חום, שפעת או הקאות משנים את הסוכר. מה שותים, מה מודדים, אילו תרופות לא עוצרים לבד ומתי סוכר גבוה בזמן מחלה מחייב 101.
חום, שפעת או הקאות משנים את הסוכר. מה שותים, מה מודדים, אילו תרופות לא עוצרים לבד ומתי סוכר גבוה בזמן מחלה מחייב 101.
חום, שפעת או הקאות משנים את הסוכר. מה שותים, מה מודדים, אילו תרופות לא עוצרים לבד ומתי סוכר גבוה בזמן מחלה מחייב 101.
חלק מהמדריך: סוכרת: סוגים, תסמינים, בדיקות, ערכים ומה עושים אחרי אבחון
בכתבה זו
שפעת שהגיעה עם חום, בחילה ותיאבון שנעלם. אתם בקושי אוכלים, ובכל זאת המד מראה סוכר גבוה מהרגיל, ועולה השאלה אם לקחת את הכדור של הבוקר. זה בדיוק הרגע שבו סוכרת בזמן מחלה דורשת תוכנית, לא ניחושים.
כללי יום מחלה (sick day rules) הם הוראות אישיות שמקבלים מהצוות מראש: האם לשנות תרופה ואיך, אילו תרופות לעצור כשיש סכנת התייבשות, הקאות או שלשול, איך להתאים אינסולין ואיך לחזור לטיפול אחרי ההחלמה (NICE, 2026). אם האבחנה חדשה, כדאי להתחיל בסקירה על סוכרת, סוגיה והבדיקות.
מחלה היא עומס על הגוף, והוא מגיב בהורמונים שמעלים את הסוכר בדם. בו בזמן, אכילה מועטה, הקאות ותרופות מסוימות עלולות להוריד אותו, ולכן בזמן מחלה עולה הסיכון לשני הכיוונים (ADA, 2026).
המחלה והלחץ שהיא יוצרת גורמים לגוף לשחרר הורמונים שמעלים את הסוכר, ולכן קשה יותר להישאר בטווח שנקבע לכם (ADA). הסיכון גבוה יותר כשיש כמה מחלות רקע וכמה תרופות במקביל (ADA, 2026).
במקרים קשים מחלה עלולה להוביל למשבר של סוכר גבוה, שהוא מצב מסכן חיים (ADA, 2026). יש שני משברים כאלה: חמצת סוכרתית (Diabetic Ketoacidosis, DKA) ומצב היפרגליקמי היפראוסמולרי (Hyperglycemic Hyperosmolar State, HHS) (Diabetes Care, 2024). HHS כרוך באיבוד נוזלים גדול, ומופיע בדרך כלל בעקבות מחלה חריפה (ADA, 2026). על ההבדלים בין סוכר גבוה לחמצת קראו בסוכר גבוה בדם: סימנים ומתי זה מסוכן.
בסוכרת סוג 1 הגוף כמעט לא מייצר אינסולין, ולכן בזמן מחלה הסיכון לקטונים ולחמצת גבוה יותר (ADA, 2026). NICE ממליץ לתת לכל מבוגר עם סוכרת סוג 1 כללי יום מחלה ברורים להתאמת האינסולין, ולשקול בדיקת קטונים כחלק מהם (NICE NG17, 2022).
בסוכרת סוג 2 ההנחיות תלויות בטיפול: מי שמטופלים בתרופות בכדורים, בזריקות או באינסולין יקבלו כללים שונים, ולכן כללי יום המחלה נכתבים לכל אדם לפי התרופות שלו (NICE, 2026).
הכלל הראשון הוא שתייה. חום, הזעה, הקאות ושלשולים מאבדים נוזלים, ואצל מי שנוטלים מטפורמין או מעכבי SGLT2, סכנת התייבשות, הקאות או שלשול היא אחת הסיבות שבגללן התוכנית עשויה לכלול עצירה זמנית של התרופה (NICE, 2026).
בזמן מחלה מודדים סוכר לעתים קרובות יותר מהרגיל, ומי שנוטים לקטונים בודקים גם קטונים בשתן או בדם (ADA, 2026). את התדירות המדויקת קובעים מראש עם הצוות.
