מה קורה בגוף בסוכרת סוג 2, איך מאבחנים, אילו קבוצות תרופות קיימות ומה תופעות הלוואי שלהן לפי ADA 2026, ומה בודקים במעקב.
מה קורה בגוף בסוכרת סוג 2, איך מאבחנים, אילו קבוצות תרופות קיימות ומה תופעות הלוואי שלהן לפי ADA 2026, ומה בודקים במעקב.
מה קורה בגוף בסוכרת סוג 2, איך מאבחנים, אילו קבוצות תרופות קיימות ומה תופעות הלוואי שלהן לפי ADA 2026, ומה בודקים במעקב.
חלק מהמדריך: סוכרת: סוגים, תסמינים, בדיקות, ערכים ומה עושים אחרי אבחון
בכתבה זו
הרופא התקשר אחרי בדיקת דם שגרתית ואמר "יש לך סוכרת סוג 2", ואתם בכלל הרגשתם בסדר. זה מצב נפוץ מאוד, ויש לו מסלול טיפול ברור.
סוכרת סוג 2 היא מחלה שבה תאי בטא בלבלב מאבדים בהדרגה את היכולת להפריש מספיק אינסולין, לרוב על רקע תנגודת לאינסולין (ADA, 2026). אם האבחנה חדשה, כדאי להכיר קודם את הסקירה על סוגי הסוכרת, הבדיקות ומה עושים אחרי אבחון.
סוכרת סוג 2 היא הסוג הנפוץ ביותר: 90%–95% מכלל מקרי הסוכרת, עם חוסר יחסי באינסולין ותגובה מופחתת של הגוף אליו (ADA, 2026). בהתחלה הלבלב מפצה בהפרשה מוגברת, ובשלב מסוים התאים "מתעייפים" והסוכר עולה בהתמדה (כללית, 2022).
בישראל נכללו ברישום הסוכרת הלאומי ב-2023 כ-7.4% מהאוכלוסייה (כל סוגי הסוכרת), ובגיל 65 ומעלה אחד מכל שלושה (משרד הבריאות, 2023).
ברוב המקרים אין תסמינים בשלבים הראשונים, כי הסוכר עולה בהדרגה, ולכן המחלה יכולה להישאר לא מאובחנת שנים (ADA, 2026).
הטבלה מבוססת על משרד הבריאות, ADA, כללית ומכבי (משרד הבריאות, 2024; ADA, 2026; כללית, 2022; מכבי, 2023):
| תסמין | מה כדאי לדעת |
|---|---|
| השתנה מרובה בלילה, צמא, יובש בפה | הסימנים הבולטים. סיבה לפנות לרופא המשפחה ולבקש בדיקת סוכר |
| עייפות וחולשה | שכיחים, ולא ספציפיים לסוכרת |
| ראייה מטושטשת | יכולה לנבוע מסוכר גבוה |
| ירידה במשקל בלי כוונה | סימן קלאסי לסוכר גבוה, שלא תמיד מופיע מוקדם |
| גרד באזור איברי המין, זיהומי עור | תסמינים נוספים אפשריים |
| התכווצויות שרירים, עצירות | תסמינים נוספים אפשריים |
| בלי תסמינים בכלל | מצב נפוץ. הסוכרת מתגלה במקרה בבדיקת דם |
האבחנה נקבעת לפי ארבעה קריטריונים של ADA שאומצו גם בישראל (משרד הבריאות, 2024). אלה ספי אבחון, לא יעדי טיפול:
כשאין סוכר גבוה באופן חד-משמעי, נדרשות שתי תוצאות חריגות, באותה בדיקת דם או בזמנים שונים (ADA, 2026). במצבים שמשבשים את ה-HbA1c, כמו חלק מהווריאנטים של המוגלובין או מחסור ב-G6PD, מאבחנים לפי סוכר בדם (ADA, 2026). הטווחים המלאים, כולל טרום סוכרת, מופיעים בערכי סוכר תקינים, ופירוש הבדיקה במדריך ל-HbA1c.
הטיפול משלב הדרכה, תזונה ופעילות לצד תרופות, ולא תרופות במקומם (NICE NG28, 2026).
ההנחיות ממליצות לכל אדם עם סוכרת להשתתף בתוכנית הדרכה לניהול עצמי (Diabetes Self-Management Education and Support, DSMES): באבחון, פעם בשנה, וכשמשהו משתנה בבריאות או בטיפול (ADA, 2026).
בחירת התרופה היא החלטה משותפת שלכם ושל הרופא, לפי היעילות, ההשפעה על הלב, הכליות והמשקל, הסיכון לסוכר נמוך, תופעות הלוואי וההעדפות שלכם (ADA, 2026).
