חזרה לסוכרת והשמנה
סוכרת: סוגים, תסמינים, בדיקות, ערכים ומה עושים אחרי אבחון
לחיות בריא

המדריך המרכזי של קוד הבריאות לסוכרת: סוגים, תסמינים, תרשים אבחון, קבוצות תרופות, סיבוכים ומסלול הליווי בישראל, לפי ADA 2026 ונתוני הרישום הלאומי 2023.

מערכת קוד הבריאות12.8.202613 דקות קריאה
סוכרת? מה לבדוק ומה לעשות מיד אחרי אבחון
צילום: קוד הבריאות

סוכרת: סוגים, תסמינים, בדיקות, ערכים ומה עושים אחרי אבחון

לחיות בריא

המדריך המרכזי של קוד הבריאות לסוכרת: סוגים, תסמינים, תרשים אבחון, קבוצות תרופות, סיבוכים ומסלול הליווי בישראל, לפי ADA 2026 ונתוני הרישום הלאומי 2023.

נכתב ונערך ע״י צוות התוכן של קוד הבריאות · עריכה: מור לוי איך אנחנו בודקים תוכן רפואי · פורסם: 12.8.2026 · עודכן לאחרונה: 9.11.2026 · 13 דקות קריאה
סוכרת? מה לבדוק ומה לעשות מיד אחרי אבחון
צילום: קוד הבריאות

בכתבה זו

הבהרה רפואית: המידע באתר זה נועד למטרות חינוכיות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה רפואית, פנו לרופא המשפחה שלכם.

בדיקת דם שגרתית חוזרת עם סימון ליד ה"גלוקוז", או שאתם קמים בלילה שוב ושוב לשירותים וצמאים כל הזמן. סוכרת, שרבים כותבים "סכרת", היא מחלה כרונית שכיחה בישראל, ובדיקת דם פשוטה מספיקה כדי להתחיל את הבירור.

סוכרת (Diabetes Mellitus) היא מצב שמוגדר לפי רמת סוכר גבוהה בדם (היפרגליקמיה), וסוכר גבוה לאורך זמן הוא גורם הסיכון המבוסס ביותר לסיבוכים בכלי הדם הקטנים, כמו פגיעה ברשתית העין ובעצבים (ADA, 2026).

מהי סוכרת ומה קורה בגוף?

בסוכרת הסוכר (גלוקוז) בדם נשאר גבוה, כי הלבלב לא מפריש מספיק אינסולין או שהגוף לא מגיב אליו כראוי (ADA, 2026). אינסולין הוא ההורמון שמכניס את הסוכר מהדם אל התאים.

בסוכרת סוג 1 מערכת החיסון הורסת את תאי הבטא בלבלב, ובדרך כלל נוצר חוסר מוחלט באינסולין. בסוכרת סוג 2 הפרשת האינסולין יורדת בהדרגה, לרוב על רקע תנגודת לאינסולין, כלומר תגובה מוחלשת של הגוף לאינסולין (ADA, 2026).

ההבחנה בין הסוגים אינה עניין טכני. ההנחיות ממליצות לסווג כל אדם עם סוכר גבוה לקטגוריה המתאימה, כדי להתאים לו טיפול אישי (ADA, 2026).

סוגי סוכרת: סוג 1 מול סוג 2 ומצבים נוספים

סוכרת סוג 2 היא 90–95% מכלל המקרים, וסוכרת סוג 1 היא 5–10% (ADA, 2026). שני הסוגים מופיעים בכל גיל: סוג 1 אינו רק "סוכרת נעורים", וסוג 2 אינו רק מחלה של מבוגרים (ADA, 2026).