קטונים הם תוצר של פירוק מהיר של שומן, והם מופיעים בשתן בתנאי מצוקה של הגוף, למשל בצום, בהקאות מרובות, בחום גבוה ובסוכרת. אצל אנשים עם סוכרת בדיקת הקטונים נועדה לזהות חמצת סוכרתית, מצב שדורש טיפול מיידי (כללית, 2025).
בילדים עם סוכרת סוג 1, ההנחיות בבית החולים שמיר כוללות מדידות סוכר תכופות מהרגיל גם בלילה, בדיקת קטונים לפי הצורך והרבה שתיית מים (שמיר). הורים ימצאו עוד בסוכרת אצל ילדים.
לא מפסיקים ולא משנים תרופות לבד. הרופא בודק מחדש את הטיפול בזמן מחלה ומתאים אותו, וחלק מהתרופות עשויות להיעצר זמנית לפי ההנחיה (ADA, 2026).
הטבלה מסכמת מה ידוע לגבי קבוצות התרופות הנפוצות. היא לא מחליפה את התוכנית האישית: פעלו לפי מה שקיבלתם מהצוות (ADA, 2026; ADA, 2026; NICE, 2026):
| קבוצת תרופות | מה ידוע בזמן מחלה | מה עושים |
|---|---|---|
| אינסולין בזאלי (ארוך טווח) | מי שבטיפול אינסולין אינטנסיבי לא מפסיק אותו גם כשלא אוכל, והרופא נותן הוראות מפורטות להתאמה בזמן מחלה | פעלו לפי התוכנית שקיבלתם מהצוות |
| מטפורמין | הרופא שוקל לעצור זמנית כשאי אפשר לאכול ולשתות כרגיל או כשיש חשש לפגיעה חריפה בכליות | פעלו לפי התוכנית שקיבלתם; בהקאות, שלשול או התייבשות פנו לצוות |
| מעכבי SGLT2 | סיכון לחמצת, שיכולה להופיע גם כשהסוכר לא גבוה במיוחד; הרופא שוקל לעצור זמנית כשאי אפשר לאכול ולשתות כרגיל | פעלו לפי התוכנית שקיבלתם; עוצרים רק לפי הנחיית הרופא |
| אגוניסטים ל-GLP-1 | ייתכן שיהיה צורך לעצור זמנית במחלה עם תסמיני עיכול משמעותיים | פעלו לפי התוכנית שקיבלתם; בבחילה, הקאות או שלשול התייעצו עם הצוות |
| טירזפטיד (אגוניסט כפול ל-GIP ול-GLP-1) | בהנחיות שעליהן מבוססת הטבלה אין התייחסות נפרדת לטירזפטיד בזמן מחלה | שאלו את הרופא מראש מה עושים כשיש בחילה, הקאות או שלשול |
| סולפונילאוריאה | חלק מהאנטיביוטיקות ומתרופות נגד פטריות מגבירות את השפעתה ועלולות לגרום לסוכר נמוך | פעלו לפי התוכנית שקיבלתם, וספרו לרופא על כל תרופה חדשה |
חמצת עם מעכבי SGLT2 נדירה אבל מסוכנת, ולעתים קרובות הסוכר בה לא גבוה במיוחד, ולכן קל לפספס אותה. זיהום, צום והתייבשות הם מהגורמים המעוררים, והמניעה נשענת על כללי יום מחלה (J Pers Med, 2026). גם דיאטה דלת פחמימות מאוד, צום ממושך ושתייה מרובה של אלכוהול מעלים את הסיכון (ADA, 2026).
אם תרופה נעצרה, חשוב לדעת מתי ואיך מחזירים אותה. NICE מציין שראה מקרים שבהם תרופות הופסקו בזמן מחלה ולא חודשו, ולכן כללי יום המחלה צריכים לכלול גם את החזרה לטיפול (NICE, 2026). על הקבוצות עצמן קראו בתרופות לסוכרת ובאינסולין בסוכרת.
