נפיחות שלא עוברת או גוש בשחלה? אילו תסמינים מצדיקים בדיקה, מה CA-125 אומר ומה לא, איך מאבחנים סרטן שחלות ואיך מתכננים את הטיפול.
נפיחות שלא עוברת או גוש בשחלה? אילו תסמינים מצדיקים בדיקה, מה CA-125 אומר ומה לא, איך מאבחנים סרטן שחלות ואיך מתכננים את הטיפול.
חלק מהמדריך: גינקואונקולוגית: מתי פונים ומה קורה בייעוץ
בכתבה זו
כבר כמה שבועות הבטן נפוחה, את מתמלאת אחרי כמה ביסים ומשהו לוחץ באגן. חיפשת את התסמינים, ו"סרטן השחלות" הופיע בתוצאות. או שאולטרסאונד הראה "גוש בשחלה", ועכשיו את מחכה לתשובות.
כדאי לדעת מההתחלה: רוב הנשים שיש להן תסמינים כאלה אינן חולות בסרטן השחלה, כי אלה תסמינים של מצבים שכיחים רבים (האגודה למלחמה בסרטן, 2024).
סרטן השחלות (Ovarian cancer) הוא שם לכמה סוגי סרטן שמתפתחים ברקמת השחלות, והשכיח שבהם הוא סרטן אפיתליאלי (האגודה למלחמה בסרטן, 2024). חלק מהגידולים מתחילים בקצה החצוצרה ולא בשחלה עצמה (FIGO, 2025), ולכן סרטן החצוצרה וסרטן ראשוני של הצפק מאובחנים ומטופלים כמו סרטן השחלות (מכבי, סרטן השחלות, 2022).
כדאי להיבדק כשתסמינים בבטן ובאגן נמשכים או חוזרים לעיתים קרובות, גם אם הם נשמעים יומיומיים. הסימנים עמומים, ומשך התסמינים דומה במחלה מוקדמת ובמחלה מתקדמת (FIGO, 2025).
כשאחד מהתסמינים האלה מתמשך או תכוף, עושים בדיקות אצל רופאת המשפחה, במיוחד מגיל 50 (NICE, 2026):
אישה מגיל 50 שמופיעים אצלה לראשונה תסמינים שנראים כמו מעי רגיז (IBS) צריכה להיבדק גם לסרטן שחלות, כי מעי רגיז כמעט לא מתחיל בגיל הזה (NICE, 2026). כאב ביחסי מין ושינוי בהרגלי המעיים יכולים גם הם להופיע (האגודה למלחמה בסרטן, 2024), וירידה לא מוסברת במשקל או עייפות הם סיבה לבדיקה (מכבי, סרטן השחלות, 2022).
בדיקת פאפ אינה מגלה סרטן שחלות (מכבי, סרטן השחלות, 2022), ולכן תוצאה תקינה בה לא מסבירה תסמינים כאלה.
רוב הגושים בשחלה מתגלים במקרה, בבדיקה גופנית או באולטרסאונד שנעשה מסיבה אחרת (ACOG, 2016). ציסטה פשוטה, עם דופן דקה וחלקה ובלי מרכיב מוצק, כמעט תמיד שפירה בכל גיל (ACOG, 2016). מסה שחלתית עם מרכיב מוצק מובילה להערכה נוספת, לעיתים ב-MRI (ACR, 2023).
יש גם גידולים גבוליים (borderline), בעלי פוטנציאל ממאירות נמוך, שמתגלים לרוב באקראי ונראים כמו ציסטה (האגודה למלחמה בסרטן, 2024). כשבבדיקה גופנית מוצאים נוזל בבטן (מיימת) או גוש באגן או בבטן שאינו שרירן ברור, מפנים בדחיפות לשירות גינקו-אונקולוגי (NICE, 2026).
CA 125 גבוה לא מוכיח סרטן, וערך תקין לא שולל אותו, בעיקר בשלבים הראשונים (מכבי, סרטן השחלות, 2022). הבדיקה מתפרשת רק יחד עם ההדמיה.
