נשים מהוות שני שלישים מחולי האלצהימר, ומחקרים מראים הבדלים בסימנים המוקדמים ובגורמי הסיכון בין המינים, אך עדיין לא ברור מדוע הירידה הקוגניטיבית מהירה יותר אצלן
נשים מהוות שני שלישים מחולי האלצהימר, ומחקרים מראים הבדלים בסימנים המוקדמים ובגורמי הסיכון בין המינים, אך עדיין לא ברור מדוע הירידה הקוגניטיבית מהירה יותר אצלן
בחודש האלצהימר העולמי, הנצפה מדי ספטמבר, עולה שוב השאלה המטרידה: מדוע נשים מהוות את רוב חולי האלצהימר בעולם, וכיצד מתבטא הבדל זה בפועל? מומחים מזהירים שרבים אינם מודעים לסימנים המוקדמים של המחלה ולהשפעותיה המשתנות בין המינים. הבנה טובה יותר של ההבדלים הללו עשויה לסייע בזיהוי מוקדם יותר ובתמיכה מותאמת יותר בחולים.
פרופסור ארשד ראת'ר, רופא גריאטר מומחה בקליניקת Medical Express, מסביר שאנשים רבים מבלבלים בין אלצהימר לדמנציה, אך המונחים אינם זהים. על פי הדיווח, דמנציה היא מונח-על לקבוצת מחלות שיש להן מכנה משותף אחד: בעיה בקוגניציה, שהיא מתקדמת ופוגעת עם הזמן ביכולת לטפל בעצמך. אלצהימר היא הסיבה השכיחה ביותר לדמנציה, ואחריה דמנציה וסקולרית וסיבות נוספות.
המחלה פוגעת בעיקר במבוגרים, אך יכולה להתפתח גם בצעירים מתחת לגיל 65. על פי ארגון הצדקה Dementia UK, המחלה נגרמת כתוצאה מהצטברות חלבונים במוח שפוגעת בתקשורת בין תאי המוח. ככל שעובר הזמן, תאי מוח נוספים ניזוקים, הסימפטומים מחמירים, וכיום אין תרופה שעוצרת או הופכת את המחלה.
פרופסור ראת'ר מדגיש שדמנציה אינה חלק תקין מההזדקנות. אמנם הגיל הוא גורם סיכון, אך לא כל המבוגרים מפתחים דמנציה. בעוד שרוב האנשים "מאטים" עם הגיל, ויש השפעה מסוימת על הזיכרון, סימנים מסוימים לא צריכים להידחות.
על פי Dementia UK, הסימן המוקדם הבולט ביותר של אלצהימר הוא בדרך כלל קושי בזיכרון, במיוחד בזיכרון לטווח קצר. בשלבים המתקדמים יותר, הסימפטומים יכולים לכלול בלבול והתמצאות לקויה הולכים וגוברים, דלוזיות, הזיות, בעיות בדיבור ובשפה, אובדן דיבור, בריחת שתן ובעיות ניידות.
חנה גרדנר, אחות ייעוץ לילדים ובני נוער ב-Dementia UK, מסבירה שהסימפטומים יכולים להשפיע על אנשים בדרכים שונות. על פי הדיווח, המחלה יכולה לגרום לבלבול, חוסר התמצאות, הליכה לאיבוד במקומות מוכרים, קושי בתכנון ובקבלת החלטות, ולהשפיע על הביטחון ועל רמות החרדה. "זה לא תהליך הזדקנות תקין, זה משפיע על האדם באופן אישי", היא מסבירה.
אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין המינים הוא שכיחות המחלה. נשים מהוות כשני שלישים מחולי האלצהימר, ולא רק בגלל שהן חיות זמן רב יותר. על פי הדיווח, מחקרים מצביעים על הבדלים בגורמי הסיכון ובאופן שבו המחלה מתבטאת.
במחקר שיטתי שפורסם בכתב העת Lancet01637-X) נמצא קשר בין בידוד חברתי, דיכאון ובדידות לבין סיכון לפתח דמנציה בנשים. גורמי סיכון אלה נפוצים יותר בקרב נשים מבוגרות, במיוחד אלה שאיבדו בן זוג או חיות לבד.
מעבר לכך, על פי הדיווח, נשים נוטות לחוות ירידה קוגניטיבית מהירה יותר לאחר האבחון, ולהראות סימפטומים שונים משל גברים. בעוד שגברים עשויים להציג יותר בעיות התנהגותיות ותוקפנות, נשים נוטות יותר לדיכאון, לחרדה ולנסיגה חברתית. הבדלים אלה עשויים להשפיע על מועד האבחון ועל סוג הטיפול שניתן.
גורמי סיכון נוספים כוללים לחץ דם גבוה, סוכרת, עישון והשמנת יתר, כולם שכיחים גם בישראל. עם הזדקנות האוכלוסייה בארץ, המודעות למחלת האלצהימר ולדרכי המניעה הופכת קריטית יותר. ארגונים ישראליים כמו עמותת אלצהיימר ישראל פועלים להעלאת המודעות ולתמיכה במשפחות מטפלות. מומלץ להתייעץ עם רופא בכל מקרה של שינויים בזיכרון או בהתנהגות.
זיהוי מוקדם של הסימנים הוא קריטי. על פי הדיווח, אנשים שחווים שינויים בזיכרון, בתכנון או בהתנהגות צריכים לפנות לרופא. אבחון מוקדם מאפשר גישה לטיפולים שיכולים להאט את התקדמות המחלה, ומאפשר למשפחות לתכנן מראש.
חנה גרדנר מדגישה שהתמיכה צריכה להיות מותאמת אישית. על פי הדיווח, כל אדם חווה את המחלה אחרת, ולכן הטיפול צריך לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים של כל אדם, כולל ההבדלים בין גברים לנשים.
המחקר על אלצהימר ממשיך להתקדם, עם התמקדות גוברת בהבנת ההבדלים בין המינים. הבנה טובה יותר של הגורמים הביולוגיים, ההורמונליים והחברתיים שמשפיעים על התפתחות המחלה אצל נשים וגברים עשויה להוביל לטיפולים ממוקדים יותר. בינתיים, העלאת המודעות לסימנים המוקדמים ולצורך באבחון מוקדם נותרת קריטית במאבק במחלה.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.