אנשים עם תפיסה חיובית של הזדקנות היו בסיכון נמוך יותר לדמנציה, במיוחד נושאי וריאנט גנטי המוכר כגורם סיכון למחלת אלצהיימר, כך עולה ממעקב בן ארבע שנים אחר כמעט 5,000 מבוגרים. מדובר בקשר תצפיתי שאינו מוכיח סיבתיות.
אנשים עם תפיסה חיובית של הזדקנות היו בסיכון נמוך יותר לדמנציה, במיוחד נושאי וריאנט גנטי המוכר כגורם סיכון למחלת אלצהיימר, כך עולה ממעקב בן ארבע שנים אחר כמעט 5,000 מבוגרים. מדובר בקשר תצפיתי שאינו מוכיח סיבתיות.
להזדקנות נלוות הנחות רבות. אולי שמעתם ששכחת שם היא "חלק מהזדקנות" או שהאטה היא בלתי נמנעת. מעקב אחר כמעט 5,000 מבוגרים במשך ארבע שנים גילה קשר מפתיע: אנשים עם גישה חיובית יותר להזדקנות היו בסיכון נמוך יותר לפתח דמנציה, במיוחד אלה שנשאו וריאנט גנטי המוכר כגורם סיכון למחלת אלצהיימר.
המחקר שפורסם בכתב העת PLOS ONE בחן 4,765 מבוגרים בני 60 ומעלה שהיו חלק ממחקר הבריאות והפרישה האמריקאי. כולם היו נקיים מדמנציה בתחילת המחקר, והגיל הממוצע היה 72. המשתתפים ענו על חמש שאלות על תחושותיהם לגבי ההזדקנות, למשל האם הם מרגישים פחות שימושיים עם הגיל. ציון גבוה יותר שיקף תפיסה חיובית יותר של ההזדקנות.
החוקרים גם בדקו את המשתתפים לנוכחות APOE ε4, וריאנט גנטי הקשור לסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר, ומצאו שכ-26% נשאו את הווריאנט. לאחר מכן עקבו אחר הבריאות הקוגניטיבית של המשתתפים עד ארבע שנים.
הממצאים היו בולטים: בקרב אנשים עם תפיסה חיובית יותר של ההזדקנות, 2.60% פיתחו דמנציה במהלך המחקר, לעומת 4.61% מאלה עם תפיסה שלילית יותר, הפרש של 43.6% בסיכון. אך ההבדל היה אף גדול יותר בקרב נושאי APOE ε4: רק 2.7% מהנושאים עם אמונות חיוביות פיתחו דמנציה, לעומת 6.14% מהנושאים עם אמונות שליליות, הפרש של 49.8% בסיכון, על פי הדיווח.
החוקרים לקחו בחשבון גורמי סיכון נוספים לדמנציה, כולל גיל, השכלה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת ורמת התפקוד הקוגניטיבי בתחילת המחקר. הקשר נותר משמעותי גם לאחר התאמה לגורמים אלה.
זהו מחקר תצפיתי, כך שאינו יכול להוכיח שתפיסה חיובית של הזדקנות מונעת דמנציה או מקזזת סיכון גנטי, רק שקיים קשר בין השניים. אבל מחקרים קודמים מציעים מנגנונים אפשריים.
על פי הדיווח, אמונות שליליות על הזדקנות עשויות להגביר את תגובת הגוף ללחץ, בעוד שאמונות חיוביות עשויות לעזור לשמור עליה מאוזנת. זה חשוב, כי לחץ ממושך נקשר לתהליכים שיכולים להשפיע על בריאות המוח, כך עולה ממחקר שפורסם ב-2025 בכתב העת Biology of Sex Differences, שבחן את הקשר בין לחץ לטווח ארוך למערכת המוח-מעיים ולבריאות המוח.
בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, גישות שליליות להזדקנות נפוצות בתרבות ובתקשורת. מסרים על "ירידה עם הגיל" או על היותך "זקן מכדי" ללמוד משהו חדש מתקבלים כמובנים מאליהם. אבל הדיווח מציע שאמונות אלה אינן קבועות, אנחנו קולטים אותן מהמשפחה, מהתרבות, מהתקשורת ומהניסיון האישי, ומשמעות הדבר היא שהן עשויות להשתנות עם הזמן.
חשוב להבהיר: המחקר מצא קשר, לא סיבתיות. ייתכן שאנשים עם בריאות מוח טובה יותר נוטים לפתח תפיסה חיובית יותר של ההזדקנות, ולא להיפך. ייתכן גם שגורמים נוספים שלא נמדדו במחקר, כמו רמת פעילות חברתית, פעילות גופנית או תזונה, משפיעים גם על הגישה להזדקנות וגם על הסיכון לדמנציה.
בנוסף, המחקר התמקד באוכלוסייה אמריקאית מבוגרת ועקב אחריה לתקופה של עד ארבע שנים בלבד. לא ברור אם הקשר יימשך לאורך זמן, ולא ברור אם הוא קיים גם באוכלוסיות אחרות ובתרבויות שונות.
אם אמונות על הזדקנות אכן משפיעות על בריאות המוח, ואם הן ניתנות לשינוי, השאלה היא איך. החוקרים לא בחנו התערבויות ספציפיות, אבל הם מציעים שמודעות להנחות שאנחנו עושים על הזדקנות היא נקודת פתיחה. זה לא אומר להתעלם מקשיים אמיתיים או לכפות על עצמך אופטימיות מלאכותית, אלא לשים לב למסרים שאנחנו קולטים ולשאול האם הם מדויקים.
כרגע, אין המלצה קלינית לשנות גישה כדי למנוע דמנציה. אבל הממצאים מציעים שהדרך שבה אנחנו חושבים על הזדקנות, לא רק מה שאנחנו עושים, עשויה להיות חלק מהתמונה הרחבה של בריאות המוח. מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי גורמי סיכון לדמנציה ודרכים מבוססות להפחתתם, כולל פעילות גופנית, תזונה בריאה ושמירה על פעילות חברתית וקוגניטיבית.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.