טרשת עורקים: מה קורה בעורק ואיך זה קשור ללב, מוח ורגליים

בדיקת דם הראתה כולסטרול גבוה, בדופלר של הצוואר כתבו "רובד טרשתי", או שרופא אמר לכם שיש "הסתיידות בעורקים". המילים טרשת עורקים נשמעות כמו גזר דין, ומיד עולות שאלות: עד כמה זה מסוכן, האם זה הפיך, ומה עושים עכשיו.

טרשת עורקים שכיחה מאוד, והיא מתפתחת לאט, לאורך שנים. זה גם החדשות הטובות: יש זמן לפעול. המדריך מסביר מה קורה בתוך העורק, איך המחלה מתבטאת בלב, במוח ובצוואר וברגליים, איך מאבחנים אותה, מה הטיפולים ומה הם עושים, מה המשמעות לתוחלת החיים, ומתי צריך לפנות לעזרה מיד.

טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס): הגדרה ומה קורה בעורק

טרשת עורקים היא מחלה של דופן העורקים: רובד (פלאק) מצטבר בשכבה הפנימית של העורק, מצר אותו ומקשיח אותו. היא יכולה לפגוע כמעט בכל עורק בגוף, ומחלות שנגרמות ממנה, בעיקר התקף לב ושבץ, הן גורם המוות המוביל בעולם (NHLBI, 2024).

התהליך מתחיל לרוב כבר בגיל צעיר ומתקדם בהדרגה עם השנים. בשלבים הראשונים העורק מתרחב כדי לפצות, ולכן הזרימה נשמרת ואין תסמינים. רק כשהרובד גדול מספיק כדי להצר את העורק באופן משמעותי, או כשהוא נסדק ונוצר עליו קריש, מופיעים סימנים (מכבי שירותי בריאות).

טרשת עורקים, הסתיידות עורקים ו-arteriosclerosis

כמה מונחים מבלבלים חוזרים בדוחות. ארטריוסקלרוזיס (arteriosclerosis) הוא שם כללי להתקשות של עורקים, וטרשת עורקים (atherosclerosis, אתרוסקלרוזיס) היא הסוג השכיח שלו, שבו הנוקשות נגרמת מרובד. "הסתיידות עורקים" מתארת את הסידן שמצטבר בתוך הרובד, ולכן היא סימן לטרשת, אבל לא מדד ישיר לכמה העורק צר.

היווצרות פלאק בעורק: שלבי התהליך

הפלאק נוצר בתהליך של שנים, שמתחיל בפגיעה בשכבה הפנימית של העורק ומתפתח לדלקת מקומית. השלבים העיקריים (NHLBI, 2024):

1. פגיעה בדופן: לחץ דם גבוה, עישון, סוכר גבוה וכולסטרול גבוה פוגעים בשכבה הפנימית של העורק.
2. חדירת כולסטרול: חלקיקי כולסטרול מסוג LDL ("הכולסטרול הרע") חודרים לדופן הפגועה ומצטברים בה.
3. דלקת: תאי מערכת החיסון מגיעים לאזור, בולעים את הכולסטרול ויוצרים ליבה שומנית.
4. רובד: סביב הליבה נבנה מעטה של תאים וסיבים, ועם הזמן גם סידן. העורק מצטמצם ונעשה נוקשה.
5. סיבוך: רובד שנסדק חושף את תוכנו לדם, ועליו נוצר קריש. קריש כזה יכול לחסום את העורק במקום, או להינתק ולחסום עורק קטן יותר בהמשך.

שני מנגנונים גורמים לסיבוכים: היצרות הדרגתית שמפחיתה את זרימת הדם, וקריש פתאומי על רובד שנסדק. המנגנון השני אחראי לרוב התקפי הלב ולחלק גדול מאירועי השבץ, ולכן גם רובד שאינו מצר מאוד יכול להיות מסוכן (מכבי שירותי בריאות).

מה התסמינים של טרשת עורקים לפי האיבר שנפגע?