הטבלה מסכמת את הסוגים לפי סיווג ההנחיות של איגוד הסוכרת האמריקאי (American Diabetes Association, ADA) (ADA, 2026):

סוגמה קורה בגוףמה חשוב לדעת
סוכרת סוג 1הרס אוטואימוני של תאי הבטא, בדרך כלל חוסר מוחלט באינסולין5–10% מהמקרים, בכל גיל. כוללת גם סוכרת אוטואימונית שמתפתחת לאט אצל מבוגרים (LADA)
סוכרת סוג 2ירידה הדרגתית בהפרשת האינסולין, לרוב עם תנגודת לאינסולין90–95% מהמקרים. יכולה להתקדם שנים בלי תסמינים
סוכרת הריוןסוכרת שמאובחנת בשליש השני או השלישי, בלי סוכרת גלויה לפני ההריוןמתגלה בבדיקות במעקב ההריון
טרום סוכרתסוכר או HbA1c בטווח ביניים, מתחת לסף האבחוןמצב סיכון, עדיין לא סוכרת
סוגים אחריםסוכרת מונוגנית (מוטציה בגן יחיד), מחלות של הלבלב, סוכרת שנגרמת מתרופות או מחומרים כימייםפחות שכיחים מסוג 1 ומסוג 2

סוכרת סוג 1

אצל ילדים סוכרת סוג 1 מתגלה לרוב עם השתנה וצמא מרובים, וכמחצית מהילדים מגיעים לאבחנה כבר עם חמצת סוכרתית (Diabetic Ketoacidosis, DKA) (ADA, 2026). אצל מבוגרים ההופעה מגוונת יותר, לפעמים בלי התסמינים הקלאסיים ועם מעבר איטי יותר לאינסולין (ADA, 2026).

הטיפול מבוסס על אינסולין, במשאבה או בזריקות (ADA, 2026). הפירוט בסוכרת סוג 1 וסוכרת נעורים, ועל ילדים בכל סוגי הסוכרת בסוכרת אצל ילדים.

סוכרת סוג 2

בסוג 2 יש חוסר יחסי, לא מוחלט, באינסולין, יחד עם תנגודת לאינסולין (ADA, 2026). גורמי הסיכון המרכזיים הם היסטוריה משפחתית, משקל עודף, אורח חיים יושבני, עישון, צריכת אלכוהול מופרזת ושינה מועטה (משרד הבריאות, 2024). התסמינים, הטיפול והתזונה בסוג הנפוץ בסוכרת סוג 2.

סוכרת הריון

סוכרת הריון היא סוכרת שמאובחנת בשליש השני או השלישי, אצל מי שלא הייתה לה סוכרת גלויה לפני ההריון (ADA, 2026). מועדי הבדיקות והמעקב אחרי הלידה מפורטים בסוכרת הריון.

טרום סוכרת: מצב הביניים שכדאי לזהות מוקדם

טרום סוכרת היא מצב שבו רמת הסוכר או ה-HbA1c גבוהה מהרגיל, אבל עדיין לא מגיעה לסף של סוכרת (ADA, 2026). היא לא תמיד מורגשת, והיא עצמה גורם סיכון לסוכרת סוג 2, למחלות לב ולשבץ (משרד הבריאות, 2024).

הסיכון לא קופץ בבת אחת: הוא עולה ברצף ככל שהערך גבוה יותר, ובקצה העליון של הטווח הוא גבוה במיוחד (ADA, 2026). מי שאובחנה אצלו טרום סוכרת נבדק שוב מדי שנה (ADA, 2026).

ההנחיות ממליצות להפנות אנשים עם טרום סוכרת לתוכניות מניעה יעילות (USPSTF, 2021). מה אפשר לשנות בתזונה ובאורח החיים מפורט בטרום סוכרת: ערכים, תסמינים ותזונה.

כמה אנשים בישראל חיים עם סוכרת?

לפי נתוני 2023 של רישום הסוכרת הלאומי, נכללו ברישום 696,121 אנשים עם סוכרת בני שנתיים ומעלה, שיעור גולמי של 7.4% מהאוכלוסייה (משרד הבריאות, נתוני 2023). בגיל 65 ומעלה, אחד מכל שלושה אנשים חולה בסוכרת (משרד הבריאות, נתוני 2023).

