פצע, כתם או גרד בפות שלא חולפים: מה עשוי להעיד על סרטן הפות, מי בסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים יש בכל שלב.
פצע, כתם או גרד בפות שלא חולפים: מה עשוי להעיד על סרטן הפות, מי בסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים יש בכל שלב.
פצע, כתם או גרד בפות שלא חולפים: מה עשוי להעיד על סרטן הפות, מי בסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים יש בכל שלב.
חלק מהמדריך: גינקואונקולוגית: מתי פונים ומה קורה בייעוץ
בכתבה זו
גרד בפות שלא עובר כבר חודשים, משחה שלא עוזרת, ואז מגלים במראה כתם לבן או פצע קטן שלא נסגר. רוב השינויים בפות אינם סרטן הפות, אבל דווקא בגלל שהם נראים כמו דלקת, לפעמים עובר זמן רב עד שמישהי בודקת אותם.
סרטן הפות (Vulvar cancer) הוא גידול ממאיר בעור ובריריות של הפות, איבר המין החיצוני של האישה. הוא נדיר יחסית, ורוב הגידולים הם קרצינומה של תאי קשקש (Squamous cell carcinoma) (ESGO, 2023).
סרטן הפות מתפתח בדרך כלל באחד משני מסלולים: בעקבות זיהום מתמשך בנגיף הפפילומה (HPV), או על רקע מחלת עור כרונית של הפות, בעיקר ליכן סקלרוזוס (CA Cancer J Clin, 2025).
גורמי הסיכון העיקריים הם גיל, זיהום ב-HPV, עישון, זיהום ב-HIV, נגע טרום-סרטני בפות (VIN) וליכן סקלרוזוס (ESGO, 2023). גם דיכוי של מערכת החיסון, למשל אחרי השתלת איבר, מעלה את הסיכון (CA Cancer J Clin, 2025).
המקורות נותנים טווחים שונים לחלק של HPV במקרים. לפי האגודה למלחמה בסרטן, זני HPV בסיכון גבוה גורמים לכ-65%–70% ממקרי סרטן הפות והנרתיק, בספירה משותפת של שני הסרטנים (האגודה למלחמה בסרטן, 2026). כשסופרים את סרטן הפות לבדו, HPV מעורב ב-18%–52% מהמקרים, וכשני שלישים מהגידולים הקשקשיים בפות מתפתחים במסלול שאינו קשור לנגיף (CA Cancer J Clin, 2025). כלומר, חלק מהמקרים קשורים לנגיף, וחלק אחר למחלות עור כרוניות.
סרטן הפות נחשב מחלה של נשים מבוגרות, אבל השכיחות שלו עולה בעולם, במיוחד בנשים מתחת לגיל 60 (CA Cancer J Clin, 2025). מרבית המאובחנות הן מעל גיל 65, אבל המחלה יכולה להתפתח גם בגיל צעיר יותר (האגודה למלחמה בסרטן, 2024).
רוב הגידולים בפות הם קרצינומה קשקשית. סוגים נדירים יותר הם קרצינומה של תאי הבסיס, אדנוקרצינומה ומלנומה (CA Cancer J Clin, 2025). מחלת פאג׳ט של הפות היא מצב נוסף, שמופיע כאזור אדום ומקשקש עם רגישות (ACS, 2025).
כמעט כל הנשים עם סרטן פולשני של הפות חוות תסמינים (ACS, 2025). אין מראה אחד אופייני: זה יכול להיות גוש, פצע, כתם בצבע אחר או עור מעובה, ולעיתים רק גרד שלא חולף.
המראה משתנה מאישה לאישה, ולכן כאן הוא מתואר במילים. זה מה שאפשר לראות או להרגיש (NHS, 2025; ACS, 2025; CRUK, 2025):
| מה מרגישים או רואים | איך זה עשוי להיראות |
|---|---|
| גוש או בליטה | בליטה אדומה, ורודה או לבנה. לפעמים היא נראית ומרגישה כמו יבלת, ולעיתים יש לה מראה של כרובית |
| פצע או כיב | פצע פתוח או כיב שלא נרפא |
| שינוי בצבע העור | כתם אדום, לבן או כהה. על עור כהה קשה יותר להבחין בשינוי |
| שינוי במרקם | אזור מעובה, מוגבה או מחוספס |
| שומה או נקודה כהה | נקודה שמשנה צורה או צבע. מלנומה של הפות היא לרוב שחורה או חומה כהה, אבל יכולה להיות גם ורודה, אדומה או לבנה |
| גרד, כאב או רגישות | גרד שלא משתפר, או כאב וצריבה באזור |
| דם מהפות שאינו מחזור | דימום מהפות, או הפרשה דמית מהנרתיק, שאינם קשורים לווסת |
| צריבה במתן שתן | כאב צורב בזמן מתן שתן |
| גוש במפשעה | נפיחות או גוש בקפל המפשעה, האזור שבו נמצאות בלוטות הלימפה של הפות |
אף אחד מהסימנים האלה אינו אבחנה, וסרטן הפות נדיר, כך שלרוב יש להם סיבה אחרת. אבל עיכוב באבחון סרטן הפות קורה לא פעם, ובמחקר מגרמניה הסיבה השכיחה לעיכוב הייתה אבחון שגוי של הנגע כדלקת. לכן כל אישה עם תלונה בפות צריכה לעבור בדיקה של הפות בסף נמוך (ESGO, 2023).
