מה זו מחלה עורקית פריפרית, איך מזהים צליעה לסירוגין, איך מאבחנים ומטפלים, איך שומרים על כף הרגל ומתי צריך עזרה דחופה.
מה זו מחלה עורקית פריפרית, איך מזהים צליעה לסירוגין, איך מאבחנים ומטפלים, איך שומרים על כף הרגל ומתי צריך עזרה דחופה.
חלק מהמדריך: טרשת עורקים: מה קורה בעורק ואיך זה קשור ללב, מוח ורגליים
בכתבה זו
אחרי כמה מאות מטרים של הליכה השוק מתחילה לכאוב, אתם עוצרים, הכאב עובר, ואחרי עוד קטע הוא חוזר. רבים מייחסים את זה לגיל או לברכיים. לפעמים זו בדיוק המחלה הזאת, ובבדיקה פשוטה במרפאה אפשר לברר.
המדריך מסביר מהי PAD, איך מזהים אותה, למה היא קשורה ללב ולמוח, איך מאבחנים ומטפלים, מה אפשר לעשות בבית, ומתי צריך עזרה דחופה.
PAD היא מחלה שבה רובד (פלאק) של שומן, כולסטרול וסידן מצטבר בדופן עורקי הרגליים ומצר אותם. השריר בשוק מקבל פחות דם, ובזמן מאמץ הוא "רעב" לחמצן וכואב. זו מחלה כרונית, שהטיפול בה נמשך לאורך זמן (כללית).
המחלה שכיחה. לפי הערכת מחקר נטל התחלואה העולמי, ב-2019 חיו בעולם כ-113 מיליון בני 40 ומעלה עם PAD, והשכיחות עולה עם הגיל (Lancet Global Health, 2023). לפי מכבי, בערך אחד מכל חמישה בני 65 ומעלה חולה ב-PAD, לפחות מחצית מהחולים אינם מרגישים תסמינים, ורק כאחד מכל עשרה סובל מצליעה לסירוגין (מכבי).
בספרות מופיעים כמה שמות לאותה מחלה: peripheral artery disease, peripheral arterial disease, ובעברית גם "מחלת עורקים היקפית" או "מחלת כלי דם היקפיים".
התסמין הקלאסי הוא צליעה לסירוגין (intermittent claudication): כאב, התכווצות או עייפות בשרירי הרגל בזמן הליכה, שחולפים אחרי כמה דקות מנוחה וחוזרים במרחק דומה. המיקום של הכאב רומז איפה ההיצרות: בשוק, בירך או בישבן.
תסמינים וסימנים נוספים:
שני הסימנים האחרונים מעידים על מחלה מתקדמת יותר, שבה גם במנוחה מגיע מעט מדי דם לרגל. ההנחיה האמריקאית מגדירה ארבע קבוצות: PAD בלי תסמינים, PAD עם תסמינים כרוניים כמו צליעה, איסכמיה כרונית שמאיימת על הגפה, ואיסכמיה חריפה (ACC/AHA, 2024).
לא כל כאב ברגל בהליכה הוא PAD. היצרות בתעלת עמוד השדרה, בעיות מפרקים ועצבים יכולות לגרום לתסמינים דומים, ולכן צריך בירור רפואי.
טרשת עורקים היא מחלה של כל מערכת כלי הדם. מי שיש לו טרשת בעורקי הרגליים נמצא בסיכון גבוה יותר להתקף לב ולשבץ, כי לרוב יש לו טרשת גם בעורקי הלב, הצוואר והמוח (מכבי). ההנחיה האמריקאית מציינת ש-PAD קשורה לסיכון מוגבר לקטיעה, להתקף לב, לשבץ ולמוות, ולפגיעה באיכות החיים וביכולת ההליכה (ACC/AHA, 2024).
לכן הרגליים הן מעין "חלון" למצב כלי הדם בכל הגוף. מטרת הטיפול היא לא רק להקל על הכאב בהליכה, אלא גם להפחית את הסיכון לאירועים בלב ובמוח. על הקשר בין טרשת בעורקי הצוואר לשבץ אפשר לקרוא בהיצרות עורקי הצוואר (קרוטיד): מה המשמעות ומה הקשר לשבץ, ועל שבץ עצמו בשבץ מוחי: איך מזהים את הסימנים, למה כל דקה חשובה ואיך מפחיתים את הסיכון.
