כמה סקירות עושים בהריון תאומים, באיזה שבוע ומה בודקים בכל אחת? לוח סקירה-סקירה לפי סוג השליה, מהנייר הישראלי ומההנחיות הבינלאומיות.
כמה סקירות עושים בהריון תאומים, באיזה שבוע ומה בודקים בכל אחת? לוח סקירה-סקירה לפי סוג השליה, מהנייר הישראלי ומההנחיות הבינלאומיות.
חלק מהמדריך: היריון תאומים ומרובה עוברים: מפת המעקב והבדיקות
בכתבה זו
באולטרסאונד הראשון נראו שני דופקים, ומיד אחרי השמחה מגיעה השאלה המעשית: כמה סקירות יהיו, באיזה שבוע, ומה בודקים בכל אחת.
הריון תאומים (הריון מרובה עוברים, Multiple pregnancy) מוגדר בישראל הריון בסיכון לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023), ולכן מחייב מעקב תכוף יותר ואיתור מוקדם של סיבוכים (משרד הבריאות, 2026). את המפה הכללית מפרטת הכתבה הראשית על הריון תאומים.
מספר הסקירות תלוי קודם כול בשאלה אם השליה נפרדת או משותפת. הסיכונים בהריון תאומים נקבעים לפי סוג השליה (כוריוניות, Chorionicity), ולא לפי השאלה אם התאומים זהים (NICE, 2024).
סוג השליה נקבע בסקירה הראשונה, לפי המחיצה בין השקים, ולפי ההנחיה הבינלאומית לפני סוף השבוע ה-13 (ISUOG, 2025). כשאי אפשר לקבוע בוודאות, מנהלים את ההריון כמו שליה משותפת (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023).
את לוח השבועות מרכזת הטבלה הבאה.
הטבלה מסכמת מה נמדד בכל סקירה ובאיזו תדירות, לפי נייר העמדה הישראלי, ולצידו ההנחיות הבינלאומיות במקומות שבהם הן שונות (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023; ISUOG, 2025; NICE, 2024).
| הסקירה | שתי שליות (DCDA) | שליה משותפת, שני שקים (MCDA) | שליה ושק משותפים (MCMA) |
|---|---|---|---|
| סקירה ראשונה וקביעת סוג השליה | בשליש הראשון. מתעדים מספר שקים, מיקומם וסוג השליה; לפי ISUOG, כשאי אפשר לקבוע את סוג השליה מבקשים חוות דעת שנייה במרכז שלישוני | כנ"ל | כנ"ל, ולפי ISUOG מפנים למרכז שלישוני עם מומחיות בתאומים בשק משותף, ושם נקבע המשך המעקב |
| שקיפות עורפית | מומלצת לכל הריון תאומים; סקר ביוכימי מדויק פחות בתאומים | כנ"ל | כנ"ל |
| סקירת מערכות | בשליש השני; לפי ISUOG סביב שבוע 20 (18–22), אצל בודק מנוסה | כנ"ל, בתוספת אקו לב עובר סביב שבוע 20–24 לפי האיגוד | כנ"ל, כולל הערכת לב עובר (ISUOG: בכל שליה משותפת) |
| מעקב גדילה | כל 4 שבועות משבוע 24 (האיגוד); NICE: מרווח שלא עולה על 28 יום משבוע 24 | מעקב אולטרסאונד משבוע 16–18, גדילה כל 2–4 שבועות (האיגוד); ISUOG ו-NICE: כל שבועיים משבוע 16 | ההמלצה של ISUOG לשליה משותפת (כל שבועיים משבוע 16) חלה גם כאן; הלוח האישי נקבע במרכז השלישוני. הפירוט בכתבה על תאומים זהים |
| מה נמדד במעקב הגדילה | משקל מוערך של כל תאום, הפער ביניהם, מי שפיר | כנ"ל, וגם כמות מי השפיר בכל שק בנפרד ושלפוחיות השתן, לזיהוי תסמונת העירוי (TTTS) | כמו בכל הריון תאומים לפי ISUOG: משקל מוערך של כל תאום, הפער ביניהם ומי שפיר (יש שק אחד). הפירוט בכתבה על תאומים זהים |
| אורך צוואר הרחם | האיגוד: מעקב עשוי לנבא לידה מוקדמת; ISUOG: בסקירת המערכות; NICE: מדידה אחת בשבוע 16–20 | כנ"ל | כנ"ל |
| דופלר | לפי ISUOG, עורק הטבור משבוע 24 | עורק הטבור ועורק מוחי (MCA); לפי ISUOG משבוע 20 | כנ"ל (ISUOG: בכל שליה משותפת) |
בסימנים למצבים הייחודיים לשליה משותפת האיגוד ממליץ לשקול מעקב בבית חולים (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023); הפירוט בכתבה על תאומים זהים. בתאומים בשק משותף ISUOG ממליצה שהמעקב כולו יתנהל במרכז שלישוני עם מומחיות בניהול הריונות כאלה (ISUOG, 2025).
