מטפורמין, SGLT2, DPP-4, זריקות GLP-1, טירזפטיד ואינסולין: מה כל קבוצה עושה, למי היא בדרך כלל מתאימה ומה תופעות הלוואי. כולל תיבת בטיחות ומתי פונים ל-101.
מטפורמין, SGLT2, DPP-4, זריקות GLP-1, טירזפטיד ואינסולין: מה כל קבוצה עושה, למי היא בדרך כלל מתאימה ומה תופעות הלוואי. כולל תיבת בטיחות ומתי פונים ל-101.
מטפורמין, SGLT2, DPP-4, זריקות GLP-1, טירזפטיד ואינסולין: מה כל קבוצה עושה, למי היא בדרך כלל מתאימה ומה תופעות הלוואי. כולל תיבת בטיחות ומתי פונים ל-101.
חלק מהמדריך: סוכרת: סוגים, תסמינים, בדיקות, ערכים ומה עושים אחרי אבחון
בכתבה זו
יצאתם מרופא המשפחה עם מרשם למטפורמין, ושמעתם בחדר ההמתנה על אוזמפיק, על "כדור שמוציא סוכר בשתן" ועל אינסולין. פתאום יש הרבה שמות של תרופות לסוכרת, ולא ברור מה ההבדל ביניהן ולמה קיבלתם דווקא את התרופה הזו.
תרופות לסוכרת הן כמה משפחות של תרופות, בכדור או בזריקה, שמורידות את הסוכר בדם בדרכים שונות, וחלקן עוזרות גם לירידה במשקל; הרופא או רופאת המשפחה מתאימים אותן, במעקב של אנדוקרינולוג (משרד הבריאות, 2024). הן באות לצד תזונה מותאמת ולא במקומה (משרד הבריאות, 2024). התמונה הכללית על המחלה נמצאת בסקירה על סוכרת, סוגיה והבדיקות.
יש היום שבע קבוצות מרכזיות: מטפורמין, מעכבי SGLT2, מעכבי DPP-4, סולפונילאוריאות, זריקות GLP-1, טירזפטיד ואינסולין. כל קבוצה פועלת במנגנון אחר, ולכן אפשר לשלב ביניהן (כללית, 2026).
הסדר כבר לא קבוע כמו פעם. למי שיש מחלת לב, סיכון גבוה לה, אי ספיקת לב או מחלת כליות, ההנחיות ממליצות לכלול תרופה עם יתרון מוכח לאיברים האלה, בלי קשר לערך ה-HbA1c (ADA, 2026). היתרון הזה של SGLT2 ושל GLP-1 לא תלוי בשאלה אם נוטלים גם מטפורמין (ADA/EASD, 2022). סקירה גדולה ב-BMJ מ-2025, של 869 ניסויים, אישרה בוודאות בינונית עד גבוהה את התועלת של שתי הקבוצות האלה ללב ולכליות (BMJ, 2025).
הטבלה מסכמת את הקבוצות המרכזיות (ADA, 2026; ADA/EASD, 2022; כללית, 2026):
| קבוצה | איך היא עובדת | למי היא בדרך כלל מתאימה | מה לשים לב |
|---|---|---|---|
| מטפורמין (כדור) | מפחיתה שחרור סוכר מהכבד ומשפרת את הרגישות לאינסולין | רוב האנשים עם סוכרת סוג 2, כבר בהתחלה | בטן ושלשול בהתחלה; לא בתפקוד כליות ירוד מאוד |
| מעכבי SGLT2 (כדור) | מוציאים עודף סוכר בשתן | מחלת לב, אי ספיקת לב, מחלת כליות | זיהום פטרייתי באיברי המין; חמצת נדירה |
| מעכבי DPP-4 (כדור) | מאריכים את פעולת הורמוני המעי שמעודדים הפרשת אינסולין | כשצריך תרופה עדינה עם מעט תופעות | השפעה מתונה; בלי יתרון ללב |
| סולפונילאוריאות (כדור) | מגרות את הלבלב להפריש אינסולין | כשצריך תרופה זולה ויעילה | סוכר נמוך ועלייה במשקל |
| GLP-1 (רובן בזריקה) | הפרשת אינסולין לפי הצורך, האטת התרוקנות הקיבה ושובע | מחלת לב טרשתית, או כשירידה במשקל חשובה | בחילות, בעיקר בהתחלה |
| טירזפטיד (זריקה) | פועלת על שני הורמוני מעי, GIP ו-GLP-1 | כשנדרשת ירידה גדולה בסוכר ובמשקל | תופעות עיכול שכיחות יותר |
| אינסולין (זריקה או משאבה) | מחליף או משלים את האינסולין של הגוף | סוכרת סוג 1, סוכר גבוה מאוד או עם תסמינים | סוכר נמוך ועלייה במשקל |
בסוכרת סוג 1 התמונה אחרת: הגוף לא מייצר אינסולין, ורוב המבוגרים מטופלים במשאבה או בכמה זריקות ביום של אינסולין בסיסי ואינסולין לארוחות (ADA, 2026). הכדורים שבמדריך הזה מיועדים בעיקר לסוכרת סוג 2, שעליה יש פירוט במדריך לסוכרת סוג 2.