דימום מהפות או הפרשה דמית שאינם קשורים לווסת הם אחד הסימנים שבגללם בודקים את הפות (NHS, 2025). כשהדימום מגיע מפצע או מגוש בפות, קובעים תור בהקדם.
אפשר להסתכל על הפות במראה ולהכיר איך היא נראית בדרך כלל. מחפשים גושים, בליטות, יבלות או פצעים, ושינויי צבע: אזורים אדומים, מגורים, לבנים או כהים (CRUK, 2025). אצל נשים עם תוצאת HPV או פאפ חיובית, מומלץ שהצוות יעקוב מקרוב אחרי הפות ויעודד בדיקה עצמית (ESGO, 2025).
בשני המסלולים יכול להופיע קודם שלב טרום-סרטני, שנקרא VIN (נאופלזיה תוך-אפיתלית של הפות, Vulvar intraepithelial neoplasia). שני המסלולים נראים ומתנהגים אחרת (ESGO/ISSVD, 2022; CA Cancer J Clin, 2025):
| מאפיין | המסלול הקשור ל-HPV | המסלול שאינו קשור ל-HPV |
|---|---|---|
| הנגע הטרום-סרטני | VHSIL (נגע תוך-אפיתלי בדרגה גבוהה) | dVIN (VIN מובחן) |
| מי בעיקר | נשים צעירות יותר | נשים מבוגרות יותר |
| הרקע | זיהום מתמשך ב-HPV, לרוב זן 16 | ליכן סקלרוזוס או ליכן פלנוס |
| איך זה נראה | לרוב כמה מוקדים סביב פתח הנרתיק והשפתיים הקטנות, בצבע שנע מלבן עד אדום, אפור או חום | לרוב מוקד אחד, לא תחום היטב, ורוד או אפור-לבן ומחוספס |
| הפרוגנוזה של הסרטן | טובה יותר | פחות טובה, עם יותר הישנויות מקומיות |
יבלות באיברי המין (קונדילומה) קשורות לזני HPV בסיכון נמוך ואינן מתקדמות לסרטן (ESGO/ISSVD, 2022).
הטיפול תלוי בסוג הנגע: ב-dVIN מסירים תמיד את הנגע בניתוח, וב-VHSIL אפשר לבחור בין כריתה, הסרה בלייזר או טיפול בתרופה מקומית (ESGO/ISSVD, 2022). אחרי טיפול ב-VHSIL ממליצים על מעקב לכל החיים (ESGO/ISSVD, 2022).
ליכן סקלרוזוס (Lichen sclerosus) היא מחלת עור כרונית של אזור איברי המין, שגורמת לגרד וכאב (EuroGuiderm, 2024). היא קשורה לסיכון מוגבר לסרטן מקומי, בדרך כלל קרצינומה קשקשית, וגם למלנומה של הפות (הנחיית S3 גרמנית-אוסטרית-שווייצרית, 2026). עם זאת, רק מיעוט קטן מהנשים עם ליכן סקלרוזוס יחלו בסרטן הפות (CA Cancer J Clin, 2025).
הטיפול המקובל הוא משחת סטרואידים חזקה, יחד עם תכשירי לחות (EuroGuiderm, 2024). נשים שמקפידות על הטיפול נמצאות בסיכון נמוך הרבה יותר לסרטן הפות (ESGO/ISSVD, 2022). טיפול בלייזר נמצא עדיין במחקר, ואינו מומלץ כרגע (EuroGuiderm, 2024).
המחלה כרונית וחוזרת, ולכן נדרש מעקב ארוך טווח, ומומלץ ללמוד לבדוק את עצמך באופן קבוע (הנחיית S3 גרמנית-אוסטרית-שווייצרית, 2026). ביקורות קבועות מומלצות לאורך כל החיים, בתדירויות שמעט שונות בין ההנחיות (הנחיית S3 גרמנית-אוסטרית-שווייצרית, 2026; ESGO/ISSVD, 2022), ולכן את לוח הביקורות קובעת הרופאה. אזור מעובה חדש, שחיקה או כיב חדש בתוך ליכן סקלרוזוס מעידים על dVIN, והם סיבה לבדיקה בהקדם (הנחיית S3 גרמנית-אוסטרית-שווייצרית, 2026).