בתאומים נעשות אותן בדיקות של השליש הראשון, אבל הן חשובות יותר, כי בדיקות הדם של הסקר מדויקות פחות.
בסקירה הראשונה מתעדים בדוח את מספר שקי ההריון, את מיקומם ואת סוג השליה והשקים (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). פער משמעותי בין התאומים בגודל או בשקיפות העורפית הוא סיבה לדיון עם מומחה לרפואת העובר, אף שכוח החיזוי שלו נמוך (ISUOG, 2025).
סקירת מערכות מוקדמת (בדרך כלל בשבועות 14–16, ובחלק מהמכונים עד 17; החלון הרשמי הוא משבוע 12 עד סוף שבוע 16) אינה מופיעה בנייר העמדה לתאומים כסקירה נפרדת (משרד הבריאות, 2026; האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023). מחקר ישראלי קטן מ-2025 (120 נשים במרכז אחד) הציע סקירת מומים בכל שליש, אחרי שחלק מהמומים התגלו רק בסקירה המוקדמת; זו הצעה שטרם אומתה במחקר גדול (Harefuah, 2025).
סקירת המערכות בתאומים נעשית באותו חלון של עובר יחיד, אבל היא ארוכה יותר ונעשית על ידי בודק מנוסה. לפי ISUOG, הסקירה נעשית סביב שבוע 20 (18–22) (ISUOG, 2025); בישראל החלון של הסקירה המאוחרת הוא משבוע 20 עד סוף שבוע 24, והמועד המומלץ עד סוף שבוע 23; דף משרד הבריאות אינו מבחין בין עובר יחיד לתאומים (משרד הבריאות, 2026).
בשליה משותפת מתווספת הערכת לב העובר: האיגוד ממליץ על אקו לב עובר סביב שבוע 20–24 (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023).
בכל סקירה מודדים את מדדי הגוף של שני התאומים ואת כמות מי השפיר, ומהשבוע ה-20 מתעדים את הפער במשקל המוערך בין התאומים; דופלר של עורק הטבור מתווסף מהשבוע ה-20 בשליה משותפת ומהשבוע ה-24 בשתי שליות (ISUOG, 2025).
פער גדילה (Twin Growth Discordancy) הוא הבדל בהערכת המשקל בין שני העוברים ביחס לתאום הגדול, וככל שהוא גדול יותר הסיכון לסיבוכים עולה (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023). פער משמעותי, או תאום קטן במיוחד לגילו, הם עילה להפניה למרכז לרפואת העובר (ISUOG, 2025).
בתאומים לא עוקבים אחרי גדילה במישוש הבטן או במדידת גובה הרחם (NICE, 2024). מחקר רטרוספקטיבי מ-2026 על כ-1,800 הריוני תאומים בשלושה מרכזים לרפואת העובר בבריטניה, באיטליה ובבלגיה מצא שהפער במשקל בין התאומים, כפי שנמדד בשבועיים שלפני הלידה, חזה סיבוך חמור טוב יותר מאחוזון הגדילה של התאום הקטן; זה ממצא שטרם אומת במרכזים אחרים, לא המלצה חדשה (Ultrasound Obstet Gynecol, 2026).
דופלר מודד זרימת דם. בתאומים בודקים את עורק הטבור, ובשליה משותפת גם את העורק המוחי (MCA), כסקר למצב הנקרא TAPS (ISUOG, 2025).
מדידת אורך צוואר הרחם באולטרסאונד עשויה לנבא לידה מוקדמת (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023).
גם הלוח עצמו נשען על הסכמת מומחים: סקירת Cochrane מצאה ניסוי מבוקר אחד בלבד (526 נשים), ולכן אין די ראיות כדי לקבוע איזה לוח סקירות עדיף בתאומים (Cochrane, 2017).
