הריון תאומים הוא הריון בסיכון גבוה, וסוג השליה שנקבע בשליש הראשון מכתיב את כל המעקב. המדריך מציג את מפת הבדיקות לפי שליש ולפי סוג התאומים, ואת ההבדלים בין ההנחיות.
הריון תאומים הוא הריון בסיכון גבוה, וסוג השליה שנקבע בשליש הראשון מכתיב את כל המעקב. המדריך מציג את מפת הבדיקות לפי שליש ולפי סוג התאומים, ואת ההבדלים בין ההנחיות.
הריון תאומים הוא הריון בסיכון גבוה, וסוג השליה שנקבע בשליש הראשון מכתיב את כל המעקב. המדריך מציג את מפת הבדיקות לפי שליש ולפי סוג התאומים, ואת ההבדלים בין ההנחיות.
בכתבה זו
באולטרסאונד הראשון הרופאה מסובבת את המסך ואומרת "יש פה שניים". אחרי ההתרגשות מגיעות השאלות: מה זה אומר על ההריון, כמה בדיקות יהיו, ומה ההבדל בין תאומים עם שליה אחת לתאומים עם שתי שליות. הריון תאומים אכן דורש מעקב אחר, אבל רוב המעקב בנוי סביב החלטה אחת שמתקבלת כבר בשליש הראשון.
הריון מרובה עוברים הוא הריון עם יותר מעובר אחד (משרד הבריאות, 2026). הריון תאומים הוא הסוג השכיח שלו, ובישראל כל הריון מרובה עוברים מוגדר כהריון בסיכון גבוה (משרד הבריאות, 2026).
הריון תאומים נוצר בשתי דרכים: ביצית מופרית אחת שמתחלקת לשניים (תאומים זהים), או שתי ביציות שמופרות כל אחת בנפרד (תאומים לא זהים). לתאומים לא זהים יש תמיד שליה ושק הריון לכל עובר. לתאומים זהים יכולה להיות שליה לכל עובר או שליה משותפת (משרד הבריאות, 2026).
רוב התאומים אינם זהים, ותאומים זהים הם בערך שליש מהם (מכבי; כללית, 2024). שיעור התאומים הזהים יציב יחסית, והנטייה המשפחתית קשורה בעיקר לתאומים לא זהים (Hum Reprod Update, 2008). תאומים זהים נוצרים לרוב באקראי, ואי אפשר לצפות אותם מראש (איכילוב, 2024).
לצורך המעקב, השאלה החשובה היא לא אם התאומים זהים, אלא כמה שליות וכמה שקים יש. הסיכונים בהריון תאומים נקבעים לפי סוג השליה ולא לפי הזהות הגנטית (NICE, 2024). בדוח האולטרסאונד תראו לרוב את הקיצורים באנגלית:
הטבלה מסכמת מה כל סוג אומר על המעקב, לפי האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה וההנחיה הבינלאומית של ISUOG (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023; ISUOG, 2025; משרד הבריאות, 2026; כללית, 2024).
| סוג | מה מיוחד בו | קצב המעקב באולטרסאונד | איפה המעקב |
|---|---|---|---|
| די-די (DCDA) | הסוג השכיח. הסיכונים העיקריים: לידה מוקדמת ופער בגדילה | אחרי סקירת המערכות, מעקב גדילה בערך פעם בחודש | מעקב הריון בסיכון, לפי הפניית הרופא/ה |
| מונו-די (MCDA) | שליה משותפת. סיכון לסיבוכים של חלוקת דם בין העוברים | סקירות תכופות יותר, שמתחילות כבר בתחילת השליש השני, לפני סקירת המערכות | מרפאה להריון בסיכון, ובסיבוך מפנים לבית חולים |
| מונו-מונו (MCMA) | נדיר. נוסף סיכון להסתבכות של חבלי הטבור | מעקב צמוד מאוד | מרכז עם ניסיון בהריונות כאלה |
על ההבדלים בין הסוגים, על הסיבוכים של שליה משותפת ועל המעקב בכל אחד מהם מרחיבה הכתבה על תאומים זהים ומונוכוריוניים.