את האבחנה קובעת ביופסיה: דגימה קטנה מהנגע, שנבדקת במיקרוסקופ (ESGO, 2023).
הבירור מתחיל בדרך כלל אצל רופאת המשפחה או רופאת הנשים. כשיש ממצא חשוד, היא מפנה לבדיקות נוספות או לרופאה מומחית (NHS, 2025; CRUK, 2025). כשהאבחנה היא סרטן, מומלץ שהטיפול יינתן במרכז עם ניסיון במחלות פות ובידי צוות רב-תחומי של גינקו-אונקולוגיה (ESGO, 2023).
מה קורה בבירור:
השלב מתאר עד כמה הגידול התפשט, והוא מנחה את הטיפול. הסיווג המקובל הוא של ארגון הגינקולוגים הבינלאומי (FIGO), שעודכן ב-2021 (FIGO, 2021). ברוב השלבים יש גם תתי-שלבים, שהרופאה תסביר לפי הממצאים (FIGO, 2021; CA Cancer J Clin, 2025):
| שלב | מה זה אומר |
|---|---|
| שלב 1 | הגידול נמצא רק בפות |
| שלב 2 | הגידול חדר לחלק התחתון של השופכה, הנרתיק או פי הטבעת, בלי גרורות בבלוטות הלימפה |
| שלב 3 | הגידול חדר לחלק העליון של המבנים האלה, לרירית השלפוחית או החלחולת, או שיש גרורות בבלוטות הלימפה באזור |
| שלב 4 | הגידול מקובע לעצם, יש בלוטות מקובעות או מכויבות, או גרורות רחוקות |
סיכויי ההחלמה תלויים בשלב ובסוג הגידול. הגורם החשוב ביותר לפרוגנוזה הוא מצב בלוטות הלימפה (Am J Obstet Gynecol, 2025). לגידולים הקשורים ל-HPV יש פרוגנוזה טובה יותר ופחות הישנויות מקומיות (CA Cancer J Clin, 2025).
כשאפשר להסיר את הגידול, הטיפול הוא ניתוח שמסיר אותו עם שוליים של רקמה בריאה ובודק את בלוטות הלימפה במפשעה (ESGO, 2023). כשהגידול גדול או התפשט, משתמשים גם בקרינה או בכימו-קרינה.
הניתוח נקרא כריתה מקומית רדיקלית, ומטרתו להשאיר שוליים נקיים מגידול בבדיקה במיקרוסקופ (ESGO, 2023). כמה רקמה בריאה צריך להשאיר סביב הגידול עדיין לא ברור: מחקרים גדולים לא אישרו קשר ברור בין רוחב השוליים לבין חזרה מקומית של המחלה (ESGO, 2023). לכן ההחלטה מתקבלת לפי המקרה.
בלוטת הזקיף (Sentinel lymph node) היא הבלוטה הראשונה שאליה מתנקזת הלימפה מהגידול. בגידול קטן ובודד, בלי חשד לגרורות בבלוטות, מסירים רק אותה ובודקים אותה, במקום להסיר את כל בלוטות המפשעה (ESGO, 2023). לאיתור הבלוטה מומלץ לשלב חומר רדיואקטיבי עם צבע או עם חומר פלואורסצנטי (ESGO, 2023).
היתרון המרכזי הוא פחות סיבוכים. הסיכון לבצקת לימפטית ברגל (לימפאדמה) נמוך בבדיקת בלוטת הזקיף, ועולה אחרי הסרת בלוטות המפשעה, במיוחד בשילוב קרינה (ESGO, 2023). כשבלוטת הזקיף מכילה גרורה, ממשיכים בטיפול באזור המפשעה, וכשיש יותר מבלוטה אחת עם גרורות או התפשטות מחוץ לבלוטה, מוסיפים קרינה (ESGO, 2023). הסרת בלוטות המפשעה בגישה אנדוסקופית עשויה להיות חלופה לגישה הפתוחה, עם פחות סיבוכי פצע ולימפה, אבל עדיין אין ניסויים אקראיים שמאשרים זאת (Eur J Surg Oncol, 2025).
