קיווי ושינה: רמז מחקרי, לא פתרון מהיר
ניסויים קטנים מצאו שיפור בחלק ממדדי השינה אחרי אכילת קיווי, אך הראיות מוגבלות ואינן מוכיחות טיפול בקושי להירדם.
שינה, השעון הביולוגי והפרעות שינה בראי המחקר.
כתבות השינה באתר עוסקות בהרגלי שינה, בשעון הביולוגי ובהפרעות כמו דום נשימה. העמוד מחבר בין ההסברים והדיווחים שכבר פורסמו, ומאפשר לקרוא את הממצאים לצד מגבלות המחקר. הוא אינו אבחון של הפרעת שינה או המלצה על טיפול.
כתבות על קשיי שינה ודום נשימה, מתוך התוכן שפורסם.
ניסויים קטנים מצאו שיפור בחלק ממדדי השינה אחרי אכילת קיווי, אך הראיות מוגבלות ואינן מוכיחות טיפול בקושי להירדם.
בגיל 50-60 דיכאון לא תמיד מתבטא בעצב: עייפות מתמשכת, כאבים, הפרעות שינה, הסתגרות וירידה בתפקוד עלולים להיות הסימנים הראשונים - כך מזהים מתי כדאי לפנות לעזרה
דום נשימה חסימתי גורם להפסקות נשימה חוזרות, נחירות ועייפות יום, ומעלה סיכון למחלות חמורות. בדיקה בפוליסומנוגרפיה וטיפולים כמו CPAP, מגן שיניים או ניתוח יכולים לשפר את המצב.
בפרימנופאוזה הגוף מתכונן להפסקת הווסת: רמות אסטרוגן משתנות ועלולות להופיע גלי חום, הפרעות שינה, יובש נרתיקי ושינויים במצב הרוח. במקרה דימום לאחר 12 חודשים ללא וסת - יש לפנות לרופא.
האם אתם מתעוררים בבוקר עייפים למרות שישנתם מספיק שעות, או מגלים שרמות הסוכר גבוהות יותר אחרי לילה לא רגוע? הקשר בין סוכרת ושינה משמעותי יותר ממה שרבים חושבים, משום שאיכות השינה משפיעה על הורמונים, חילוף החומרים ועל האופן שבו הגוף משתמש באינסולין. במקביל, גם סוכרת עצמה עלולה להשפיע על איכות השינה ולגרום ליקיצות, עייפות או קושי להגיע לשינה רציפה.
מערכת העיתון הבריטי "הגרדיאן" פרסמה כתבה מערכת העוסקת בנושא זיהום רעש ובהשפעותיו הבריאותיות. לפי הדיווח, מחקר חדש מדנמרק מצא קשר בין רעש תנועה לבין מחלת פרקינסון, כאשר נטען שעלייה ברמת הרעש הייתה קשורה לעלייה מסוימת בסיכון למחלה במהלך תקופת המעקב.
דום נשימה חסימתי בשינה נקשר סטטיסטית להפרעות זקפה; הפסקות נשימה וירידות חמצן עשויות לפגוע בזרימת הדם ובהורמונים. טיפול ב‑CPAP מראה הבטחות אך אינו מוכח כמרפא.
התעוררות אחת בלילה לשירותים נורמלית, אך קימות תכופות (נוקטוריה) עשויות להעיד על בעיות בשלפוחית, ערמונית, מחלות או תרופות. אם זה חוזר - פנה לרופא.
קריאה על השינה בהקשר של אורח חיים ומחקר.
איכות התזונה נקשרה לאיכות השינה, אך סקירות וניסויים קטנים עדיין לא מצדיקים שעת אכילה או תפריט קסם.
שעת השינה אמורה להיות הרגע שבו הגוף מתחיל להאט. אבל עבור אנשים שחיים בתקופה של סכסוך מתמשך, דווקא הרגע שבו הבית משתתק והיום מסתיים יכול להיות הזמן שבו החרדה מתחזקת. במהלך היום יש עבודה, משפחה, סידורים, הודעות וחדשות שמעסיקות את המוח. בלילה, כאשר ההסחות נעלמות, מחשבות ופחדים שנדחקו הצידה במשך היום יכולים פתאום להפוך לקולניים יותר.
בתקופות של מלחמה ומתח מתמשך, הלילה לא תמיד מרגיש כמו זמן של מנוחה. גם כאשר הגוף עייף אחרי יום ארוך, המחשבות יכולות להמשיך לרוץ: מה קרה היום, מה יקרה מחר, האם תהיה אזעקה במהלך הלילה והאם בני המשפחה בטוחים. עבור חלק מהאנשים, המתח הזה הופך את ההירדמות עצמה למאבק.
אחרי תקופה ממושכת של מלחמה, חוסר ודאות וחשיפה מתמשכת לחדשות קשות, לא מעט ישראלים עשויים להרגיש שהם פשוט "נגמרו". קשה לקום בבוקר, קשה להתרכז, אין הרבה כוח לפגוש אנשים, ולעיתים אפילו פעולות יומיומיות כמו בישול, עבודה או יציאה מהבית מרגישות כמו משימה גדולה.
בשעה 2 לפנות בוקר, שוכבים במיטה עם לב דוהר וללא אזעקה שבאמת נשמעת, ישראלים רבים גילו את אותו הדבר: הגוף לא מבחין היטב בין איום אמיתי לזיכרון של אחד. זה לא כישלון של כוח רצון או הרגל רע - זהו מנגנון נוירוביולוגי מתועד היטב, ולישראל כעת יש חלק מהנתונים המפורטים ביותר בעולם ברמת האוכלוסייה על האופן המדויק שבו מלחמה משבשת שינה, ומדוע.
על פי פרסום חדש, משך השינה עשוי להיות קשור לאופן שבו איברים שונים בגוף מזדקנים.
מקום המגורים עשוי להפריע לשינה: נופים עירוניים, רעש ותחושת ביטחון נמצאו קשורים לאורך השינה ועוצמת נדודי שינה, אם כי הממצאים טרם אומתו.
מחקרים מראים שחשיפה לאור בוקר טבעי מזיזה את השעון הביולוגי קדימה ומשפרת הירדמות וערנות. המלצה פשוטה: צאו החוצה בתוך שעה מהקימה - תאורה ביתית לא מספיקה.
דיאטנית בריטית העלתה ביקורת חריפה על תעשיית התוספים התזונתיים, תוך התמקדות במולטי-ויטמינים ותוספים נפוצים אחרים. לפי הדיווח, ג'וזי פורטר, מחברת הספר "How Not to Take Supplements", בחנה עשרה תוספי תזונה פופולריים עבור העיתון הבריטי "הגרדיאן".
המידע באתר מיועד לקריאה ולהבנה ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.