סוכרת ועיניים: בדיקות חשובות וסימני אזהרה שכדאי להכיר

הראייה נראית לכם בסדר גמור, ובכל זאת רופא המשפחה שוב מזכיר את בדיקת העיניים השנתית. הקשר בין סוכרת ועיניים הוא בדיוק המקרה שבו "אני רואה טוב" לא מספיק: כשמתחילים להרגיש משהו, הפגיעה לרוב כבר מתקדמת וקשה יותר לטיפול (מכבי, 2022).

רטינופתיה סוכרתית (Diabetic Retinopathy) היא פגיעה בכלי הדם ובעצבים של הרשתית שנגרמת מסוכרת, והשכיחות שלה עולה ככל שהסוכרת ממושכת יותר והסוכר גבוה יותר לאורך זמן (ADA, 2026). אם אתם בתחילת הדרך, הסקירה על סוכרת, סוגיה, הבדיקות ומה עושים אחרי אבחון מסדרת את התמונה הכללית.

איך סוכרת פוגעת בעיניים, ומהי רטינופתיה סוכרתית?

סוכר גבוה לאורך זמן פוגע בכלי הדם הקטנים שמזינים את הרשתית, השכבה בחלק האחורי של העין שקולטת את האור. רטינופתיה סוכרתית היא הסיבה השכיחה ביותר למקרים חדשים של עיוורון במבוגרים בגילי 20 עד 74 במדינות מפותחות (ADA, 2026).

הסיכון עולה עם משך הסוכרת, וגם עם סוכר גבוה לאורך זמן, מחלת כליות, לחץ דם גבוה ושומנים גבוהים בדם (ADA, 2026). לכן מעקב העיניים הולך יד ביד עם מעקב הכליות בסוכרת.

סוכרת פוגעת לא רק ברשתית. קטרקט וגלאוקומה מופיעים אצל אנשים עם סוכרת מוקדם יותר ובשכיחות גבוהה יותר (ADA, 2026).

שלבי רטינופתיה סוכרתית: מה קורה בעין בכל שלב

המחלה מתקדמת בשלבים, ולא כל אחד מגיע לשלב המתקדם. בתחילה מופיעות בליטות זעירות בדפנות כלי הדם (מיקרו-מפרצות), אחר כך דימומים קטנים ואזורים ברשתית שלא מקבלים מספיק דם (ADA, 2026).

• רטינופתיה לא שגשוגית (Nonproliferative Diabetic Retinopathy, NPDR): כלי הדם נפגעים, מופיעים דימומים קטנים ואזורים שלא מקבלים מספיק דם, אבל עוד לא צומחים כלי דם חדשים (ADA, 2026).
• רטינופתיה שגשוגית (Proliferative Diabetic Retinopathy, PDR): בתגובה לחוסר בדם צומחים כלי דם חדשים ושבירים, שעלולים לדמם לתוך העין ולמשוך את הרשתית עד היפרדות (ADA, 2026).
• בצקת מקולרית סוכרתית (Diabetic Macular Edema, DME): נוזל שדולף ומצטבר במקולה, מרכז הראייה החדה. היא יכולה להופיע בכל שלב (ADA, 2026), והיא הסיבה השכיחה ביותר לירידה בראייה אצל אנשים עם סוכרת (הדסה, 2024).

סימני אזהרה בעיניים: מה מרגישים, ומתי אין תסמינים?

בשלבים המוקדמים אין שום תסמינים, ולכן המעקב הקבוע אצל רופא העיניים הוא שמגלה אותם (כללית, 2022). גם רטינופתיה שכבר מאיימת על הראייה יכולה לעבור בלי תחושה (ADA, 2026).

כשהמחלה מחמירה מופיעים סימנים, וחלקם מחייבים פנייה מהירה (AAO, 2026; מכבי, 2022; כללית, 2022; NEI, 2025):

בדיקת עיניים בסוכרת: מתי מתחילים וכל כמה זמן?

הבדיקה הראשונה תלויה בסוג הסוכרת, וההמשך תלוי במה שנמצא. בסוכרת סוג 2 הסוכר עשוי להיות גבוה כבר שנים לפני האבחון, ולכן בודקים את העיניים כבר בזמן האבחנה (ADA, 2026).

בישראל, גם כללית, מכבי ומאוחדת ממליצות על בדיקה אצל רופא עיניים פעם בשנה (כללית, 2022; מכבי, 2022; מאוחדת).

תדירות הבדיקות לפי המצב (ADA, 2026; NICE, 2024):

סוכרת הריון לבדה לא מחייבת בדיקת עיניים בהריון (ADA, 2026). על המעקב בהריון עצמו ראו בסוכרת הריון: ערכים, מעקב ומה חשוב לדעת.

