פצעי סוכרת ברגליים ונימול: סימני אזהרה ומתי לפנות לרופא

ראיתם כתם דם על הגרב, ורק אז גיליתם שריטה בעקב שלא הרגשתם בכלל. כך מתחילים פצעי סוכרת רבים: בפגיעה קטנה שלא מורגשת בזמן.

פצע סוכרתי בכף הרגל (Diabetic Foot Ulcer, DFU) הוא פגיעה בעור, בשכבה העליונה ולפחות בחלק מהשכבה שמתחתיה, מתחת לקרסול, אצל אדם עם סוכרת (ADA, 2026). סקירה של סוגי הסוכרת, הבדיקות והמעקב יש במדריך המלא לסוכרת.

למה סוכרת פוגעת בעצבים ובזרימת הדם ברגליים?

סוכר גבוה לאורך זמן פוגע בעצבים ובכלי הדם, ולכן כף הרגל מרגישה פחות ומחלימה לאט יותר. כיבים, זיהומים וקטיעות נובעים משילוב של פגיעה עצבית (נוירופתיה), מחלת עורקים היקפית (Peripheral Artery Disease, PAD) ועיוותים בכף הרגל (ADA, 2026).

הפגיעה העצבית היא הגורם הנפוץ ביותר: בניסוי רב-מרכזי היא הייתה חלק מהסיבה אצל רוב האנשים שפיתחו כיב (ADA, 2026). כשתחושת ההגנה נעלמת, לחץ מנעל או פגיעה קטנה לא מורגשים, ושניהם עלולים להפוך לפצע (IWGDF, 2024). כשגם זרימת הדם ירודה, זיהום יכול להתקדם מהר, לפעמים בלי סימנים שמשקפים את חומרתו, והוא הגורם המכריע לרוב הקטיעות (ADA, 2026).

גורמים שמעלים את הסיכון לפצע (ADA, 2026):

• סוכר גבוה לאורך זמן, ועישון.
• ירידה בתחושה, מחלת עורקים היקפית ועיוותים כמו בוהן פטיש או בליטה בבסיס הבוהן.
• יבלות או עור מעובה, וכיב או קטיעה בעבר.
• פגיעה בעיניים (רטינופתיה) ובכליות, בעיקר אצל מי שעוברים דיאליזה. ראו סוכרת ועיניים וסוכרת וכליות.

איזון הסוכר מונע או מעכב את הפגיעה העצבית בסוכרת סוג 1, ועשוי להאט אותה במידה מתונה בסוג 2, אבל לא מחזיר עצבים שכבר נפגעו (ADA, 2026). את יעדי האיזון קובעים אישית עם הרופא.

נימול ושריפה ברגליים בסוכרת: מה זה אומר?

אצל אנשים עם סוכרת, נימול, עקצוץ או שריפה ברגליים הם תסמינים שכיחים של נוירופתיה סוכרתית, פגיעה בעצבים שמורגשת בעיקר בכפות הרגליים (מכבי, 2023).

התסמינים המוקדמים השכיחים הם כאב ותחושה לא נעימה של שריפה ועקצוץ. פגיעה בסיבי העצב הגדולים יכולה לגרום לנימול, לאובדן תחושת ההגנה ולבעיות בשיווי המשקל, כולל נפילות (ADA, 2026).

למה גם בלי נימול צריך להיבדק?

עד כמחצית ממקרי הנוירופתיה עוברים בלי תסמינים (ADA, 2026), ואפשר לזהות ירידה בתחושה הרבה לפני שמרגישים אותה (כללית, 2023). לכן בודקים נוירופתיה מרגע האבחנה בסוכרת סוג 2, חמש שנים אחרי האבחנה בסוג 1, ולפחות פעם בשנה אחר כך (ADA, 2026).

בבדיקה נוגעים בכף הרגל בחוט דק (מונופילמנט) או בקצה האצבע, ובודקים עוד סוג תחושה כמו דקירה, טמפרטורה או רטט. בודקים גם את העור, עיוותים והדופק ברגליים (ADA, 2026).