גורמי הסיכון דומים לאלה של טרשת עורקים בכלל: גיל, עישון, סוכרת, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ומחלת לב או שבץ בעבר. עישון בולט במיוחד: לפי מכבי הוא מעלה את הסיכון ל-PAD פי ארבעה (מכבי). לפי מחקר נטל התחלואה העולמי, כ-70% מנטל המחלה מיוחס לגורמי סיכון שאפשר לשנות (Lancet Global Health, 2023).
מי שיש לו כמה גורמי סיכון וכאב ברגל בהליכה, או סוכרת עם פצעים ברגל, כדאי שישאל את רופא המשפחה על בדיקה.
ברוב המקרים האבחון נעשה במרפאה: שיחה על התסמינים, בדיקה גופנית ומדד קרסול-זרוע (ABI) במנוחה (ACC/AHA, 2024). מכבי מתארת מדידה של לחץ הדם ברגליים ובזרועות לפני הליכה ואחריה (מכבי). אולטרסאונד דופלר (דופלקס) מראה את ההיצרויות ואת הזרימה (כללית).
הטבלה מסכמת את הבדיקות העיקריות ומה כל אחת נותנת:
| בדיקה | מה היא בודקת | מתי משתמשים בה |
|---|---|---|
| בדיקה גופנית | דפקים ברגליים, צבע, חום ופצעים בכף הרגל | בכל חשד |
| מדד קרסול-זרוע (ABI) | השוואה בין לחץ הדם בקרסול ללחץ בזרוע | בדיקת הבסיס לאבחון |
| מדד אצבע-זרוע (TBI) | לחץ הדם בבוהן לעומת הזרוע | כשהעורקים נוקשים, למשל בסוכרת, וה-ABI לא אמין |
| אולטרסאונד דופלר | מיקום ההיצרות ועוצמת הזרימה | להשלמת האבחון ולתכנון |
| CTA, MRA או צנתור אבחוני | מפה מדויקת של העורקים | כשנשקל צנתור טיפולי או ניתוח |
ה-ABI הוא היחס בין לחץ הדם בקרסול ללחץ הדם בזרוע. ההנחיה האמריקאית קובעת ארבע קטגוריות לדיווח על התוצאה במנוחה (ACC/AHA, 2024):
| ערך ABI במנוחה | פירוש | מה בדרך כלל עושים |
|---|---|---|
| 0.90 ומטה | לא תקין, מתאים ל-PAD | ממשיכים בטיפול ובבירור לפי התסמינים (ACC/AHA, 2024) |
| 0.91–0.99 | גבולי | כשיש כאב ברגל במאמץ, ההנחיה ממליצה על ABI אחרי הליכה על הליכון (ACC/AHA, 2024) |
| 1.00–1.40 | תקין | כשיש תסמינים אופייניים, גם כאן ההנחיה ממליצה על ABI במאמץ (ACC/AHA, 2024) |
| מעל 1.40 | העורקים נוקשים ולא נדחסים, והתוצאה לא אמינה. שכיח בסוכרת ובמחלת כליות | מודדים לחץ בבוהן (TBI). TBI של 0.70 ומטה נחשב לא תקין (ACC/AHA, 2024) |
תוצאה תקינה במנוחה לא שוללת PAD אצל מי שיש לו תסמינים, ולכן הרופא מחליט על בדיקות נוספות לפי התמונה כולה.
מי שאובחן עם PAD נבדק בדרך כלל גם לגבי לחץ דם, שומני דם וסוכר, כי אלה קובעים את הסיכון הכללי.
הטיפול בנוי משלושה רבדים: הליכה מובנית ושינוי אורח חיים, תרופות שמפחיתות את הסיכון לאירועים בלב, במוח וברגל, ובחלק מהמקרים הליך לפתיחת העורק. ההנחיה ממליצה שהטיפול יינתן בצוות רב-מקצועי, במיוחד במחלה מתקדמת (ACC/AHA, 2024).
