מתי עושים סקירה מאוחרת, מה בודקים בה, מה היא לא יכולה לגלות ומה קורה אחרי סמן רך או ממצא. כולל רשימת איברים, שיעורי גילוי וטבלת סוגי ממצאים.
מתי עושים סקירה מאוחרת, מה בודקים בה, מה היא לא יכולה לגלות ומה קורה אחרי סמן רך או ממצא. כולל רשימת איברים, שיעורי גילוי וטבלת סוגי ממצאים.
חלק מהמדריך: מעקב היריון: מפת הבדיקות והביקורים
בכתבה זו
עברתם כבר את השקיפות העורפית, אולי גם את הסקירה המוקדמת, ועכשיו מגיע התור לסקירה המאוחרת. השאלות חוזרות: באיזה שבוע בדיוק, מה עוד רואים בה, ומה עושים אם הרופא אומר שצריך לחזור.
סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד שמטרתה לסקור את מערכות הגוף של העובר, לוודא שהן מתפתחות כצפוי ולאתר מומים (משרד הבריאות, 2026). הסקירה המאוחרת נקראת גם "סקירה שנייה בהריון" או "סקירת מערכות שנייה".
סקירת מערכות מאוחרת היא אולטרסאונד שבו עוברים על כל איברי העובר באופן יסודי, מודדים אותו ובודקים את השליה ואת כמות מי השפיר (משרד הבריאות, 2026). מטרתה העיקרית היא לאתר מומים מבניים בעובר (משרד הבריאות, 2026).
בישראל מקובלות לרוב שתי סקירות מערכות: מוקדמת ומאוחרת (האיגוד הישראלי לגנטיקה רפואית ואחרים, 2026). ברוב המדינות מציעים סקירה אחת באמצע ההריון (ISUOG, 2022). יש גם סקירה שלישית בשבועות 30–32 (משרד הבריאות, 2026), אבל היא מוגבלת בהיקפה ואינה סקירה מלאה (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026).
הסקירה המאוחרת מומלצת לכל הנשים ההרות, גם כשההריון אינו בסיכון (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). גם ההנחיה האמריקאית מ-2026 ממליצה על סקירת איברים לכל הנשים, בלי קשר לבדיקת הסקר הגנטית שבחרו (ACOG, 2026).
אחרי סקירה מוקדמת תקינה. יש מערכות שממשיכות להתפתח אחרי הסקירה המוקדמת, ומומים שלא ניתן היה לראות אז עלולים להופיע בהן (כללית, 2025). בתוכנית הארצית בהולנד, שבה נעשית סקירת מומים בשליש הראשון, כ-0.9% מההריונות עם סקירה תקינה בשליש הראשון אובחנו עם מום מבני לפני שבוע 24. כ-87% מהמומים האלה נחשבים מומים שאי אפשר לראות בשליש הראשון, בעיקר בדרכי השתן ובלב (UOG, 2026).
אחרי NIPT תקין. בדיקת NIPT מזהה תסמונות כרומוזומליות, אבל לא מומים מבניים. לכן סקירת האיברים נשארת חשובה גם כשהתוצאה תקינה (ACOG, 2026).
הטבלה מסכמת את המונחים שתפגשו סביב הסקירה, לפי משרד הבריאות, נייר העמדה הישראלי וכללית (משרד הבריאות, 2026; האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026; כללית, 2025).
| מונח | מה זה אומר |
|---|---|
| סקירה מוקדמת | סקירת איברים בדרך כלל בשבועות 14–16, ובחלק מהמכונים עד 17, לרוב דרך הנרתיק. מוסיפה לסקירה המאוחרת ולא מחליפה אותה |
| סקירה מאוחרת (שנייה) | הסקירה המלאה בשבועות 20–24, מומלצת לכולן |
| סקירה שלישית | בדיקה לפי צורך או בחירה בשבועות 30–32, מוגבלת בהיקפה ואינה סקירה מלאה. היא שונה מבדיקת הערכת הגודל בשליש השלישי, שמומלצת לכל הנשים |
| סקירה מכוונת | בדיקה של איבר מסוים בעקבות שאלה מוגדרת. היא לא בודקת מחדש את שאר האיברים |
| אקו לב עובר | בדיקה מכוונת של הלב, כשיש חשד או גורם סיכון |
| הדמיה תת-אופטימלית | הבודק לא הצליח לראות היטב חלק מהאיברים, וזה נרשם בדוח |
הבדיקה נעשית לרוב דרך דופן הבטן, עם ג'ל, בחדר מוחשך כדי שתוכלו לראות את התמונה (משרד הבריאות, 2026). לפעמים משלימים דרך הנרתיק, למשל כדי למדוד את אורך צוואר הרחם או לראות איברים שנמצאים בחלק התחתון של הרחם (כללית, 2025). זו בדיקה בטוחה ולא פולשנית (מכבי, 2021).