הטבלה מבוססת על טבלה 9.2 בהנחיות ADA (ADA, 2026):
| קבוצה | מה היא עושה | תופעות לוואי ונקודות לתשומת לב |
|---|---|---|
| מטפורמין (כדור) | יעילה, בטוחה וזולה. מפחיתה סיכון לסיבוכים בכלי דם קטנים, לאירועי לב ולתמותה | נפיחות, אי נוחות בבטן ושלשול. אפשרות למחסור בוויטמין B12. לא מתאימה בתפקוד כליות ירוד מאוד |
| מעכבי SGLT2 (כדור) | יעילות בינונית עד גבוהה בהורדת סוכר, ירידה בינונית במשקל. יתרון באי ספיקת לב ובכליות, ולחלק מהתרופות גם באירועי לב | זיהומים פטרייתיים באיברי המין, זיהומי שתן, ירידה בנפח הנוזלים. חמצת קטוטית: נדירה בסוכרת סוג 2, בעיקר כשיש מחסור באינסולין, ויכולה להופיע גם כשהסוכר לא גבוה במיוחד |
| אגוניסטים ל-GLP-1 (זריקה; סמגלוטייד גם בכדור) | יעילות גבוהה עד גבוהה מאוד, ירידה במשקל. לחלק מהתרופות יתרון באירועי לב ובכליות | בעיות עיכול. דלקת לבלב דווחה (קשר סיבתי לא הוכח), מחלת כיס מרה. לא למי שיש שיתוק קיבה |
| טירזפטיד (זריקה; פועלת על GIP ועל GLP-1) | יעילות גבוהה מאוד בהורדת סוכר, ירידה גדולה במשקל. יתרון באי ספיקת לב | בעיות עיכול, שכיחות יותר מאשר בדולגלוטייד במחקר גדול. את שאר תופעות הלוואי מבררים עם הרופא |
| סולפונילאוריאות (כדור) | יעילות גבוהה | סיכון לסוכר נמוך ועלייה במשקל |
| אינסולין (זריקה) | יעילות גבוהה עד גבוהה מאוד | סיכון לסוכר נמוך ועלייה במשקל |
טירזפטיד וסמגלוטייד הן היעילות ביותר כיום בהורדת סוכר ומשקל (ADA, 2026). מחקר גדול שפורסם ב-NEJM ב-2025, אצל אנשים עם סוכרת סוג 2 ומחלת לב וכלי דם טרשתית, מצא ששיעור המוות ממחלת לב, התקפי הלב והשבץ עם טירזפטיד לא היה גבוה יותר מאשר עם דולגלוטייד, תרופה מקבוצת GLP-1 שכבר הוכח שהיא מפחיתה אירועי לב. ההשוואה הייתה לתרופה פעילה ולא לפלסבו, ויתרון ברור על דולגלוטייד לא הוכח (NEJM, 2025).
אין כאן סדר אחד. ההנחיה האמריקאית מדגישה בחירה אישית, ומאפשרת לשקול שילוב תרופות כבר בהתחלה (ADA, 2026). ההנחיה הבריטית המעודכנת מציעה, כשאין מחלות רקע רלוונטיות, מטפורמין בשחרור מושהה יחד עם מעכב SGLT2 (NICE NG28, 2026). למי שיש להם מחלת לב או סיכון גבוה לה, אי ספיקת לב או מחלת כליות, ההנחיה ממליצה לכלול תרופה עם יתרון מוכח לאיברים האלה, בלי קשר לערך ה-HbA1c (ADA, 2026).
אינסולין נשקל כשיש תסמינים של סוכר גבוה או כשהערכים גבוהים מאוד, ובשאר המקרים מעדיפים טיפול מבוסס GLP-1 לפניו (ADA, 2026). פירוט על כל קבוצה יש במדריך לתרופות לסוכרת.
אין מספר אחד לכולם: יעד הסוכר נקבע אישית עם הרופא (ADA, 2026).
אין תפריט אחד שמתאים לכולם (ADA nutrition consensus, 2019), וההנחיות ממליצות על הפניה לדיאטנית לבניית תוכנית אישית (ADA, 2026). הבסיס: ירקות, פרי שלם, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וחלבון רזה, ומעט בשר אדום, משקאות ממותקים, מתוקים ומזון מעובד (ADA, 2026).
מוצרים ש"מיועדים לחולי סוכרת" לא נחוצים (NICE NG28, 2026), ותוספים כמו קינמון או כרום לא מומלצים להורדת סוכר (ADA, 2026). בפעילות, ההמלצה הכללית היא 150 דקות בשבוע לפחות של פעילות אירובית, ועוד 2–3 אימוני כוח (ADA, 2026). דוגמאות לארוחות יש בתפריט לחולי סוכרת סוג 2.
המעקב כולל HbA1c, עיניים, כפות רגליים וכליות (ADA, 2026). בישראל מלווים אתכם רופא המשפחה, אנדוקרינולוג, אח או אחות שבודקים את כפות הרגליים, רופא עיניים ודיאטנית (משרד הבריאות, 2024).