CA-125 הוא חלבון בדם. הרמה שלו עולה גם באנדומטריוזיס, בהריון, בדלקת אגן ובסוגי סרטן שאינם גינקולוגיים (ACOG, 2016).
במכבי ממליצים על בדיקת CA125 כשיש תסמינים מתמשכים, במיוחד מגיל 50 או בקבוצת סיכון (מכבי, סרטן השחלות, 2022). בבריטניה, בעדכון ההנחיות מ-2026, ממליצים למדוד CA-125 אצל רופאת המשפחה מגיל 40 כשיש תסמינים מתמשכים, ומתחת לגיל 40 לא להסתמך עליו לבדו (NICE, 2026). בנשים מתחת לגיל 40 עם חשד בודקים גם AFP ו-beta-hCG, כדי לזהות גידולים שאינם אפיתליאליים (NICE CG122, 2026).
לפעמים בודקים גם סמנים כמו CEA ו-CA 19-9, כדי לשלול גידול ממערכת העיכול שהתפשט לשחלות. אחרי האבחנה, CA-125 עוזר לעקוב אחרי התגובה לכימותרפיה, אבל אינו קובע את שלב המחלה (FIGO, 2025).
הבירור מתחיל בבדיקה ובאולטרסאונד, ממשיך לפי הצורך ב-CT, והאבחנה הסופית נקבעת לעיתים רק בניתוח ובבדיקה הפתולוגית (האגודה למלחמה בסרטן, 2024).
בישראל המסלול מתחיל לרוב אצל רופאת המשפחה, עם בדיקה גינקולוגית, בדיקות דם והדמיה, ובמידת הצורך הפניה לבית חולים (האגודה למלחמה בסרטן, 2024). בחשד, אולטרסאונד של הבטן והאגן הוא בדיקת ההדמיה הראשונה. כשהתמונה מחשידה, עושים CT של הבטן והאגן כדי להעריך את היקף המחלה (NICE CG122, 2026).
הטבלה מסכמת את תפקיד כל בדיקה בבירור (NICE CG122, 2026; ACOG, 2016; ACR, 2023; FIGO, 2025; ASCO, 2025; מכבי, סרטן השחלות, 2022).
| הבדיקה | מה היא מראה | מה היא לא יכולה לומר |
|---|---|---|
| אולטרסאונד נרתיקי ובטני | גודל ומבנה הגוש, מרכיב מוצק, נוזל בבטן. בדיקת ההדמיה הראשונה | לא קובע לבדו אם הגוש סרטני |
| בדיקת דם CA-125 | רמת חלבון שעולה בחלק מהגידולים, ועוזרת לעקוב אחרי הטיפול | ערך גבוה לא מוכיח סרטן, וערך תקין לא שולל אותו |
| CT של הבטן והאגן | היקף המחלה בבטן, לתכנון הטיפול | לא מנבא היטב אם יהיה אפשר להסיר את כל הגידול |
| MRI | אפיון נוסף של גוש עם מרכיב מוצק, לפי הממצא | אינו בדיקה שגרתית בכל חשד |
| ביופסיה, או שאיבת נוזל מהבטן כשאין אפשרות לביופסיה | אישור שיש סרטן ומה סוגו, ורקמה לבדיקות גנטיות | לא קובעת את שלב המחלה, ודגימת רקמה עדיפה על בדיקת נוזל בלבד |
| ניתוח, לעיתים בלפרוסקופיה | אבחנה ושלב סופיים בבדיקה הפתולוגית | פעולה פולשנית בהרדמה כללית. כשמתחילים בכימותרפיה, האבחנה נקבעת קודם בביופסיה |
השלב נקבע לפי הסיווג הבינלאומי של FIGO (FIGO, 2025):
בשלב מוקדם הסימנים עמומים, ולכן רוב המקרים מאובחנים בשלב III או IV. CT מראה את היקף המחלה, אבל השלב הסופי נקבע בניתוח (FIGO, 2025). הדרגה (grade) נקבעת לפי מראה התאים במיקרוסקופ (האגודה למלחמה בסרטן, 2024).