כמה זמן. משך הבדיקה משתנה לפי מנח העובר ותנאי הבדיקה: לאומית מציינת 15–45 דקות (לאומית), ומאוחדת כ-15–20 דקות (מאוחדת). אם העובר שוכב בתנוחה לא נוחה, לפעמים מבקשים לחזור לבדיקה.
הכנה. אפשר לאכול, לשתות וליטול תרופות כרגיל, ואין צורך לצום (מכבי, 2021). כדאי להביא את ההפניה ואת תוצאות הבדיקות הקודמות, כמו השקיפות העורפית והסקירה המוקדמת (מאוחדת). כשההפניה לא מפרטת סיבה מיוחדת, הבדיקה מתייחסת להריון כהריון בסיכון נמוך (מכבי, 2021). לכן כדאי שהרקע הרפואי שלכם יופיע בהפניה.
מי מבצע. לפי חוזר משרד הבריאות, סקירת מערכות מבוצעת על ידי רופא מומחה במיילדות וגינקולוגיה או ברדיולוגיה, שעבר הכשרה ייעודית ביחידת אולטרסאונד מוכרת (משרד הבריאות, 2013). לפני הבדיקה מומלץ לחתום על הסכמה מדעת, אחרי הסבר על המגבלות שלה (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026).
התשובה. את התוצאות מקבלים בסוף הבדיקה, אלא אם נדרשת חוות דעת נוספת (משרד הבריאות, 2026). הדוח נמסר לכם בכתב, ואתם מעבירים אותו לרופא/ה המטפל/ת. האחריות הרפואית הכוללת, כולל ההמשך אחרי ממצא, היא של הרופא/ה המטפל/ת (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026).
תלת-ממד. לפי נייר העמדה הישראלי, לא הוכח שלאולטרסאונד תלת-ממדי יש ערך מוסף משמעותי, ואין חובה להשתמש בו (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). הוא יכול לעזור כשכבר יש חשד, למשל לשפה שסועה (כללית, 2025).
הרשימה הבאה היא רשימת החובה בנייר העמדה הישראלי המעודכן (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026):
המדידות משמשות גם להערכת גדילת העובר. כשעובר נמדד קטן מהצפוי, הרופא/ה מחליט/ה על המשך מעקב גדילה. במחקר אמריקאי מ-2026, גם כשהגדילה חזרה בהמשך לטווח התקין, נמצא סיכון מעט גבוה יותר לסיבוכים אצל היילוד (AJOG MFM, 2026).
הבדיקה מראה שהאיברים נמצאים ונראים תקינים, ובשגרה לא מודדים כל איבר (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). לפי ההמלצה, אם המדידה לא נעשתה כבר במעקב ההריון, מציעים לנבדקת גם מדידה של אורך צוואר הרחם, ואם הוא קצר מפנים אותה לרופא/ה המטפל/ת (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). בדרך כלל אפשר לראות בסקירה גם את מין העובר. אם אתם לא רוצים לדעת, אמרו זאת בתחילת הבדיקה (מאוחדת).
את הסקירה המאוחרת עושים בין שבוע 20 לסוף שבוע 24, והמועד המומלץ הוא משבוע 20 עד סוף שבוע 23 (משרד הבריאות, 2026). גם נייר העמדה הישראלי מציין שבועות 20–24 (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026).
המקורות לא אחידים. דף אחר של משרד הבריאות כותב משבוע 19 (משרד הבריאות, 2026), כללית כותבת עד שבוע 25 (כללית, 2025), ולאומית כותבת שאחרי סקירה מוקדמת עדיף לבצע את המאוחרת בשבועות 22–24 (לאומית). ההנחיה הבינלאומית מדברת על כ-18 עד 24 שבועות (ISUOG, 2022).