מספר החולים עולה עם השנים, אבל כשמתקננים לגיל, השכיחות נשארת יציבה (משרד הבריאות, נתוני 2023). הרישום כולל רק מי שאובחנו. סוכרת סוג 2 יכולה להישאר בלי אבחון שנים רבות, ולכן יש גם אנשים שעדיין לא יודעים שיש להם סוכרת (ADA, 2026).

מהם התסמינים של סוכרת ומתי הם מופיעים?

התסמינים הקלאסיים של סוכר גבוה הם השתנה מרובה, צמא מוגבר וירידה במשקל בלי הסבר (ADA, 2026). השתנה מרובה בלילה, צמא ויובש בפה הם מהסימנים הבולטים, ובגללם כדאי לפנות לרופא המשפחה ולבקש בדיקת סוכר (משרד הבריאות, 2024).

בשלבים המוקדמים של סוכרת סוג 2 הסוכר עולה בהדרגה, ולעיתים קרובות אין תסמינים קלאסיים כמו טשטוש ראייה, התייבשות או ירידה לא מכוונת במשקל (ADA, 2026). בינתיים הסוכר הגבוה כבר מעלה את הסיכון לסיבוכים בכלי הדם הקטנים והגדולים (ADA, 2026). לכן בדיקת סקר חשובה גם למי שמרגישים טוב.

סימני אזהרה של סוכר גבוה מאוד ושל סוכר נמוך

משבר של סוכר גבוה מאוד, כמו חמצת סוכרתית, מתבטא בהשתנה וצמא מרובים, ירידה במשקל, הקאות, התייבשות ושינוי במצב ההכרה (ADA, 2026). אצל אנשים שמטופלים בסוכרת הסוכר עלול גם לרדת מדי (היפוגליקמיה), עם רעד, עצבנות, בלבול, דופק מהיר, הזעה ורעב (ADA, 2026). סוכר נמוך קשה עלול להתקדם לאיבוד הכרה ולפרכוס (ADA, 2026).

הרשימה המלאה של הסימנים הראשונים, ומתי כדאי להיבדק, בסימנים לסוכרת.

איך מאבחנים סוכרת ומי צריך להיבדק?

סוכרת מאובחנת בבדיקות דם, והקריטריונים של ADA לאבחנה אומצו גם בישראל (משרד הבריאות, 2024). תוצאה חריגה אחת, בלי תסמינים ברורים, צריכה אישור בבדיקה נוספת (ADA, 2026).

תרשים אבחון: מהבדיקה הראשונה ועד אבחנה

כך נראה תהליך האבחון אצל מבוגרים, צעד אחר צעד (ADA, 2026):

  1. בדיקה ראשונה. סוכרת מאובחנת כשמתקבלת אחת מהתוצאות: HbA1c של 6.5% ומעלה; סוכר בצום של 126 מ"ג לד"ל ומעלה, אחרי 8 שעות לפחות בלי קלוריות; או 200 מ"ג לד"ל ומעלה שעתיים אחרי שתיית תמיסת סוכר בבדיקת העמסה (ADA, 2026).
  2. כשיש תסמינים קלאסיים. סוכר אקראי של 200 מ"ג לד"ל ומעלה, בכל שעה ביום, מספיק לאבחנה רק כשיש תסמינים קלאסיים או משבר של סוכר גבוה (ADA, 2026).
  3. בלי תסמינים ברורים: בדיקה מאשרת. נדרשות שתי תוצאות חריגות, מאותה דגימת דם או משני מועדים שונים (ADA, 2026).
  4. תוצאה קרובה לסף. הרופא מסביר אילו תסמינים לחפש, וההנחיות ממליצות לחזור על הבדיקה בתוך 3–6 חודשים (ADA, 2026).
  5. תוצאה בטווח הביניים. ההנחיות האמריקאיות מגדירות סוכר בצום של 100–125 מ"ג לד"ל כטרום סוכרת, וארגון הבריאות העולמי וכמה ארגוני סוכרת מציבים את הגבול התחתון ב-110 (ADA, 2026). בתכנית הלאומית לסוכרת של משרד הבריאות, 110 ומעלה בשתי בדיקות בצום, אצל מי שמעל גיל 40, הגדיר את קבוצת הסיכון לתכנית המניעה (משרד הבריאות, 2016). מי שאובחנה אצלו טרום סוכרת חוזר על הבדיקה מדי שנה (ADA, 2026).