פעילות גופנית מובנית היא חלק מרכזי בטיפול, בתוכנית בפיקוח או בתוכנית ביתית מסודרת (ACC/AHA, 2024). העיקרון פשוט: הולכים עד שהכאב מופיע, עוצרים לנוח עד שהוא חולף, וממשיכים (מכבי). עם הזמן המרחק בלי כאב מתארך בדרך כלל. את התוכנית מתאימים עם הרופא.
| רכיב | מה עושים | למה |
|---|---|---|
| הליכה עד כאב ועצירה | הולכים עד כאב קל עד בינוני, נחים עד שהוא חולף, וחוזרים חלילה (ACC/AHA, 2024) | המאמץ החוזר משפר את היכולת ללכת |
| תוכנית בפיקוח | בתוכניות שנבדקו: מפגשים של 30–45 דקות הליכה, שלוש פעמים בשבוע לפחות, במשך 12 שבועות לפחות, בהדרכת פיזיולוג מאמץ או אחות (ACC/AHA, 2024) | המסגרת המובנית עם ליווי היא שנבדקה במחקרים |
| תוכנית ביתית מובנית | בניסוי של שלושה חודשים, תוכנית הליכה ביתית עם מעט ליווי שיפרה את מרחק ההליכה לעומת טיפול רגיל (ACC/AHA, 2024) | חלופה למי שאין לו גישה לתוכנית בפיקוח |
| התקדמות הדרגתית | מאריכים את זמן ההליכה ככל שהתסמינים והתפקוד משתפרים (ACC/AHA, 2024) | כך השיפור נמשך |
לפני שמתחילים, שאלו את הרופא אם התוכנית מתאימה לכם, במיוחד אם יש לכם מחלת לב או פצע ברגל.
התרופות נועדו בעיקר להפחית התקפי לב, שבץ ואירועים ברגל (ACC/AHA, 2024). הטבלה מסכמת את הקבוצות העיקריות:
| סוג הטיפול | מה הוא עושה | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| נוגדי טסיות (למשל אספירין) | מפחיתים היווצרות קרישים על הרובד | מגבירים נטייה לדימום, ולכן לא מתחילים לבד |
| סטטינים | מורידים כולסטרול LDL ומייצבים את הרובד | בכאבי שרירים פונים לרופא ולא מפסיקים לבד |
| נוגד קרישה במינון נמוך עם אספירין | הפחתת אירועים בלב וברגל אצל חלק מהחולים | מתאים רק למי שאינו בסיכון מוגבר לדימום, לפי החלטת רופא |
| תרופות ללחץ דם ולסוכרת | מפחיתות את הנזק לדופן העורקים | חלק מתרופות הסוכרת מפחיתות גם סיכון לבבי |
| טיפול בגמילה מעישון | מגדיל את הסיכוי להפסיק לעשן | סדנאות גמילה כלולות בסל, ותרופות לגמילה מסובסדות |
לפי כללית, הבסיס הוא אספירין וסטטינים (כללית), והמידע על הגמילה מעישון לקוח ממכבי (מכבי). ההנחיה האמריקאית ממליצה גם על השילוב של נוגד קרישה במינון נמוך עם אספירין למי שאינו בסיכון מוגבר לדימום (ACC/AHA, 2024). המינון, השילוב ומשך הטיפול נקבעים אישית.
מחקר גדול שפורסם ב-2025 מצא שאצל אנשים עם PAD וסוכרת סוג 2, תרופה מקבוצת GLP-1 (סמגלוטייד) הגדילה את מרחק ההליכה המרבי לעומת טיפול דמה, אחרי שנה של טיפול (Lancet, 2025). זו אינה המלצה כללית, ועוד לא ידוע אם התועלת קיימת גם בלי סוכרת. ההחלטה עם הרופא.
כשהצליעה מגבילה למרות תרופות והליכה מובנית, או כשיש איסכמיה שמאיימת על הגפה, שוקלים הליך לשחזור זרימת הדם: בצנתר, בניתוח או בשילוב (ACC/AHA, 2024). בצנתור מרחיבים את העורק בבלון ולעיתים משאירים תומכן (סטנט), ובניתוח מעקפים יוצרים דרך עוקפת לדם (כללית). הבחירה תלויה במיקום ההיצרות, באורכה ובמצב הכללי. גם אחרי הליך מצליח ממשיכים בתרופות ובהליכה, כי הטרשת לא נעלמת.