טרשת עורקים היא מחלה של כל מערכת כלי הדם, והתסמינים תלויים בעורק שנפגע. לעיתים קרובות היא קיימת בכמה מקומות בבת אחת, ולכן מי שאובחנה אצלו טרשת באיבר אחד נבדק בדרך כלל גם לגבי האחרים.

בשלבים המוקדמים לרוב אין תסמינים בכלל, ותסמינים מופיעים לראשונה בדרך כלל במאמץ גופני או רגשי (NHLBI, 2024).

איך טרשת עורקים בצוואר ובמוח קשורה לשבץ?

טרשת בעורקי הצוואר ובעורקי המוח היא אחת הסיבות העיקריות לשבץ איסכמי, שבץ שנגרם מחסימה. רובד בעורק הצוואר יכול להצר את העורק, אבל לעיתים קרובות יותר הבעיה היא קריש קטן שנוצר עליו ונסחף אל המוח.

רוב האנשים עם טרשת בעורקי הצוואר לא מרגישים כלום. לעיתים הרופא שומע בסטטוסקופ רחש בצוואר (bruit), ולעיתים הטרשת מתגלה רק אחרי אירוע מוחי חולף או שבץ (NHLBI, 2024). הבדיקה הראשונה בדרך כלל היא דופלר עורקי צוואר, ולפי הצורך CTA או MRA (PMC, 2015). איך הבדיקה עובדת מוסבר בדופלר עורקי צוואר (דופלקס קרוטיד): איך הבדיקה עובדת ומה היא בודקת, ומה המשמעות של היצרות ומתי מטפלים בה מוסבר בהיצרות עורקי הצוואר (קרוטיד): מה המשמעות ומה הקשר לשבץ.

טרשת בעורקים הקטנים בתוך המוח קשורה גם לשבץ קטן ושקט ולירידה הדרגתית בזיכרון ובחשיבה. את התמונה המלאה של שבץ, הסימנים והטיפול תמצאו בשבץ מוחי: איך מזהים את הסימנים, למה כל דקה חשובה ואיך מפחיתים את הסיכון.

מה קורה כשטרשת עורקים פוגעת בעורקי הלב?

טרשת בעורקים הכליליים, שמזינים את שריר הלב, נקראת מחלת לב כלילית. כשהעורק צר, הלב לא מקבל מספיק דם במאמץ, ומופיעים לחץ או כאב בחזה שעלולים להקרין לזרוע, לצוואר או ללסת, וחולפים במנוחה. כשרובד נסדק ונוצר עליו קריש שחוסם את העורק, מתרחש התקף לב (מכבי שירותי בריאות).

הסתיידות בעורקים הכליליים נמדדת בבדיקת CT שנותנת "ציון סידן" (CAC). ציון אפס נחשב תקין, וככל שהציון גבוה יותר הסיכון למחלת לב עולה (NHLBI, 2024). חשוב לדעת שהציון מודד סידן רק בעורקי הלב, ולכן ציון אפס לא שולל טרשת בעורקי הצוואר (MDedge).

מה התסמינים של טרשת עורקים ברגליים?

טרשת בעורקי הרגליים נקראת מחלת עורקים היקפית (Peripheral Artery Disease, PAD). התסמין האופייני הוא צליעה לסירוגין: כאב, כבדות או התכווצות בשוק, בירך או בישבן בזמן הליכה או בעלייה במדרגות, שחולפים אחרי כמה דקות מנוחה. סימנים נוספים הם רגל קרה, עור דק וחיוור, ירידה בשיער ברגל ופצעים שמחלימים לאט (מכבי שירותי בריאות).

לפחות מחצית מהחולים לא מרגישים תסמינים, ומי שיש לו טרשת ברגליים נמצא בסיכון גבוה יותר להתקף לב ולשבץ, כי בדרך כלל יש לו טרשת גם בעורקים אחרים (מכבי שירותי בריאות). הבדיקה הפשוטה לאבחון היא מדד קרסול-זרוע (ABI), שמשווה את לחץ הדם בקרסול ובזרוע.

מה גורם לטרשת עורקים ומי בסיכון?

טרשת עורקים נגרמת משילוב של גורמי סיכון. חלקם אפשר לשנות, וחלקם לא, וככל שיש יותר גורמים הסיכון עולה.