מוקדם או מאוחר בתוך החלון? בדיקה מוקדמת יותר בחלון משאירה יותר זמן לבירור אם יימצא משהו. בדיקה מאוחרת יותר נותנת לפעמים תמונה מפורטת יותר (שמיר). למשל, כפיס המוח (הגשר בין אונות המוח) נראה פחות טוב בבדיקות שנעשות לפני שבוע 20 (J Ultrasound Med, 2025).
פספסתם את המועד? לפי חוזר משרד הבריאות, לא מפנים לסקירת מערכות בשליש השלישי. אם בכל זאת עושים בדיקה, היא מוגבלת לכמה איברים מרכזיים (משרד הבריאות, 2013). לכן כדאי לקבוע תור מוקדם.
סקירה מאוחרת לא מגלה את כל המומים, ותוצאה תקינה אינה ערובה מוחלטת לבריאות העובר (משרד הבריאות, 2026). לפי נייר העמדה הישראלי, כשאיבר מסומן בדוח כ"תקין", המשמעות היא שבמגבלות הבדיקה לא נראו בו מומים, ולא שנשללו בו כל המומים האפשריים (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). גם כשהאולטרסאונד תקין לחלוטין, נשאר סיכון של כ-1%–3% לתסמונת גנטית שלא תתגלה בהריון (האיגוד הישראלי לגנטיקה רפואית ואחרים, 2026). שקיפות עורפית תקינה יחד עם שתי סקירות תקינות מקטינות את הסיכוי למום שלא התגלה, אבל לא מבטלות אותו (רמב"ם).
שיעור הגילוי שונה ממום למום. לפי שירות הבריאות הבריטי, הסקירה מזהה כ-90% מהתינוקות עם עמוד שדרה שסוע (ספינה ביפידה), אבל רק כמחצית מהתינוקות עם מומי לב (NHS, 2026). חור במחיצה בין חדרי הלב, מום הלב השכיח ביותר, מתגלה רק לעיתים רחוקות: בנתונים ישנים ממחקרים גדולים באירופה התגלה רק אחד מכל עשרה (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026).
כמה מומים מגלים בסך הכול. בסקירת Cochrane מ-2024 על הריונות בסיכון נמוך, סקירה אחת באמצע ההריון זיהתה עד שבוע 24 כמחצית (כ-51%) מהמומים המבניים. כשנוספה לה סקירה בשבועות 11–14, שיעור הגילוי היה כ-84%. סקירת Cochrane לא בדקה את המודל הישראלי, עם סקירה מוקדמת בשבועות 14–16. ההשוואה עקיפה, ורמת הוודאות נמוכה עד נמוכה מאוד (Cochrane, 2024). שיעור הגילוי של מומים מסוימים גבוה בהרבה, כמו שמראה הטבלה.
הטבלה מבוססת על מחקר רישום אוכלוסייה מאיטליה לאורך 30 שנה, שבדק מומים קשים ובודדים (EJOGRB, 2025). המספרים מתייחסים לכל בדיקות ההריון יחד ולא לסקירה המאוחרת לבדה, הם מצטברים על פני 30 שנה שבהן הגילוי השתפר, וחלק מהקבוצות קטנות.
| מום | שיעור הגילוי לפני הלידה |
|---|---|
| היעדר כליות משני הצדדים | 100% |
| בקע בדופן הבטן (גסטרוסכיזיס) | 100% |
| היעדר מוח (אננצפליה) | 98% |
| תת-התפתחות של צד שמאל בלב | 96% |
| עמוד שדרה שסוע | 91% |
| שחלוף כלי הדם הגדולים | 82% |
| בקע סרעפתי | 71% |
| חסר בגפה | 54% |
מומים שמופיעים מאוחר יותר. חלק מהמומים מתפתחים או נראים רק בהמשך ההריון, ויש כאלה שמתגלים רק אחרי הלידה (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). גם בבדיקה שגרתית בשבוע 36 מתגלים לפעמים מומים שלא נראו קודם, ויש מומים שמתגלים רק אחרי הלידה (UOG, 2025).