את הריון התאומים מגלים באולטרסאונד: כבר מהשבוע השישי אפשר לראות יותר משק הריון אחד (מאוחדת). בדיקת דם של הורמון ההריון (בטא) יכולה לרמוז על תאומים כשהרמה גבוהה במיוחד, אבל היא לא מאבחנת (מכבי).
הסיכוי להריון מרובה עוברים גבוה יותר במצבים האלה (משרד הבריאות, 2026):
החזרה של עובר אחד בכל מחזור טיפול מצמצמת את מספר ההריונות מרובי העוברים אחרי IVF. בבריטניה, המעבר להחזרת עובר יחיד הוריד את שיעור ההריונות מרובי העוברים אחרי IVF מאחד מכל ארבעה הריונות ב-2009 לאחד מכל 16 ב-2019, בלי לפגוע בסיכוי להריון (RCOG, 2026).
הריון מרובה עוברים מעלה את הסיכון לסיבוכים אצל האם ואצל העוברים, ולכן הוא מוגדר כהריון בסיכון גבוה (משרד הבריאות, 2026). ההגדרה לא אומרת שמשהו לא בסדר. היא קובעת מסגרת מעקב צמודה יותר, ומעקב כזה עוזר לזהות סיבוכים מוקדם. בזכות ההתקדמות ברפואה, ההישרדות של עוברים בהריונות מרובי עוברים השתפרה מאוד (משרד הבריאות, 2026).
מעקב הריון תאומים כולל כמעט את כל הבדיקות של הריון רגיל, ועוד שלושה דברים: קביעת סוג השליה בשליש הראשון, סקירות אולטרסאונד תכופות יותר, ומעקב צמוד אחר לחץ דם וסוכרת (משרד הבריאות, 2026). את המסגרת המדויקת ואת תדירותה הרופא/ה מתאימים לכם לפי סוג ההריון ומהלכו.
המפה מבוססת על משרד הבריאות, על נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ועל ההנחיה של ISUOG (משרד הבריאות, 2026; האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023; ISUOG, 2025).
| שלב | מה קורה בתאומים | מה שונה מעובר יחיד |
|---|---|---|
| שליש ראשון | אולטרסאונד לקביעת גיל ההריון ומספר העוברים, קביעת סוג השליה, שקיפות עורפית לכל עובר | סוג השליה נקבע עכשיו ומכתיב את כל המשך המעקב |
| שליש שני | סקירת מערכות, מעקב אולטרסאונד לפי סוג השליה, לפעמים מדידת אורך צוואר הרחם | בשליה משותפת המעקב מתחיל מוקדם יותר וצפוף יותר |
| שליש שלישי | מעקב גדילה של כל עובר, לחץ דם, חלבון בשתן, סוכרת הריון | בדיקות תכופות יותר, ותכנון הלידה מתחיל מוקדם |
| לקראת הלידה | ייעוץ במרכז הרפואי שבו תלדו על מועד הלידה ועל אופן הלידה | הלידה מתוכננת לרוב מוקדם יותר |
בשליש הראשון אפשר לקבוע ברמת אמינות גבוהה אם לעוברים יש שליה משותפת, והקביעה הזו מכתיבה את אופי המעקב ואת תדירותו (משרד הבריאות, 2026). ההנחיה הבינלאומית ממליצה לשמור בתיק הרפואי תמונת אולטרסאונד שמראה את סוג השליה, ולבקש חוות דעת במרכז מומחה כשהסוג לא ברור (ISUOG, 2025).
כשהריון תאומים מתגלה מאוחר ואי אפשר לקבוע בוודאות את סוג השליה, מתייחסים אליו כאל הריון עם שליה משותפת (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023). בהריון שהתחיל בלי הפריה חוץ גופית, גיל ההריון נקבע בדרך כלל לפי העובר הגדול מבין השניים (ISUOG, 2025).
בתאומים, בדיקות הדם של סקר השליש הראשון והשני פחות מדויקות, כי הן לא נותנות ערך נפרד לכל עובר. לכן מודדים שקיפות עורפית לכל עובר, והסיכון לתסמונת דאון מחושב משקלול השקיפות והגיל (משרד הבריאות, 2026). על הבדיקה עצמה, ועל מה שעושים כשהתוצאה גבולית, תמצאו פירוט בכתבה על שקיפות עורפית.