בחלק מהווריאנטים של המוגלובין, בהריון, בחסר באנזים G6PD, ב-HIV ובמצבים שמשנים את תחלופת כדוריות הדם האדומות, האבחנה נעשית לפי רמת הסוכר בדם ולא לפי HbA1c (ADA, 2026). איך מתכוננים לבדיקה ומה כוללת העמסת הסוכר, בבדיקת סוכר: סוגי בדיקות ותוצאות. טבלת הערכים המלאה, כולל מה נחשב תקין, בערכי סוכר תקינים.

מי צריך להיבדק גם בלי תסמינים?

ההנחיות ממליצות להעריך גורמי סיכון לטרום סוכרת ולסוכרת סוג 2 אצל כל מבוגר, גם בלי תסמינים (ADA, 2026). ההנחיות האמריקאיות ממליצות להתחיל בבדיקות בגיל 35, ואם התוצאה תקינה, לחזור עליהן לפחות כל 3 שנים (ADA, 2026).

מוקדם יותר נבדקים מבוגרים עם עודף משקל שיש להם גם גורם סיכון נוסף, כמו קרוב מדרגה ראשונה עם סוכרת, יתר לחץ דם, תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS) או חוסר פעילות גופנית (ADA, 2026). את גיל ההתחלה ואת התדירות שמתאימים לכם קובעים עם רופא המשפחה.

טיפול בסוכרת: אורח חיים, תרופות ואינסולין

הטיפול בסוכרת כולל בראש ובראשונה תזונה מותאמת וטיפול תרופתי מותאם (משרד הבריאות, 2024). התזונה והפעילות הגופנית הן חלק מהתוכנית האישית לצד התרופות כשהן נדרשות (NICE NG28, 2026), וגם יעדי הסוכר נקבעים אישית עם הרופא (ADA, 2026).

אורח חיים: תזונה, תנועה ומשקל

  • תזונה: אין תפריט אחד שמתאים לכל האנשים עם סוכרת (ADA, 2019). הבסיס המשותף: ירקות לא עמילניים, פירות שלמים, קטניות, חלבון רזה, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים, ומעט בשר אדום, משקאות ממותקים, מתוקים ומזון מעובד (ADA, 2026).
  • דיאטנית: ההנחיות ממליצות להפנות כל אדם עם סוכרת או טרום סוכרת לטיפול תזונתי אישי אצל דיאטנית, רצוי עם ניסיון בסוכרת (ADA, 2026).
  • פעילות גופנית: רוב המבוגרים עם סוכרת מתבקשים לצבור 150 דקות בשבוע או יותר של פעילות אירובית בעצימות בינונית עד גבוהה, לאורך 3 ימים לפחות (ADA, 2026).
  • משקל: למי שיש עודף משקל, ההנחיות ממליצות על תוכנית טיפול שמשלבת תזונה, פעילות גופנית ותמיכה התנהגותית (ADA, 2026).

סקירה שפורסמה ב-Diabetes Care ב-2025 מצאה שתוכניות מובנות, עם תרופות או בלי, הגדילו את הסיכוי להפוגה בסוכרת סוג 2 לעומת קבוצת ביקורת, בעיקר אצל אנשים שאובחנו לאחרונה ויכלו לעמוד בתוכנית קפדנית (Diabetes Care, 2025). הפוגה אינה ריפוי.