מטפורמין היא ברוב המקרים התרופה הראשונה בסוכרת סוג 2 (כללית, 2026). היא נבחרת בזכות יעילות טובה, סיכון מזערי לסוכר נמוך כשהיא ניתנת לבד, השפעה ניטרלית על המשקל, בטיחות ומחיר נמוך (ADA/EASD, 2022).
היא פועלת בשני מישורים: מקטינה את כמות הסוכר שהכבד משחרר לדם, ומגבירה את הרגישות של התאים לאינסולין (מכבי, 2023). היא לא גורמת לעלייה במשקל, ולפעמים אף לירידה מתונה (כללית, 2026).
כאבי בטן, בחילות ושלשולים הם תופעות הלוואי השכיחות. הן חולפות לרוב עם הזמן, ונטילה עם אוכל מפחיתה אותן (כללית, 2026). עלייה הדרגתית בתרופה, שהרופא קובע, עוזרת גם היא (מכבי, 2023). תכשיר בשחרור מושהה קשור לפחות תופעות עיכול, וההנחיה הבריטית המעודכנת ממליצה להתחיל בו, יחד עם מעכב SGLT2, אצל מבוגרים בלי מחלות רקע רלוונטיות (NICE NG28, 2026).
מטפורמין לא מתאימה כשתפקוד הכליות ירוד מאוד, ובפגיעה קלה עד בינונית הרופא עשוי להתאים את הטיפול (כללית, 2026). לכן בודקים תפקוד כליות בבדיקות הדם התקופתיות, ועל כך בסוכרת וכליות: אילו בדיקות חשוב להכיר.
בשימוש ממושך מטפורמין עלולה להוריד את רמת ויטמין B12 (מכבי, 2023). חוסר כזה יכול להחמיר תחושת נימול בכפות הרגליים, ולכן ההמלצה היא מעקב תקופתי, במיוחד באנמיה או בנוירופתיה (ADA/EASD, 2022).
כשמטפורמין לבד לא מספיקה, או כשיש מחלת לב או כליות, מוסיפים כדור ממשפחה אחרת. לכל משפחה יש פרופיל משלה.
התרופות האלה גורמות לכליות להוציא יותר סוכר בשתן (ADA/EASD, 2022). הן תורמות לירידה במשקל ובלחץ הדם, מפחיתות תמותה ואשפוזים בגלל אי ספיקת לב, ומאטות את הירידה בתפקוד הכליות (מכבי, 2023). כשתפקוד הכליות נמוך, ההשפעה שלהן על הסוכר קטנה יותר (ADA/EASD, 2022).
תופעת הלוואי העיקרית היא זיהום פטרייתי באיברי המין, בעיקר אצל נשים ואצל גברים שלא נימולו, והקפדה על היגיינה מפחיתה אותה מאוד (כללית, 2026). הזיהומים האלה בדרך כלל קלים ומטופלים בקלות (ADA/EASD, 2022). אצל אנשים עם שבריריות, ההנחיה הבריטית מציעה את התרופות האלה רק אם אין סיכון לירידה בנפח הנוזלים או ללחץ דם נמוך (NICE NG28, 2026).
אלה כדורים שמאריכים את פעולת הורמוני המעי, וכך הלבלב מפריש אינסולין לפי הצורך (ADA/EASD, 2022). הן נחשבות בטוחות, עם מעט תופעות לוואי, אבל ההשפעה שלהן מתונה ואין להן יתרון באי ספיקת לב או במחלת כליות (כללית, 2026). הן לא מעלות משקל, וכשהן ניתנות לבד הן כמעט לא גורמות לסוכר נמוך (מכבי, 2023). לא משלבים אותן עם זריקות GLP-1 או עם טירזפטיד (ADA, 2026).