מה משפיע על הדיוק. הדיוק תלוי בסוג הממצא, בגיל ההריון, במנח העובר ובתנועות שלו, ובעובי דופן הבטן או בצלקות מניתוחים (מכבי, 2021). יש הבדלים משמעותיים בשיעורי הגילוי בין מרכזים ובין בודקים (ISUOG, 2022). כשמדד מסת הגוף גבוה, קשה יותר להשלים את הסקירה, ובהשמנה חמורה היא כמעט תמיד לא מושלמת בפעם הראשונה (Pregnancy, 2025).
סקירה לא מלאה. כשאי אפשר להשלים את הבדיקה, ההמלצה היא לחזור עליה או להפנות לבודק אחר, כי בחלק קטן מהמקרים (0.5%–5%) מתגלה בהמשך ממצא (ISUOG, 2022). בקשה לחזור היא לא סימן שנמצאה בעיה (NHS, 2026).
סקירה היא לא בדיקה גנטית. הסקירה לא נועדה לקבוע את הסיכון לתסמונת דאון (משרד הבריאות, 2026), והיא לא מחליפה את הסקר הביוכימי, דיקור מי שפיר או אקו לב לעובר (מכבי, 2021).
רוב הבדיקות תקינות. גם כשנמצא ממצא, לפעמים מדובר בווריאציה תקינה (שמיר). המשך הבירור תלוי בסוג הממצא, ונייר עמדה ישראלי מ-2026 מחלק את הממצאים לשלוש קבוצות (האיגוד הישראלי לגנטיקה רפואית ואחרים, 2026).
הטבלה מבוססת על נייר העמדה הזה (האיגוד הישראלי לגנטיקה רפואית ואחרים, 2026).
| סוג הממצא | דוגמאות | מה זה אומר בדרך כלל |
|---|---|---|
| וריאנט של הנורמה | צלע אחת פחות, רווח בין הבוהן לאצבע השנייה ברגל, ציסטות בשליה | אין לו משמעות לעובר, ואין חובה לדווח עליו או לייעוץ גנטי בגללו |
| סמן רך | מוקד בהיר בלב, ציסטה במקלעת הדמית במוח, הרחבה קלה של אגן הכליה, עורק טבורי יחיד | סמן בודד אינו סיבה לייעוץ גנטי או למי שפיר. שני סמנים הם סיבה לייעוץ גנטי ולבדיקת מי שפיר |
| מום אנטומי | קפל עורפי מעובה (בסקירת השליש השני), היעדר עצם האף, מעי בהיר כמו עצם, עצם ירך קצרה מתחת לסף שנקבע בהנחיות | סיבה להפניה לייעוץ גנטי, ולשקול דיקור מי שפיר |
סמן רך הוא ממצא אנטומי שאינו מום, ונמצא גם בעוברים בריאים. סמנים רכים מאותרים בכ-10%–15% מההריונות, ולרובם המכריע אין משמעות קלינית (האיגוד הישראלי לגנטיקה רפואית ואחרים, 2026). ההנחיה האמריקאית ממליצה לא לעשות בדיקה פולשנית רק בגלל סמן רך בודד, כשבדיקות הסקר הקודמות (NIPT או סקר ביוכימי) היו תקינות (SMFM, 2021, אושרה מחדש 2025). עם זאת, ההגדרות לא זהות בכל העולם. בבריטניה, למשל, ציסטה במקלעת הדמית, מוקד בהיר בלב ועורק טבורי יחיד נחשבים וריאנט תקין שאינו מצריך הפניה, ואילו בישראל הם מוגדרים כסמנים רכים (NHS, 2026).
כשנמצא מום. הבודק מתעד את הממצא ומוסר לכם את הדוח, והרופא/ה המטפל/ת אחראי/ת להפנות לייעוץ ולבדיקות נוספות (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). הצעדים האפשריים כוללים (שמיר; מכבי, 2021):
לגבי אקו לב עובר, נייר עמדה ישראלי מציין שסמנים רכים כמו מוקד בהיר בלב, הרחבה קלה של אגן הכליה או ציסטה במקלעת הדמית אינם סיבה להפניה לבדיקה הזו. עורק טבורי יחיד, לעומת זאת, מופיע באותו נייר ברשימת ההתוויות לאקו לב עובר (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2016). ההמלצות הבינלאומיות מ-2026 תומכות בריצוף גנטי כשיש מום משמעותי שעשוי להיות בעל רקע גנטי, אבל לא כבדיקת סקר בהריון עם סקירה תקינה (ESHG/ISPD, 2026).
