע מחלות מין אחרות (משרד הבריאות, 2024).
הסיבה פשוטה: החיסון לא מונע באופן מוחלט את כל המקרים של סרטן צוואר הרחם (כללית, 2024). הוא מגן רק מהזנים שבו, ומי שחוסנה אחרי שכבר נחשפה מוגנת פחות. מי שחוסנה ממשיכה בסקר השגרתי גם לפי ההנחיות בארצות הברית (CDC, 2021).
רוב התגובות לחיסון קלות וקצרות, ורק מעט מצבים דורשים פנייה דחופה. כך מחלקים לפי דחיפות:
שאלות שיעזרו לך להחליט:
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרי ל-101.
כן. בישראל החיסון ניתן בבית הספר לבנות ולבנים כאחד (משרד הבריאות, 2024). אצל גברים הנגיף גורם לסרטן פי הטבעת, הפה והלוע והפין וליבלות באברי המין (משרד הבריאות, 2025). לגברים אין עדיין בדיקות סקר שיכולות לגלות שינויים מוקדמים שנגרמים מהנגיף (כללית, 2024).
לא. החיסון מכיל חלקיקים דמויי נגיף בלי חומר גנטי, ולכן לא יכול להתרבות בגוף או לגרום למחלה (משרד הבריאות, 2024).
כן. אפשר לתת אותו בו-זמנית עם כל חיסון אחר, בזריקה במקום אחר בגוף (משרד הבריאות, 2024).
מי שהשלימה סדרה מלאה בחיסון קודם לא צריכה לפי ההמלצה מנות נוספות של החיסון התשיעוני. אפשר להחליט אחרת בשיחה משותפת עם הרופאה (משרד הבריאות, 2024).
לא. החיסון לא מרפא נגע טרום-סרטני שכבר קיים, ולכן ממשיכים בטיפול ובמעקב (משרד הבריאות, 2024). הוא כן יכול להגן מזנים אחרים שעוד לא נחשפת אליהם, אבל עובד פחות טוב אצל מי שכבר נחשפה לנגיף (Cochrane, 2025).
15 דקות, בישיבה או בשכיבה. הסיבה היא עילפון, שדווח אצל מתבגרות (משרד הבריאות, 2024).
קיבלת תשובה "HPV חיובי"? מה ההבדל בין הזנים, למה ברוב המקרים הנגיף נעלם, ומה קורה אחר כך: בדיקה חוזרת או קולפוסקופיה.
דימום אחרי יחסים או תשובה חריגה בבדיקת הסקר? מה הם התסמינים של סרטן צוואר הרחם, איך מאבחנים וקובעים שלב, ואילו טיפולים ואפשרויות לשימור פוריות קיימים.
קיבלת תשובה של CIN2 או CIN3 והמלצה על קוניזציה? מה ההבדל בין LEEP, LLETZ וקוניזציה בסכין, מה צפוי בהחלמה, מה אומרים השוליים ומה ידוע על הריון אחרי ההליך.
קיבלת תשובה לבדיקת פאפ ואת לא בטוחה מה היא אומרת? ההבדל בין פאפ ל-HPV, מילון המונחים בתשובה ומה קורה בהמשך הבירור.