כדאי לדעת שהמחקר על כללי יום מחלה עצמם מוגבל. סקירה מ-2026, שהתמקדה במבוגרים עם מחלת כליות כרונית, מצאה מעט ראיות מחקריות שתומכות ביישום ההנחיות לתרופות ביום מחלה, ומחסומים רבים אצל מטופלים וצוותים (Nephrol Nurs J, 2026). בפועל יש חוסר אחידות בין מרפאות בכללים האלה, ולכן חשוב שהתוכנית תיכתב לכם אישית (NICE, 2026).
סוכרת לא מגדילה את הסיכוי להידבק בשפעת או בהצטננות, אבל מגדילה את הסיכוי לחלות קשה (ADA). שפעת עלולה לגרום לסיבוכים כמו דלקת ריאות, וגם להחמיר מחלה כרונית קיימת (מכבי, 2026).
משרד הבריאות ממליץ על חיסון שפעת לכל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים, וסוכרת נמצאת ברשימת המחלות שבהן הסיכון לסיבוכי שפעת גבוה (משרד הבריאות, 2026). כל ארבע הקופות מציינות את הסוכרת בין קבוצות הסיכון (כללית, 2026; מאוחדת, 2026; לאומית; מכבי, 2026).
התוכנית נבנית לפני שחולים, יחד עם הצוות, ונכתבת כדי שאפשר יהיה לפעול לפיה גם כשמרגישים רע (ADA).
ערכת יום מחלה בבית (ADA):
רוב ימי המחלה עוברים בבית עם מעקב, אבל לסימני חמצת או לסוכר נמוך קשה לא מחכים. מי שחושש מחמצת פונה מיד לצוות, וזמינות של עזרה מקצועית יכולה למנוע הגעה למיון ואשפוז (ADA, 2026).
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.
לא מפסיקים לבד. מי שבטיפול אינסולין אינטנסיבי לא מפסיק את האינסולין הבזאלי גם כשלא אוכל (ADA, 2026). מטפורמין ומעכבי SGLT2 עשויים להיעצר זמנית כשלא אוכלים ושותים כרגיל, אבל רק לפי הנחיית הרופא (ADA, 2026; NICE, 2026).
כן. סוכרת לא מגדילה את הסיכוי להידבק, אבל מגדילה את הסיכוי לחלות קשה ולסיבוכים (ADA; מכבי, 2026). לכן משרד הבריאות מונה את הסוכרת בין המצבים שבהם הסיכון לסיבוכי שפעת גבוה, ומומלץ להתחסן כל שנה (משרד הבריאות, 2026).
מנסים לשתות כל הזמן, בלגימות קטנות ותכופות (ADA). מי שבסיכון לסוכר נמוך ולא מצליח לאכול נעזר במשקה מתוק לפי התוכנית שלו. מי שלא מצליח לשתות בכלל או שההקאות לא נפסקות פונה מיד ל-101 או למיון (ADA, 2026).
זה תלוי בטיפול. בדיקת קטונים נדרשת אצל מי שנוטים לקטונים, בעיקר מטופלים באינסולין (ADA, 2026). מי שנוטלים מעכבי SGLT2 צריכים לשאול את הצוות, כי אצלם חמצת יכולה להופיע גם כשהסוכר לא גבוה במיוחד (J Pers Med, 2026).
המחלה והלחץ גורמים לגוף לשחרר הורמונים שמעלים את הסוכר, גם בלי אוכל (ADA). לכן ממשיכים למדוד ולא מניחים שהסוכר ירד רק כי האכילה פחתה. אם הסוכר גבוה ויש גם בחילה, הקאות, תשישות קשה, ישנוניות או בלבול, מתקשרים ל-101.
מחלה קלה, כמו זיהום קל בדרכי הנשימה בלי חום או עם חום לא גבוה, בדרך כלל אינה סיבה לדחות את החיסון (משרד הבריאות, 2026). במחלה בינונית עד קשה, עם חום או בלי, דוחים את החיסון עד ההחלמה (משרד הבריאות, 2026; כללית, 2026). אם אינכם בטוחים, שאלו במרפאה לפני החיסון.