כל אישה עם סרטן שחלות אפיתליאלי צריכה לקבל הצעה לבדיקה גנטית תורשתית ולבדיקה של רקמת הגידול כבר בעת האבחנה (ASCO, 2025). זה נכון גם בלי סיפור משפחתי ובלי קשר לגיל (FIGO, 2025). גם בישראל בדיקת המוטציות הנפוצות בישראל תוצע לכל מי שאובחנה בסרטן השחלות, בלי קשר לסיפור משפחתי או לגיל האבחנה, לפי חוזר משרד הבריאות (משרד הבריאות, 2020). התוצאה משפיעה על טיפול האחזקה בהמשך (האגודה למלחמה בסרטן, 2024).
הסיכון עולה עם הגיל, בעיקר אחרי גיל המעבר (האגודה למלחמה בסרטן, 2024). גורמי סיכון נוספים הם היסטוריה משפחתית של סרטן שד או שחלה, אנדומטריוזיס ואי-לידה, ורוב המקרים התורשתיים קשורים לגנים BRCA1 ו-BRCA2 (JAMA, 2025).
מוטציות ב-BRCA שכיחות בעיקר בנשים ממוצא אשכנזי, אתיופי ועיראקי (האגודה למלחמה בסרטן, 2024), ובישראל חלק גדול יותר ממקרי סרטן השחלה קשור לפגם גנטי מולד מאשר בעולם המערבי (מכבי, סרטן השחלות, 2022). לגבי אנדומטריוזיס, הסיכון המוחלט נשאר נמוך. מחברי סקירה שיטתית מ-2026 מדגישים שאין מקום לחרדה, למעקב או לטיפול מיותרים בגלל האבחנה (Gynecol Oncol, 2026).
מאז 2020 נשים ממוצא אשכנזי יכולות לעבור בדיקת סקר למוטציות השכיחות ב-BRCA1 ו-BRCA2, בלי קשר לסיפור משפחתי (משרד הבריאות, 2020). כיום הבדיקה מיועדת לנשים ממוצא אשכנזי או אתיופי, מלא או חלקי, שלא חלו בסרטן. היא מומלצת מגיל 25 ונעשית פעם אחת בחיים (כללית, BRCA, 2025). הסקר בודק רק מוטציות שכיחות, ולכן תוצאה תקינה לא שוללת נטייה תורשתית. בתוצאה חריגה, המכון הגנטי פונה לאישה לייעוץ גנטי (כללית, BRCA, 2025). גם כשיש סיפור אישי של סרטן או נשאות ידועה במשפחה פונים לייעוץ גנטי, כי בדיקת הסקר לא מספיקה (כללית, BRCA, 2025). לנשאיות שסיימו ללדת, משרד הבריאות ממליץ לשקול ניתוח מניעתי להסרת השחלות והחצוצרות (משרד הבריאות, 2018).
כי אף שיטת סקר לא הוכחה כמפחיתה תמותה מסרטן השחלות, החצוצרות או הצפק (FIGO, 2025). לכן לא מומלץ לבצע סקר בנשים בלי תסמינים שאינן בסיכון תורשתי גבוה, לפי קבוצת המשימה האמריקאית (USPSTF, 2018).
סקר שנתי בבדיקת דם ואולטרסאונד, או באולטרסאונד בלבד, לא הוביל לירידה משמעותית בתמותה גם אחרי מעקב ארוך. זו המסקנה של הניסוי הבריטי UKCTOCS, שבו חולקו כ-200 אלף נשים אחרי גיל המעבר, בגילי 50 עד 74 ובלי סיכון משפחתי מוגבר, לקבוצות סקר או לבלי סקר (Lancet, 2021). הסקר גם הוביל לניתוחים מיותרים בנשים שהבדיקה סימנה בטעות, לפי הדוח המלא מ-2025 (HTA, 2025). לכן CA-125 ואולטרסאונד שגרתיים, בלי תסמינים ובלי סיכון מוגבר, אינם מומלצים.