איך נראית בדיקת עיניים עם הרחבת אישונים, ומה זה OCT?

הבדיקה המרכזית היא בדיקה של קרקעית העין, שעושה רופא עיניים אחרי הרחבת אישונים (כללית, 2022). טיפות מרחיבות את האישון, והרופא בודק את הרשתית דרך עדשה מגדילה (NIDDK, 2017).

• אחרי הטיפות: עלול להיות עקצוץ קל, טשטוש ותחושה שהכול בוהק. אל תתכננו לנהוג בחזרה מהבדיקה, והביאו משקפי שמש (מכבי, 2022).
• סימנים אחרי הבדיקה שמחייבים פנייה לרופא או למיון: כאב או אי נוחות קשה בעין, אדמומיות בלבן של העין, או טשטוש ממושך עם הילות צבעוניות סביב אורות (מכבי, 2022).
• OCT (Optical Coherence Tomography): צילום לא פולשני שממפה את שכבות הרשתית ומראה כמה נוזל יש במרכז הראייה (כללית, 2022). הוא קצר, לא כואב, ואפשר לחזור עליו כמה שצריך (הדסה, 2024).
• אנגיוגרפיה (צילום כלי הדם): כשצריך להדגים את זרימת הדם בכלי הדם של הרשתית, מזריקים לווריד חומר ניגוד (פלורסאין) ומצלמים (כללית, 2022).

צילום רשתית ובינה מלאכותית: האם זה מחליף בדיקה אצל רופא עיניים?

צילום רשתית שמפוענח מרחוק, או על ידי תוכנת בינה מלאכותית מאושרת, נחשב דרך מתאימה לסקר, בתנאי שיש מסלול מסודר להפניה לבדיקה מלאה כשצריך (ADA, 2026). אבל הצילום אינו תחליף לבדיקה מקיפה עם הרחבת אישונים, ובדיקה אצל רופא נדרשת כשהתמונה לא ברורה או כשנמצא ממצא (ADA, 2026).

מטא-אנליזה של 28 מחקרים מצאה שתוכנות בינה מלאכותית זיהו רטינופתיה ברגישות גבוהה יותר מצילום שמפוענח מרחוק בידי אדם. החוקרים הדגישו שהבחירה בין השיטות תלויה במסגרת, ולא שאחת עדיפה תמיד (NPJ Digital Medicine, 2026).

גם בישראל זה כבר קורה. במחקר שנערך בשיבא השתתפו 256 מבוגרים עם סוכרת סוג 1 או 2 בלי רטינופתיה ידועה, שהגיעו למעקב שגרתי במרפאה האנדוקרינולוגית. איש צוות שאינו מתחום העיניים צילם את הרשתית בלי הרחבת אישונים ותוכנה פענחה את הצילום: אצל 95.7% התקבלה תשובה ודאית, ו-29.6% נמצאו חיוביים. רק 44.7% מהחיוביים השלימו את בדיקת ההמשך במרפאת הרשתית של בית החולים, ומעקב שנעשה מחוץ לבית החולים לא נבדק (British Journal of Ophthalmology, 2026). כבר ב-2016 תכנן משרד הבריאות מערך סקר עם מכשירי צילום רשתית בתחנות קבועות וניידות והפניה לרופא עיניים (משרד הבריאות, 2016).

השורה התחתונה: אם הציעו לכם צילום רשתית, הוא יכול לעזור; בררו בקופה אם יש שירות כזה באזורכם. אם התשובה חיובית, קבעו מיד את הבדיקה אצל רופא העיניים. זכרו גם שצילום כזה לא תמיד מזהה מחלות עיניים אחרות, כמו גלאוקומה וקטרקט (מכבי, 2022).

טיפול ברטינופתיה סוכרתית: לייזר, זריקות לעין וניתוח

היום יש טיפולים שמפחיתים מאוד את הסיכון לאובדן ראייה, והבחירה תלויה בשלב ובמה שנמצא בכל עין (ADA, 2026; NICE, 2024). מי שיש לו בצקת מקולרית, רטינופתיה לא שגשוגית בינונית ומעלה, או רטינופתיה שגשוגית, צריך הפניה מהירה לרופא עיניים שמתמחה ברשתית (ADA, 2026).