האם כל נימול נובע מסוכרת?

לא. גם אלכוהול, תרופות מסוימות כמו כימותרפיה, חסר בוויטמין B12 (בעיקר אצל מי שנוטלים מטפורמין לאורך זמן), תת-פעילות של בלוטת התריס ומחלת כליות יכולים לגרום לנימול (ADA, 2026). נימול שמופיע פתאום, מחמיר מהר או מופיע רק בצד אחד אינו התמונה הטיפוסית, והרופא יבדוק אותו (ADA, 2026). גם בכאב עצבי מטפלים, ולכן כדאי לספר עליו לרופא (ADA, 2026).

פצעי סוכרת ברגליים: מה גורם להם ואיך מטפלים

פצעים רבים מתחילים בלחץ או בפגיעה קטנה שלא הורגשו (IWGDF, 2024), ורובם יכולים להחלים כשמורידים את הלחץ מהאזור, זרימת הדם מספקת והזיהום מטופל (ADA, 2026).

הטיפול בפצע נשען על חמישה עקרונות (ADA, 2026):

1. הורדת הלחץ מהפצע (offloading).
2. ניקוי של רקמה מתה ועור מעובה (הטריה).
3. פתיחת זרימת הדם לאזור, כשהיא חסומה.
4. טיפול בזיהום ברקמה הרכה או בעצם.
5. חבישה שמתאימה לסוג הפצע.

מי שיש להם מחלת עורקים היקפית לצד פצע, זיהום או נמק מופנים למומחה כלי דם, והזמן חשוב כי עיכוב עלול להוביל לאובדן רקמה (ADA, 2026). לפצעים ולכף רגל בסיכון גבוה מומלץ טיפול של צוות רב-מקצועי שפודיאטר מתאם (ADA, 2026).

גם אחרי שפצע נסגר הוא נוטה לחזור: לפי ההנחיה הבינלאומית, כ-40% מהכיבים חוזרים בתוך שנה מהריפוי (IWGDF, 2024).

מי עם סוכרת נמצא בסיכון גבוה לפצע ברגל?

את הסיכון קובעים בבדיקת כף רגל מקיפה, שכל אדם עם סוכרת צריך לעבור לפחות פעם בשנה (ADA, 2026). מי שיש לו ירידה בתחושה, או שהיה לו כיב או קטיעה, צריך שיבדקו את רגליו בכל ביקור (ADA, 2026).

בישראל אחיות הקופות עורכות את אומדן כף הרגל לאנשים עם סוכרת בקהילה (משרד הבריאות, 2024), כחלק מהמעקב השוטף שמתואר במדריך לסוכרת סוג 2.

ההנחיות הבינלאומיות מחלקות את הסיכון לארבע קטגוריות. תדירות הבדיקה אצל הצוות היא הערכת מומחים, כי אין מחקרים שקבעו אותה (IWGDF, 2024; ADA, 2026):

ניסוי אקראי מספרד שפורסם ב-2025, ב-148 אנשים בסיכון גבוה שכיב בכף הרגל שלהם החלים, מצא שהכיב חזר בשכיחות גבוהה יותר בקבוצה שקיבלה בדיקה וטיפול בכף הרגל כל 12 שבועות, בהשוואה לקבוצות שקיבלו אותם בתדירות גבוהה יותר (Diabetes Res Clin Pract, 2025). זה ממצא של מחקר אחד, ואת תדירות המעקב קובעים עם צוות כף הרגל.

בדיקה עצמית של כף הרגל בסוכרת: צ'קליסט יומי

בודקים את שתי כפות הרגליים כל יום, ומתקשרים לצוות מהר כשמוצאים פצע או חשד לפצע (IWGDF, 2024). בודקים במישוש ובהסתכלות, עם מראה שלא נשברת לכף הרגל מלמטה. מי שרואים בקושי או מתקשים להתכופף נעזרים בבן משפחה (ADA, 2026).