טיפול בכף הרגל חשוב בכל שלבי המחלה, מחינוך ומניעה ועד טיפול בפצעים מורכבים, ורופאי כף רגל ומומחים לריפוי פצעים הם חלק מהצוות (ACC/AHA, 2024). בפועל (מכבי):
המעקב השוטף נעשה אצל רופא המשפחה או אצל רופא כלי דם (כללית). ההנחיה האמריקאית מדגישה שהטיפול ב-PAD, ובמיוחד באיסכמיה שמאיימת על הגפה, טוב יותר כשהוא ניתן בצוות של כמה התמחויות (ACC/AHA, 2024). כשהתסמינים מגבילים למרות טיפול, כשיש כאב במנוחה או פצע שלא מחלים, או כשנשקל הליך, מפנים לכירורג כלי דם או למרפאת כלי דם בבית חולים. במחלה מתקדמת מצטרפים רופא כף רגל, מומחה לפצעים ולעיתים רדיולוג פולשני.
כאב בהליכה מצמצם יציאות מהבית, וזה משפיע על מצב הרוח ועל העצמאות. כדאי לדבר על זה עם הרופא, כי הליכה מובנית וטיפול מתאים משפרים לרוב את היכולת ללכת. שיתוף בני המשפחה עוזר להתמיד בהליכה ובהפסקת העישון, ובני משפחה עם גורמי סיכון יכולים להיבדק גם הם.
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. אין להתחיל, להפסיק או לשנות תרופות בלי רופא. במצב חירום התקשרו ל-101.
היצרות או חסימה של עורקי הרגליים, בדרך כלל מטרשת עורקים. היא מפחיתה את זרימת הדם לשרירי הרגל, עלולה לגרום לכאב בהליכה, וקשורה לסיכון גבוה יותר להתקף לב ולשבץ.
כאב או התכווצות בשרירי הרגל בזמן הליכה, שחולפים במנוחה וחוזרים במרחק דומה. זה התסמין האופייני של PAD, וכדאי להיבדק אם הוא חוזר.
כן. לפחות מחצית מהחולים לא מרגישים תסמינים. גם PAD בלי תסמינים מעידה על טרשת בכלי הדם, ולכן חשוב לטפל בגורמי הסיכון.
בשיחה, בבדיקה גופנית ובמדד קרסול-זרוע (ABI), שמשווה את לחץ הדם ברגל ובזרוע. אולטרסאונד דופלר משלים את הבירור, ו-CTA או MRA נדרשים בעיקר כשנשקל הליך.
כן. הליכה מובנית היא חלק מרכזי בטיפול. הולכים עד שהכאב מופיע, נחים עד שהוא חולף וממשיכים, ועם הזמן המרחק בלי כאב מתארך בדרך כלל.
לפי ההנחיה האמריקאית, ABI במנוחה בין 1.00 ל-1.40 נחשב תקין, 0.91–0.99 גבולי, ו-0.90 ומטה מתאים ל-PAD. ערך מעל 1.40 מעיד על עורקים נוקשים, ואז מודדים לחץ בבוהן. כשיש תסמינים וה-ABI תקין, עושים לעיתים ABI אחרי מאמץ.
כשהצליעה מגבילה למרות תרופות והליכה מובנית, או כשיש כאב במנוחה או פצעים שלא מחלימים. ההליך יכול להיות צנתור עם בלון וסטנט, ניתוח מעקפים או שילוב.
רופא המשפחה או רופא כלי דם במעקב השוטף, וכירורג כלי דם כשנשקל הליך או כשהמחלה מתקדמת. במחלה מתקדמת מצטרפים גם רופא כף רגל ומומחה לפצעים.
היצרות בעורקי התרדמה (קרוטיד) היא לרוב שקטה, אבל עלולה להעלות את הסיכון לשבץ. המדריך מסביר מה המשמעות, איך מודדים ומה האפשרויות.
הנחיות AHA/ASA מ-2024 מדגישות ששבץ ראשון נראה פתאומי, אבל לעיתים קרובות קודמים לו גורמי סיכון שאפשר לזהות ולטפל בהם הרבה קודם.
מדריך למי שקיבל הפניה לדופלר עורקי צוואר: מה הבדיקה מחפשת, איך היא מתבצעת, האם צריך לצום, מה מקבלים בדוח ומה קורה אם נמצאת היצרות.
הסיכון לשבץ נוסף גבוה במיוחד בחודשים הראשונים אחרי TIA או שבץ. מה מבררים, אילו תרופות ניתנות, איזה מעקב נדרש ומה בידיים שלכם.