בדיקת NIPT מתאימה גם להריון תאומים, ואפשר לעשות אותה משבוע 10 (משרד הבריאות, 2026). לפי ISUOG, זו בדיקת הסקר המדויקת ביותר לתסמונת דאון גם בתאומים, אם כי הדיוק שלה עשוי להיות מעט נמוך יותר מאשר בעובר יחיד (ISUOG, 2025). כשאחד העוברים הפסיק להתפתח בתחילת ההריון ("תאום נעלם"), הבדיקה לא מומלצת, כי יש בה יותר תוצאות חיוביות כוזבות (משרד הבריאות, 2026).
בשליש השני אפשר לבדוק חלבון עוברי או לעשות אולטרסאונד כדי לאתר מומים פתוחים במערכת העצבים (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023). כשיש צורך, ממליצים על בדיקה גנטית אבחנתית: סיסי שליה או דיקור מי שפיר (משרד הבריאות, 2026). בתאומים הבדיקה הפולשנית מורכבת יותר, ולפי האיגוד הישראלי הסיכון בה גבוה יותר מאשר בעובר יחיד (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023). ההנחיה הבינלאומית מעריכה שהתוספת לסיכון קטנה, פחות מאחוז אחד (ISUOG, 2025).
האיגוד הישראלי ממליץ לכל הריון תאומים על אולטרסאונד בשליש הראשון, שקיפות עורפית וסקירת מערכות בשליש השני (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023). בתאומים עם שתי שליות, מעקב הגדילה מתחיל לקראת סוף השליש השני ונעשה בערך פעם בחודש. בתאומים עם שליה משותפת הסקירות תכופות יותר ומתחילות מוקדם יותר, והן בודקות גם את כמות מי השפיר בכל שק ואת זרימת הדם בדופלר. האיגוד ממליץ בהריונות האלה גם על אקו לב עובר (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023).
הסיבה לקצב הצפוף היא תסמונת מעבר דם בין עוברים (TTTS). היא מופיעה רק כשיש שליה משותפת, בכ-10%–15% מההריונות האלה, ומעקב קרוב מאפשר לזהות אותה בזמן (ISUOG, 2025). את לוח הסקירות לפי שבועות ואת מה שנמדד בכל סקירה מפרטת הכתבה על מעקב הריון תאומים לאורך ההריון.
לפעמים מודדים באולטרסאונד גם את אורך צוואר הרחם, כי המדידה עשויה לנבא לידה מוקדמת. כשצוואר הרחם תקין, אין צורך בטיפול מונע (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023).
סוכרת הריון ויתר לחץ דם שכיחים יותר בהריון מרובה עוברים. לכן יש חשיבות מיוחדת למדידת לחץ דם, לבדיקת חלבון בשתן ולבדיקת סוכרת הריון (משרד הבריאות, 2026). ייתכן שהרופא/ה ימליצו על העמסת סוכר מוקדם יותר מהרגיל. על הבדיקות ועל הטיפול תמצאו פירוט בכתבה על סוכרת הריון.
גם אנמיה שכיחה יותר בתאומים (NICE, 2024). האיגוד הישראלי ממליץ על חומצה פולית ותוספת ברזל לאורך כל ההריון, והרופא/ה יתאימו אותן לכם (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023). הריון תאומים מעלה גם את הסיכון לרעלת הריון, והרופא/ה יבדקו אם יש צורך בטיפול מונע לפי גורמי הסיכון שלכם (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023).
במהלך המעקב ינחו אתכם מתי לפנות למרכז הרפואי שבו תלדו, כדי להחליט על מועד הלידה ועל אופן הלידה (משרד הבריאות, 2026). הלידה בתאומים מתוכננת לרוב מוקדם יותר מבהריון של עובר יחיד, ובתאומים עם שליה משותפת מוקדם יותר מאשר עם שתי שליות (ISUOG, 2025; NICE, 2024).