עקומת הגדילה. אין הסכמה איזו עקומה מתאימה לתאומים, ולכן האיגוד ממליץ שהדוח יציין באיזו עקומה השתמשו (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023). ב-2026 פורסמו ערכי ייחוס ישראליים לגדילת תאומים, על בסיס כ-7,000 עוברים מ-11 מרכזים; אלה ערכי ייחוס בלבד, בלי נתוני תוצאה, ואין לדעת אם המכון שלכם משתמש בהם (Harefuah, 2026).
מיקום חבל הטבור. במחקר מ-2026 על 184 הריוני תאומים עם שליה משותפת במרכז אחד ברומא, הדיוק בזיהוי הצמדה לא תקינה של חבל הטבור היה 60% בשליש הראשון ו-81% בשני, ושליה אחורית הקשתה על הבדיקה (Placenta, 2026).
מי זה תאום A. כדי שכל בודק יעקוב אחרי אותו עובר, ההנחיה ממליצה לתאר כל תאום בכמה שיותר מאפיינים: צד (ימין/שמאל, עליון/תחתון), מין כשהוא שונה, ובשליש הראשון גם מיקום חבל הטבור ביחס לקצה השליה (ISUOG, 2025). לכן בדוח כתוב, למשל, "תאום A (נקבה), בצד ימין של האם, שליה אחורית, חבל טבור שולי".
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.
זה תלוי בסוג השליה. בשתי שליות: סקירה בשליש הראשון, שקיפות עורפית, סקירת מערכות ואחריה גדילה בערך כל ארבעה שבועות. בשליה משותפת המעקב מתחיל מוקדם יותר ותכוף יותר, ולפי ISUOG ו-NICE נעשה כל שבועיים.
כן, באותו חלון, אבל הסקירה ארוכה יותר כי בודקים שני עוברים. ISUOG כותבת סביב שבוע 20, ו-NICE ממליצה לקבוע אותה מעט מאוחר יותר מאשר בעובר יחיד, כדי שאפשר יהיה לראות היטב את שני התאומים.
מעקב כל ארבעה שבועות מתאים לתאומים עם שתי שליות ובלי סיבוכים. מעקב כל שבועיים נועד לשליה משותפת, כי שם יכולה להתפתח תסמונת עירוי בין התאומים, ובכל סקירה בודקים מי שפיר בכל שק ודופלר. הנייר הישראלי כותב "2–4 שבועות" לגדילה, וההנחיות הבינלאומיות "כל שבועיים".
כן, והמדידה עשויה לנבא לידה מוקדמת. ISUOG ממליצה למדוד בסקירת המערכות, ו-NICE מציעה מדידה אחת בין שבוע 16 ל-20. כשהצוואר תקין, אין צורך בטיפול מונע.
לא. הסקירה המוקדמת מזהה חלק מהמומים מוקדם, אבל סקירת המערכות של השליש השני היא הבדיקה המלאה, וההנחיות ממליצות עליה בכל הריון תאומים. בשליה משותפת מתווספת גם הערכת לב העובר.
הריון תאומים הוא הריון בסיכון גבוה, וסוג השליה שנקבע בשליש הראשון מכתיב את כל המעקב. המדריך מציג את מפת הבדיקות לפי שליש ולפי סוג התאומים, ואת ההבדלים בין ההנחיות.
תאומים זהים ותאומים עם שליה משותפת הם לא תמיד אותו דבר. הכתבה מסבירה את המושגים, מה בודקים בכל סקירה כשהשליה משותפת, ואיך מזהים ומטפלים בסיבוכים כמו TTTS.
מה שונה בשקיפות עורפית כשיש שני עוברים: סוג השליה, חישוב הסיכון לכל עובר או לכל היריון, מגבלות NIPT בתאומים ומה עושים כשהשקיפות מוגברת רק אצל אחד.
מתי עושים סקירת מערכות מוקדמת, מה בודקים בה ומה היא עדיין לא יכולה לראות. כולל רשימת איברים, טבלת השוואה לסקירה המאוחרת והסבר על סמנים רכים.
מתי עושים סקירה מאוחרת, מה בודקים בה, מה היא לא יכולה לגלות ומה קורה אחרי סמן רך או ממצא. כולל רשימת איברים, שיעורי גילוי וטבלת סוגי ממצאים.
הערכת משקל עובר היא חישוב לפי מדידות באולטרסאונד, ולא שקילה. המדריך מסביר מתי עושים אותה בישראל, כמה היא מדויקת לפי כל מקור, למה האחוזון תלוי בעקומה ומה קורה כשההערכה קטנה או גדולה.