מה שכן עשוי להפחית סיכון הוא הסרת החצוצרות: בנשים שסיימו ללדת ועוברות ניתוח מסיבה אחרת, הסרת החצוצרות בלבד עשויה להפחית את הסיכון (האגודה למלחמה בסרטן, 2024). אחרי ניתוח כזה נמצא סיכון נמוך יותר במחקר אוכלוסייה קנדי מ-2026, אבל המחקר תצפיתי ומבוסס על מעט מקרים (JNCI, 2026).
הטיפול מתוכנן בדרך כלל בצוות רב-תחומי שמתמחה בגינקו-אונקולוגיה, עם מומחים מכירורגיה, אונקולוגיה, סיעוד, רדיולוגיה ופתולוגיה (האגודה למלחמה בסרטן, 2024). "מומחה לסרטן השחלות" הוא בדרך כלל גינקולוג או גינקולוגית-אונקולוגית.
בחשד לסרטן שחלות מתקדם, ההנחיה האמריקאית ממליצה על הערכה אצל גינקולוג/ית-אונקולוג/ית, עם CA-125, CT של הבטן והאגן והדמיה של החזה (ASCO, 2025). התמותה אחרי הניתוח הייתה הנמוכה ביותר בבתי חולים עם מספר רב של ניתוחים כאלה ושימוש רב בכימותרפיה לפני ניתוח. כך נמצא במחקר אמריקאי גדול מ-2025 (JAMA Netw Open, 2025). זה לא מוכיח שהמרכז עצמו הוא הסיבה, אבל זה מסביר למה כדאי שהניתוח ייעשה במרכז מנוסה.
ניתוח הוא הטיפול העיקרי בסרטן שחלות. בניתוח Debulking מסירים כמה שיותר מהגידול שהתפשט באגן או בבטן (האגודה למלחמה בסרטן, 2024), והשאיפה היא להסיר את כל המחלה הנראית לעין (NICE CG122, 2026). בדרך כלל מוסרים את שתי השחלות, החצוצרות והרחם, ולעיתים גם את האומנטום (רקמת שומן בבטן), התוספתן וחלק מהצפק (האגודה למלחמה בסרטן, 2024).
בצעירות שרוצות ללדת ומאובחנות בשלב מוקדם מאוד, לעיתים אפשר להסיר רק את השחלה והחצוצרה הפגועות ולשמר את הרחם ואת השחלה השנייה (מכבי, סרטן השחלות, 2022).
בשלב מתקדם יש שתי דרכים: ניתוח ראשוני ואחריו כימותרפיה, או כימותרפיה לפני הניתוח, ניתוח ואז כימותרפיה נוספת (JAMA, 2025). ניתוח ראשוני מומלץ כשהמטופלת כשירה לניתוח וסביר שאפשר להסיר את כל הגידול. כשהסרה מלאה לא צפויה, או כשסיכון הניתוח גבוה, מתחילים בכימותרפיה. לפני כימותרפיה כזו צריך אישור של סרטן בבדיקת רקמה (ASCO, 2025).
הכימותרפיה הראשונה משלבת שתי תרופות כימותרפיות (JAMA, 2025). אחריה, נשים עם מוטציה ב-BRCA או עם פגם בתיקון DNA בגידול (HRD) יכולות לקבל טיפול אחזקה בתרופות ממשפחת מעכבי PARP, שניתנות דרך הפה (האגודה למלחמה בסרטן, 2024). התרופות האלה קשורות לתקופה ארוכה יותר בלי התקדמות המחלה, בכל הקבוצות פרט לגידולים בלי פגם בתיקון DNA. לא הוכח שהן מאריכות חיים, ותופעות לוואי קשות היו שכיחות יותר. אלה ממצאי מטא-אנליזה של שבעה ניסויים אקראיים מ-2025 (JAMA Netw Open, 2025).
כימותרפיה מחוממת לחלל הבטן בסוף הניתוח (HIPEC) מוצגת אחרת בהנחיות. בהנחיה האמריקאית אפשר להציע אותה בשלב III, בניתוח שאחרי כימותרפיה מקדימה, למטופלות במצב גופני טוב ובתפקוד כליות תקין (ASCO, 2025). ההנחיה הבריטית, לעומת זאת, ממליצה לא להציע כימותרפיה לחלל הבטן אלא במסגרת מחקר, ואת HIPEC היא מתירה רק בהסדרי בקרה מיוחדים, ביקורת או מחקר (NICE CG122, 2026).