קבוצות התרופות העיקריות

בסוכרת סוג 1 רוב המבוגרים מטופלים באינסולין, במשאבה או בכמה זריקות ביום של אינסולין בסיסי ואינסולין לארוחות (ADA, 2026). בסוכרת סוג 2 בוחרים את התרופות בהחלטה משותפת, לפי ההשפעה על הלב, הכליות והמשקל, הסיכון לסוכר נמוך, תופעות הלוואי וההעדפות שלכם (ADA, 2026).

  • מטפורמין: תופעות הלוואי העיקריות הן במערכת העיכול: נפיחות, אי נוחות בבטן ושלשול (ADA, 2026).
  • אגוניסטים לקולטן GLP-1 (GLP-1 RA) ומעכבי SGLT2: בחלק מהתרופות בקבוצות האלה הוכחה הפחתה של אירועי לב, ולכן ההנחיה ממליצה לכלול אותן בטיפול במי שיש לו מחלת לב טרשתית או סיכון גבוה לה, בלי קשר לערך ה-HbA1c (ADA, 2026). מעכבי SGLT2 מומלצים גם באי ספיקת לב, לאיזון הסוכר ולמניעת אשפוזים בגלל אי ספיקת לב (ADA, 2026).
  • אינסולין: בישראל, ב-2023, כ-18.8% מהאנשים עם סוכרת טופלו באינסולין (משרד הבריאות, נתוני 2023). כלומר, רוב האנשים עם סוכרת לא מטופלים באינסולין.

סיבוכי סוכרת ואיך מקטינים את הסיכון

אנשים עם סוכרת סוג 2 נמצאים בסיכון יתר למחלות לב וכלי דם ולפגיעה בעיניים, בכליות ובעצבים (משרד הבריאות, 2024). איזון הסוכר, לחץ הדם ושומני הדם, הפסקת עישון וטיפול במשקל מונעים או מאטים את הסיבוכים (ADA, 2026).

הסיבוכים המאוחרים מופיעים בעיקר כשהסוכרת לא מאוזנת לאורך זמן. הסיכון עולה עם הגיל, עם שנות המחלה ועם גורמי סיכון שלא מטופלים, כמו יתר לחץ דם, שומנים גבוהים בדם, השמנה ועישון (מכבי, 2023).

מה הסיבוכים העיקריים, ומה בודקים כדי לגלות אותם מוקדם:

  • לב וכלי דם: מחלת לב כלילית, שבץ ומחלת כלי דם היקפית (משרד הבריאות, 2024).
  • עיניים: פגיעה בעיניים שעלולה לגרום לעיוורון (משרד הבריאות, 2024). בסוכרת סוג 2 ההנחיות ממליצות על בדיקת עיניים מקיפה עם הרחבת אישונים כבר בזמן האבחון (ADA, 2026).
  • כליות: בישראל, ב-2023, ל-20.6% מחולי הסוכרת בני 25 ומעלה היה תפקוד כלייתי ירוד (משרד הבריאות, נתוני 2023). אצל כ-69% מחולי הסוכרת שמטופלים בדיאליזה, הסוכרת נרשמה כסיבה העיקרית לדיאליזה (משרד הבריאות, נתוני 2023).
  • עצבים וכפות רגליים: נזק לעצבים, כיבים קשים לריפוי, כף רגל סוכרתית ובמקרים קשים קטיעה (משרד הבריאות, 2024). ההנחיות ממליצות על בדיקת כפות רגליים מקיפה לפחות פעם בשנה (ADA, 2026), ועל בדיקת נוירופתיה מאבחון סוג 2, או 5 שנים אחרי אבחון סוג 1, ולפחות פעם בשנה לאחר מכן (ADA, 2026).

מי מלווה אנשים עם סוכרת בישראל?