אופן הלידה תלוי בעיקר במצג העובר הראשון. כשהעובר הראשון לא במצג ראש, עולה הסיכוי לניתוח קיסרי (משרד הבריאות, 2026). בהריון תאומים בלי סיבוכים שעבר את שבוע 32, כשהעובר הראשון במצג ראש ואין פער משמעותי בגודל בין העוברים, לידה רגילה וניתוח קיסרי מתוכנן הם שתי אפשרויות בטוחות (NICE, 2024). גם כשמתכננים לידה רגילה, לפעמים יש צורך לסיים אותה בניתוח קיסרי (משרד הבריאות, 2026).
בהריון של שלושה עוברים ומעלה, אותם עקרונות חלים, אבל הסיכונים גבוהים יותר: ככל שמספר העוברים עולה, כך גדלה שכיחות הסיבוכים (משרד הבריאות, 2026). גם הסיכון ללידה מוקדמת גדל עם מספר העוברים, והריון של שלישייה ומעלה מסתיים לרוב בניתוח קיסרי (משרד הבריאות, 2026).
גם בשלישייה, סקר תסמונת דאון נשען בעיקר על שקיפות עורפית (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023), כי על NIPT בשלישייה ומעלה אין עדיין מספיק מידע (משרד הבריאות, 2026). כמעט כל השלישיות נולדות לפני המועד (כללית, 2024).
גם בשלישייה, סוג השליה קובע את המעקב. ההנחיה הבריטית מחילה על שלישייה עם שליה משותפת את אותו מעקב צמוד כמו בתאומים עם שליה משותפת (NICE, 2024). ההנחיה של ISUOG מ-2025 עוסקת בתאומים, וההנחיות לשלישיות ומעלה יפורסמו במסמך נפרד (ISUOG, 2025). את מקום המעקב קובעים עם הרופא/ה המטפל/ת. בחלק מבתי החולים יש מרפאות ייעודיות להריון מרובה עוברים, ומגיעים אליהן בהפניה (הלל יפה, 2022).
הסיבוך השכיח ביותר בהריון מרובה עוברים הוא לידה מוקדמת, לפני שבוע 37 (משרד הבריאות, 2026). כמחצית ויותר מהתאומים נולדים לפני שבוע 37 (כללית, 2024; NICE, 2024). לידה מוקדמת מאוד, לפני שבוע 32, שכיחה בתאומים פי עשרה בערך מאשר בעובר יחיד: 10% לעומת 1% (ISUOG, 2025).
אצל האם. בהריון תאומים עולה הסיכון למחלות יתר לחץ דם, לאנמיה, לדימום, לניתוח קיסרי וללידה מכשירנית (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023), וגם לסוכרת הריון (ACOG, 2021). מחקר אמריקאי גדול שפורסם ב-2026, על יותר מ-22 מיליון לידות, מצא שתחלואה אימהית קשה הייתה שכיחה יותר בתאומים: 2.3% בתאומים עם שתי שליות ו-1.9% עם שליה משותפת, לעומת 0.8% בעובר יחיד (AJOG MFM, 2026). זה קשר סטטיסטי, ולא מעיד שכל הריון תאומים יסתבך.
אצל העוברים. עוברים שחולקים שליה נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים של חלוקת דם ומשאבים, ועוברים שחולקים שק נמצאים בסיכון לסיבוכים של חבל הטבור (משרד הבריאות, 2026). משקל לידה נמוך שכיח יותר, גם בגלל לידה מוקדמת וגם בגלל תחרות על מקום ועל חומרי מזון ברחם (משרד הבריאות, 2026).
אין טיפול שהוכח כמונע לידה מוקדמת בכל הריונות התאומים, ולכן לא נותנים טיפול מונע כשגרה (RCOG, 2026; ISUOG, 2025). כשמתגלה צוואר רחם מקוצר, ההנחיות ממליצות לשקול טיפול בפרוגסטרון בנרות לנרתיק, ולפעמים תפר בצוואר הרחם, לפי שיקול הרופא/ה (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023; NICE, 2024). סקירת Cochrane מצאה שאין די ראיות כדי להמליץ על מנוחה במיטה כשגרה, בבית או באשפוז, לנשים בהריון מרובה עוברים (Cochrane, 2017). גם טבעת לצוואר הרחם (פסארי) לא הוכחה כיעילה בהריונות מרובי עוברים, וזריקות סטרואידים להבשלת ריאות העוברים לא ניתנות כשגרה רק משום שמדובר בתאומים (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023). החלטה על הפחתת עומס או על אשפוז היא החלטה רפואית אישית, לפי מה שנמצא במעקב.