גורמי סיכון שאפשר לשנות (NHLBI, 2024):

• לחץ דם גבוה: פוגע ישירות בדופן העורק, והוא אחד הגורמים החשובים ביותר.
• כולסטרול גבוה, ובמיוחד LDL גבוה. בהיפרכולסטרולמיה משפחתית, מחלה תורשתית, הכולסטרול גבוה מאוד כבר מגיל צעיר.
• סוכרת: סוכר גבוה פוגע בשכבה הפנימית של העורקים.
• עישון, כולל עישון פסיבי. זה גורם הסיכון החזק ביותר לטרשת ברגליים.
• תזונה עשירה בשומן רווי, חוסר פעילות ועודף משקל.
• מחלות דלקתיות כרוניות, כמו דלקת מפרקים שגרונתית ופסוריאזיס.

גורמי סיכון שאי אפשר לשנות: גיל, מין (גברים בסיכון מוקדם יותר) והיסטוריה משפחתית. כשיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם טרשת עורקים, הסיכון כפול בערך מזה של כלל האוכלוסייה (מכבי שירותי בריאות).

אבחון טרשת עורקים: אילו בדיקות משמשות

האבחון משלב שיחה על תסמינים וגורמי סיכון, בדיקה גופנית, בדיקות דם ובדיקות הדמיה שנבחרות לפי העורק שנבדק (NHLBI, 2024). מטרת הבירור כפולה: לאתר טרשת במקומות שבהם היא מסוכנת, ולהעריך את הסיכון הכללי לאירועים.

אנשים עם גורמי סיכון, כמו עישון, סוכרת, לחץ דם גבוה, עודף משקל או היסטוריה משפחתית, צריכים לעבור בדיקות סקר תקופתיות אצל רופא המשפחה, כי אבחון מוקדם מאפשר טיפול פשוט ויעיל יותר (מכבי שירותי בריאות).

אפשרויות הטיפול בטרשת עורקים

הטיפול בנוי משלושה רבדים: שינוי אורח חיים, תרופות שמאטות את התהליך ומפחיתות את הסיכון לאירועים, ובחלק מהמקרים הליך לפתיחת עורק צר. את הטיפול המתאים קובע הרופא לפי מיקום הטרשת, חומרתה וגורמי הסיכון.

אילו תרופות משמשות בטרשת עורקים ומה הן עושות?

התרופות לא "מנקות" את העורקים, אלא מאטות את התקדמות הטרשת ומפחיתות את הסיכון להתקף לב ולשבץ. הטבלה מסכמת את הקבוצות העיקריות:

המידע על סוגי התרופות ותופעות הלוואי נשען על המדריכים של NHLBI (NHLBI, 2024) ומכבי (מכבי שירותי בריאות). המינון, השילוב ומשך הטיפול נקבעים אישית.

ההנחיה האמריקאית החדשה לטיפול בשומני הדם עוסקת לא רק בכולסטרול LDL, אלא גם בטריגליצרידים ובליפופרוטאין(a), חלבון שומני שרמתו נקבעת בעיקר בתורשה (ACC/AHA, 2026). אם במשפחה יש התקפי לב או שבץ בגיל צעיר, כדאי לשאול את הרופא אם לבדוק גם אותו. האגודה האירופית לטרשת עורקים ממליצה למדוד ליפופרוטאין(a) לפחות פעם אחת בחיים אצל כל מבוגר, כי רמה גבוהה היא גורם סיכון גם כשה-LDL נמוך (EAS, 2022).

קולכיצין, תרופה ותיקה נגד דלקת, נבדק גם במניעת אירועים בעורקים, כי דלקת היא חלק מתהליך הטרשת. בשני ניסויים שכללו רק מטופלים אחרי שבץ או אירוע מוחי חולף לא נמצאה תועלת מובהקת (Lancet, 2024; BMJ, 2024). סקירה של 12 ניסויים באנשים עם מחלת לב או אחרי שבץ מצאה פחות התקפי לב ושבצים, עם יותר תופעות לוואי במערכת העיכול (Cochrane, 2025). זו אינה המלצה לטיפול, ואין ליטול אותו בלי רופא.