סוגי הטיפול העיקריים (ADA, 2026; NICE, 2024; כללית, 2022):

• זריקות VEGF: VEGF הוא חלבון שמגביר דליפה מכלי הדם וגורם לצמיחה של כלי דם לא תקינים, והתרופות חוסמות אותו (הדסה, 2024). בישראל משתמשים בכמה תרופות כאלה, ואם תרופה אחת לא מספיקה אפשר לעבור לאחרת (כללית, 2022). הזריקה ניתנת באלחוש מקומי, נמשכת כמה שניות, ולרוב לא כואבת במיוחד (הדסה, 2024).
• התמדה חשובה: טיפול בזריקות דורש יותר ביקורים מלייזר, והפסקות לא מתוכננות בטיפול נקשרו לראייה גרועה יותר (ADA, 2026). את מספר הזריקות ואת התדירות שלהן אי אפשר לדעת מראש (כללית, 2022).
• לייזר או זריקות ברטינופתיה שגשוגית: לייזר הוא בדרך כלל הטיפול הראשון, וזריקות הן חלופה סבירה לחלק מהמטופלים (NICE, 2024; ADA, 2026; איכילוב, 2024). כדאי לדבר עם רופא הרשתית על היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, כולל מעקב בלי טיפול (NICE, 2024).

מי שאיבד חלק מהראייה בגלל סוכרת צריך לקבל מידע על שיקום ראייה והפניה להערכה אצל מומחה בתחום (ADA, 2026). ירידה בראייה מקשה גם על ניהול הסוכרת, ועלולה להוביל לדיכאון, לחרדה ולבידוד (ADA, 2026). על זה מדברים עם הרופא, וגם עם המשפחה.

הגנה על העיניים בסוכרת: סוכר, לחץ דם, שומנים ועישון

הדרך המוכחת היא איזון סוכר, לחץ דם ושומנים בדם. איזון סוכר אינטנסיבי נמצא בניסויים גדולים כמונע או מעכב רטינופתיה ומקטין את הצורך בטיפולים בעין (ADA, 2026). את היעדים קובעים אישית עם הרופא.

• לחץ דם: אצל מי שיש לו יתר לחץ דם, טיפול בו מאט את התקדמות הרטינופתיה (NICE, 2024). ראו גם סוכרת ולחץ דם.
• שומנים בדם: בחלק מהאנשים עם שומנים גבוהים, תוספת של פנופיברט (תרופה להורדת טריגליצרידים) עשויה להאט את ההתקדמות, בעיקר ברטינופתיה מוקדמת (ADA, 2026). עוד בסוכרת וכולסטרול.
• עישון: הפסקת עישון היא חלק מההגנה על העיניים (NIDDK, 2017).
• אספירין: אם הרופא המליץ על אספירין להגנה על הלב, רטינופתיה אינה סיבה להפסיק, כי הוא לא מעלה סיכון לדימום ברשתית (ADA, 2026).
• כשמתחילים טיפול שמוריד סוכר מהר: ירידה מהירה בסוכר נקשרה להחמרה ראשונית של רטינופתיה, ותרופות מקבוצת GLP-1 נקשרו בניסויים להחמרה קלה. לכן כדאי לוודא שבדיקת העיניים עדכנית כשמעצימים טיפול (ADA, 2026). מטא-אנליזה גדולה של ניסויים מצאה שסמגלוטייד לא העלה את הסיכון לרטינופתיה (JAMA Ophthalmology, 2025). אל תפסיקו תרופה בגלל זה; דברו עם הרופא. על סוגי התרופות בתרופות לסוכרת.

טשטוש ראייה בסוכרת: זמני או סימן לפגיעה ברשתית?

לא כל טשטוש הוא רטינופתיה. סוכר גבוה יכול לשנות את כמות הנוזלים ולגרום לנפיחות ברקמות שעוזרות לעין למקד, ואז הראייה מיטשטשת באופן זמני. זה קורה לפעמים לתקופה קצרה כשמשנים את הטיפול בסוכרת, וחולף כשהסוכר מתקרב לנורמה (NIDDK, 2017).

טשטוש הוא גם אחד הסימנים של סוכר גבוה, יחד עם צמא קשה, יובש בפה והשתנה מרובה (מכבי). מה עושים כשהסוכר גבוה מוסבר בסוכר גבוה בדם: סימנים ומתי זה מסוכן.

טשטוש שלא חולף, או שמגיע עם קושי בקריאה, צבעים דהויים או אזורים כהים, עלול להעיד על רטינופתיה שמחמירה (AAO, 2026), ובמיוחד על בצקת במרכז הראייה, שהיא הסיבה השכיחה לירידה בראייה בסוכרת (הדסה, 2024). קטרקט, שמופיע מוקדם יותר בסוכרת, גם הוא גורם לטשטוש הדרגתי (ADA, 2026). את ההבדל רק רופא עיניים יכול לקבוע, ולכן טשטוש שנמשך הוא סיבה לבדיקה.