החיסונים בהריון רלוונטיים גם בתאומים. מחקר אוסטרלי מ-2026, על יותר מ-11 אלף תינוקות תאומים, מצא שחיסוני שפעת ושעלת בהריון לא העלו את הסיכון ללידה מוקדמת, ללידה שקטה או לעובר קטן (BJOG, 2026).
אין ראיות חזקות לכך שדיאטה מיוחדת להריון מרובה עוברים משפרת את התוצאות (Cochrane, 2015). לכן ההמלצות על תזונה ועל עלייה במשקל ניתנות אישית, ובחלק מהמרפאות לתאומים יש דיאטנית בצוות (איכילוב).
הריון תאומים מביא לרוב תחושות מעורבות: התרגשות מהשמחה הכפולה, וגם חשש ודאגה (משרד הבריאות, 2026). מחקר ישראלי קטן מ-2025, ב-56 נשים בהריון תאומים, מצא אצלן רמות חרדה גבוהות יותר מאשר בהריון של עובר יחיד, אבל לא יותר דיכאון (Arch Womens Ment Health, 2025). אם הדאגה מכבידה עליכם, ספרו על כך לצוות. ההנחיה הבריטית רואה בתמיכה רגשית חלק מהמעקב בתאומים (NICE, 2024).
הריון תאומים לא משנה את סימני האזהרה, אבל בגלל הסיכון ללידה מוקדמת חשוב לא לחכות איתם:
כשאתם פונים למיון, הביאו איתכם את כרטיס מעקב ההריון (משרד הבריאות, 2024).
המעקב בתאומים מזהה סיבוכים מוקדם, אבל הוא לא מבטיח הריון בלי סיבוכים ולא מגלה כל בעיה. בדיקות הדם של הסקר בתאומים פחות מדויקות מאשר בעובר יחיד (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023), וגם סקירת המערכות קשה יותר מבחינה טכנית ונמשכת זמן רב יותר (ISUOG, 2025; NICE, 2024).
תוכניות המעקב שונות בין ההנחיות, כי אין מספיק מחקרים מבוקרים שמראים איזה לוח סקירות עדיף (Cochrane, 2017). גם רוב ההמלצות הקיימות לניהול הריון מרובה עוברים לא נשענות על ראיות חזקות (ISUOG, 2025). גם בפועל יש הבדלים בין רופאים ומרכזים בעולם בדרך שבה הם מעריכים ומונעים לידה מוקדמת בתאומים (UOG, 2025).
הטבלה משווה את שלוש ההנחיות המרכזיות בנושאים שבהם הן נבדלות. בישראל, נייר העמדה של האיגוד הוא ההנחיה המקצועית המרכזית (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023; ISUOG, 2025; NICE, 2024).
| נושא | האיגוד הישראלי (2023) | ISUOG (2025) | NICE (2024) |
|---|---|---|---|
| סקר לתסמונת דאון | שקיפות עורפית היא בדיקת הבחירה; NIPS אפשרית כבדיקת סקר | NIPT היא הבדיקה המדויקת ביותר; אם אין NIPT, סקר משולב בשליש הראשון או שקיפות וגיל | סקר לפי התוכנית הלאומית הבריטית |
| מעקב בשתי שליות | מעקב גדילה סדיר מסוף השליש השני | סקירות סדירות אחרי סקירת המערכות | מעקב פער גדילה מסוף השליש השני |
| מעקב בשליה משותפת | מתחיל בתחילת השליש השני, כולל דופלר ואקו לב עובר | מתחיל בתחילת השליש השני, כדי לזהות TTTS בזמן; הערכת לב עובר | מתחיל בתחילת השליש השני ונמשך עד הלידה |
| אורך צוואר הרחם | המדידה עשויה לנבא לידה מוקדמת | שיטת הסקר המועדפת ללידה מוקדמת | מציעים מדידה אחת באמצע ההריון |
| צוואר רחם מקוצר | ייתכן יתרון לפרוגסטרון; תפר לפי שיקול דעת | אפשר לשקול פרוגסטרון או תפר | מציעים פרוגסטרון |
| מועד הלידה | נקבע בנייר עמדה נפרד | לפי סוג השליה | לפי סוג השליה |
גם בתוך ישראל יש הבדלים בין דפי המידע. למשל, מועד הלידה בתאומים עם שתי שליות שמופיע בדף של כללית מאוחר במעט מזה שבהנחיות הבינלאומיות (כללית, 2024; ISUOG, 2025). לכן התוכנית שלכם נקבעת עם הצוות המטפל, ולא לפי טבלה מהאינטרנט.