המסלול מתחיל אצל רופא המשפחה: כשיש סימנים כמו השתנה לילית מרובה, צמא או יובש בפה, פונים אליו ומבקשים בדיקת סוכר (משרד הבריאות, 2024), וגם בלי סימנים הוא מעריך מתי להיבדק לפי גורמי הסיכון (ADA, 2026). אחרי האבחנה התרופות מותאמות על ידי רופא המשפחה, במעקב ובהנחיה של אנדוקרינולוג (משרד הבריאות, 2024).

משרד הבריאות מונה את אנשי הצוות שמלווים אנשים עם סוכרת סוג 2 (משרד הבריאות, 2024):

  • רופא או רופאה מומחים לאנדוקרינולוגיה: מעקב רפואי.
  • אח או אחות: בדיקות כפות רגליים מדי תקופה.
  • רופא או רופאת עיניים: בדיקת קרקעית העין.
  • דיאטן או דיאטנית: תפריט מותאם לאיזון הסוכר והמלצות לפעילות גופנית.

ההנחיות הבריטיות ממליצות להציע למבוגרים עם סוכרת סוג 2 ולבני המשפחה הדרכה מובנית על סוכרת כבר בזמן האבחנה, עם חיזוק וסקירה מדי שנה (NICE NG28, 2026). איך מגיעים לדיאטנית, לאחות סוכרת או למרפאת סוכרת, בררו אצל רופא המשפחה או במוקד הקופה שלכם.

מדריכי המשך על סוכרת לפי נושא

כל נושא בעמוד הזה מורחב במדריך נפרד, וכולם מרוכזים גם במתחם הסוכרת. בחרו לפי השאלה שמעסיקה אתכם:

מתי סוכרת מחייבת פנייה מיידית לרופא או ל-101?

רוב הבירור נעשה בתור רגיל, אבל סוכר גבוה מאוד או נמוך מאוד הוא מצב חירום, שלא מחכים איתו.

  • מתקשרים ל-101 או פונים מיד למיון: סוכר גבוה עם בחילה, הקאות, כאב בטן, תשישות, סימני התייבשות, ריח פה שמזכיר לק ציפורניים, בלבול, ישנוניות חריגה או ירידה במצב ההכרה (ADA, 2026; מכבי, 2023). אלה עלולים להיות סימנים למשבר היפרגליקמי, כמו חמצת סוכרתית (DKA), מצב מסכן חיים. אדם עם סוכר נמוך שאיבד הכרה, מפרכס, אינו ערני או לא מסוגל לאכול או לשתות (ADA, 2026). ילד עם צמא והשתנה מרובים שמתחיל להקיא או נעשה ישנוני (ADA, 2026), כי כמחצית מהילדים עם סוג 1 מגיעים לאבחנה כבר עם חמצת (ADA, 2026).
  • פונים היום, לרופא המשפחה או למוקד הקופה: השתנה מרובה, גם בלילה, צמא, יובש בפה, ירידה במשקל בלי הסבר או טשטוש ראייה, כדי לבדוק סוכר בהקדם (משרד הבריאות, 2024; ADA, 2026). בסימנים של סוכר נמוך כשאתם בהכרה: אכלו או שתו משהו מתוק מהיר, ופעלו לפי התוכנית שקיבלתם מהצוות (ADA, 2026).
  • קובעים תור: לרופא המשפחה לבדיקת סקר אם יש לכם גורמי סיכון או שאתם בני 35 ומעלה (ADA, 2026); לבדיקה חוזרת שנתית אם אובחנה טרום סוכרת; לדיאטנית (ADA, 2026) ולבדיקת עיניים (ADA, 2026) אחרי אבחנה חדשה של סוכרת סוג 2.

מה לשאול את רופא המשפחה אחרי אבחון סוכרת

  1. איזה סוג סוכרת יש לי, והאם צריך בדיקות נוספות כדי לקבוע אותו?
  2. איזה טיפול מתאים לי עכשיו, ואיך הוא משפיע על הלב, הכליות והמשקל?
  3. מה היעד האישי שלי ל-HbA1c, ובאיזו תדירות נבדוק אותו?
  4. האם התרופות שלי עלולות לגרום לסוכר נמוך, ומה עושים אם זה קורה?
  5. מתי לקבוע בדיקת עיניים, בדיקת כליות ובדיקת כפות רגליים, ואצל מי?

הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.

מקורות

שאלות נפוצות

סוכרת או סכרת: מה הכתיב הנכון?

"סוכרת" הוא הכתיב המקובל, ו"סכרת" הוא כתיב חלופי של אותה מחלה. גם "סוכר" בשפה היומיומית מתכוון לרוב לסוכרת, אבל ערך גבוה אחד בבדיקה עדיין אינו אבחנה. בלי תסמינים ברורים, האבחנה דורשת בדיקה מאשרת (ADA, 2026).

האם סוכרת סוג 1 מופיעה רק בילדים?

לא. סוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2 מופיעות בכל הגילים (ADA, 2026). אצל מבוגרים סוג 1 עלול להופיע בלי התסמינים הקלאסיים ולהתקדם לאט יותר עד הצורך באינסולין (ADA, 2026).

אפשר לחיות עם סוכרת שנים בלי לדעת?

כן. סוכרת סוג 2 נשארת לעיתים קרובות בלי אבחון שנים רבות, כי הסוכר עולה בהדרגה ובלי תסמינים בולטים (ADA, 2026). בתקופה הזו הסיכון לסיבוכים בכלי הדם כבר עולה, ולכן חשוב להיבדק לפי גורמי הסיכון (ADA, 2026).

מה ההבדל בין טרום סוכרת לסוכרת?

בטרום סוכרת רמת הסוכר גבוהה מהרגיל אבל עדיין מתחת לסף האבחון של סוכרת (ADA, 2026). זה מצב סיכון לסוכרת סוג 2, למחלות לב ולשבץ (משרד הבריאות, 2024), ולכן חוזרים על הבדיקה מדי שנה (ADA, 2026).

האם סוכרת סוג 2 יכולה לעבור?

אצל חלק מהאנשים אפשר להגיע להפוגה. סקירה מ-2025 מצאה שתוכניות מובנות, עם תרופות או בלי, הגדילו את הסיכוי להפוגה לעומת קבוצת ביקורת, בעיקר אצל אנשים שאובחנו לאחרונה ויכלו לעמוד בתוכנית קפדנית (Diabetes Care, 2025). הפוגה אינה ריפוי, ולכן המעקב אצל רופא המשפחה נמשך.

מקורות מידע

  1. ADA (2026): Standards of Care in Diabetes, Section 2: Diagnosis and Classification of Diabetes
  2. ADA (2026): Standards of Care in Diabetes, Section 5: Facilitating Positive Health Behaviors
  3. ADA (2026): Standards of Care in Diabetes, Section 6: Glycemic Goals, Hypoglycemia and Hyperglycemic Crises
  4. ADA (2026): Standards of Care in Diabetes, Section 9: Pharmacologic Approaches to Glycemic Treatment
  5. ADA (2026): Standards of Care in Diabetes, Section 12: Retinopathy, Neuropathy and Foot Care
  6. ADA (2019): Nutrition Therapy for Adults With Diabetes or Prediabetes, consensus report
  7. NICE NG28 (2026): Type 2 diabetes in adults: management
  8. USPSTF (2021): Screening for Prediabetes and Type 2 Diabetes
  9. Diabetes Care (2025): Type 2 diabetes remission with nonsurgical interventions, systematic review and meta-analysis
  10. משרד הבריאות (2024): סוכרת מסוג 2, אתר הגיל השלישי
  11. משרד הבריאות (נתוני 2023): דוח רישום הסוכרת הלאומי, המרכז הלאומי לבקרת מחלות
  12. מכבי (2023): סוכרת, מידע רפואי
  13. מכבי (2023): סוכרת סוג 2, מידע רפואי
  14. משרד הבריאות (2016): התכנית הלאומית לסוכרת