מה עוברים בכל יום (IWGDF, 2024; מכבי, 2023):

1. כף הרגל, העקב ובין האצבעות: חתך, שריטה, סדק, שלפוחית או דימום מתחת לעור.
2. צבע וחום: אודם, נפיחות או עור חם למגע.
3. עור: יבלת, עור מעובה או עור יבש וסדוק.
4. ציפורניים: ציפורן חודרנית או מעובה, וסימנים של פטרת.
5. נעליים: בודקים את פנים הנעל לפני שנועלים.
6. פצע פתוח, שלפוחית או סדק: פונים לצוות בהקדם, בלי לחכות שיחלים (IWGDF, 2024). שריטה או מכה קטנה שלא משתפרת תוך כמה ימים: פונים לרופא (מכבי, 2023).

שוטפים את הרגליים כל יום ומייבשים היטב, במיוחד בין האצבעות, מורחים קרם לחות על עור יבש וגוזרים ציפורניים בקו ישר (IWGDF, 2024). לא הולכים יחפים, בגרביים בלבד או בנעלי בית דקות, גם לא בבית (IWGDF, 2024).

כשהתחושה ירודה לא מרגישים חום, ולכן נזהרים מבקבוק חם, מאמבטיה חמה ומהנחת הרגליים מתחת לזרם מים חמים, כי כוויה עלולה להפוך לפצע שקשה לרפא (כללית, 2023), ומרחיקים את הרגליים מחום ומקור קיצוניים (IWGDF, 2024).

נועלים נעל שמתאימה לצורת כף הרגל ובמידה הנכונה (IWGDF, 2024). נוח לקנות נעליים אחר הצהריים, כשהרגליים נפוחות יותר (כללית, 2023). למי שבסיכון גבוה מומלצות נעליים טיפוליות (ADA, 2026). סקירה שיטתית מ-2026 מצאה שמדרסים מותאמים הפחיתו הישנות של כיב בחלק מהמחקרים, אבל הראיות לא אחידות (J Foot Ankle Res, 2026).

יבלות ושלפוחיות בסוכרת: מה עושים בבית ומה רק הצוות?

בבית שומרים על היגיינה ובודקים כל יום. יבלות, ציפורן חודרנית, פטרת, שלפוחיות וסדקים מטופלים בידי איש מקצוע מיומן, כדי שלא יהפכו לפצע (IWGDF, 2024).

החלוקה לפי ההנחיות (IWGDF, 2024; ADA, 2026; כללית, 2023):

לאן פונים בישראל עם בעיה בכף רגל סוכרתית?

הטיפול בכף רגל סוכרתית בישראל בנוי, לפי חוזר של משרד הבריאות, בשלוש רמות: הצוות בקהילה, מרפאה ייעודית לכף רגל סוכרתית, ובית חולים למקרים החריפים (משרד הבריאות, 2024).

• בקהילה: רופא המשפחה ואחות הסוכרת. הצוות הראשוני הוא לעיתים הראשון שפוגש כף רגל סוכרתית, ועליו לזהות מצבים דחופים ולהפנות למקום הנכון (משרד הבריאות, 2024).
• מרפאה לכף רגל סוכרתית: פועלת בקהילה או במרפאות החוץ של בתי החולים, ובדרך כלל מטפלת גם בפצעים קשי ריפוי. מרפאות כאלה פועלות בכל ארבע הקופות (משרד הבריאות, 2024). משרד הבריאות ממליץ על צוות רב-מקצועי: אורתופד, מומחה כלי דם, רופא עם ניסיון בפצעים, אחות מומחית, פודיאטר וגבסן (משרד הבריאות, 2024).
• בית חולים: צוות ייעודי לכף רגל סוכרתית, באשפוז יום או באשפוז מלא, למקרים חריפים ומתקדמים (משרד הבריאות, 2024).