כשאי אפשר להסיר את הגידול בניתוח, הטיפול המועדף הוא כימו-קרינה, כלומר קרינה יחד עם כימותרפיה. שוקלים אותה גם כשהניתוח היה מחייב הסרה נרחבת של איברי האגן ויצירת סטומה (ESGO, 2023). במחלה גרורתית אפשר לשקול כימותרפיה, ולנשים נבחרות גם אימונותרפיה. בזמן פרסום ההנחיה האירופית לא היה לאימונותרפיה אישור ספציפי לסרטן הפות באירופה (ESGO, 2023).
אחרי הטיפול עלולים להופיע לחץ נפשי, לימפאדמה, שינוי בתפקוד המיני ובדימוי הגוף, ואחרי קרינה גם שינוי בתפקוד המעי ובשלפוחית. מרפאת לימפאדמה וייעוץ בנושאי מיניות ודימוי גוף משפרים את איכות החיים (ESGO, 2023).
אין לוח מעקב אחד שהוכח כטוב ביותר, ולכן הוא מותאם לסיכון של כל אישה. בביקורות בודקים את הפות, את העור שבין הפות למפשעה ואת בלוטות המפשעה, ושואלים על תסמינים (ESGO, 2023). נשים שחלו על רקע ליכן סקלרוזוס או dVIN צריכות מעקב קפדני לכל החיים (CA Cancer J Clin, 2025).
בניסויים, החיסון מנע נגעים טרום-סרטניים בפות ובנרתיק שנגרמו מזני HPV שהוא מכסה, אבל ההשפעה שלו על סרטן הפות עצמו עדיין לא ברורה. לגבי סרטן הפות עצמו יש רק ראיות בוודאות נמוכה מאוד (Cochrane, 2025). החיסון יעיל במניעת מחלה בפות ובנרתיק, במיוחד כשהוא ניתן לפני חשיפה לנגיף (Hum Vaccin Immunother, 2025).
בישראל החיסון ניתן במסגרת חיסוני השגרה בבתי הספר, בכיתות ז׳ ו-ח׳, לבנות ולבנים (משרד הבריאות, 2024). משרד הבריאות ממליץ עליו למניעת הדבקה בזנים שגורמים לסרטן בצוואר הרחם, בפי הטבעת, בפה ובלוע ובאיברי המין (משרד הבריאות, 2024).
רוב התסמינים בפות מחייבים תור לרופאה, ולא חדר מיון (NHS, 2025). לפי רמת הדחיפות:
שאלות שיעזרו לך להבין את התוכנית ולהשתתף בהחלטה:
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרי ל-101.
אין מראה אחד. סרטן הפות יכול להופיע כגוש או בליטה, לפעמים דמוית יבלת, כפצע או כיב שלא נרפא, ככתם אדום, לבן או כהה, או כאזור מעובה ומחוספס (NHS, 2025). רק ביופסיה קובעת אם זה סרטן (ESGO, 2023).
תסמינים אפשריים הם גרד שלא חולף, כאב או רגישות, גוש או פצע, שינוי בצבע העור, דימום שאינו קשור לווסת, צריבה במתן שתן וגוש במפשעה (CRUK, 2025). כמעט כל הנשים עם סרטן פולשני של הפות חוות תסמינים (ACS, 2025).
ליכן סקלרוזוס מעלה את הסיכון לסרטן הפות, אבל רק מיעוט קטן מהנשים עם המחלה יחלו בו (CA Cancer J Clin, 2025). הקפדה על הטיפול המקומי קשורה לסיכון נמוך הרבה יותר (ESGO/ISSVD, 2022), וכדאי להמשיך במעקב קבוע ולבדוק את עצמך.
VIN הוא שינוי טרום-סרטני בשכבת העור של הפות, שעוד לא חדר לעומק (ESGO/ISSVD, 2022). מטפלים בו כדי למנוע סרטן, וממשיכים במעקב גם אחרי הטיפול.
סרטן הנרתיק מתחיל בדופן הנרתיק ולא בעור החיצוני של הפות, והוא נדיר עוד יותר: פחות מ-1% ממקרי הסרטן אצל נשים (CA Cancer J Clin, 2025). רוב המקרים קשורים ל-HPV (CA Cancer J Clin, 2025). לעיתים קרובות אין לו תסמינים מוקדמים, וכשיש, הם כוללים דימום או הפרשה שאינם קשורים לווסת, כאב באגן או בזמן יחסי מין, או גוש בנרתיק (NCI, 2023). תסמינים כאלה הם סיבה לקבוע תור לרופאת נשים.
הסיכוי להחלים תלוי בשלב ובסוג הגידול, והגורם החשוב ביותר הוא מעורבות בלוטות הלימפה (Am J Obstet Gynecol, 2025). לכן כדאי לבדוק מוקדם כל שינוי בפות שלא חולף (ESGO, 2023).