הטבלה מבוססת על ADA, NICE, KDIGO, משרד הבריאות, כללית ומכבי (ADA, 2026; NICE NG28, 2026; ADA, 2026; KDIGO, 2022; כללית, 2022; מכבי, 2023):
| מה בודקים | הנחיות בינלאומיות | בישראל |
|---|---|---|
| HbA1c | ADA: לפחות פעמיים בשנה, ויותר כשלא עומדים ביעד או אחרי שינוי טיפול. NICE: כל 3–6 חודשים עד יציבות, אחר כך כל חצי שנה | התדירות נקבעת עם רופא המשפחה |
| עיניים | ADA: בדיקה מורחבת כבר באבחון. אם בבדיקות השנתיות אין פגיעה ברשתית והסוכר מאוזן, אפשר לשקול בדיקה כל שנה עד שנתיים; אם יש פגיעה, לפחות פעם בשנה | בדיקת קרקעית העין; בכללית ובמכבי פעם בשנה |
| כפות רגליים ועצבים | ADA: בדיקה מקיפה לפחות פעם בשנה, ובכל ביקור אם יש אובדן תחושה, כיב בעבר או קטיעה | בדיקה אצל אח או אחות מדי תקופה, ובדיקה עצמית יומיומית |
| כליות | KDIGO: מי שנוטלים מטפורמין, בדיקת תפקוד כליות (eGFR) לפחות פעם בשנה. מי שכבר יש להם מחלת כליות, טיפול מקיף להאטת המחלה ולהפחתת סיכון ללב | בדיקות דם תקופתיות; התדירות עם הרופא |
הרחבה יש בסוכרת ועיניים ובסוכרת וכליות.
סוכרת סוג 2 מעלה את הסיכון למחלת לב כלילית, שבץ, פגיעה בעיניים, מחלת כליות, נזק לעצבים וכף רגל סוכרתית (משרד הבריאות, 2024).
הסיכון קטן כשמטפלים יחד בסוכר, בלחץ הדם, בשומנים, בעישון ובמשקל (ADA, 2026).
אצל חלק מהאנשים כן, אבל הפוגה איננה ריפוי. בקונצנזוס בינלאומי הוגדרה הפוגה כ-HbA1c מתחת ל-6.5% לפחות שלושה חודשים אחרי הפסקת תרופות להורדת סוכר (Diabetes Care, 2021). סקירה שיטתית של ניסויים מבוקרים, שפורסמה ב-2025, מצאה שתוכניות מובנות, עם תרופות או בלי, הגדילו את הסיכוי להפוגה לעומת טיפול רגיל. רוב המשתתפים היו זמן קצר אחרי האבחון ועמדו בתוכניות קפדניות, והגדרת ההפוגה לא הייתה אחידה בין המחקרים (Diabetes Care, 2025). סקירה נוספת מ-2025, אצל אנשים עם סוכרת סוג 2 ועודף משקל, מצאה שככל שהירידה במשקל גדולה יותר, הסיכוי להפוגה גבוה יותר (Lancet Diabetes Endocrinol, 2025). איך עושים את זה בבטחה, בירידה במשקל וסוכרת סוג 2.
אחרי האבחנה כדאי לעבור כמה צעדים מסודרים עם רופא המשפחה:
רוב הזמן סוכרת סוג 2 מטופלת בתורים רגילים, אבל יש מצבים שלא מחכים בהם.
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.
היא לא נעלמת, אבל אצל חלק מהאנשים אפשר להגיע להפוגה: HbA1c מתחת ל-6.5% לפחות שלושה חודשים אחרי הפסקת התרופות להורדת סוכר (Diabetes Care, 2021). אצל אנשים עם עודף משקל, הסיכוי גדל ככל שהירידה במשקל גדולה יותר (Lancet Diabetes Endocrinol, 2025). גם בהפוגה ממשיכים במעקב קבוע אצל הרופא (Diabetes Care, 2021).
לא בהכרח. בישראל ב-2023 טופלו באינסולין פחות מחמישית מחולי הסוכרת, מכל הסוגים (משרד הבריאות, 2023). זה נתון של שנה אחת, ולא תחזית אישית: הצורך באינסולין נקבע לפי מהלך המחלה. כשמתחילים אינסולין, בדרך כלל ממשיכים גם את שאר התרופות (ADA, 2026).
ההנחיות ממליצות להעריך את הסיכון אצל מבוגרים בלי תסמינים, לפי גורמי סיכון או מחשבון סיכון (ADA, 2026). את מועד הבדיקה קובעים עם רופא המשפחה.
לא בהכרח. אין תפריט אחד שמתאים לכל אדם עם סוכרת (ADA nutrition consensus, 2019). את סוג הפחמימות ואת הכמות קובעים עם דיאטנית.
תופעות העיכול הן תופעות הלוואי העיקריות, ולעיתים אפשר להקל עליהן בהעלאה הדרגתית או בתכשיר בשחרור מושהה (ADA, 2026). אל תפסיקו לבד: דברו עם הרופא.