מתי צריך הליך לפתיחת עורק?

כשעורק חשוב צר מאוד או גורם לתסמינים למרות טיפול, שוקלים הליך (מכבי שירותי בריאות):

• צנתור עם בלון וסטנט (תומכן): מרחיבים את העורק מבפנים ומשאירים בו גליל רשת שמחזיק אותו פתוח. משמש בעורקי הלב, בעורקי הרגליים ולעיתים בעורקי הצוואר.
• ניתוח מעקפים: משתילים כלי דם שעוקף את האזור החסום. משמש בלב וברגליים.
• ניתוח לניקוי העורק (אנדארטרקטומיה): מסירים את הרובד מתוך העורק. משמש בעיקר בעורקי הצוואר.

גם אחרי הליך מצליח, הטרשת לא נעלמת מהגוף, ולכן ממשיכים בתרופות ובאורח חיים בריא. בעורקי הצוואר, ההחלטה בין סטנט לניתוח מוסברת בסטנט או ניתוח קרוטיד: איך בוחרים.

האם טרשת עורקים הפיכה? האם אפשר "להמיס" אותה?

בחלק מהמקרים, ובעיקר בשלבים מוקדמים, אורח חיים בריא ותרופות יכולים לייצב את הפלאק ואף להקטין אותו. טרשת מתקדמת כנראה לא נעלמת לגמרי בטיפולים הקיימים (NHLBI, 2024).

מחקרי הדמיה מתוך העורק מראים שהקטנה של הפלאק אפשרית, אבל היא קטנה. בניסוי GLAGOV, הוספה של תרופה חזקה להורדת LDL לסטטין הקטינה את נפח הפלאק בעורקי הלב בכאחוז אחד, ופלאק הצטמק אצל 64% מהמטופלים לעומת 47% עם סטטין בלבד (JAMA, 2016). מטה-אנליזה מ-2026 של עשרה מחקרים על תרופות ממשפחת מעכבי PCSK9 מצאה גם התעבות של המעטפת שמכסה את הפלאק, סימן ליציבות (Coronary Artery Disease, 2026).

"המסת טרשת עורקים" אינה תהליך מהיר, ואין תוסף תזונה שהוכח כמסיר טרשת. חלק ממוצרי "אורז שמרים אדום" (red yeast rice) קיבלו אזהרה מה-FDA (NHLBI, 2024). המטרה המעשית היא לעצור את ההתקדמות ולמנוע אירועים, וזה בהחלט אפשרי.

"ניקוי עורקים": מה נטען ומה ידוע מהמחקרים

טענות נפוצות על "ניקוי" או "המסה" של טרשת, מול מה שמצאו הנחיות ומחקרים בכתבי עת:

אל תפסיקו תרופה ואל תחליפו אותה בתוסף בלי להתייעץ עם הרופא.

מניעת הסתיידות עורקים: מה אפשר לעשות

רוב האנשים יכולים למנוע או לדחות טרשת עורקים באורח חיים בריא ללב (NHLBI, 2024). אלה הצעדים העיקריים:

• הפסקת עישון. זה הצעד בעל ההשפעה הגדולה ביותר. קופות החולים מציעות סדנאות לגמילה מעישון כחלק מהסל הבסיסי, וטיפול תרופתי לגמילה (מכבי שירותי בריאות).
• תזונה ים-תיכונית: ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, דגים ושמן זית, ופחות שומן רווי, מלח וסוכר (מכבי שירותי בריאות).
• פעילות גופנית סדירה: לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות בינונית, כמו הליכה מהירה (NHLBI, 2024).
• שמירה על משקל: גם ירידה קטנה במשקל משפרת כולסטרול, סוכר ולחץ דם.
• איזון לחץ דם, כולסטרול וסוכר עם רופא המשפחה, כולל נטילה קבועה של התרופות שנקבעו.
• שינה מספקת והגבלת אלכוהול.

בישראל פועלות גם מרפאות ייעודיות למניעת טרשת עורקים ולשומני דם בבתי החולים, למי שמתקשה לאזן את הכולסטרול או שיש לו רקע משפחתי חזק (הדסה).