כדי להעריך את גדילת התאומים משתמשים בעקומות גדילה, ואין הסכמה על העקומה המתאימה. לכן האיגוד ממליץ לציין בדוח האולטרסאונד באיזו עקומה השתמשו (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023). ב-2026 פורסמו ערכי ייחוס ישראליים לגדילת תאומים, על סמך נתונים מ-11 מרכזים רפואיים (Harefuah, 2026).
בדוחות האולטרסאונד התאומים מסומנים לרוב "תאום A" ו"תאום B". הסימון עוזר לעקוב אחרי כל עובר לאורך ההריון, אבל הסדר הזה לא בהכרח יהיה סדר הלידה, במיוחד בניתוח קיסרי (ISUOG, 2025).
את השאלות האלה כדאי לשאול כשנקבע סוג השליה ונבנית תוכנית המעקב:
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.
באולטרסאונד אפשר לראות יותר משק הריון אחד כבר מהשבוע השישי (מכבי). את מספר השליות קובעים בהמשך השליש הראשון. רמת בטא גבוהה יכולה לרמוז על תאומים, אבל רק אולטרסאונד מאשר.
כן, הסיכון לסיבוכים גבוה יותר כשיש שליה משותפת, ולכן המעקב צמוד יותר (משרד הבריאות, 2026). הסיבוך העיקרי הוא תסמונת מעבר דם בין עוברים. הסקירות התכופות נועדו לזהות אותה בזמן (ISUOG, 2025), וכיום יש לה טיפולים, ובראשם טיפול בלייזר (ISUOG, 2025; כללית, 2024).
כן. משרד הבריאות מציין שהבדיקה מתאימה גם להריון תאומים (משרד הבריאות, 2026), וההנחיה האמריקאית ממליצה עליה כבדיקת סקר ראשונה לתסמונת דאון גם בתאומים (SMFM, 2025). אחרי "תאום נעלם" הבדיקה לא מומלצת.
לפעמים אחד העוברים מפסיק להתפתח בתחילת ההריון, והשני ממשיך. זה קורה בערך באחד מכל חמישה הריונות תאומים, ושכיח יותר אחרי טיפולי פוריות (ISUOG, 2025). זה משנה את בחירת בדיקת הסקר, ולכן חשוב שהבודקים יידעו על כך.
מנוחה במיטה כשגרה לא הוכחה כמשפרת את התוצאות בהריון מרובה עוברים (Cochrane, 2017). אם מתגלה סיבוך, למשל צוואר רחם מקוצר, הרופא/ה ידונו איתכם בטיפול, למשל פרוגסטרון, ובהתאמת הפעילות או באשפוז (NICE, 2024).
כן, בהריון בלי סיבוכים כשהעובר הראשון במצג ראש ואין פער גדול בגודל בין העוברים, לידה רגילה היא אפשרות בטוחה (NICE, 2024). כשהעובר הראשון במצג עכוז, בשלישייה ומעלה, או בתאומים שחולקים שק, ממליצים לרוב על ניתוח קיסרי (כללית, 2024; NICE, 2024).
הנטייה המשפחתית קשורה בעיקר לתאומים לא זהים: כשיש תאומים לא זהים בקרב נשים במשפחה, הסיכוי להריון תאומים גבוה יותר (Hum Reprod Update, 2008). תאומים זהים נוצרים לרוב באקראי (איכילוב, 2024).