אלה תרופות ותיקות שמגרות את הלבלב להפריש אינסולין, ולכן הן עובדות רק כשיש בו עדיין תאי בטא פעילים (מכבי, 2023). הן יעילות, זולות ונגישות, אבל ההשפעה שלהן לא נשמרת לאורך זמן כמו בתרופות אחרות (ADA/EASD, 2022). מכיוון שהן מפרישות אינסולין גם כשהסוכר לא גבוה, הן מעלות את הסיכון לסוכר נמוך ולעלייה במשקל, ובגיל מבוגר בדרך כלל מעדיפים תרופות אחרות (כללית, 2026).
רפגליניד פועלת כמו סולפונילאוריאה אבל לזמן קצר, נלקחת סמוך לארוחה, וגם היא עלולה לגרום לסוכר נמוך (כללית, 2026). פיוגליטזון עלולה לגרום לאצירת נוזלים ולעלייה במשקל (ADA/EASD, 2022), להחמיר אי ספיקת לב ולהעלות סיכון לשברים (BMJ, 2025). אקרבוז לא נפוצה, בגלל יעילות צנועה ותופעות כמו גזים ושלשולים (כללית, 2026).
שתיהן זריקות שמחקות הורמוני מעי, ניתנות בדרך כלל פעם בשבוע ומורידות גם משקל (כללית, 2026). ההבדל: GLP-1 פועלות על הורמון אחד, וטירזפטיד על שניים.
התרופות האלה, למשל סמגלוטייד ודולגלוטיד, מגבירות הפרשת אינסולין כשהסוכר עולה, מדכאות את ההורמון גלוקגון, מאטות את התרוקנות הקיבה ומפחיתות תיאבון ומשקל (ADA/EASD, 2022). רובן בזריקה מתחת לעור, וסמגלוטייד קיימת גם בכדור יומי עם הנחיות נטילה מיוחדות (כללית, 2026).
למי שיש מחלת לב וכלי דם טרשתית, ההנחיה הבריטית ממליצה להוסיף למטפורמין ולמעכב SGLT2 גם סמגלוטייד בזריקה, בזכות התועלת ללב, לכליות ולסוכר (NICE NG28, 2026). ניסוי גדול שפורסם ב-NEJM ב-2025, עם כ-9,650 אנשים בני 50 ומעלה עם סוכרת סוג 2 ומחלת לב וכלי דם טרשתית, מחלת כליות כרונית או שתיהן, מצא שסמגלוטייד בכדור הפחיתה אירועי לב וכלי דם חמורים לעומת פלסבו, בלי עלייה בתופעות לוואי חמורות (NEJM, 2025).
טירזפטיד פועלת גם על הורמון GIP וגם על GLP-1, וניתנת בזריקה שבועית (ADA/EASD, 2022). היא הייתה יעילה יותר מתרופות GLP-1 בהורדת סוכר ומשקל, אבל עם יותר תופעות עיכול, בעיקר בחילה (ADA/EASD, 2022). בסקירת BMJ היא הייתה התרופה היעילה ביותר להפחתת משקל (BMJ, 2025).
על הלב: ניסוי גדול שפורסם ב-NEJM ב-2025, אצל אנשים עם סוכרת סוג 2 ומחלת לב וכלי דם טרשתית, מצא שטירזפטיד לא הייתה פחות טובה מדולגלוטיד (תרופת GLP-1) במניעת מוות מסיבה לבבית, התקף לב ושבץ, אבל יתרון עליה לא הוכח (NEJM, 2025). ההנחיה הבריטית מציעה לשקול אותה, או תרופת GLP-1, אצל מי שאובחנו בגיל צעיר (NICE NG28, 2026).
הזרקה עצמית היא כיום פשוטה, אחרי הדרכה מסודרת של אחות במרפאה, ומחליפים מחט בכל הזרקה (כללית, 2026). חשוב ללמוד להבדיל בין בחילה, שהיא תופעת לוואי, לבין תחושת שובע, שהיא חלק מפעולת התרופה (ADA/EASD, 2022).