אבחנה כזו מעוררת פחד, גם אצל בני המשפחה. האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מוקד תמיכה טלפוני בעברית וברוסית (האגודה למלחמה בסרטן, 2024).
תסמיני סרטן השחלות מתפתחים בדרך כלל בהדרגה (FIGO, 2025), ולכן ברוב המקרים קובעים תור. כאב פתאומי וחזק מאוד הוא סימן אחר, ועלול להעיד על תסביב שחלה, שהוא מצב חירום רפואי (מכבי, תסביב שחלה, ללא תאריך).
שאלות שיעזרו לך להבין את התוכנית:
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרי ל-101.
אין סימן מוקדם ייחודי. נפיחות מתמשכת בבטן, שובע מהיר, כאב באגן או בבטן ודחיפות במתן שתן, כשהם נמשכים או חוזרים לעיתים קרובות, הם סיבה להיבדק (NICE, 2026). רוב הנשים עם תסמינים כאלה אינן חולות בסרטן השחלה (האגודה למלחמה בסרטן, 2024).
לא בהכרח. הרמה עולה גם באנדומטריוזיס, בהריון ובדלקת אגן, ולכן היא מתפרשת רק עם ההדמיה (ACOG, 2016). גם רמה תקינה אינה שוללת גידול, בעיקר בשלב מוקדם (מכבי, 2022).
לרוב לא. רוב הגושים מתגלים במקרה, וציסטה פשוטה כמעט תמיד שפירה בכל גיל (ACOG, 2016). גוש עם מרכיב מוצק נבדק לעומק, לעיתים ב-MRI (ACR, 2023). גוש עם נוזל בבטן מצדיק הפניה דחופה לשירות גינקו-אונקולוגי (NICE, 2026).
סקר שנתי בבדיקת דם ואולטרסאונד לא הפחית משמעותית את התמותה בניסוי בריטי של כ-200 אלף נשים (Lancet, 2021). הסקר גם הוביל לניתוחים מיותרים (HTA, 2025). לכן לא ממליצים על סקר לנשים בלי תסמינים ובלי סיכון תורשתי (USPSTF, 2018).
זה ניתוח שמטרתו להסיר כמה שיותר מהגידול, ובמיטב המקרים את כל המחלה הנראית לעין (NICE, 2026). הוא כולל בדרך כלל את השחלות, החצוצרות והרחם, ולעיתים רקמות נוספות בבטן (האגודה למלחמה בסרטן, 2024).
לא. בדיקת פאפ בודקת את צוואר הרחם ואינה יכולה לגלות סימנים לסרטן השחלות (מכבי, 2022). תסמינים מתמשכים בבטן ובאגן מצדיקים בדיקה גם כשהפאפ תקין.
נאמר לך שיש ציסטה בשחלה? מה ההבדל בין ציסטה פשוטה, מורכבת, דרמואידית ואנדומטריומה, מה אומר האולטרסאונד, ומתי מספיק מעקב ומתי שוקלים ניתוח.
קיבלת תשובה לבדיקת פאפ ואת לא בטוחה מה היא אומרת? ההבדל בין פאפ ל-HPV, מילון המונחים בתשובה ומה קורה בהמשך הבירור.
כאבי מחזור חזקים מהרגיל הם לא גזירת גורל. מה הם התסמינים של אנדומטריוזיס, איך מאבחנים אותה היום גם בלי ניתוח, ואילו טיפולים ואפשרויות פוריות קיימים.
נמצאה אצלך נשאות BRCA, או שאת שוקלת להיבדק? מה ההבדל בין BRCA1 ל-BRCA2, מה הסיכון לסרטן שחלה, מתי ההנחיות מתארות ניתוח מניעתי, ומה לשאול בכל שלב.
קיבלת הפניה לגינקואונקולוג? מתי מגיעים אליה, אילו ממצאים מובילים להפניה, מה ההבדל מגינקולוגית, מה להביא ומה קורה בפגישה הראשונה.