הצד הרגשי. ההמתנה לבירור מלחיצה. במחקר אמריקאי, סקירה לא מלאה או ממצא לא חד-משמעי היו קשורים לחרדה גבוהה יותר מתוצאה תקינה (Matern Child Health J, 2021). אפשר להגיע עם מלווה ולרשום מראש שאלות (שמיר). בחלק מבתי החולים יש מרפאות משולבות עם יועצים גנטיים, קרדיולוג ילדים ועובדת סוציאלית (בילינסון).
אם מופיע אחד מהסימנים האלה, לא מחכים לתור הסקירה:
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.
כן. הסקירה המאוחרת מומלצת לכל הנשים, גם אחרי סקירה מוקדמת (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). חלק מהמומים, בעיקר בלב ובדרכי השתן, אי אפשר לראות בשליש הראשון (UOG, 2026).
נייר העמדה קובע את רשימת החובה. בדיקה בהיקף רחב יותר, בלי סיבה רפואית מוגדרת, נתונה לשיקול דעת הבודק, ואינה הסטנדרט הנדרש (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). למשל, הרשימה המחייבת כוללת את כפות הידיים, אבל לא את ספירת האצבעות.
לא באופן ישיר. הסקירה לא נועדה לקבוע את הסיכון לתסמונת דאון, אבל במקרים מסוימים ממצאים או סמנים בסקירה מוסיפים מידע להערכת הסיכון (משרד הבריאות, 2026).
בנפרד מהסקירות, האיגוד הישראלי ממליץ לכל הנשים, גם בהריון בסיכון נמוך, על אולטרסאונד להערכת גודל העובר בשליש השלישי. זו לא סקירת מערכות, והיא לא נועדה לבדוק מחדש את האיברים (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). הסקירה השלישית של האיברים, בשבועות 30–32, נעשית לפי צורך או בחירה אישית (משרד הבריאות, 2026). היא מוגבלת ואינה סקירה מלאה (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026).
בתאומים הבודק מתעד גם את מין כל עובר, והאם העוברים חולקים שליה או שק (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). בהריון תאומים הבדיקה קשה יותר מבחינה טכנית (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026).
לפי נייר העמדה הישראלי, אם המדידה לא נעשתה כבר במעקב ההריון, מציעים לנבדקת גם מדידה של אורך צוואר הרחם, ואם הוא קצר מפנים לרופא/ה המטפל/ת. אפשר למדוד אותו דרך הבטן, ולעבור לבדיקה דרך הנרתיק אם יש חשד שהצוואר קצר או שלא רואים אותו היטב (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026).
מתי עושים שקיפות עורפית, מה קורה בבדיקה, איך קוראים את התוצאה ומה עושים כשהיא חריגה. כולל טבלת ספי משרד הבריאות והשוואה ל-NIPT ולבדיקות אבחנתיות.
מתי עושים סקירת מערכות מוקדמת, מה בודקים בה ומה היא עדיין לא יכולה לראות. כולל רשימת איברים, טבלת השוואה לסקירה המאוחרת והסבר על סמנים רכים.
סקירה שלישית היא בדיקה נוספת ומוגבלת של העובר בשליש השלישי, ולא סקירה מלאה. מתי עושים אותה, מה בודקים בה, במה היא שונה מהערכת משקל ומה עושים אחרי ממצא.
מה בודקת בדיקת NIPT, מאיזה שבוע עושים אותה, כמה היא מדויקת ומה ההבדל בינה לבין שקיפות עורפית ומי שפיר. כולל טבלאות השוואה והנחיית ACOG מ-2026.
צוואר רחם מקוצר מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת, אבל לא קובע אותה. איך נמדד אורך צוואר הרחם, מה עושים כשהוא קצר, ומתי פונים למיון יולדות.
מתי מתחילים מעקב הריון, מי מלווה אותו, מה בודקים בכל ביקור ואילו בדיקות וחיסונים עושים בכל שבוע. כל המועדים לפי משרד הבריאות, כולל חוזר ה-GBS מדצמבר 2025.