בסוכרת סוג 2 אינסולין נשקל כשיש תסמינים של סוכר גבוה או כשהערכים גבוהים מאוד, ובשאר המקרים מעדיפים לפניו טיפול מבוסס GLP-1 (ADA, 2026). לפעמים הרופא ממליץ עליו כבר באבחון, ולפעמים כשאין איזון למרות כמה תרופות (כללית, 2026). אצל חלק מהאנשים עם סוכרת סוג 2 הלבלב כמעט מפסיק לייצר אינסולין, ואז זריקות אינסולין הן הדרך לאזן את הסוכר (מאוחדת).
אינסולין הוא לא סימן לכישלון. היתרון שלו הוא שהוא מוריד סוכר לפי הכמות, ולכן יכול לטפל כמעט בכל רמת סוכר (ADA/EASD, 2022). בישראל ב-2023 טופלו באינסולין פחות מחמישית מחולי הסוכרת, מכל הסוגים (משרד הבריאות, 2023).
בסוכרת סוג 2 מתחילים בדרך כלל באינסולין ארוך טווח (בזאלי), ובהתאם לצורך מוסיפים סוגים נוספים (מכבי, 2023). כשמתחילים אינסולין, בדרך כלל ממשיכים גם את שאר התרופות (ADA, 2026). יש גם זריקות משולבות של אינסולין בזאלי ותרופת GLP-1, כדי להפחית את מספר הזריקות (כללית, 2026).
ההתחלה כוללת תוכנית הדרכה: טכניקת הזרקה, החלפת מקומות ההזרקה ומדידה עצמית של הסוכר (NICE NG28, 2026). האתגרים העיקריים הם עלייה במשקל, הסיכון לסוכר נמוך והצורך במעקב קבוע (ADA/EASD, 2022). אינסולין ארוך טווח מהדור החדש גורם לפחות סוכר נמוך מהדור הקודם (ADA/EASD, 2022). על סוגי האינסולין ועל השימוש בו יש הרחבה במדריך לאינסולין בסוכרת.
רוב תופעות הלוואי קלות וחולפות, אבל יש שלוש שצריך להכיר: סוכר נמוך, חמצת ובעיות עיכול שלא עוברות. סקירת BMJ סיכמה ש-SGLT2 מעלות זיהומים באיברי המין וחמצת, ש-GLP-1 וטירזפטיד כנראה מעלות תופעות עיכול קשות, ושסולפונילאוריאות, אינסולין ומעכבי DPP-4 כנראה מעלים סוכר נמוך חמור (BMJ, 2025).
רוב התופעות מטופלות בתור רגיל, אבל יש מצבים שלא מחכים בהם.
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.
היא לא מעלה משקל, ולפעמים מביאה לירידה מתונה (כללית, 2026). היא לא נחשבת תרופה להרזיה. התרופות שמורידות הכי הרבה משקל הן טירזפטיד ותרופות GLP-1 (BMJ, 2025).
לא בהכרח. בישראל ב-2023 פחות מחמישית מחולי הסוכרת טופלו באינסולין (משרד הבריאות, 2023). היום מעדיפים לרוב זריקות GLP-1 לפני אינסולין (ADA, 2026), והצורך נקבע לפי מהלך המחלה.
אוזמפיק היא סמגלוטייד, תרופת GLP-1, ומונג'רו היא טירזפטיד, שפועלת גם על GIP (כללית, 2026). טירזפטיד הורידה סוכר ומשקל יותר, עם יותר תופעות עיכול (ADA/EASD, 2022). ההחלטה ביניהן נעשית עם הרופא, לפי מחלות הרקע.
לא לבד. לפעמים אפשר להפחית תרופות, למשל אחרי ירידה במשקל או שיפור באורח החיים, אבל ההחלטה וההפחתה נעשות רק עם הרופא (ADA, 2026). אצל חלק מהאנשים עם השמנה שעברו ניתוח בריאטרי, הסוכר התאזן עד כדי אפשרות לוותר על חלק מהתרופות, אבל רק במעקב (משרד הבריאות, 2024).
תלוי בחומרה. בפגיעה קשה בתפקוד הכליות נמנעים ממנה, ובפגיעה קלה עד בינונית הרופא עשוי להתאים את הטיפול (כללית, 2026). מעכבי SGLT2 נבחרים לעיתים קרובות דווקא בגלל ההגנה על הכליות (מכבי, 2023).
לא מומלץ. ההנחיות לא ממליצות לשלב מעכבי DPP-4 עם זריקות GLP-1 או עם טירזפטיד, כי השילוב לא מוריד את הסוכר יותר מהזריקה לבד (ADA, 2026; כללית, 2026). עם רוב התרופות האחרות לסוכרת אפשר לשלב.