איפה המרפאה הקרובה ואיך מגיעים אליה, בררו אצל רופא המשפחה או בקופה.

מתי לא להמתין עם פצע סוכרתי או נפיחות ברגל

פצע פתוח, או נפיחות, אודם או חום בכף הרגל בלי הסבר, מחייבים פנייה בהקדם, כדי שיפנו אתכם בדחיפות לצוות כף רגל (ADA, 2026).

לא להמתין: סימני אזהרה ברגל

הטבלה מבוססת על ההנחיות ועל דף הקופה (ADA, 2026; IWGDF, 2024; IWGDF/IDSA, 2023; NICE NG19; מכבי, 2023; ADA, 2026 §6):

כף רגל חמה, אדומה ונפוחה אצל מי שיש לו ירידה בתחושה יכולה להיות שרקו (Charcot neuroarthropathy), גם בלי פצע וגם כשלא כואב (NICE NG19). אבחון וטיפול מוקדמים חשובים כדי למנוע עיוות ואי-יציבות שמובילים לפצעים ולקטיעה. לכן הצוות מפנה לצילום רנטגן של כף הרגל והקרסול ולמומחה לכף רגל בדחיפות, ובדרך כלל מורה להפסיק לגמרי לדרוך על הרגל (ADA, 2026).

סוכר גבוה עם בחילה או הקאות יכול להיות חמצת סוכרתית, מצב מסכן חיים שמחייב טיפול דחוף (מכבי, 2023). עוד על כך בסוכר גבוה בדם: מתי זה מסוכן.

מה לשאול את רופא המשפחה לפני הפניה למרפאת כף רגל סוכרתית

1. באיזו קטגוריית סיכון נמצאות כפות הרגליים שלי, וכל כמה זמן תיבדקנה?
2. האם יש אצלי ירידה בתחושה או סימנים לזרימת דם ירודה, והאם צריך בדיקה של כלי הדם?
3. האם מתאים להפנות אותי למרפאת כף רגל סוכרתית או לפודיאטר?
4. האם הנימול שלי יכול לנבוע גם מסיבה אחרת, כמו חסר בוויטמין B12?
5. אילו נעליים או מדרסים מתאימים לכף הרגל שלי?

הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.

מקורות

• ADA (2026): Standards of Care in Diabetes, Section 12: Retinopathy, Neuropathy, and Foot Care — https://diabetesjournals.org/care/article/49/Supplement_1/S261/163919
• ADA (2026): Standards of Care in Diabetes, Section 6: Glycemic Goals, Hypoglycemia, and Hyperglycemic Crises — https://diabetesjournals.org/care/article/49/Supplement_1/S132/163927
• IWGDF (2024): Guidelines on the prevention of foot ulcers in persons with diabetes (IWGDF 2023 update) — https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37302121/
• IWGDF/IDSA (2023): Guidelines on the diagnosis and treatment of diabetes-related foot infections — https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37779457/
• NICE (2015, עדכונים עד 2023): NG19, Diabetic foot problems: prevention and management — https://www.nice.org.uk/guidance/ng19/chapter/Recommendations
• משרד הבריאות (2024): מבדק איכות במרפאות פצע קשה ריפוי וכף רגל סוכרתית — https://www.gov.il/BlobFolder/reports/healing-and-diabetic-foot-2024/he/files_publications_units_quality_assurance_division_healing-and-diabetic-foot-2024.pdf
• מכבי (2023): סוכרת סוג 2, מידע רפואי — https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medicalconditions/diabetestype2/
• כללית (2023): סיבוכי הסוכרת, איך למנוע נזקים — https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/diabetes/Pages/complications_of_diabetes.aspx
• Diabetes Res Clin Pract (2025): DIATIME, תדירות מעקב ומניעת הישנות כיב בכף רגל סוכרתית — https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41139025/
• J Foot Ankle Res (2026): סוגי מדרסים למניעת הישנות כיב בכף רגל סוכרתית, סקירה שיטתית — https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42541747/