מה משפיע על תוחלת החיים עם טרשת עורקים?

אין מספר אחד לתוחלת חיים עם טרשת עורקים. התחזית תלויה במיקום הטרשת, בחומרתה, בגורמי הסיכון ובשאלה אם כבר היה אירוע, ובעיקר בשאלה כמה טוב הם מאוזנים.

הפער בין אנשים גדול. במחקר על 44,052 אנשים ללא תסמינים שעברו בדיקת ציון סידן, שיעור התמותה השנתי היה 0.87 ל-1,000 בציון אפס ו-7.48 ל-1,000 בציון מעל 10 (JACC Cardiovascular Imaging, 2009). אלה נתוני אוכלוסייה, לא תחזית אישית. הנקודה החשובה היא שטיפול בגורמי הסיכון משנה את התחזית: פחות אירועים, ואיכות חיים טובה יותר. למי שכבר עבר שבץ, הנושא מורחב בתוחלת חיים אחרי אירוע מוחי: איך נכון להבין את הנתונים.

התמודדות עם אבחנה של טרשת עורקים ביומיום

אבחנה של טרשת עורקים מעוררת אצל רבים דאגה, ולפעמים גם תחושת אשמה על הרגלים בעבר. זה טבעי. מה שחשוב הוא מה עושים מעכשיו, ושינויים קטנים ועקביים עובדים טוב יותר משינוי קיצוני שלא מחזיק.

כדאי לשתף את בני המשפחה, במיוחד כשיש רקע משפחתי, כי גם הם עשויים להרוויח מבדיקה. מעקב קבוע אצל רופא המשפחה, עם בדיקות דם ומדידות לחץ דם, הוא חלק מהטיפול. מי שחווה חרדה מתמשכת אחרי אירוע לבבי או מוחי יכול לבקש הפניה לתמיכה רגשית.

אילו תסמינים של התקף לב או שבץ מחייבים 101?

חירום: התקשרו מיד ל-101 אם מופיעים:

• לחץ, כאב או כובד בחזה, שעלולים להקרין לזרוע, לצוואר או ללסת, עם קוצר נשימה או זיעה קרה.
• חולשה, נימול או צניחה בפנים, בזרוע או ברגל, בעיקר בצד אחד, או קושי פתאומי בדיבור.
• אובדן ראייה, סחרחורת חזקה או כאב ראש פתאומי וחזק מאוד.
• רגל שנעשית פתאום כואבת מאוד, חיוורת וקרה.

רשמו מתי התחילו הסימנים, ואל תנהגו בעצמכם.

פנו עוד היום לרופא או למוקד של הקופה אם:

• היו סימנים כאלה והם חלפו. זה יכול להיות TIA או תעוקת חזה, ושניהם דורשים בירור דחוף.
• הופיע פצע ברגל שלא מחלים, או שינוי צבע חדש בכף הרגל.

קבעו תור לרופא המשפחה אם:

• יש לכם כאב או התכווצות ברגל בהליכה שחולפים במנוחה.
• יש לכם גורמי סיכון, כמו עישון, סוכרת, לחץ דם גבוה או רקע משפחתי, ולא נבדקתם לאחרונה.
• בבדיקה כלשהי נכתב "טרשת" או "הסתיידות", ואתם לא יודעים מה המשמעות.

שאלות לרופא המשפחה אחרי אבחנה של טרשת עורקים

• באילו עורקים נמצאה טרשת, ועד כמה היא משמעותית?
• האם צריך לבדוק גם עורקים אחרים, כמו בצוואר, בלב או ברגליים?
• מה הסיכון שלי להתקף לב או לשבץ, ואיך מפחיתים אותו?
• אילו תרופות אני צריך, מה כל אחת עושה, ומה תופעות הלוואי?
• האם יש מקום להליך, או שטיפול תרופתי מספיק?
• מה הדבר האחד שהכי כדאי לי לשנות באורח החיים?

הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. אין להתחיל, להפסיק או לשנות תרופות בלי רופא. במצב חירום התקשרו ל-101.