מתי פונים בבעיות עיניים בסוכרת: מיון, היום או תור

רוב בעיות העיניים בסוכרת מתגלות בבדיקה שגרתית, אבל יש סימנים שלא מחכים לתור:

• מתקשרים ל-101: סוכר גבוה עם בחילה, הקאות, תשישות קשה, ישנוניות או בלבול, שעלולים להעיד על חמצת סוכרתית (Diabetic Ketoacidosis, DKA), מצב מסכן חיים (מכבי; ADA, 2026).
• פונים מיד לרופא עיניים או למיון, בלי לחכות לתור: ירידה פתאומית בראייה, צל או "וילון" על שדה הראייה, הרבה רחפנים חדשים בבת אחת או הבזקי אור. אלה עלולים להיות דימום לתוך העין או היפרדות רשתית, שמחייבים בדיקה דחופה של רופא עיניים (NICE, 2022; NEI, 2025). גם כאב או אי נוחות קשה בעין, אדמומיות בלבן של העין או טשטוש ממושך עם הילות אחרי הרחבת אישונים הם סיבה לפנות לרופא או למיון (מכבי, 2022).
• פונים לרופא עיניים מיד, בלי לחכות לבדיקה השנתית: ראייה מטושטשת שלא חולפת או ירידה בחדות הראייה (כללית, 2022).
• קובעים תור: לבדיקה הראשונה אחרי אבחנה של סוכרת סוג 2, לבדיקה השנתית, לפני הריון, וכשמעצימים טיפול שמוריד סוכר (ADA, 2026).

מה לשאול את רופא העיניים לפני החלטה על טיפול ברשתית

1. באיזה שלב הרטינופתיה בכל עין, והאם יש בצקת במרכז הראייה?
2. מה האפשרויות במצב שלי (לייזר, זריקות או מעקב), ומה היתרונות והחסרונות של כל אחת?
3. אם מתחילים בזריקות, כמה זמן בערך יימשך הטיפול, ומה יקרה אם אפספס תור?
4. מתי הבדיקה הבאה, ואיזה שינוי בראייה מחייב להקדים אותה?
5. האם תוצאות הסוכר ולחץ הדם שלי משפיעות על ההחלטה, ומה כדאי לבדוק עם רופא המשפחה?

הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.

מקורות

• ADA (2026): Standards of Care in Diabetes, Section 12: Retinopathy, Neuropathy and Foot Care — https://diabetesjournals.org/care/article/49/Supplement_1/S261/163919
• NICE NG242 (2024): Diabetic retinopathy: management and monitoring — https://www.nice.org.uk/guidance/ng242/chapter/Recommendations
• ADA (2026): Standards of Care in Diabetes, Section 6: Glycemic Goals, Hypoglycemia and Hyperglycemic Crises — https://diabetesjournals.org/care/article/49/Supplement_1/S132/163927
• NICE NG17 (2022): Type 1 diabetes in adults: diagnosis and management — https://www.nice.org.uk/guidance/ng17/chapter/Recommendations
• JAMA Ophthalmology (2025): Ocular adverse events with semaglutide, systematic review and meta-analysis — https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40810985/
• NPJ Digital Medicine (2026): Diagnostic accuracy of AI and store-and-forward diabetic retinopathy screening, meta-analysis — https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42141103/
• British Journal of Ophthalmology (2026): Autonomous AI diabetic retinopathy screening in an endocrinology clinic, Sheba — https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42373309/
• כללית (2022): רטינופתיה סוכרתית — https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/retinopathy.aspx
• מכבי (2022): רטינופתיה סוכרתית — https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medicalconditions/diabeticretinopathy/
• מכבי: היפרגליקמיה, מצבי חירום — https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/emergencies/emergency_situations/sos_situations/hyperglycemia/
• מאוחדת: בדיקות ומעקבים שגרתיים למטופל המתמודד עם סוכרת — https://www.meuhedet.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%92%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA/
• הדסה (2024): רטינופתיה סוכרתית, מרפאת רשתית — https://he.hadassah.org.il/ophthalmology/diabetic-retinopathy-in-pateint/
• איכילוב (2024): רטינופתיה סכרתית — https://www.tasmc.org.il/health/opthalmology/diabeticretinopathy/
• משרד הבריאות (2016): התכנית הלאומית לסוכרת — https://www.gov.il/BlobFolder/reports/diabetesnationalplan/he/files_publications_Committees_diabetes_DiabetesNationalPlan.pdf
• NEI (2025): Retinal Detachment (מקור משני) — https://www.nei.nih.gov/eye-health-information/eye-conditions-and-diseases/retinal-detachment
• NIDDK (2017): Diabetic Eye Disease (מקור משני) — https://www.niddk.nih.gov/health-information/diabetes/overview/preventing-problems/diabetic-eye-disease
• AAO (2026): Diabetic Retinopathy: Causes, Symptoms, Treatment (מקור משני) — https://www.aao.org/eye-health/diseases/what-is-diabetic-retinopathy